סיפורי השגחה פרטית מהפורום המאוחד


הפורום המאוחד   ברוך הבא, אורח. בבקשה התחבר או הירשם.

   שעה אחת יום אחד שבוע חודש לתמיד

בצע כניסה עם שם משתמש, סיסמא ואורך חיבור

בית עזרה חיפוש משתמשים

View the memberlist חיפש משתמשים התחברות הרשמה

הפורום המאוחד » הכל על יהדות » פורום סיפורי צדיקים וסיפורים מחזקים. » סיפורי השגחה פרטית « הקודם הבא »

הדפסהשלח נושא זהכתוב תגובהעמודים: [1] 2 3   למטה כתב נושא: סיפורי השגחה פרטית  (נקרא 13135 פעמים) DL2000

מנהל בצוות הפורום

שותפים מלאים בפורום

הודעות: 4058

אין עוד מלבדו . מצווה לאהוב כל יהודי !

 סיפורי השגחה פרטית

« ב- : נובמבר 29, 2011, 07:39:32 PM »ציטוטבס"ד

     סיפורי השגחה פרטית

שנשלחו למערכת ע"י הקוראים

    [טיב ההשגחה]

"לא עליך המלאכה לגמור"

שנים רבות הקב"ה מזכה אותי למסור שיעור דף היומי

לבעלי בתים חשובים.

מטבע הדברים ישנם תקופות בהן יושבים בשיעור

משתתפים רבים ופעמים פחות.

היה זה בימי הקיץ, הגעתי לבית המדרש למסור את

השיעור הקבוע ואף תלמיד אחד לא היה בנמצא.

כשראיתי שאין איש התחלתי למסור את השיעור

לכותלי בית המדרש באותה דרך שאני מוסר בכל יום.

משום מה, הכרזתי בקול את הדף בו אחזנו והתחלתי

בלימוד. חיש התקדם לעברי מסוף בית המדרש יהודי

מבוגר שפתח את הגמרא ובקשב רב האזין לשיעור

מתחילתו ועד סופו.

בגמר השיעור הודיתי לו בחום על החסד שעשה עימי

והקשיב לשיעור. הגיב היהודי בתנועת ביטול ואמר:

"אתה מודה לי? אני מודה לך!  אין לך מושג איזה

השגחה פרטית הייתה כאן עכשיו, אני גר בבני ברק שם

אני משתתף שנים בשיעור דף היומי מבלי להחמיץ יום.

לפני עשרה ימים חיתנתי את בתי ונבצר ממני להשתתף

בשיעור כך שחסר לי דף אחד. הצטערתי על הדף הזה

מאוד מפני שאני לא יודע ללמוד לבד דף גמרא, בקשתי

מה' שירחם עלי ויזכה אותי להשלים את הדף החסר.

היום באתי עם אשתי לבקר את בני שגר כאן בביתר

ומשום מה התבלבלתי וחשבתי שהגיע זמן המנחה

ובאתי להתפלל אך במקום תפילה אני שומע אותך

מכריז בקול את אותו הדף שחסר לי. אז תגיד לי אתה מי

צריך להודות למי?!" סיים את דבריו בהתרגשות.

כעת הבנתי מדוע פיגרתי בעשרה דפים אחרי שאר

לומדי הדף ברחבי העולם ולא הצלחתי להדביק את

הפער. הכל בשביל אותו יהודי שהיה צריך להשלים את

הדף החסר.

בעל המעשה: צ.ש.ח

'למוטב בלבד'

בביתנו  גמ"ח לפריטת צ'קים. אנשים מוסרים בידינו

המחאה ואנו חוסכים להם ריצה לבנק, תור משתרך,

פקיד עצבני וכו'. אנחנו פורטים את הצ'ק בבנק

ולמחרת הכסף ממתין לבעליו בביתנו.

הגיע יהודי עם המחאה, כשאמרתי לו שיבוא למחרת

כדי לקבל את כספו אמר: 'אני יודע שאוספים את

הכסף למחרת, אבל אני לחוץ מאוד וחייב להחזיר חוב

היום, אולי בכל זאת אתה יכול לתת לי את הכסף עכשיו

?!"

הסברתי לו שאינני מחזיק כסף בבית ואם היה לי הייתי

נותן לו בשמחה, משהמשיך להפציר הכנסתי את ידיי

לכיסים להראות לו שכיסיי ריקים,  לתדהמתי הוצאתי

את ידי עם חופן  שטרות שתאם להפליא לסכום

שהופיע בצ'ק.

מסרתי לו את הכסף בשמחה.

נזכרתי שעשר דקות קודם לכן הגיע יהודי שהפקיד

אצלי את אותו הסכום.

בעל המעשה: ב.ה מחובר

אין עוד מלבדו

תן חיוך – שיהיה שמח על הלב !

——————————————————————————–

DL2000

מנהל בצוות הפורום

שותפים מלאים בפורום

הודעות: 4058

אין עוד מלבדו . מצווה לאהוב כל יהודי !

 בעניין: סיפורי השגחה פרטית

« כתוב תגובה #1 ב- : נובמבר 29, 2011, 11:55:30 PM »ציטוטבס"ד

     סיפורי השגחה פרטית

שנשלחו למערכת ע"י הקוראים

'הכנה לקראת העלייה לרחל אמנו'

היה זה ביום ב' י' חשון התשע"ב לקראת היארצייט

של רחל אמנו, החלטתי שאסיים את העבודה בשש

וחצי ואסע משם לקבר רחל.

כסופר סת"ם קבלתי להגהה ספר תורה חדש.

הספר מגיע בכשישים יריעות עור אחד על השני

ללא כל סדר כלומר יכול להיות יריעה אחת מספר

בראשית והשני מבמדבר והשלישי משמות וכך

הלאה, אחרי ההגהה זה עובר לאדם שתופר אותם

אחד לשני לפי סדר כרונולוגי.

לקחתי ארבעה יריעות שהערכתי שאספיק להגיה

עד שש וחצי.

מה רבה הייתה תדהמתי כאשר סיימתי את ההגהה

בפסוקים שבפרשת וישלח בהם מסופר על לידת

בנימין ופטירת רחל אמנו!

איך מתוך יותר משישים יריעות ומעל

שורות סיימתי בדיוק בששת השורות של פטירת

רחל אמנו? ובפרט שבהגהה אני קורא משמאל

לימין ומהסוף להתחלה כך שלא שמתי לב לסדר

הדברים.

מרוגש מההשגחה המופלאה נסעתי לקבר רחל

בתחושת השגחה מתוקה ונפלאה שאין לתאר

במילים.

בעל המעשה: ר' יעקב נחום לאנג

'רפואה בקריאה'

לפני כחודש דיבר מורנו הרב בשיעור הקבוע של יום

ה' על חשיבות העניין להתפלל מתוך הסידור כיון

שישנם טעויות רבות השגורות בפינו עוד מהיותנו

קטנים. לא פעם שומע הרב חזנים שמתפללים לפני

העמוד עם שגיאות משגיאות שונות, מה שיוצר

בעיה גדולה אף יותר בקריאת שמע, כמובא בתיקוני

זוהר שבפרשיות של קריאת שמע יש רמ"ח תיבות

כנגד רמ"ח איברים שבאדם וכל תיבה מכוונת כנגד

איבר אחר בגוף ואם לא הוגים נכון את המילה אותו

איבר לא מתרפא ונשאר פגום.

שמעתי את השיעור והרגשתי שהמילים חודרות לי

ללב כמדקרות חרב.

תיכף הבנתי שהשיעור מכוון אלי כיוון שאני סובל

מבעיה רפואית שאף רופא אינו מוצא לה מזור. כבר

באותו לילה בקריאת שמע שעל המיטה פתחתי

סידור והחילותי לקרוא מתוך הכתב מילה במילה.

לא נעים לציין ברבים את הטעויות שגיליתי אך

חשוב מכל כעבור שלושה ימים נעלמה הבעיה

לחלוטין באופן פלאי.

בעל המעשה: משה ה.

[טיב המעשה]

 מחובר

אין עוד מלבדו

תן חיוך – שיהיה שמח על הלב !

——————————————————————————–

DL2000

מנהל בצוות הפורום

שותפים מלאים בפורום

הודעות: 4058

אין עוד מלבדו . מצווה לאהוב כל יהודי !

 בעניין: סיפורי השגחה פרטית

« כתוב תגובה #2 ב- : דצמבר 01, 2011, 05:31:00 PM »ציטוטבס"ד

    סיפורי השגחה פרטית

שנשלחו למערכת ע"י הקוראים

'גלגל הצלה'

בדרכי לאסוף את הנוסע הקבוע של ימי רביעי החל הרכב

להשמיע רעשים משונים חשבתי שבתום הנסיעה אעבור דרך

המוסך לברר את מקור הרעש.

משהתגברו הרעשים שיניתי כיוון היישר למוסך.

כשמרחק  של  שני ק"מ מפרידים ביני לבין  המוסך  קבלתי

מתנה נוספת ופנצ'ר שמה.

הזמנתי גרר ובמקביל ניסיתי למצוא הסעה חלופית ללקוח אך

לשווא.

 בעודי חושב כיצד אודיע ללקוח על המצב, הלקוח מתקשר,

מבטל את הנסיעה ומתנצל על הודעה ברגע האחרון.

כשהוריד  הגרר  את  רכבי  במוסך  אמר  לי  המכונאי

בהתרגשות:"הפנצ'ר  הציל  אותך!  אילו  נסעת  עוד  מספר

מטרים, הגלגל היה מתנתק באמצע הנסיעה ומי יודע מה היה

קורה?!".

בעל המעשה שי.ס

'אל תחזיק טובה לעצמך'

יום ו' כ"ח חשון התשע"ב

מורנו הרב שליט"'א מתקשר אלי עם סיפור השגחה נפלאה

וכך סיפר:

"יהודי חשוב שמקורב אלי ולומד בספרים שלי, הגיע לביקור

בארץ, וסיפר לי שראה את העלון השבועי  'טיב הקהילה'

ונהנה עד מאוד.

אמרתי לו: "אל תחזיק טובה לעצמך, נהנית?! זכה גם אחרים".

לשאלתו הכיצד? הסברתי לו שהעלון נשלח בדואר אלקטרוני

לאנשים ברחבי הארץ, והעולם המדפיסים אותו בדפוס מקומי

במאות ואלפי עותקים ומפיצים בבתי כנסיות שבסביבתם.

על אתר הצהיר, "אני מבטיח שמשבוע הבא, אדפיס 1,000

עותקים כל שבוע ואפזר בכל אזור מגוריי".

מה גדולה הייתה ההשגחה שיום קודם לכן התקשר למערכת

יהודי מאותו אזור בארה"ב, ואמר: "מצאתי בבית הכנסת עלון

שכתוב עליו 'טיב הקהילה פרשת בא' מלפני כשנה, ומאוד

נהניתי ממנו, כיצד אוכל לקבלו מדי שבת בשבתו?"

במערכת  אמרו  לו  שיבררו  ויחזרו  אליו  עם  תשובה  והנה

למחרת כבר הגיעה התשובה.

מי יודע אם לא רצונו של אותו יהודי שרצה את העלון באזור

מגוריו  הוא  שגרם  לכל  הסיבוב  הזה  להתרחש  ולצאת  אל

הפועל?!"

בעל המעשה: מורנו הרב שליט"א מחובר

אין עוד מלבדו

תן חיוך – שיהיה שמח על הלב !

——————————————————————————–

DL2000

מנהל בצוות הפורום

שותפים מלאים בפורום

הודעות: 4058

אין עוד מלבדו . מצווה לאהוב כל יהודי !

 בעניין: סיפורי השגחה פרטית

« כתוב תגובה #3 ב- : דצמבר 06, 2011, 08:59:12 PM »ציטוטבס"ד

     "ימי ספירת העומר ימים של דיבוק חברים".

שבת החודש פרשת תזריע אור ל- כ"ז אדר ב' התשע"א

בפרשת תזריע מדובר על מצורע. אדם טמא יושב בדד מחוץ

למחנה, אדם טהור יושב בתוך המחנה עם חברים.

גם אדם שהוא עובד את ה' ודבוק בו תמיד,  אם הוא כל הזמן

יושב בדד מחוץ למחנה בלי חברים, אזי הוא נקרא טמא.

אדם שהוא טהור, יושב עם חברים ועובד את ה' בתוך המחנה

עם חברים.

בליל שבת אחרי התפילה אני מוסר שיחה קצרה, "יחיאל וייס"

ראה שאני מחפש משהו, ושאל מה אני מחפש? אמרתי לו,

"חומש"! הוא  חייך  והצביע  לי  על  הסטנדר  שלי  שם  מונח

חומש ממש מול העיניים שלי.

רואים שאם יש חבר, העיניים נפתחות.

אם יש חבר ויושבים בתוך המחנה רק מרוויחים.

בעל המעשה: מורנו הרב שליט"א

"לשמור ולעשות"

יום ג' ר"ח ניסן התשע"א

התקשרתי למורנו הרב שליט"א לבשר לו על הולדת בני.

 הרב שמח ובירך, ואמר, "נו, זכית לברך הטוב והמטיב"! תיכף

נזכרתי בהלכה,  שלמדנו לפני קצת יותר  מחודשיים בקיצור

היומי

הודיתי  לרב  שהזכיר  לי  את  ההלכה,  ושאלתי  אותו  איך  זה

שממש לפני זמן קצר למדתי את ההלכה ובשעת מעשה לא

זכרתי?

הוא הסביר לי שכולם לומדים הלכה, אבל לא חיים אותה, רק

מעטים חיים את ההלכה.

והסביר  שצריך  ללמוד  כדי  לקיים  ולא  ללמוד  רק  בשביל

הלימוד,  ואיך  עושים  זאת?  בשעה  שלומדים  את  ההלכה

מציירים במוח את הסיטואציה שאותה לומדים וחיים את זה

בראש,וכשמגיע זמן אמת זוכרים ועושים בעז"ה.

שמחתי על ההשגחה, וכהוראת הרב, לאחר שר' מאיר סירוטה

הפוסק של החבורה אמר שעדיין אפשר לברך את ברכת "הטוב

והמטיב" ברכתי בשמחה.

יהי רצון שנזכה כולנו, לחיות את ההלכה.

בעל המעשה: ש.ס

יום א' ו' ניסן התשע"א

יש לי גמ"ח קטן.

אחי בא אלי וביקש הלוואה של אלף דולר ליום אחד.

רגע לפני שהגיע,  החזיר  אדם אחר  אלף  דולר,  כך  שהיה לי

להלוות לאחי.

הודיתי לה'  ואמרתי,"אילו אחי הגיע  רגע  קודם הייתי צריך

להשיב פניו ריקם,ואפילו שהיה דן אותי לכף זכות, מבין, ומקבל

באהבה, בכל מקרה, זה לא נעים.

בפרט שאני קרוב מאוד עם אחי, עד כדי כך שהילדים שלי

תמיד מבקשים שאברך אותם שכשיגיעו לגיל שלי יהיה להם

כזה קשר טוב ביניהם".

אשמח  באם  תפרסמו  את  הסיפור,  מכיוון  שזה  מראה  איך

הקב"ה משגיח עלינו ממש על השניות.

בעל המעשה: ה.ש מחובר

אין עוד מלבדו

תן חיוך – שיהיה שמח על הלב !

——————————————————————————–

DL2000

מנהל בצוות הפורום

שותפים מלאים בפורום

הודעות: 4058

אין עוד מלבדו . מצווה לאהוב כל יהודי !

 בעניין: סיפורי השגחה פרטית

« כתוב תגובה #4 ב- : דצמבר 08, 2011, 10:45:29 PM »ציטוטבס"ד

     נחום איש גמזו בשערי מירון'

מידי שבת בשבתו אני זוכה לארגן חברת תהילים אצל

התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי.

לאחר אמירת התהילים מקבל כל ילד ארטיק בקיץ או

ממתק אחר בעל ערך בחורף.

בדרך למירון פרעתי חוב ולא שמתי לב שלא שיירתי די

כסף לממתקים עבור הילדים.

כהרגלי בדרך למירון נכנסתי לציון הקדוש של נחום

איש גמזו שם התחזקתי מאוד בעניין של "גם זו

לטובה".

כיוון שאין זה מטבעי לבקש הלוואות או להתרים

תרומות בקשתי שה' יסדר את עניין הממתקים בקלות.

איך שנכנסתי עם רכבי לשערי מירון עצר אותי יהודי

ושאל "אתה לא זה שמארגן את החברת תהילים

במירון?" "אמת" עניתי. המשיך הלה ואמר: "עשה עימי

חסד, זקוק אני לישועה ,הייתי רוצה לשלם עבור

הממתקים של השבוע!" תוך כדי דיבור שלף סכום כסף

מכיסו תחבו לידי והלך.

ישבתי ברכב המום תוך שאני שואל את עצמי אם מדובר

בחלום או במציאות. משך כל שנותיי בהם אני מקיים

את חברת התהילים לא הציעו לי אפילו פעם אחת

לשלם עבור הממתקים. מה גם שאני שומר את הזכות

הזו לעצמי והנה עכשיו בפעם האחת שנתקעתי ה' שלח

את האדם הנכון ברגע הנכון עם כניסתי למירון.

בעל המעשה: נתן חנוך (נתי) שטרנגר

***

'רכב חלופי'

"חבל שהרכב של אבא יעמוד סתם כך בחניה בזמן

שהייתו בחו"ל", סחה לי אימי. "תשתמש בו אתה!"

סיימה את דבריה.

הודיתי לה בחום על ההצעה ואמרתי: "יש לי ב"ה רכב

ואין לי שימוש ברכב נוסף".

למחרת בשעה  בבוקר החניתי את רכבי בסמוך

לבית הוריי והנה שלולית מים ירוקים בין גלגלי

המכונית.

או אז הבנתי את הצעתה של אימי. משמים הקדימו

עבורי רפואה למכה.

לקחתי את רכבו של אבי מה שאפשר לי להשאיר את

הרכב לתיקון בניחותא בלי להיות תקוע אפילו רגע אחד.

בעל המעשה: י.א מחובר

אין עוד מלבדו

תן חיוך – שיהיה שמח על הלב !

——————————————————————————–

DL2000

מנהל בצוות הפורום

שותפים מלאים בפורום

הודעות: 4058

אין עוד מלבדו . מצווה לאהוב כל יהודי !

 בעניין: סיפורי השגחה פרטית

« כתוב תגובה #5 ב- : דצמבר 15, 2011, 12:34:26 PM »ציטוטבס"ד

      'הסיפור המציל'

יום ג' כ"ה חשון התשע"א

סיפור השגחה כפי שסיפר מורנו הרב שליט"א:

הבוקר פגש בי ראש ישיבה שסיפר לי את המעשה

הבא:"בקרתי אצל הרב אלישיב ושאלתיו כיצד  פוסק הינו

בקלות ובמהירות שכזו גם כאשר מדובר בדיני נפשות?"

השיב לי הרב אלישיב בסיפור הבא: "היה בחור שנזרק

מהישיבה בו למד, ביקשתי מראש הישיבה שייתן לו עוד

הזדמנות אחת אחרונה, לבסוף נאות ראש הישיבה להחזירו

והיום אותו בחור הוא אחד מגדולי ראשי הישיבות בדורנו".

המשיך הרב אלישיב ואמר:" אני פוסק מתוך הספרים

הקדושים אך אולי תסביר לי אתה מהיכן פוסקים ראשי

הישיבות בדיני נפשות חמורים של לקבל או לזרוק בחור?!"

ובזה נסתיימה השיחה.

מספר הרב גמליאל:

"תיכף הבנתי שלא סתם שלח לי הקב"ה את הסיפור והוא

עוד יבוא לי לכדי שימוש.

לא עברו דקות אחדות מאז שמעתי את המעשה ועל דלתי

התדפק בחור שזרקו אותו שעה קודם לכן מהישיבה. נאמר

לו ששום תחנונים מאף אדם לא יחזירוהו לשערי הישיבה.

טלפנתי למשגיח של הישיבה ונטלתי רשות לפתוח

בסיפור, משסיימתי לספר בקשתי על נפש הנער והמשגיח

בשומעו דברים אלה ניאות לקבלו חזרה אל ספסלי הישיבה.

ה' שלח לי את הסיפור ממש רגע קודם שהייתי צריך לו".

בעל המעשה: מורנו הרב שליט"א

'עניין של שניות'

היה זה לילה לבן.

הילד בן השלוש לא פסק מלבכות בעודו מצביע על שיניו.

נתנו לו את כל משככי הכאב שהיה ברשותנו אך ללא הועיל,

הוספנו גם סגולות ותרופות סבתא והילד המשיך להתפתל

מכאב.

5:30 בשעה  לפנות בוקר התקשרתי למרפאה של רופא

השיניים כדי להשאיר הודעה אודות מצבו של הילד.

במקום להגיע לתא הקולי ענה הרופא בעצמו, התנצלתי על

השעה והסברתי לו שהתכוונתי להשאיר הודעה במשרד.

מששמע הרופא את תלאות הלילה ביקש שאביא את הילד

למרפאה מהר ככל שניתן.

כשהגעתי אמר הרופא  "אתה חייב לשמוע מה זה השגחה

פרטית: יש לקרוב משפחתי הנחת תפילין בכותל הבוקר.

אתמול השארתי את התפילין במשרד ונאלצתי להגיע  עם

שחר לאסוף את התפילין.

להוציא את התפילין מהמשרד לוקח לי פחות מעשרים

שניות ובעשרים שניות האלה הטלפון צלצל, לא הייתי

מסוגל לצאת לתפילה אחרי כזו השגחה ולהשאיר ילד כאוב,

לכן בקשתי שתבוא מיד והמתנתי לך כאן"! מחובר

אין עוד מלבדו

תן חיוך – שיהיה שמח על הלב !

——————————————————————————–

DL2000

מנהל בצוות הפורום

שותפים מלאים בפורום

הודעות: 4058

אין עוד מלבדו . מצווה לאהוב כל יהודי !

 בעניין: סיפורי השגחה פרטית

« כתוב תגובה #6 ב- : דצמבר 23, 2011, 01:16:15 PM »ציטוטבס"ד

מתנת יום הולדת

ערב ראש השנה התשע"ב

קבלתי מכתב מעו"ד בו נכתב כי עלי לשלם במיידי חוב

6,730של  ש"ח.

לאחר בירור מעמיק התברר שלפני כשמונה שנים

חתמתי ערבות למכר שלא עמד בתשלומים ועתה

תובעים אותי כערב.

אותו יום היה יום הולדתי חשבתי שאם היה צריך להגיע

מכתב זה, טוב שהגיע ביום מסוגל בתפילה.

הסתכלתי לשמים ואמרתי: "בורא עולם תודה ששלחת

לי את המכתב הזה עכשיו לפני ראש השנה בכדי שאוכל

לבקש שהחוב ייכנס לתקציב של השנה החדשה, רק אל

תשכח שאני מלמד דרדקי ואת החודש אני בקושי סוגר,

אני לא מייעץ לך כיצד אך אנא, סגור לי את החוב בקלות"

בצום גדליה ישבתי בחדר מורים ושמעתי מלמד שאומר

לחברו לצוות שקנה רכב חדש והשני עומד למכירה.

חשבתי לעצמי מיד שאולי אוכל להרוויח תיווך.

כששמעתי את המחיר הנקוב על הרכב השני בקשתי

ממנו שימכור לי את רכבו ועד סוף השבוע אשלם לו את

כספו, הלה הסכים.

למחרת, כאשר נסעתי עם רכבו בעיר מגורי עצר אותי

מכר וביקש לקנות את הרכב, לאחר משא ומתן קצר

סגרנו מחיר והעסקה הושלמה.

מה רבה הייתה תדהמתי כשנוכחתי לראות כי מכל

העסקה נשאר לי ביד סכום מדויק של  ש"ח לא

שקל יותר ולא שקל פחות, בדיוק הסכום אותו חויבתי

לשלם כערב.

בעל המעשה: מ.ק

'כל עכבה לטובה'

ידידי ואנוכי חיכינו בטרמפיאדה שבצומת הגוש כדי

לעלות על טרמפ לירושלים ומשם לנסוע באוטובוס

לביתר עיר מגורינו.

סדר הדברים הם כך: מי שעומד ראשון עולה ראשון.

כשהגיע תורינו ניגשנו לרכב שעולה לירושלים, לפתע

עקף בחור את התור והתיישב ברכב.

חברי שהיה איתי החל נכנס עימו בדין ודברים, משכתיו

בידו ודברתי על ליבו שאין מה לריב ולהתווכח הלוא כבר

נכתב בשמים על איזה טרמפ נעלה וגם אם הבחור טועה

ברור שיש יד מכוונת והכל לטובה!

ויתרנו .

לא עברה דקה ורכב הוריד טרמפיסטים שאלנו את הנהג

אם הוא מגיע לירושלים, והוא בטון מתנצל אמר: "סליחה

שאני לא יכול לעזור לכם אני פשוט נוסע לביתר"! עלינו

לרכב מתוך שמחה וסיפרנו לנהג את שאירע.

ענה הנהג ואמר: "דעו לכם שכל עכבה לטובה ומניסיוני

האישי, מי שמוותר לעולם אינו מפסיד!".

בעל המעשה:ר.א

       מחובר

אין עוד מלבדו

תן חיוך – שיהיה שמח על הלב !

——————————————————————————–

DL2000

מנהל בצוות הפורום

שותפים מלאים בפורום

הודעות: 4058

אין עוד מלבדו . מצווה לאהוב כל יהודי !

 בעניין: סיפורי השגחה פרטית

« כתוב תגובה #7 ב- : דצמבר 29, 2011, 05:38:46 PM »ציטוטבס"ד

'צדיקים מלאכתן נעשית'…

יש לי את עבודתי הקבועה כשבין לבין אני גם עובד עם

חברה המשכירה ציוד הגברה לאירועים.

"אתה פנוי לקחת דחוף ציוד הגברה להספד בהר

המנוחות?" נשאלתי בטלפון, "כן" השבתי ויצאתי

לדרך.

משהגעתי להר אמרו לי שציפו לקהל גדול בהרבה ואין

צורך בהגברה.

לפתע ראיתי בין הקהל את מורנו הרב שליט"א שתמך

ביד אביו הלוא הוא הרב הגאון ר' לוי רבינוביץ שליט"א.

הצעתי שישב אביו ברכב עד גמר ההספד וכך אכן היה.

כשסיימו שאלני הרב גמליאל לאן פני מועדות, השבתיו

"לאזור מחסן ההגברה במאה שערים להשיב את הציוד

ואשמח לזכות להשיב את ר' לוי לביתו אלא אם המצוה

כבר תפוסה.

הרב שמח מאוד ואמר שזוהי השגחה מופלאה כיוון

שהוא בדרך לבני ברק לסדר קידושין ואם יחזיר את אביו

לביתו יאחר לחופה מה שיגרום לטרחא דציבורא.

התברר שכל נסיעתי להר המנוחות היתה כדי לשמש את

ר' לוי והרב ועדין קבלתי תשלום מהמעסיק כאילו

שעבדתי וסידרתי את מערכת ההגברה.

בעל המעשה: ש.ב

'חשבון מדויק'

אורח אקראי הגיע לבית מדרשנו וקנה עלייה לתורה

בשמונים ש"ח.

כעבור חודשים מספר נתקלתי באותו אורח. כגבאי בית

הכנסת האמון על גביית הנדרים והנדבות שאלתיו

אודות החוב, בתגובה אמר :"איני יודע במה מדובר או

שהתבלבלת או שחלמת אבל אני מעולם לא

התחייבתי".

חלפו מאז שנתיים ימים והנה בשמחת תורה האחרון

הופיע שוב אותו אורח וקנה עלייה לתורה במאתיים

ש"ח, נהיה לי רע אבל איך אפשר לבייש בן אדם?!

ביום א' טו' כסלו תשע"ב עצרתי טרמפ, התיישבתי

ברכב וגיליתי למולי את אותו אורח פורח.

בקשתי מחילה אבל את החוב לשלם דרשתי, הלה

התנצל ואמר כי פשוט אין לו מזומנים ואם יגיע חשבון

חוב לבית הכנסת שאפשר יהיה לשלמו בכרטיס אשראי

יעשה זאת בשמחה.

לקחתי את פרטיו וסיכמנו שאצור איתו קשר כשיהיה

חשבון המתאים לסכום הנ"ל.

סחתי את אשר אירע לידידי שעמד נפעם, לשאלתי

מדוע עומד הוא בפה פעור שלף מכיסו חשבון חשמל

שאותו הוא בדרך לשלם כשהסכום לתשלום עומד על

מאתיים ושמונים ש"ח בדיוק.

תיכף יצרתי קשר עם בעל החוב ששילם ללא ויכוח גם

את חובו הישן ב"ה.

בעל המעשה: א.ג מחובר

אין עוד מלבדו

תן חיוך – שיהיה שמח על הלב !

——————————————————————————–

DL2000

מנהל בצוות הפורום

שותפים מלאים בפורום

הודעות: 4058

אין עוד מלבדו . מצווה לאהוב כל יהודי !

 בעניין: סיפורי השגחה פרטית

« כתוב תגובה #8 ב- : ינואר 05, 2012, 09:40:29 AM »ציטוטבס"ד

     'תשעה קבין"

הגיעה העת למכור את העסק הנוכחי לטובת עסק חדש

שנראה טוב מהראשון.

לאחר הסכמה  מהאישה  וברכה  מהצדיק  שאמכור מהר

ובמחיר טוב תכננתי לפרסם במגזר העסקי שהעסק מוצע

למכירה  תוך הקפדה  שלא  להדליף  למגזר הפרטי  כדי

למנוע דיבורי סרק ושאלות מיותרות מצידם.

בהגיעי הביתה  אמרה  לי אשתי כי זה  עתה  הורידה  את

הטלפון  מחברתה  הפטפטנית  ובקשה  שתעביר  לכל

שהעסק עומד למכירה.

לא הגבתי אך במחשבתי כבר התרוצצו המחשבות איך כל

השכונה  מגיעה  ומתחקרת  אותי  אודות  רווחיות  העסק

וכדאיותה ללא כל כוונת רכישה. לאחר שהסברתי לרעייתי

את הנזק שזה עלול לגרום ביקשתי שתתקשר לחברתה

ותבקש ממנה שלא לפרסם את העניין.

למחרת  קבלתי  טלפון  מאדם  שהציג  את  עצמו  כמי

שמתכנן לפתוח עסק דומה בקרבת מקום וישמח להיפגש

איתי לפני שהוא סוגר חוזה על חנות. לשאלתי מניין לו

המידע ביקש שלא לענות.

הסברתי  לו  שאני  בדרך לקנות  דבר מה  ברחוב האומן

בתלפיות ואחרי שאסיים שם אצור איתו קשר וניפגש.

הלה  נדהם  ואמר:  "אני  לא  מאמין  איזה  צירוף  מקרים,

בדיוק עכשיו אני בתלפיות ברחוב האומן מסדר את הרכב

שלי!".

נפגשנו וסגרנו את זיכרון הדברים תוך שעות ספורות ותוך

כמה ימים הושלמה העסקה לשמחת כל הצדדים.

דבר אחד בקשתי מהקונה – שיספר לי כיצד הגיע אלי

ומדוע מסתיר זאת ממני.

צחק  הקונה  ואמר כשסידרתי  את  הרכב ברחוב האומן

הצצתי לעסק דומה לזו שרציתי לפתוח ואדם אחד שאל

אותי מה אני מחפש ולא הרפה ממני. בלית ברירה התחלתי

לספר לו  שאני  מתכוון  לפתוח  עסק  דומה  אך הוא  לא

הסתפק ורצה לדעת את כל הפרטים ומבלי להבין מדוע,

אני  עונה  לו  על כל שאלותיו  שזה  לכשעצמו  לא  דבר

אופייני לי.

כששמע  את  מיקום  העסק  החל להניא  אותי  מהרעיון

וסיפר לי שהעסק שלך שעובד שנים ומצליח יהיה עסקה

שווה  בהרבה  מאשר לפתוח  עסק  שעלול להצליח  וגם

חלילה להיפך ונתן לי את מספר הטלפון שלך תוך שהזהיר

אותי שלא אספר לך מנין המספר והמידע. עכשיו שסגרנו

את העסקה אני כבר יכול לספר לך.

תיכף הבנתי כי מדובר בבעלה של אותה חברה של אשתי

העובד בקרבת מקום.

ראיתי איך ה' עובד בצורה מדהימה ועד כמה אנחנו כבני

אדם טועים, מה שחשבתי שיטרפד את מכירת העסק הוא

מה שהביא למכירת העסק.

בעל המעשה: ה.י.

רק כדי לסבר את אוזני הקוראים, האדם ממנו רכשתי אני

את העסק ניסה למכור משך ארבע שנים במחיר שאני

מכרתי  ללא  הצלחה  והנה  כאן  סייע  השם  בידי  למכור

במהירות ובמחיר טוב. מחובר

אין עוד מלבדו

תן חיוך – שיהיה שמח על הלב !

——————————————————————————–

DL2000

מנהל בצוות הפורום

שותפים מלאים בפורום

הודעות: 4058

אין עוד מלבדו . מצווה לאהוב כל יהודי !

 בעניין: סיפורי השגחה פרטית

« כתוב תגובה #9 ב- : ינואר 12, 2012, 05:04:02 PM »ציטוטבס"ד

     רצף השגחות מבית הרפואה מפי מורנו

הרב שליט"א

יום ה' ג' טבת התשע"ב

אבא הובהל לבית חולים בעקבות נפילה שכתוצאה

ממנה שבר את ידו ופצע את רגלו.

  1. בסמוך למיטתו של אבי שכב אדם מתוסכל שניסה

לתקשר עם הסובבים בשפה הצרפתית אך לא היה מי

שהבין את השפה. לפתע הגיע למיטה השלישית מבקר

שדיבר עם מבטא צרפתי בקשתי שיתרגם בינו לצוות

והלה טיפל לו בכל צרכיו.

  1. במסדרון בית החולים עצר אותי יהודי שכיפה זעירה

מוצמדת  לראשו  ושאל-  "אתה  הרב  גמליאל?"

משנעניתי בחיוב אמר- "לעולם לא אשכח איך שנתת לי

לפני שנים מטבע בחנוכה". תיכף הכנסתי את ידי לכיס

ומצאתי מטבע אחת אחרונה של חנוכה והגשתי לו אותה

בחום.

  1. אור ליום ב' ז' טבת התשע"ב

למרות שב"ה לא חסר במשפחה מי שרוצה את הזכות

להיות  עם  אבא  משך הלילה,  לא  הסכמתי  לוותר על

מצווה כה גדולה ואפרים העברי שהיה באזור אסף אותי

לבית החולים.

"באיזה  שעה  להתייצב  לאסוף  אותך  בבוקר?"  שאל

אפרים.  "אני  עוזב מוקדם  וחבל שתטרח  לבוא  מבית

הוריך לכאן" עניתי. "אין לי שום טרחה בעניין" התעקש

אפרים,  "הלוא  אחותי  גרה  ממש  כאן  בבניין  הסמוך

להדסה שם אישן ואני יוצא מוקדם בבוקר".

ה'  סידר  לי  רכב  שיסיע  אותי  הלוך  וחזור  בו  בזמן

שתכננתי לקחת מונית.

  1. הבוקר אור, אין נטלה אחת לנטילת ידיים של שחרית

בבית החולים, הרמתי את מכסה הפח והנה מלמעלה כוס

קשיחה  ומהודרת  אותה  זימן  לי  ה'  זה  מכבר ואת  ידי

בשמחה נטלתי.

  1. כיוון שהצעירים  מקבלים  יחס  מועדף  מהרופאים

שהרי על פי דרך הטבע נותר להם יותר שנים לחיות

התמהמהו  מלטפל באבי.  גיסתי  פנתה  לרופא  ובקשה

שייתנו לו יחס מועדף למרות גילו כיוון שמדובר באדם

שתרם ותורם לכלל ישראל בכתיבת ספרים ועוד. "איזה

ספרים כתב?" התעניין הרופא, מששמע את שם הספר

'מעדני  השולחן'  השתומם  ואמר:  "מה?  בעל  מעדני

השולחן נפל לידיים שלי? הלוא אני לומד בספר זה כל

יום!" אל תדאגו הוא עכשיו בידיים טובות ואדאג לכל

צרכיו תהיו רגועים". ובאמת החלו לזרום המומחים בכל

התחומים אותם היה צריך עבורו.

  1. הבית היה כמרקחה כשניסו להתארגן עם כל הציוד

הנדרש לאדם במצב החדש עד אשר יבריא.

תוך כדי שניסינו להתארגן עם יד שרה וללמוד מה צריך

ומי  ילך  להביא  את  הציוד  הגיע  אחד  מבני  החבורה

שקרובתו עובדת ב'יד שרה'. תיכף נרתמה לעניין ושלחה

אדם מיוחד לבית אבי לבדוק ולהתאים את הציוד הנדרש

לצרכיו של אבא. מחובר

אין עוד מלבדו

תן חיוך – שיהיה שמח על הלב !

——————————————————————————–

DL2000

מנהל בצוות הפורום

שותפים מלאים בפורום

הודעות: 4058

אין עוד מלבדו . מצווה לאהוב כל יהודי !

 בעניין: סיפורי השגחה פרטית

« כתוב תגובה #10 ב- : ינואר 19, 2012, 09:34:25 AM »ציטוטבס"ד

     'נוכח פתח הבית'

אור ליום ב' י"ד טבת התשע"ב

רציתי לבקר את אבא בביתו, משחשתי את הכפור העז

השורר בחוץ חששתי פן אתקרר.

לאפרים העברי המסיע אותי לאחרונה לא התקשרתי כיון

שהוא לומד בשעה זו, הנהג השני לא באזור, חשבתי שאבדוק

אם זליג בסביבה.

מיד כשהתקשרתי ענה זליג בהתלהבות ואמר "רב'ה אני

פשוט לא מאמין בדיוק עכשיו אני נוסע מתחת לבית של

הרב ללא סיבה מיוחדת". תכף ירדתי והוא הסיע אותי

בשמחה לבית אבי מורי.

בעל המעשה: מורנו הרב שליט"א

"כל מי ששומע לי אינו מפסיד"

בעוד דקות אחדות עובר זמן מנחה. אם אתפלל במנין יעבור

האוטובוס הישיר מהר נוף לביתר ואצטרך להיטלטל לביתי

במספר אוטובוסים שלא לדבר על הזמן שילך לאיבוד.

כיוון שהייתי עייף במיוחד, פסקתי לעצמי שאתפלל

ביחידות על האוטובוס. אלא שאז חלף בראשי מאמר חז"ל –

"כל מי ששומע לי אינו מפסיד" ובכוחות לא לי גררתי את

רגלי לשטיבלך. תיכף בגמר התפילה כשכבר פניתי ללכת

לתחנת האוטובוס שמעתי קול ששואל :"אתה רוצה טרמפ

הביתה?" הסתובבתי וראיתי שזה לא אחר משכני. שמחתי

שמחה עצומה שהתקיים בי מאמר חז"ל.

בעל המעשה: א.ב

"מעבירים ממנו עול דרך ארץ"

מתוקף תפקידי אני גם נהג מלגזה, אולם גיליתי שהחוקים

השתנו לאחרונה ורישיוני כבר איננו תקף.

על מנת לחדש את הרישיון היה עלי לצאת לקורס של

שלושה ימים מה שלא התאפשר לי מבחינת העבודה.

חבריי הצליחו לארגן באופן חד פעמי קורס מיוחד שמסתיים

תוך יום אחד ביום שישי במקום שלושה ימים כמקובל.

אלא שהקורס יצא על חשבון השיעור הקבוע לי בכל בוקר.

אחרי התלבטות לא קלה החלטתי שיהיה מה שיהיה את

השיעור תורה אינני מבטל.

יומיים אחרי כאשר ביקרתי במחסן סחורות של חבר ראיתי

אותו מתלחשש עם מאן דהו כששאלתיו על פשר הסודיות

אמר לי חברי שמדובר באדם המעביר את קורס המלגזות

במספר שעות, שמחתי מאוד מההשגחה וסיפרתי לו

שבדיוק הפסדתי קורס מאורגן כדי שלא לבטל את השיעור.

אלא שגם הפעם יצא הקורס על חשבון השיעור ועמדתי

בהחלטה ששיעור תורה אני לא מבטל ויהי מה.

כשהמארגן ראה את נחישותי לשיעורי תורה אמר: "כיוון

שקבלת עליך 'עול תורה' ואין לך פנאי והיה לך רישיון מלגזה

בעבר תשלם עבור הקורס ואני פוטר אותך מ- 'עול דרך ארץ'

ואינך צריך להשתתף בו בפועל".

ואכן כך היה ב"ה.

בעל המעשה: י.בן ברוך מחובר

אין עוד מלבדו

תן חיוך – שיהיה שמח על הלב !

——————————————————————————–

DL2000

מנהל בצוות הפורום

שותפים מלאים בפורום

הודעות: 4058

אין עוד מלבדו . מצווה לאהוב כל יהודי !

 בעניין: סיפורי השגחה פרטית

« כתוב תגובה #11 ב- : ינואר 26, 2012, 01:57:01 PM »ציטוטבס"ד

'עד עלות השחר'

חודש כסלו התשע"ב

כקרוב משפחתו של מורנו הרב שליט"א שמעתי רבות

אודות מעלתה וחשיבותה של תפילה בציבור.

מיום הבר מצוה ועד היום לא החסרתי ולו תפילה אחת

בציבור ב"ה.

היה זה בליל שישי כאשר חזרתי מחתונה בשעה שלוש

לפנות בוקר, ונזכרתי שטרם התפללתי את תפילת

ערבית.

תיכף נכנסתי לשטיבלאך והמתנתי שעה ארוכה, אך

מניין לא היה, ובלית ברירה הלכתי לשטיבלאך של זכרון

משה, שם מתקיימים בכל לילה מניינים עד עלות השחר.

בינתיים למדתי פרשת השבוע בפרשת ויצא, שם למדנו

שיעקב תיקן תפילת ערבית, ומפי התפרצה תפילה

לבורא עולם, אנא ממך, בזכות יעקב אבינו שתיקן תפילה

זו זכה אותי שאזכה להתפלל ערבית כתיקונה במניין.

השעון כבר הורה על עשרים דקות לפני עלות השחר

והייאוש התגנב בליבי, וכמעט שהתחלתי להתפלל

ביחידות, אלא שאז עברה מחשבה בראשי "אם כבר

חיכית עד עכשיו, חכה עד הרגע האחרון".

שבע דקות לעלות השחר הגיעה קבוצה של ארבעה

אנשים להתפלל ערבית ואדם נוסף ירד ממונית ספיישל

שהגיע מרכס שועפט, מרחק של רבע שעה נסיעה

מזכרון משה, כך שהיינו שישה, צרפנו אלינו עוד שלושה

אנשים ששהו במקום ויהודי עשירי שבדיוק  הגיע

להתכונן לתפילת השחר, וכך בהתרגשות אין קץ זכיתי

להתפלל במניין את התפילה בציבור המרגשת בחיי.

אחרי התפילה יצאנו במחול וכל אחד סיפר את הסיפור

שלו, כיצד הגיע למניין, וראינו בחוש  שאין מקרה

בעולם והכל מכוון ומושגח מן השמים.

בעל המעשה: י.ר

'מזומן ובזמן'

פעמיים בשבוע אני זוכה לארגן בעיר מגורי שיעור

לנערים הצמאים לשמוע דבר ה' אך יצרם גבר עליהם.

לשיעור אני מביא כיבוד קל ותבשיל חם שיחמם את

ליבם.

בעבודה שחתי לידידי את אשר על ליבי ואמרתי:

"הלילה מתקיים השיעור ואין בכיסי אפילו פרוטה אחת

לקנות את המצרכים עבור הכיבוד".

לא עברה דקה, ולמקום עבודתי  נכנס בחור ממשתתפי

השיעור, נתן בידי סכום כסף ואמר "זה עבור הכיבוד

לשיעור".

ידידי ואנוכי הבטנו זה בזה אחוזי תדהמה.

סיימתי לקנות את כל המצרכים, ונשארתי עם עודף של

שני שקלים ביד פתיחה לשיעור הבא.

בעל המעשה:נ.כ מחובר

אין עוד מלבדו

תן חיוך – שיהיה שמח על הלב !

——————————————————————————–

DL2000

מנהל בצוות הפורום

שותפים מלאים בפורום

הודעות: 4058

אין עוד מלבדו . מצווה לאהוב כל יהודי !

 בעניין: סיפורי השגחה פרטית

« כתוב תגובה #12 ב- : פברואר 02, 2012, 03:47:05 PM »ציטוטבס"ד

     שליח מצווה געלט !!!

"מדוע אינך לוקח את בנך לאומן קודם שימלאו לו שבע

שנים"?  שאל  אותי  מגיד  השיעור,  עניתי  "כי  אינני

ברסלבע'ר!".

"אשאל אותך שאלה"  המשיך המגיד שיעור הנמנה  על

חסידי ברסלב, "אם היה לך בן בגיל ההתבגרות שחלילה ירד

מהדרך והיו שולחים אותך לאדם שתמורת עשרת אלפים

דולר יחזירו למוטב, היית מוכן לשלם עבורו?"

 "הייתי משלם כל הון דעלמא"! עניתי. נו המשיך המגיד

שיעור- "יש לך הבטחה מרבי נחמן על שמירה מיוחדת עבור

בנך, וכל מה שדרוש ממך זה הוצאה של חמש מאות דולר

האין זו עיסקה שווה? אפילו אם

זה ספק מבחינתך, סוף סוף האם זה לא כדאי?!"

השתכנעתי.  למחרת  הגיעה  לאוזני  שקבוצה  של חברים

נוסעים לציונו הקדוש של סניגורן של ישראל רבי לוי יצחק

מברדיטשוב, ומשם לבעל שם טוב הקדוש, ולסיום לרבי

נחמן, הצטרפתי ונסעתי עם בני הבכור.

אחיו הקטן הביע רצון עז לנסוע איתנו, והבטחתי לו שבבוא

העת אקח גם אותו. אלא שהמועד המתוכנן לקחת את בני

הצעיר הגיע, והנסיעה לא יצאה לפועל, כיוון שהקבוצה לא

נסעה, ולא היה בהישג ידי את המזומנים הנדרשים לרכישת

הכרטיסים.

התחלתי לדאוג, כיוון שהתכוונתי לקחתו בימות הקיץ, והנה

עברו וחלפו להם ימות החמה, והגיעו ימות הגשמים, ובזמן

שבארצנו גשום שם באוקראינה מושלג.

השתמשתי בעצת קדושים, והתחלתי להתפלל על כך יום

יום, משהגיע חודש כסלו ועדיין לא נעניתי. ובראותי את

רצון הילד השואל בכל הזדמנות מתי נוסעים, ומרגיע את

עצמו שעד יום הולדתו שחל בחודש שבט חייבים לנסוע,

חיזקתי ואימצתי את ליבי להמשיך ולבקש,

ויהי היום בשלהי חודש כסלו, פנה אלי מכר שמעולם לא

דברתי איתו בנושא,  ושאל:  "אם היו מציעים לך כרטיס

טיסה לאומן כך באמצע השנה היית נוסע?" השבתי בחיוב

והוספתי "מעניין שאתה שואל כיוון  שבדיוק אני מחשב

כיצד לנסוע עם בני". הלה התעניין במחירי הטיסה, אכילה,

שתיה ולינה והנסיעות הפנימיות ולבסוף אמר "אני שוקל

לשלוח  שליח  להתפלל עבורי  באומן  וכבר חסכתי  עבור

מטרה זו חודשים ארוכים אך עדיין לא החלטתי סופית".

אמרתי לו "אם כן או לא כבר לא משנה לי, עצם זה שה' יכול

להכניס כזו מחשבה לראשו של מישהו ומכל העולם יפנה

אלי להיות שליחו מספיק לי".

כשבוע לאחר מכן קיבלתי הודעה שהכסף מוכן ושאבוא

לאסוף  מעטפה.  במעטפה  היה  סכום לכיסוי כל הוצאות

הנסיעה בשופי.

 ושבתנו את שבת מברכים של חודש שבט באומן.

לאחר שגוללתי באוזני השולח את סיפורי האישי והחודשים

של תפילות עשה הוא חשבון שבדיוק כשהתחלתי להתפלל

מצא עבודה אחרי תקופת אבטלה ממושכת והחל לחסוך

למטרה.

כל תפילה שלי הוסיפה עוד כמה מטבעות לקופת החיסכון

אלא שאני ראיתי את התוצאה רק בסוף הדרך ובאמת אף

תפילה אינה הולכת ריקם.

בעל המעשה: ר.נ מחובר

אין עוד מלבדו

תן חיוך – שיהיה שמח על הלב !

——————————————————————————–

DL2000

מנהל בצוות הפורום

שותפים מלאים בפורום

הודעות: 4058

אין עוד מלבדו . מצווה לאהוב כל יהודי !

 בעניין: סיפורי השגחה פרטית

« כתוב תגובה #13 ב- : פברואר 06, 2012, 09:47:45 PM »ציטוטבס"ד

    בדיוק בזמן

ליל שישי אור לט"ו סיון

בכולל "שבתי" היתה שמחה גדולה ולרגל השמחה

הוצאו כמה בקבוקי יין, בסוף הערב לקחתי את

הפותחן של היין בכיסי שלא ייעלם מתוך מחשבה

שתיכף אניחנו במקומו, אך יד ההשגחה רצתה

שאשכח, והפותחן נשאר בכיסי ומאוד הציק לי,

למחרת השתתפתי בסעודה שבעל השמחה הביא גם

יין אבל שכח להביא פותחן ליין, הוא התחיל לשאול

את הנוכחים איך אפשר לפתוח את הבקבוק ופתאום

נזכרתי, הרי יש לי בדיוק את הפותחן המתאים שמציק

לי בכיס מאתמול, לתדהמת כולם שלפתי מכיסי את

הפותחן, בקבוק היין נפתח והפותחן חזר לכיסי אבל

לא הציק לי יותר כי ידעתי שהוא לא 'סתם' מונח שם

כי שכחתי, אלא כי בדיוק כך הקב"ה תכנן שיהיה.

***

באותו ליל שישי הכנתי טפסים מיוחדים לחלק לכל

המשתתפים, אך ב"ה הגיעו אנשים הרבה מעבר

למשוער וכמות הטפסים שהכנתי לא הספיקה אפילו

למחצית מהאנשים שהגיעו, שברתי את הראש

מאיפה משיגים עכשיו עוד צילומים, בשעה כזו אין

שום חנות פתוחה, ופתאום כאילו בהזמנה מיוחדת

הגיע אחד ממנהלי הת"ת המארח את הכולל, שאינו

רגיל להיות במקום בשעה כזו, ובשמחה רבה צילם לנו

כמות גדולה של טפסים שהספיקה לכל המשתתפים.

בעל המעשיות: ש. גולדשטיין

***

כבר זמן רב שאני מחפש לקנות דירה אבל לא מוצא,

רוב הדירות יקרות ומחירם גבוה מעבר למה שאני

מסוגל לשלם, הדירות האחרות קטנות מידי או

רחוקות, כך שעדיין לא מצאתי דירה מתאימה, סוף

סוף מצאנו דירה, קיבלנו את אישור הבנק למשכנתא

ולאחר שקיבלנו את ברכתו של מורנו הרב שליט"א

החלטנו לסגור על הדירה, סיכמנו להיפגש בצהריים

אצל עו"ד לשם חתימת חוזה, כשעתיים לפני הזמן

המסוכם ישבתי עם התכנית של הדירה, ואני מתבונן

ומסתכל וכל הזמן אני אומר לאשתי 'משהו נראה לי

מוזר', 'מה' היא שואלת, ואני לא יודע מה, פתאום

החלטתי לבדוק מה המ"ר של הדירה ולתדהמתי

מתברר לי שגודל הדירה הרבה פחות ממה שאמרו לנו,

בירור קצר העלה שאכן צדקתי, ומישהו בטעות העביר

נתונים שגויים, טלפון אחד לבנק המשכנתאות הבהיר

לי שהמשכנתא לא תאושר על גודל הדירה הזה, לאחר

התייעצות עם מורנו הרב הודעתי להם מיד על ביטול

העסקה, אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם לא

הייתי מגלה את הטעות לפני חתימת החוזה, ועם כל

הכאב ועוגמת הנפש שהיתה לנו, אני ואשתי מודים

לקב"ה על הנס הגדול שעשה לנו.

בעל המעשה: ש.ש. מחובר

אין עוד מלבדו

תן חיוך – שיהיה שמח על הלב !

——————————————————————————–

DL2000

מנהל בצוות הפורום

שותפים מלאים בפורום

הודעות: 4058

אין עוד מלבדו . מצווה לאהוב כל יהודי !

 בעניין: סיפורי השגחה פרטית

« כתוב תגובה #14 ב- : פברואר 09, 2012, 09:58:03 PM »ציטוטבס"ד

     מוצש"ק אור ליום א' ה' שבט התשע"ב

'שמאל שהוא ימין'

הפלאפון מצלצל ומעבר לקו קולו המרוגש של מורנו הרב

שליט"א: "אם יש לך זמן אני רוצה שתשמע מאחי סיפור

השגחה שקרה בזה הרגע ממש!"

"בשמחה" השבתי, ור' אלחנן החל לספר: עזבתי מוקדם בר

מצוה של קרוב משפחה כדי להספיק לבקר את אבי.

המתנתי  בתחנת  האוטובוס  זמן  רב ומשום  מה  האוטובוס

לירושלים בושש לבוא. כשלפתע אני שומע קול מוכר קורא

לעברי "בוא עלה איתנו לירושלים!" לתדהמתי לא היה זה

אחר מר' גמליאל אחי.

התברר שהנהג טעה ופנה שמאלה לכיוון התחנה בה עמדתי

במקום  ימינה  ליציאה  מהעיר כך שאחי  זיהה  אותי  עומד

בתחנה.

בשלב זה לקח מורנו הרב את הפלאפון מאחיו ואמר: "רואים

מהסיפור הזה שאין בלבול ואין טעות, פעמים שה' מראה את

הסיבה ופעמים שלא אך עלינו לדעת שאין טעות בעולם כלל

וכל בלבול מכוון, מושגח ומדויק.

'בעלי בתים ללא בתים'

בליל ט"ו בשבט לפני כתשע שנים השתתפתי בשמחה בבית

שמש  כשהאוטובוס  האחרון  מבית  שמש  לירושלים  יוצא

בשעה עשר בלילה.

לקראת עשר יצאתי מאולם השמחות לתחנת האוטובוס. חבר

פנה  אלי  ושאל:  "לאן  אתה  ממהר? בלאו  הכי  אני  מתכוון

לעלות ירושלימה לכותל המערבי ולאחר מכן אקפיץ אותך

לביתך!"

שמחתי על ההצעה ונשארתי באולם.

כשהאולם  התרוקן  מאורחיו  פניתי  אל  אותו  חבר  בדבר

הנסיעה  לירושלים,  "החבר"  ענה  בקרירות-  "מה  קרה  לך

בשעה כזו לעלות לירושלים?! אני מצטער מאוד אבל שיניתי

את תכניותי, בטוחני שתסתדר!"

הדבר חרה  לי מאוד אך מה  יכולתי לעשות?! בשעה  אחת

בלילה  עליתי  על  טרמפ  שהוריד  אותי  בצומת  שמשון

במחשבה  שמשם  הסיכויים  רבים  יותר  למצוא  טרמפ

לירושלים.

אחרי כארבעים דקות של המתנה מורטת עצבים בקור העז

וחשכת הליל סוף סוף עצר לידי טנדר. לשאלתי לאן הוא מגיע

ענה "לא יודע!" ליבי הלם בחוזקה כאשר הבנתי כי טוב היה

החושך והבדידות רק לא מטורף שלא יודע לאן הוא נוסע! מה

גם שחששתי כי מדובר במחבל – לאור העובדה שהייתה זו

תקופה עם תקיפות רבות מצד שונאי ישראל.

בעודי מתלבט אם לברוח למרכז הכביש או לכיוון אחר זיהה

הנהג את החרדה על פניי ואמר בחמלה: "אני יהודי!  אל לך

לפחד!" שלף מכיסו תעודה מזהה והסביר: "קיבלתי טלפון

מרעייתי שחוליית מחבלים מסתובבת בעמנואל מקום מגוריי

ומנסים ללוכדם וביקשה שלא אנסה לשוב לביתי חלילה, לכן

אני נוסע ולא יודע לאן!"

נרגעתי והצעתי: "לך אין מקום לינה ולי אין הסעה לביתי,

נעשה עסקה, אתה תסיע אותו הביתה ואני אציע לך מיטה

טובה לישון!

וכך אכן היה ב"ה.

בעל המעשה: ר.ט מחובר

אין עוד מלבדו

תן חיוך – שיהיה שמח על הלב !

——————————————————————————–

DL2000

מנהל בצוות הפורום

שותפים מלאים בפורום

הודעות: 4058

אין עוד מלבדו . מצווה לאהוב כל יהודי !

 בעניין: סיפורי השגחה פרטית

« כתוב תגובה #15 ב- : פברואר 16, 2012, 01:26:59 PM »ציטוטבס"ד

     'שטר חוב'

בחתונת בנו של מורנו הרב שליט"א חילק הרב דולר של

ברכה כמנהגו בשמחות.

אלא שהפעם שם ביד ימיני שטר של דולר אחד, ובשמאלי

שטר של חמישים דולר ואמר: "את הדולר הבודד תשמור

לברכה ובשטר של החמישים דולר תשתמש!"

באמצע החתונה מקצה האולם מסמן לי הרב לגשת אליו,

משהגעתי הצביע על בחור ואמר: "תעשה לי טובה, תקרב

אותו!"  הרב אמר והלב שלי נפל.  מדובר בבחור שעבד

אצלי  לפני  שהעסק  קרס  ונשארתי  חייב לו  כמאתיים

שקלים. בכל הזדמנות אני חומק מלפגוש אותו, ועכשיו

הרב שולח אותי לקרב אותו?! אבל הרב ביקש אני עושה!

בדרכי לבחור נזכרתי בחמישים דולר שנתן לי קודם לכן,

שלפתי את השטר מכיסי, והגשתי לבחור על החשבון, מה

שכיסה את רוב החוב וכך המשכתי לקרבו בחום ובשמחה.

בעל המעשה: ח.ד.ב

'הנעל שהצילה'

"אבא!  אני חייב לספר לך סיפור השגחה שהיה לי היום

בחיידר!" אמר בני בן השמונה עם כניסתי לבית, והמשיך:

"בהפסקה שיחקנו במגרש, ופתאום חבר שלי מעד ונפל

לאחור, תוך כדי הנפילה ראיתי שהראש שלו הולך לנחות

על בליטה  חדה  בחצר,  שמתי  את  הרגל במהירות  על

הבליטה כך שהוא נפל על הנעל שלי וממש ניצל בנס,

פשוט  הצלתי  חבר מפתיחת  ראש  בטוח!  נס  שבדיוק

עמדתי מאחוריו" סיים בני.

"אבא  אני  רוצה  שתפרסם  את  זה  בעלון  במדור 'טיב

ההשגחה'!  וגם  יש לי  רעיון  טוב לכותרת  של הסיפור

הבליח בעיניים נוצצות- תקרא לזה 'הנעל שהצילה' סיים

בחיוך".

בעל המעשה: לוי יצחק סמואלס

'תפילה חוצה קוים'

אחרי קריאת שמע שעל המיטה כשהילדים כבר שכבו

לישון פנה אלי עקיבא בן השש ואמר: "הלילה אני אספר

במקומך  סיפור  השגחה  פרטית  שקרה  לי  היום"!

"בבקשה" השבתי, וכך סיפר: "חיכיתי למבוגר שיחצה

אותי  כביש,  וראיתי  ממול  אישה  מבוגרת,  אז  קראתי

לעברה  בקול  "את  יכולה  בבקשה  להעביר  אותי  את

הכביש?

אבל היא כנראה לא שמעה והמשיכה ללכת לדרכה. אז מה

עשיתי?! התפללתי בשקט בשקט שאף אחד לא ישמע

לה' וביקשתי שישלח לי מישהו שיחצה אותי את הכביש,

באמצע שאני מתפלל אני שומע קול שאומר: "ילד אתה

רוצה לעבור כביש?!"  הייתה זו אישה מבוגרת שהעבירה

אותי את הכביש, סיים עקיבא בעיניים בורקות.

בעל המעשה: שמעון עקיבא סמואלס מחובר

אין עוד מלבדו

תן חיוך – שיהיה שמח על הלב !

——————————————————————————–

DL2000

מנהל בצוות הפורום

שותפים מלאים בפורום

הודעות: 4058

אין עוד מלבדו . מצווה לאהוב כל יהודי !

 בעניין: סיפורי השגחה פרטית

« כתוב תגובה #16 ב- : מרץ 02, 2012, 11:03:01 AM »ציטוטבס"ד

'ואתה תצווה"

יום ג' כ"ח שבט התשע"ב

סיפר  לי  מורנו  הרב  שליט"א  בשם  מגיד  שיעור

בישיבה  ידועה,  שרגע  לפני  שנכנס למסור שיעור,

שמע על המחנך הדגול ר' גמליאל בטלמן ז"ל, שראה

ילד במטבח שעשה מעשה שלא ייעשה, והבין שצריך

לגעור באותו ינוקא למען חינוכו, ואכן כך עשה. אלא

שהתברר למפרע שהעמיד במקום את הילד הלא נכון.

משכך, ניגש הרב בטלמן אל אותו ילד ופייסו ברבים.

המשיך המגיד שיעור וסיפר שבאמצע השיעור קלט

בזווית  עיניו  בחור שעיין  בספרים  שאינם  קשורים

לשיעור אותו מסר. הדבר חרה לו מאוד עד כי לא יכל

להתאפק, דפק על השולחן והעיר לאותו בחור אודות

תעוזתו.

רק אחרי השיעור שם לב כי אותו עלם צעיר התבונן

בספר ה'פני יהושע' אותו ציטט מוקדם יותר בשיעור.

תיכף נזכר במעשה רב והבין שלא לחינם שמע את

הסיפור  אודות  הר'  בטלמן.  בזריזות  אסף  סביבו

כמאתיים בחורים והתנצל בפני אותו בחור קבל עם

ועדה תוך שפירט את טעותו ברבים.

המשיך מורנו הרב ואמר: "רוב הבעיות בחינוך קורים

ממקרים כגון אלה כשהילד נענש, נעלב או נפגע שלא

במקום או בצורה חריפה מדי, ולנו כבני אדם אין רוח

הקודש לדעת את המתחולל בנפשו של אותו נשמה

טהורה, עד שלאט לאט הם יורדים מהדרך הישרה

וכבר קשה מאוד להחזירם למוטב".

המשיך הרב ואמר בכאב: "אילו אנשים היו יודעים את

הנזק  לדורות  שהם  עושים  במשפט  פוגע  או  לא

מחושב אחד היו מזדעזעים.

לא פעם פולטים לעברי בחורים או מבוגרים משפטים

מעין אלו, שלא מוחלים לרב זה או אחר, ופעמים אף

על מלמדים שנפטרו לבית עולמם, בגלל משקעים

כאלו ואחרים שהטביעו בהם, גם אם רוצים להעמיד

במקום או לצוות דבר מה, צריך לדעת איך.

לסיכום: כל אדם צריך לדעת למחול ולסלוח, אך לא

פחות צריך לדעת לפייס. ויתרה מזאת מידה טובה

מרובה, כך שאם אדם ישקול את מילותיו טרם ידבר

ויתן מילים מעודדות לילד,  בחור או מבוגר,  עליו

לדעת כי הוא בנה אותו לדורות ע"י מילה אחת טובה,

ישנם  לא  מעט  סיפורים  שפורסמו  על מילה  אחת

טובה  ברגע  הנכון  שמנע  מבחור  לעזוב את  עולם

הישיבות או שהחזירו למוטב.

בסיום השיחה  בקשתי רשות לפרסם את כל תוכן

השיחה לתועלת הרבים,  נענה הרב ואמר: אדרבה אם

זה  יביא  תועלת  לנפש אחת  מישראל תפרסם  את

השיחה כולה".

בעל המעשה: מורנו הרב שליט"א מחובר

אין עוד מלבדו

תן חיוך – שיהיה שמח על הלב !

——————————————————————————–

DL2000

מנהל בצוות הפורום

שותפים מלאים בפורום

הודעות: 4058

אין עוד מלבדו . מצווה לאהוב כל יהודי !

 בעניין: סיפורי השגחה פרטית

« כתוב תגובה #17 ב- : מרץ 02, 2012, 11:04:39 AM »ציטוטבס"ד

'ואתה תצווה"

יום ג' כ"ח שבט התשע"ב

סיפר  לי  מורנו  הרב  שליט"א  בשם  מגיד  שיעור

בישיבה  ידועה,  שרגע  לפני  שנכנס למסור שיעור,

שמע על המחנך הדגול ר' גמליאל בטלמן ז"ל, שראה

ילד במטבח שעשה מעשה שלא ייעשה, והבין שצריך

לגעור באותו ינוקא למען חינוכו, ואכן כך עשה. אלא

שהתברר למפרע שהעמיד במקום את הילד הלא נכון.

משכך, ניגש הרב בטלמן אל אותו ילד ופייסו ברבים.

המשיך המגיד שיעור וסיפר שבאמצע השיעור קלט

בזווית  עיניו  בחור שעיין  בספרים  שאינם  קשורים

לשיעור אותו מסר. הדבר חרה לו מאוד עד כי לא יכל

להתאפק, דפק על השולחן והעיר לאותו בחור אודות

תעוזתו.

רק אחרי השיעור שם לב כי אותו עלם צעיר התבונן

בספר ה'פני יהושע' אותו ציטט מוקדם יותר בשיעור.

תיכף נזכר במעשה רב והבין שלא לחינם שמע את

הסיפור  אודות  הר'  בטלמן.  בזריזות  אסף  סביבו

כמאתיים בחורים והתנצל בפני אותו בחור קבל עם

ועדה תוך שפירט את טעותו ברבים.

המשיך מורנו הרב ואמר: "רוב הבעיות בחינוך קורים

ממקרים כגון אלה כשהילד נענש, נעלב או נפגע שלא

במקום או בצורה חריפה מדי, ולנו כבני אדם אין רוח

הקודש לדעת את המתחולל בנפשו של אותו נשמה

טהורה, עד שלאט לאט הם יורדים מהדרך הישרה

וכבר קשה מאוד להחזירם למוטב".

המשיך הרב ואמר בכאב: "אילו אנשים היו יודעים את

הנזק  לדורות  שהם  עושים  במשפט  פוגע  או  לא

מחושב אחד היו מזדעזעים.

לא פעם פולטים לעברי בחורים או מבוגרים משפטים

מעין אלו, שלא מוחלים לרב זה או אחר, ופעמים אף

על מלמדים שנפטרו לבית עולמם, בגלל משקעים

כאלו ואחרים שהטביעו בהם, גם אם רוצים להעמיד

במקום או לצוות דבר מה, צריך לדעת איך.

לסיכום: כל אדם צריך לדעת למחול ולסלוח, אך לא

פחות צריך לדעת לפייס. ויתרה מזאת מידה טובה

מרובה, כך שאם אדם ישקול את מילותיו טרם ידבר

ויתן מילים מעודדות לילד,  בחור או מבוגר,  עליו

לדעת כי הוא בנה אותו לדורות ע"י מילה אחת טובה,

ישנם  לא  מעט  סיפורים  שפורסמו  על מילה  אחת

טובה  ברגע  הנכון  שמנע  מבחור  לעזוב את  עולם

הישיבות או שהחזירו למוטב.

בסיום השיחה  בקשתי רשות לפרסם את כל תוכן

השיחה לתועלת הרבים,  נענה הרב ואמר: אדרבה אם

זה  יביא  תועלת  לנפש אחת  מישראל תפרסם  את

השיחה כולה".

בעל המעשה: מורנו הרב שליט"א מחובר

אין עוד מלבדו

תן חיוך – שיהיה שמח על הלב !

——————————————————————————–

DL2000

מנהל בצוות הפורום

שותפים מלאים בפורום

הודעות: 4058

אין עוד מלבדו . מצווה לאהוב כל יהודי !

 בעניין: סיפורי השגחה פרטית

« כתוב תגובה #18 ב- : מרץ 10, 2012, 09:30:06 PM »ציטוטבס"ד

    מחזור ה- 800

נכנסתי  לבקר את  קרובת  משפחתי  ועיניי  חשכו,  מרוב

בלאגן לא ראיתי בית. התברר שגג הבית הרעוע נפל והיו

צריכים לתקנו באופן מיידי, אך היא במצבה הדל תיקנה את

המוכרח תיקון ללא טיח וצבע.

בעל המלאכה ברחמיו עליה ניסה לשכנעה שתתן לו לסיים

את שארית העבודה במחיר עלות החומר ממש,  אך עבורה

הדבר לא התאפשר.

תיכף  הכנסתי  את  ידי  לכיס  ומצאתי  סכום  של שמונה

מאות ש"ח אותם מסרתי לקרובתי על חשבון התיקון.

היא שמחה מאוד ואכן ביצעה את התיקון.

יומיים אחרי ערכה קרובתי את הקנייה הקבועה אותה היא

עורכת  עבורי בדרך קבע.

בהגיעה לקופה, עוד בטרם החלה את החשבון פנה אליה

בעל הבית ואמר מבלי לבדוק, "שלמי לי שמונה מאות ש"ח

ולכי לשלום!"  "אבל יש עוד מוצרים שאולי לא ראית"!

השיבה. ראיתי הכל, ענה בעל הבית, "או שאת לוקחת או

שלא, ההחלטה בידייך".

בעל הבית הורה לפועל לארוז הכל ושילחה לשלום.

שנים רבות אנו עורכים את הקניות באותו מקום ומעולם

לא קרה כדבר הזה.

אותו סכום שנתתי לה יומיים קודם ננקב עכשיו והוחזר לי

בכפל כפליים, הקנייה הקבועה אינה פוחתת מאלף ושש

מאות ש"ח בעוד שהפעם נכללו בקנייה כל משלוחי המנות

אותם אני שולחת.

מסקנה:  פעמים  שרואים  ופעמים  שלא  רואים  את

ההשגחה,  הפעם  ראיתי  בחוש  ש"אין  אדם  מעני

מהצדקה".

בעלת המעשה: ה.צ

יום ו' ח' אדר התשע"ב

'היכא תמצא חנוכה באדר'

כמגיד שיעור אני מתפרנס כדי פרנסתי ברווח ב"ה. השבוע

נפלה עלי הוצאה גדולה בלתי צפויה ומצאתי את עצמי

במצב בה  אין  ידי  משגת  את  צרכי  השבת  המתקרבת.

בראותי  את  מצבי  נשאתי  תפילה  לאדון  כל שיסדר את

העניין בכבוד כפי שסידר לי משך כל שנותיי. בסוף השיעור

אותו מסרתי הגיש לי אחד הבחורים מעטפה ואמר הא לך

דמי חנוכה. חייכתי והבנתי כי רוח הפורים כבר ממשמש

ובא והמשכתי לדרכי.

כשפתחתי את המעטפה הופתעתי לגלות כי אכן מדובר

בסכום  הגון  בצרוף  ברכה  לחנוכה  התקשרתי  לאביו  של

הבחור בהודיה ושאלתיו כיצד הגיע חנוכה באדר?  הלה

ענה כי בנסיעתו בדרכים מאזין לשיעורים ובדיוק שמע

שיעור של הר' גמליאל רבינוביץ בנושא החנוכה ונזכר שלא

שלח לי דמי חנוכה כמנהגו, והחליט כי טוב מאוחר מלא

לתת כלל וכך עשה.

שמחתי לראות איך ה' סיבב שהוא ישמע שיעור ברכב כדי

שלי יהיה לעשות את השבת בהרחבה ובכבוד.

בעל המעשה: ש.מ. מונסי מחובר

אין עוד מלבדו

תן חיוך – שיהיה שמח על הלב !

——————————————————————————–

DL2000

מנהל בצוות הפורום

שותפים מלאים בפורום

הודעות: 4058

אין עוד מלבדו . מצווה לאהוב כל יהודי !

 בעניין: סיפורי השגחה פרטית

« כתוב תגובה #19 ב- : מרץ 15, 2012, 10:57:03 PM »ציטוטבס"ד

     יום א' י' אדר התשע"ב

ריסוק בטוח

כמידי יום נסעתי עם שאר ילדי לאסוף את אחותם

הקטנה מהמעון. אלא שהפעם הפתיעו הילדים ויצאו

בזה אחר זה מהרכב, חשבתי לעצמי מה יום

מיומיים?! וביקשתי שיחזרו מיד לרכב כשלפתע

ראיתי את הרכב הממוגן של הישוב מתנגש בעוצמה

ברכבי החונה ומשאיר ממנו פח מרוסק!

רק אז הבנתי את השגחתו הנפלאה של הבורא עלינו

ששם בליבם של כל משפחתי לצאת מהרכב באחת

כאילו חזו את אשר עומד להתרחש בעוד שניות

אחדות.

אני רוצה להודות לה' ולפרסם את הנס מעל במה

חשובה זו.

בעלת המעשה: מ.ז

'תמורה לאגרה'

טלפון אחד מפקיד הבנק הספיק כדי להכניס אותי

להילוך גבוה, לנסות ולהשיג סכום לא מבוטל של

כסף עד סוף היום, ולא… לא יכובדו הצ'קים

וההרשאות לחיוב הקיימות בבנק.

את הסכום הנדרש היה לי בצ'ק דחוי אותו קיבלתי

מכבר, אך לא היה לי היכן לפרטו. התרוצצתי ממקום

למקום תוך תפילה שאמצא אי מי שיוכל לפרוט

עבורי סכום שכזה.

בין ריצה לריצה שמעתי קול מוכר שקורא את שמי

אלא שהקול לא ערב לאוזני, מבט חטוף גילה כי אכן

מדובר בקולו של אדם מסכן שכל מה שדרוש לו זה

לדבר ולדבר, ופעם שתפס קורבן לא במהרה ישחררו.

בעודי מתעלם מקולו ומחשב את כיוון ההתחמקות

הספיק להתייצב מולי ולפצוח בשיחה חשובה.

התנצלתי בפניו והסברתי לו את המצוקה אליה

נקלעתי בעוד שנותרו דקות אחדות לסגירת הבנק,

משכך אין לי פנאי לדבר.

"מה אתה אומר?!" תמה האיש, "תראה לי את הצ'ק

שבידך" ביקש המטרידן תוך שתופס בבגדי, כשסיים

את חקירותיו ביקש את מספר החשבון שלי, שלף

את מכשירו הסלולרי ובשיחה קצרה ביצע העברה

בנקאית של כל סכום הצ'ק מחשבונו לחשבוני

בהסבירו כי בדיוק עכשיו יושב לו בחשבון סכום גדול

מאוד של כסף שאינו צריך להם לעת עתה.

נשמתי לרווחה ולא ידעתי את נפשי משמחה איך זה

שדווקא מהאדם שרציתי לחמוק צמחה הישועה.

כשהודיתי לו בחום ביקש שלא אודה לו והושיב אותי

לשיחה של שלוש שעות ב"ה.

בעל המעשה: מ.א מחובר

אין עוד מלבדו

תן חיוך – שיהיה שמח על הלב !

——————————————————————————–

DL2000

מנהל בצוות הפורום

שותפים מלאים בפורום

הודעות: 4058

אין עוד מלבדו . מצווה לאהוב כל יהודי !

 בעניין: סיפורי השגחה פרטית

« כתוב תגובה #20 ב- : מרץ 22, 2012, 01:44:42 PM »ציטוטבס"ד

     תענית אסתר התשע"ב

'אליהו התימני'

מזה  שבועיים  שהסטרטר ברכבי  שבק  חיים,  כיון

שרכבי עם תיבת הילוכים ידנית אני מקפיד לחנות

בירידה  ומניע  את  הרכב  בשיטה  מוכרת  בדרדור.

תענית אסתר הגיע והתחלחלתי מעצם המחשבה של

חלוקת משלוחי המנות בפורים עם רכב שאי אפשר

להניעו כי אם בדרדור,  משימה שהיא כמעט בלתי

אפשרית ומתסכלת ביותר. נזכרתי בסיפור שקראתי

במדור שלכם 'טיב ההשגחה' בו הושם דגש על כח

התפילה של אדם פשוט, והחלטתי לנסות.

פניתי לבוראי וסיפרתי לו את התסכול שעובר עלי

ואת  הלחץ  שלי  ממחר  בחלוקת  משלוחי  המנות

ובקשתי: או שישלח לי כסף לתקן את התקלה או

שימציא  לי  את  החלק  בחינם  או  כל  רעיון  אחר

שיחליט עליו, העיקר שיסודר העניין עד למחר.

צום  תענית  אסתר-  בחוזרי  מקריית  יערים  לעיר

מגורי ביתר, הניף יהודי מבוגר מעט את אצבעו לעבר

רכבי,  עצרתי,  הלה  ביקש להגיע  לעיר מגוריו  בית

שמש  ואמר שיירד בדרך.  אלא  שבאחת  העצירות

בדרך כבה הרכב ובכדי להניעו מחדש נדרשה ירידה

ובאין ירידה נדרשה דחיפה, שאלתי את האורח אם

יועיל בטובו לדחוף מעט את הרכב ובלית ברירה עשה

כמבוקשי עד ששמע את הרכב מונע.

כשחזר לרכב התעניין  במהות  התקלה.  משסיימתי

להסביר את אשר אירע ומצבי הכלכלי הרעוע גם כך,

אמר סע לביתך ואתקן לך את הדרוש תיקון והטעים

את דבריו במבטא תימני כבד "טרם עלייתי ארצה

מתימן  עבדתי  כמכונאי  רכב אסדר לך את  העניין

בנקל". החניתי את רכבי ליד הבית והוא החל בפירוק

החלקים וחידושם תוך כדי שהוא מלמד אותי איך

לשפץ את החלק לבדי.

כעבור שעה ומחצה הנעתי את הרכב על ידי סיבוב

המפתח ללא כל צורך בדרדור.

היהודי היקר לא הסכים לקחת פרוטה בטוענו כי זוהי

מצוה  שה'  זימן  לו  לקראת  פורים,  ביקש שאסיעו

לרחוב הסמוך ונעלם. ירדתי לבית והכרזתי: "אליהו

הנביא הגיע בדמות תימני ותיקן לנו את הרכב!" כך

נשארתי  אחוז  תדהמה  ממה  שקרה  בעוד  שאיני

מצליח לעכל את שעבר עלי מהרגע בו בקשתי ישועה

מאת ה' ותוך שעה כבר ישב ברכבי אליהו התימני

שחידש לי את החלק חינם אין כסף, כשכל מוסך היה

דורש קרוב לאלף  ₪ אותם אין לי,  בעודו מבקש

ליסוע לבית שמש ונשאר בביתר. בל נשכח שהרכב

כבה כך בלי סיבה, כדי שישאל אותי אודות התקלה.

בדבר  אחד  אסכם  את  הסיפור  הזה:  "במקום

להסתובב מתוסכל עם מחשבות ממחשבות שונות

כיצד לפתור את  הבעיות,  שיחה  קצרה  עם  הבוס

פותרת את כל הבעיות בדרכים שהמוח האנושי אינו

משיג!

בעל המעשה: י.ש מחובר

אין עוד מלבדו

תן חיוך – שיהיה שמח על הלב !

——————————————————————————–

DL2000

מנהל בצוות הפורום

שותפים מלאים בפורום

הודעות: 4058

אין עוד מלבדו . מצווה לאהוב כל יהודי !

 בעניין: סיפורי השגחה פרטית

« כתוב תגובה #21 ב- : מרץ 30, 2012, 09:36:48 AM »ציטוטבס"ד

     'נדודי שמע'

היה זה במוצאי תענית אסתר. התפללתי ערבית בפלג

המנחה מה שמחייב לקרוא שוב קריאת שמע של

ערב אחרי צאת הכוכבים.

אלא שמרוב חולשה נרדמתי מוקדם מתוכניותיי

מבלי לחזור ולקרוא שמע.

ויהי כחצות הלילה כאשר הקצתי משנתי וחרף

נסיונותי הרבים לא הצלחתי להירדם. בראותי כי כן

לקחתי את עלון 'טיב הקהילה' שהיה מונח על

השידה לצד מיטתי ומול עיני אני רואה במדור

ההלכה שעל אף שקוראים שמע בבית הכנסת צריך

לחזור ולקרותו על המיטה טרם ישכב לישון.

תיכף נזכרתי שלא קראתי שמע בזמנה ושמחתי

שמחה עצומה על דרכי ההשגחה המופלאה שלא

אפסיד מצוה חשובה כל כך.

בעל המעשה: מ.מ

'שומע תפילה'

פורים התקרב ובא ולבני מלמד דרדקי שכמוהו לא

היה לאף אחד מילדי, עושה מלאכתו באהבה חום

ומסירות.

פניתי לבעלי בבקשה לצרף מעטפה עם נתינה יפה

כאות הערכה והכרת הטוב כיאה למלמד שכזה.

אך בעלי הגיב בצער שפשוט אין לו מהיכן לתת

והתפשר על מאה שקלים במקום מאתיים שבקשתי.

בבוקר בדרכי לעבודה פניתי לבוראי ואמרתי: "הלוא

לבעלי אין מהיכן לתת וכל הכסף והזהב בעולם שלך

הם, אנא ממך כשם שכיבדתי את בעלי ולא לחצתי

אותו תכבד את רצוני לכבד את המלמד ותשלח לי

כסף עבורו, תוך כדי תפילה התקדמתי רגלית לתחנה

הבאה.

והנה בדרכי ראיתי משהו אדום מנצנץ מהמדרכה,

רכנתי והרמתי לא פחות ולא יותר משטר אדום של

מאתיים שקלים חדשים ללא כל סימנים.

את ההתרגשות איני יכולה לתאר.

ראיתי ששיחה קצרה עם בורא עולם יכולה לסדר

הכל.

אני מאמינה באמונה שלימה שבזכות שכיבדתי את

בעלי ולא לחצתי עליו ה' סידר לי מתנות לאביונים

ברחמים.

בעלת המעשה: א.מ מחובר

אין עוד מלבדו

תן חיוך – שיהיה שמח על הלב !

——————————————————————————–

DL2000

מנהל בצוות הפורום

שותפים מלאים בפורום

הודעות: 4058

אין עוד מלבדו . מצווה לאהוב כל יהודי !

 בעניין: סיפורי השגחה פרטית

« כתוב תגובה #22 ב- : אפריל 20, 2012, 11:32:35 AM »ציטוטבס"ד

    "1" שהציל

אבי מורי יצא לשליחות באיטליה לחג הפסח וביקש

שאצטרף אליו.

כיוון שאבי סובל ממחלת לב וחלק מהתרופות אותם

לוקח באופן קבוע מורכבים מחמץ החליט להשאירם

בבית ולא נטלם עימו למסע.

במוצאי שבת חול המועד פסח החל אבי לחוש ברע

והמצב  הלך  והחמיר,  כאיש  רפואה  מוסמך  וכונן

ראשי  בארץ  מגוריי  הבנתי  שחסרות  לו  אותם

התרופות שהשאיר בבית.  תיכף  ביררתי היכן  בית

המרקחת  הקרוב  ביותר  למלון  בו  שהינו  ויצאתי

לדרכי בתקווה כי ימכרו לי את התרופות ללא מרשם.

בהגיעי לבית המרקחת הסברתי לרוקח שישנו מצב

חירום ואני חייב את התרופות, להפתעתי הגדולה

נתן  לי  הרוקח  ללא  עיכוב  כל  תרופה  שבקשתי.

בראותי  שהמזל  משחק  לי  כבר  קניתי  תרופות

נוספות אותם אני נושא עליי בדרך קבע למקרי חרום

ומיהרתי חזרה לטפל באבי.

כשמצבו  של אבי  התייצב  צלצל הטלפון  בחדר

המלון ומאחורי הקו נשמעה קולה של ילדה מבוהלת

הממררת בבכי וצועקת "אחי הקטן לא נושם תבואו

דחוף  לחדרי  !"  בהגיעי  לחדרם  אכן  מצאתי  ילד

שאינו מצליח להכניס חמצן לריאותיו, תיכף נתתי לו

את אחד הרפואות אותם רכשתי אך שעה קלה קודם

לכן ואט אט התאושש הילד וחזר לעצמו לגמרי ב"ה.

כששאלתי  את  הילדה  כיצד  ידעה  שאני  עוסק

ברפואה  וכיצד ידעה  להתקשר לחדרי?!  סיפרה

סיפור שסימר את שערותיי עד כמה השגחתו של

הבורא הינה פרטית וניסית – וכך סיפרה: "ההורים

יצאו לטייל והשאירו אותנו לנוח בחדר, כשראיתי

את אחי הקטן מאבד את נשימתו התקשרתי לקבלה

של המלון ובקשתי שישלחו דחוף רופא והם שלחו

אותך!".

התברר  שכדי  להתקשר  לקבלה  צריך  לחייג  את

הספרות 61 וכדי להתקשר בין החדרים צריך לחייג

את הספרה 1 ולאחר מכן את מספר החדר המבוקש.

הילדה  שהייתה  רגילה  לחייג  בין  החדרים  של

משפחתה  עם  הספרה  1  כקידומת  חשבה  לתומה

שגם לקבלה יש להוסיף את הספרה 1 כך שבמקום

לחייג 61  לקבלה  חייגה  לחדר 161  שבהשגחה

מופלאה היה זה החדר שלי.

אילולי היה זה סיפור שקרה לי הייתי אומר שהסיפור

הינו בדוי ולמספר יש דמיון פורה! אבל לראות איך ה'

הכניס לי ללב לקנות תרופות נוספות וביניהם את

התרופה  המדויקת  להצלת  חיי  הילד  והטעות

המכוונת של הילדה, פשוט בלתי נתפס!.

בעל המעשה: ח.ש.א בלגיה מחובר

אין עוד מלבדו

תן חיוך – שיהיה שמח על הלב !

——————————————————————————–

DL2000

מנהל בצוות הפורום

שותפים מלאים בפורום

הודעות: 4058

אין עוד מלבדו . מצווה לאהוב כל יהודי !

 בעניין: סיפורי השגחה פרטית

« כתוב תגובה #23 ב- : אפריל 26, 2012, 08:41:51 PM »ציטוטבס"ד

'חכם לב'

כיון שאשתי לא חשה בטוב ולא רציתי להשאירה לבדה

בבית, המתנתי שאחד מבני המשפחה יגיע לשהות עימה

ויצאתי להתפלל במניין מאוחר יותר מהרגיל.

כשסיימתי  את  התפילה  בשטיבלאך של 'זכרון  משה'

הבחנתי בחייל שהולך אנה ואנה, תיכף שאלתיו שמא

מחפש הוא זוג תפילין להניחם, משענה בחיוב חלצתי

את תפיליי ומסרתי לו אותם בשמחה.

בזמן  שהמתנתי  שיסיים  את  תפילתו  פניתי  למספר

אברכים אותם אני מכיר היטב והסבתי את תשומת ליבם

ברוך על כך שראו יהודי מחפש דבר מה ולא עלה בדעתם

לשאול אותו  את מבוקשו.  הסברתי  להם  כי  בנתינת

סכום הגון לצדקה זוכים לשכר גדול מאוד! אך כשמזכים

יהודי במצווה כמו תפילין או כל מצוה אחרת מזכים את

האדם בנצח נצחים, אי לכך, צריך האדם להיות עם עינא

פקיחה ולעוט על המצוות  כמשה רבינו שעליו נאמר

"חכם לב יקח מצוות", האברכים שמחו והודו לי בחום

על הדברים שיצאו מהלב ונכנסו ללב שלהם.

בינתיים  החזיר  החייל  את  התפילין  ומתוך  השיחה

שהתפתחה בינינו התברר כי היה זה חייל מהצפון שעמדו

לרשותו דקות אחדות לתפילה ומחמת הבושה כמעט

והתייאש מלהניח תפילין, פניתי אליו רגע  לפני שעזב

מבלי להניח תפילין.

או אז הבנתי מדוע היה עלי להתעכב בבית,  הכל סובב

מלמעלה כדי שאפגוש ואזכה את החייל הנ"ל.

בעל המעשה: מורנו הרב שליט"א

מקבלה למעשה

הייתי זקוק לישועה,  כמנהגו של יהודי הרוצה להחיש

את הישועה קבלתי  על עצמי הנהגה טובה- לומר את

ברכת "אשר יצר" מתוך הכתב וליטול ידיי בנטלה.

בחול המועד פסח יצאתי לטייל עם בני משפחתי ובכל

מקום אליו הגענו מצאתי נטלה מוכנה לנטילה וברכת

אשר יצר שנשאתי בכיסי. הדבר היה לפלא כיוון שאף

במקומות  הנידחים  ביותר  שלא  אמורים  להיות  שם

נטלות כלל,  זימן לי ה' נטילה משמים.

ראיתי בחוש שאם אדם מקבל על עצמו קבלה טובה

דואגים לו משמים כמאמר חז"ל "בדרך שאדם רוצה

לילך בו מוליכים אותו".

בעל המעשה: ר.נ מחובר

אין עוד מלבדו

תן חיוך – שיהיה שמח על הלב !

——————————————————————————–

DL2000

מנהל בצוות הפורום

שותפים מלאים בפורום

הודעות: 4058

אין עוד מלבדו . מצווה לאהוב כל יהודי !

 בעניין: סיפורי השגחה פרטית

« כתוב תגובה #24 ב- : מאי 03, 2012, 08:34:17 AM »ציטוטבס"ד

      'חסד של אמת'

בשעות הערב המאוחרות ישבנו ושוחחנו על היארצייט

העשירי המתקרב של בננו גמליאל ז"ל החל ביום ו' י"ב

אייר ה'תשע"ב, ותמהתי בקול: "מה נוסיף ונעשה הפעם

לעילוי נשמתו?" והנה תוך כדי שיחה נזכרתי שיש לנו

מכתב שקיבלתי עם סיפור מדהים על בננו גמליאל ז"ל,

אותו החלטנו לשתף עם קוראי העלון הנפלא טיב

הקהילה במדור טיב ההשגחה. ולהלן הסיפור:

כפי הידוע הנני מרכז בידי מידי שנה את ארגון הכנסת

האורחים הבאים לחסות בצל כ"ק האדמו"ר בשביעי של

פסח, והיות שההוצאות כה מרובות רוב המוצרים

נתרמים ע"י נדיבים.

ערב פסח ה'תשנ"ט

אחרי יום עבודה ארוך ומייגע קיבלתי הודעה שעלי

לנסוע לקחת את המוצרים שנתרמים ע"י ארגון "יד

עזרא", תרומה של מאות ק"ג מוצרי מזון לפסח.

הגעתי ליד עזרא בשעה 23:30 בלילה שם חיכו עבורי

המצרכים.

בראותי את הכמות העצומה שעלי להעמיס לרכבי,

חלשה דעתי. היה ברור לי שאדם אחד לבדו לא יכול

להעמיס הכל ובפרט אחרי יום עבודה מפרך.

כל הטלפונים שעשיתי להשיג יד לעזרה עלו בתוהו, וכך

עמדתי אובד עצות מול המשימה הבלתי אפשרית.

לפתע חלף על פני אברך חמד אותו הכרתי היטב שיצא

מהאוהל הענק של יד עזרא אחרי שעמל ויגע מהשעות

המוקדמות שלפנות בוקר עד לשעה מאוחרת זו, פניתי

אליו בייאוש ושאלתיו אם מכיר הוא אברך או כל פועל

שיבוא בשעה מאוחרת זו לעזור לי בתמורה לתשלום

הוגן.

"למה לך לחפש מישהו כשאני עומד ניצב לפניך?!" ענה

לי כשחיוך ענק נסוך על פניו. בטרם הגבתי החל להעמיס

את הרכב כאילו זה עתה התעורר משנתו, ותוך זמן קצר

היה הרכב מלא ומוכן לשינוע.

הודיתי לו בחום וברגש אין קץ על שהגיע כמו מלאך

משמיים.

אך אברך החמד שאל "ומי יפרוק את הסחורה בישיבה?"

כשעניתי לו שבעז"ה אמצא בחורים שטרם עלו על

משכבם וישמחו לעזור לי התיישב ברכבי והודיע בקול

עדין אך נחרץ "אני מצטרף אליך".

כשהגענו לישיבה פרק עימי את הסחורה במרץ ולא נחה

דעתו עד שהפריט האחרון סודר במקומו והלך לדרכו עם

חיוך של תודה וענוה כאילו עשיתי לו טובה גדולה.

כשבאתי לשלם לו את המגיע לו זינק לאחור ואמר "חס

ושלום לקחת תשלום על מצווה שכזו". וחיש מהר עזב

את המקום כשהוא משאיר אותי עם דמעות בעיניי תוך

כדי שאני שואל את עצמי מהיכן מוצאים בדור שלנו כזה

חומר אנושי?!

היה זה בנך ר' גמליאל ויינשטיין ז"ל, ולוואי וימליץ טוב

בעדינו ונזכה במהרה ליום בו יקיצו שוכני עפר.

***

הסיפור הזה מתפרסם לרגל יום היארצייט העשירי של

הרב גמליאל ויינשטיין ז"ל (בן אחותו של יבלחט"א מורנו

ורבנו שליט"א) וזוגתו מרת לאה ע"ה ויהי זה לעילוי

נשמתם אמן. מחובר

אין עוד מלבדו

תן חיוך – שיהיה שמח על הלב !

——————————————————————————–

DL2000

מנהל בצוות הפורום

שותפים מלאים בפורום

הודעות: 4058

אין עוד מלבדו . מצווה לאהוב כל יהודי !

 בעניין: סיפורי השגחה פרטית

« כתוב תגובה #25 ב- : מאי 03, 2012, 11:45:05 PM »ציטוטבס"ד

12 שבועות

בעוד שנים עשר שבועות יסיימו המוני בית ישראל

את הש"ס בלימוד הדף היומי ויחלו במחזור החדש

הבא עלינו לטובה.

מטבע הדברים, בתחילת הדרך הכל חדורי התלהבות

וזריזות, העליזות שורה על פני כל בלהט העשייה

הברוכה והרצון לקבוע עיתים בתורת ה'. אט אט,

ההרגל עושה את שלו, מחלה זמנית הופכת להפסקה

קבועה, חתונה של בן משפחה מתארכת עד בלי

די, ולפעמים, בלי סיבה מיוחדת, תחושת עייפות

מתפשטת מפה לשם עד שהלאות מכריעה. בשנים

האחרונות, יהודים יקרים, אירעה תופעה הפוכה! זרם

בלתי פוסק של יהודים הצטרף אל הדף היומי, ומשנה

לשנה גדל המעגל, התווספו ספסלים לבתי הכנסיות,

וקהילות רבות התיישבו ללמוד תורה פשוטו כמשמעו.

גם אתם, בוודאי, חפצים לעשות זאת, להקים שיעור

באיזור מגוריכם, לסייע, לדבר עם הסובבים אתכם,

ליזום ולהוציא אל הפועל. קשה? בכלל לא. משימה

מייגעת? תקראו את הסיפור הבא, מאת הרה"ג ר'

יעקב שכטר שליט"א, ותחליטו בעצמכם.

לכבוד מערכת מאורות הדף היומי, שלום רב.

אני מתגורר בשכונת רמת אהרן בבני ברק, ומשתתף

בשיעור דף היומי בבית הכנסת המרכזי בשכונתנו,

החל מתחילת המחזור הקודם. לפניכם סיפור

הקמתו של שיעורנו.

בעת סיום הש"ס היתה התעוררות גדולה לפתיחת

שיעורים חדשים, בהשראת השמחה העצומה

והפרסומת הרבה שניתנה אז למעמדי הסיום

המרגשים די בכל אתר ואתר.

ובכן, במוצאי שבת קודש של סליחות, יומיים

לפני תחילת המחזור החדש, אמרנו סליחות

בבית הכנסת המרכזי של שכונתנו, כמנהג ישראל

קדושים, עד השעה 1.30 בלילה. לאחר סיום

הסליחות, עמדנו מספר אנשים ושוחחנו על סיום

הדף היומי העומד על הפרק, ובתוך כדי הדברים

אמרתי בדרך אגב, כי בשכונתנו הגדולה אין שיעור

דף היומי, ואולי כדאי לייסד כזה.

אמרו לי השומעים: נו, קריינא דאיגרתא! השבתי

להם כי זה לא מופקע, והצעתי, כי נחלק את

אמירת השיעור בין מספר אברכים אשר ישמשו

בתורנות בתפקיד מגיד השיעור.

נענה אחד השומעים ואמר: בבית הכנסת קיים

שיעור נוסף, ואף על פי שמגיד השיעור הוא תלמיד

חכם ואוהב תורה מופלג, ובוודאי ישמח עם הקמת

שיעור דף היומי, מכל מקום, אין ראוי לייסד שיעור

דף היומי בלא לקבל את הסכמתו.

משתתף אחר אמר: צריך לקבל רשות מהמרא

דאתרא שליט"א, הרי השיעור שאנו מדברים

עליו יתקיים בבית הכנסת שבראשותו. דא עקא,

שבאותה תקופה קשה היה לפגשו, עקב מנוחה

שנכפתה עליו לאחר מחלה.

אחרים לא טמנו ידיהם בצלחת והוסיפו ואמרו, כי

בית הכנסת משתייך לתנועת צעירי אגודת ישראל,

ויש צורך לקבל את רשות הנהלת התנועה. זאת

ועוד, כדי להקים שיעור צריך להדפיס מודעות,

והזמן – קצר.

אני שתקתי וה'רעיונות' המשיכו לזרום. "לא כדאי

לפתוח שיעור יומיים בלבד לפני החגים", טען אחר

בלהט, השיעור יתפרק לפני שהוא מתבסס, כדאי

להתחיל 'אחרי החגים'… המשתתף האחרון שעד

כה לא התערב, הוסיף ואמר, כי בנוסף על כל הנ"ל,

ראוי ונדרש לבקש את רשותו של הגבאי המסור

של בית הכנסת.

דממתי. כדי למלא את רשימת המטלות שפורטה

בן רגע על ידי הנאספים, היה עלי להתפנות

למספר ימי עבודה רצופים… ברוך ה', הנני עמוס

מטלות נוספות הממלאות את כל זמני, ומטבע

הדברים שמעתי את הטענות ואת המענות בהקלה

מסויימת – נו, באמת אי אפשר לפתוח את השיעור,

חבל, אבל…

השעה היתה קרוב לשתיים בלילה כאשר הטלפון

בביתי צלצל. מצידה השני של האפרכסת דיבר

בהתרגשות אחד המשתתפים באסיפה, "בא ניצור

עכשיו קשר עם מגיד השיעור הקיים זה מכבר בבית

הכנסת ונתייעץ עמו". שתיים בלילה. התקשרנו.

הוא שמע את הדברים בשמחה רבה, ואדרבה, עודד

אותנו בחדווה להגדיל תורה ולהאדירה.

מטלה אחת מתוך רשימה כל כך ארוכה הוסרה.

עדיין נותרו דברים רבים לעשותם. החלטתי לעמוד

מן הצד ולראות כיצד יפול דבר.

והדברים נפלו, יהודים יקרים, במהירות וביעילות.

עם בוקר יצאתי מביתי, ומיד בצעדי הראשונים

פגשתי את הרב חיים ברילנט שליט"א, מנהל

תנועת צא"י. הצעתי לפניו את הרעיון, והוא בירך

על כך בפה מלא. כעבור מספר צעדים, 'נקרה'

בדרכי גבאי בית הכנסת… גם הוא התלהב.

אותו יום נזקקתי לבקר אצל הרופא, והנה בחדר

ההמתנה ניגש אלי אברך ושח בפני כי שמע אמש

את הדיון שהתקיים בבית הכנסת. "מה יצא?", הוא

שאל. "לא ברור", אמרתי לו. הוא השיב, כי יבקש

מרעייתו להכין מודעה יפה על פתיחת השיעור, אף

על פי שספק אם השיעור ייפתח, כדי שאם אכן

ייפתח – המודעות לא יהוו עיכוב.

סיימתי את ענייני אצל הרופא, יצאתי אל הרחוב

ו'נתקלתי' בחתנו של הרב שלנו שליט"א. אני לא

פציתי את פי והוא אמר לי, "אף על פי שאין כעת

גישה לחותני שליט"א, אך אם אתה זקוק לדבר

דחוף אתה יכול לשאול דרכי". מיד נזכרתי שיש

לי שאלה אם כדאי לפתוח שיעור יומיים לפני

ראש השנה, ובכלל, עלי לקבל את ברכתו ואת

הסכמתו לכך. בא נלך אליו עכשיו, הפטיר החתן.

כעבור מספר דקות הוא יצא מבית הרב עם חיוך

רחב, הרב אמר שדברים טובים לא דוחים, ומי

אומר שהחגים יפריעו, וכמובן, הוא בירך להצלחה

מרובה.

באותו ערב המודעות היפות הגיעו לביתי.

מה יכול הייתי לעשות? הדבקנו אותם בשכונה.

למחרת בערב, יום שני, אור לכ"ז אלול, נכנסתי

לבית הכנסת בשקט, בלא לארגן גמרות, בלי רעש,

אולי בסוף אף אחד לא יבוא… הבטתי לפינת בית

הכנסת והבחנתי בשש עשרה זוגות עיניים התולים

מבט מצפה, להתחיל ללמוד דף היומי.

השיעור קם והפך לעובדה.

ברוך ה' אשר לא עזב חסדו, במשך השנים נוספו

לומדים רבים, ובחסדי ה', מעולם לא בוטל שיעור

דף היומי, כולל בראש השנה, בליל יום הכיפורים,

בהושענא רבה, בליל פורים, במוצאי פורים, בערב

פסח וכדומה.

בברכה

יעקב שכטר

בני ברק

  

האם לא על כך נאמר "פתחו לי פתח כחודו של

מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם"? מחובר

אין עוד מלבדו

תן חיוך – שיהיה שמח על הלב !

——————————————————————————–

DL2000

מנהל בצוות הפורום

שותפים מלאים בפורום

הודעות: 4058

אין עוד מלבדו . מצווה לאהוב כל יהודי !

 בעניין: סיפורי השגחה פרטית

« כתוב תגובה #26 ב- : מאי 11, 2012, 09:19:14 AM »ציטוטבס"ד

    'ציבור עבור יחיד‘

היה זה יומיים לפני חג הפסח. ימים בהם העסקים

פורחים ומשגשגים והלחץ על העובד הפשוט גובר.

גם עלי היה לחץ בעבודתי בבלדרות מאובטחת

(העברת מזומנים) בו העברתי מעיר לעיר סכומי עתק

כשכל עסק רוצה את הכסף מהר ככל האפשר.

יצאתי בשליחות לירושלים עם סכום גדול מאוד של

מזומנים, תוך כוונה להספיק ולהתפלל מנחה בציבור.

אלא שעיכובים בלתי צפויים נתנו לי להבין כי אין סיכוי

שאספיק להגיע לירושלים קודם לשקיעת החמה.

בהיותי על הכביש המהיר, כביש  שלכל אורכו

אין בית כנסת אותו אני מכיר ובתוספת לשיחות

הנכנסות שלא הפסיקו לטרטר אותי בשאלות- "מתי

תגיע ליעד?" עצרתי ליד תחנת דלק  צדדית והתכוננתי

לתפילה חטופה ביחידות.

בטרם התחלתי להתפלל ביקשתי סליחה מאדון כל

ואמרתי:" גלוי וידוע לפניך שאיני מזלזל חלילה

בתפילה בציבור ובנפשי הדבר. בפרט שרבי מורי הרב

גמליאל מדבר על חשיבות העניין בכל הזדמנות,  אנא

עזור לי שמיום זה ואילך לא אפסיד אפילו תפילה אחת

במניין"!

באותו רגע גמלה החלטה בליבי להמשיך בנסיעה עד

לשקיעה ממש ומי יודע אולי יקרה לי נס ואזכה

לקפיצת הדרך וגם אם לא, לפחות אדע שעשיתי את

ההשתדלות המרבית.

והנה בדרך השקיעה מתקרבת. החלטתי לעצור

במעיין הסמוך כדי ליטול ידי ולהתפלל בנקיות ידיים.

בהגיעי למעיין מתגלה לעיניי מחזה נפלא של מאות

יהודים בצד המעיין הרוקדים לקול צלילי ניגונים של

שמחה. תיכף עצרתי את האופנוע ובאוזניי קול ערב של

יהודי המכריז "מנחה! מנחה!" ותיכף התחיל מניין גדול

של מנחה.

היה זה אדמו"ר  מפורסם שהגיע בלוויית חסידיו

לשאוב 'מים שלנו' כנהוג לאפיית מצות.

אני מאמין באמונה שלימה שה' תיזמן את שאיבת

המים שלנו במיוחד בשבילי שאזכה ולא אפסיד תפילת

מנחה בציבור עליו אני מקפיד בכל מאודי.

בעל המעשה: ב.ח.ד מחובר

אין עוד מלבדו

תן חיוך – שיהיה שמח על הלב !

——————————————————————————–

DL2000

מנהל בצוות הפורום

שותפים מלאים בפורום

הודעות: 4058

אין עוד מלבדו . מצווה לאהוב כל יהודי !

 בעניין: סיפורי השגחה פרטית

« כתוב תגובה #27 ב- : מאי 17, 2012, 07:54:30 PM »ציטוטבס"ד

     "כדאי הוא ר' שמעון…"

אחרי שעות ארוכות של תפילות ובקשות אודות מצבי

הדחוק על ציונו הקדוש של רבי שמעון בר יוחאי שעליו

נאמר: "כדאי הוא ר' שמעון לסמוך עליו בשעת

הדחק", פניתי לעזוב לכיוון ביתי.

אלא שאז אחזה בי ידו של יהודי הדור פנים שהחל

לרקד עימי ריקוד של שמחה במשך כעשר דקות.

בסוף הריקוד תחב בידי סכום כסף עבור הוצאות

השבת המתקרבת ובאה ונבלע לתוך הקהל.

יצאתי לדרכי בתחושה עריבה ומתוקה שכבר ראיתי

את ישועתי הפרטית מתחילה להתגשם ובעז"ה שנה

הבאה (אם חלילה לא יבוא גואל) אשוב מירונה מתוך

הרחבה גדולה ואוציא אחרים מדחקם!.

בעל המעשה: ק.פ

'דקה לישועה’

כמנהג החלאק'ה שנהגו עם ישראל ביום ל"ג בעומר,

כיתתתי את רגלי בין בתיהם של גדולי ישראל שיגזזו

מעט משערות ראשם של בניי התאומים שה' זיכה לי

ולרעייתי, וירעיפו עליהם מברכתם.

לאחד מהצדיקים קבענו תור מראש. התור נקבע דקה

אחת בטרם מתחיל הרב למסור שיעור. אך משמים

סיבבו שהגענו באיחור של דקה אחת, והתבקשנו

להמתין שעה תמימה עד שיסיים את שיעורו הקבוע.

להמתין שעה עם ילדים נמרצים איננה משימה קלה, כך

שעלה במחשבתנו לרדת לציונו של שמעון הצדיק

שנמצא בקרבת מקום ממש ולהעתיר על בנינו.

משסיימנו להתפלל ולגזור משערות ראשיהם הרכים

עליתי לרחבה ופתחתי בריקוד קצר עם חתני השמחה.

משסיימנו פנתה לאשתי אישה מבוגרת ששחה לה

בהתרגשות כי זה עתה נולדו לבנה זוג תאומים והינה

מביטה בנו ומתארת לעצמה כיצד ייראו נכדיה בעוד

שלוש שנים בשמחת החלאק'ה שלהם!

תוך כדי שיחה הציעה לה רעייתי את בגדי התאומים

הרבים שהצטברו בבתינו במרוצת שלוש השנים.

הסבתא לא ענתה במילים כי אם בשטף של דמעות.

בעודה נשנקת אמרה, כי לבנה אין פרוטה לרכוש אפי'

את פרטי הלבוש המינימאליים וזה עתה בקשה אצל

שמעון הצדיק עבור בנה שהיא כסבתא רוצה לעזור אך

מזלה לא שפר גם עליה והנה עוד בטרם עזבה את הציון

וכבר הגיעה הישועה!.

מעניין לציין שיומיים קודם שוחחנו וחשבנו למי נוכל

להעביר את הבגדים שגם עבורנו לא היה זה פשוט

לרכוש עבור התאומים שלנו. התברר שהאיחור לא היה

איחור, כי אם תזמון מופלא ומדויק לתת ישועה

למשפחה נזקקת כל כך.

בעל המעשה: י.ש.ג מחובר

אין עוד מלבדו

תן חיוך – שיהיה שמח על הלב !

——————————————————————————–

DL2000

מנהל בצוות הפורום

שותפים מלאים בפורום

הודעות: 4058

אין עוד מלבדו . מצווה לאהוב כל יהודי !

 בעניין: סיפורי השגחה פרטית

« כתוב תגובה #28 ב- : יוני 01, 2012, 12:20:32 PM »ציטוטבס"ד

     אין שכחה

לכבוד שמחת חתן וכלה במשפחתנו, הוזמנו לשבע

ברכות ביום ה' וכן לשבת שבע ברכות.

כיון שאני גר בבית שמש ועובד בירושלים, תכננו

שנשאר ללון בירושלים כבר מחמישי בלילה,  במקום

להיסחב הלוך ושוב באוטובוסים.

בבוקר יום ה' לקחתי איתי את המזוודות , ולאשתי נשאר

להגיע עם הילדים והשטריימל אותו שכחתי לקחת

בבוקר.

אלא שאשתי הגיעה לשמחה והשטריימל התעקש

להישאר בבית!

מעבר לאי הנעימות האישית לשבת כך בארוע, כבר

חזיתי את יום המחר אותו בקשתי למנוע, בו אסע תיכף

בסיימי לעבוד לבית שמש ומשם בקוצר נשימה

לירושלים לכבוד השמחה והכל בערב שבת.

לשמחתי  אחד מהמשתתפים באירוע שמע על

השטריימל הנשכח והציע – כי מאחר והוא גר ממש

בסמיכות לביתי וגם כך חוזר לשבת שבע ברכות- יביא

הוא את המבוקש!

שמחתי שמחה גדולה ואנחת רווחה יצאה מפי.

למחרת היום הגיע קרובי החדש עם השטריימל בידו

ואמר: "אין לך מושג כמה עליך להודות לה' שרעייתך

ששכחה את השטריימל!" והמשיך לספר: "נכנסתי

לבית שלך מיד אחרי השבע ברכות ונבהלתי לשמע קול

מים זורמים בעוצמה רבה. מצאתי שכל הברזים בבית

פתוחים לרווחה והמים מאיימים בעוד רגע קט להציף

את הבית כולו!".

תיכף תפסה רעייתי בראשה ואמרה: "אכן כך, כשעה

לפני צאתנו את הבית הייתה הפסקת מים באזור כולו

והילדים פתחו את כל הברזים במטרה למצוא מים

זורמים, ולא שמתי ליבי לסגור את הברזים מהלחץ

להספיק את האוטובוס בזמן!". או אז הבנתי מדוע היה

עלי לשכוח את השטריימל בבוקר ועל אשתי לשכוח

בערב.

אכן חשתי במוחש שאין כזה מושג בעולם 'שכחתי' או

שהשני שכח כיון שאין שכחה מלפניו וכל הגלגול היה

לטובתי וטובת בני ביתי!.

אשמח שתפרסמו את הסיפור הזה כדי לתקן את אשר

כעסתי באותם רגעים וללמד אנשים שהכל מושגח

מלמעלה אך לא תמיד אפשר לראות זאת מיד, ובפרט

כשזה נראה כהיפך הטוב.

בעל המעשה: קורא קבוע מחובר

אין עוד מלבדו

תן חיוך – שיהיה שמח על הלב !

——————————————————————————–

DL2000

מנהל בצוות הפורום

שותפים מלאים בפורום

הודעות: 4058

אין עוד מלבדו . מצווה לאהוב כל יהודי !

 בעניין: סיפורי השגחה פרטית

« כתוב תגובה #29 ב- : יוני 07, 2012, 05:08:58 PM »ציטוטבס"ד

     'אוצר גנוז‘

את השכירות החודשית לדירתי הצנועה אותה אני

שוכר עבור בני ביתי – שילמתי משך השנים מעבודה

קבועה אותה ביצעתי בחריצות, את שאר פרנסת הבית

הבאתי מאירועים שונים אליהם הוזמנתי כדי לנגן.

ימים אחדים קודם חג הפסח נסגר המפעל בו עבדתי

וימי ספירת העומר בהם לא מנגנים הגיעו, נותרתי ללא

כל יכולת לשלם עבור קורת הגג למשפחתי.

זאת מבלי לדבר על כלכלת הבית והצרכים היומיומיים.

המועד לתשלום דמי הדירה הגיע ואין לי שמץ של

מושג מהיכן אגייס את דמי השכירות אותם הקפדתי

לשלם מדי חודש בחדשו בדיוק בזמן.

יצאתי מהבית בדרך לשום מקום, העיקר לא לראות

בצערה של אשתי.

בדרכי מצאתי את עצמי עובר באזור שקט ושמם, שם

בתוך השקט פרצה זעקה מקירות ליבי לאבי שבשמים

בקשתי שיחלצני ויוציאני מן המיצר אליו נקלעתי.

מאמין שהכל לטובה אך בפועל לא רואה כיצד?! היאך

אומר לבעל הדירה שאין לי כדי לשלם את שכר הדירה

– ואפילו איני יכול להתחייב על מועד אחר?!

המשכתי לדרכי בתחושת הקלה אך עדיין מחוסר

תקווה.

בעודי שקוע במחשבותיי שמעתי קול קורא לעברי :

"מה עובר עליך? האם פגעתי בך?" היה זה חברי הטוב

אותו לא פגשתי מזה תקופה. "חלילה" עניתי. "קראתי

לך מספר פעמים ונראה היה  שהנך מתעלם!" סיים

חברי בטון פגוע.

את פניי הקודרות לא הצלחתי להסתיר מחברי

שהתעקש לשמוע את קורותיי. מששמע את מצבי

שלף מכיס נסתר בחליפתו נייר ישן ובלוי ואמר: ‘'אתה

מכיר את תחביבי הישן 'לחטט במכולות הגניזה?!'

הרגע זימן ה' לידי רצף מכתבים עתיקים מאחד מגדולי

ישראל מדורות עברו,  הא לך מכתב אחד במתנה,  זה

אמור לכסות לפחות מחצית משכר הדירה ולשאר

הסכום- ה' יצליח דרכיך!"

לקחתי את המכתב. זמן קצר אח"כ נתקלתי  באספן

ששילם לי תמורתו סכום הגון שכיסה את כל סכום

השכירות עד לפרוטה האחרונה.

מיותר לציין את ההלם  ההתרגשות והשמחה שאחזו בי

באותם רגעים.

דבר אחד אני מקווה להפנים מכל ההשגחה הזו,  והוא:

במקום להסתובב בייאוש, שיחה אחת פתוחה מעומק

הלב- בכוחה לפתור ברגע את כל הבעיות!

בעל המעשה: נ.מ מחובר

אין עוד מלבדו

תן חיוך – שיהיה שמח על הלב !

——————————————————————————–

DL2000

מנהל בצוות הפורום

שותפים מלאים בפורום

הודעות: 4058

אין עוד מלבדו . מצווה לאהוב כל יהודי !

 בעניין: סיפורי השגחה פרטית

« כתוב תגובה #30 ב- : יוני 14, 2012, 12:22:04 PM »ציטוטבס"ד

     'השבת אבידה‘

היה זה ביום ה' ל"ג בעומר כאשר השתטחתי בצד  ציונו

הקדוש של רבי  שמעון בר יוחאי קרא לעברי חברי בטון

מזרז ואמר: "האוטובוס חזור יוצא לדרכו!"

מאחר והייתי ברגעי התעוררות, בקשתי שיסעו בלעדי

ובעז"ה אסתדר עם הסעה חלופית.

כעבור שעה קלה, הציע לי ידיד שחלף על פני להצטרף

להסעה שלהם הנוסעת לבית שמש עיר מגורי. שמחתי

מאוד על ההשגחה והמשכתי לנצל את הזמן הקצר

שנותר לי בחצר הרשב"י.

בהגיעי למקום המפגש התברר לי שיצאו מוקדם

מהמסוכם מאחר וכל חברי הקבוצה כבר ישבו בהסעה

חוץ ממני.

בלית ברירה עליתי בחצות ליל על אוטובוס לירושלים,

במחשבה להספיק להגיע עם בוקר לבית שמש ולארגן

את השבת הממשמשת ובאה.

מהר מאוד התבררה לי הסיבה לכל סבך ההסעות אליה

נקלעתי:

יוסי ילד בן עשר מבית שמש נסע עם אמו בבוקר אותו

היום למירון, בחזור עלתה אם הילד לאוטובוס בחושבה

כי בנה תפס לו מקום של כבוד במושבו הקדמי של

האוטובוס, רק כשהיו כבר עמוק בתוך הנסיעה חיפשה

האם את בנה ונחרדה לגלות כי הילד איננו.

הילד נותר לבדו בהר ללא מכשיר נייד או אמצעי

תקשורת אחרים. כמה טלפונים בהולים של נוסעים

שנרתמו למשימה לקול זעקות השבר שנשמעו מהאם

ואיתרו אברך המכיר את המשפחה שמצא ולקח את

הילד תחת חסותו ועדכן את בית הנער שיקח את הילד

אתו לירושלים ובלבד שלא יישאר כך לבדו במירון.

לידי באוטובוס התיישב אותו אברך, פנה אלי בתמיהה

על כך שאני נוסע לירושלים ולא לבית שמש שם אני

גר.

כששמע את מסע התלאות שלי שמח שמחה גדולה

והעביר אלי את יוסי שגר מספר בניינים ממני.

הנהג הואיל בטובו, לכבודו של הילד להוריד אותנו

באמצע הדרך "במחלף שער הגאי" משם זימן לנו ה'

תוך דקות אחדות טרמפ עד לבית ב"ה.

 בכוחו של ילד לשבש את סדר יומו של השני ובלבד

שיבוא בבטחה ובשלום לביתו.

מן הראוי לציין שהגעתי לביתי עוד לפני חבריי שנסעו

באוטובוס – אותו הפסדתי 'כביכול' – הגיעו לביתם.

בעל המעשה: ח.ה מחובר

אין עוד מלבדו

תן חיוך – שיהיה שמח על הלב !

——————————————————————————–

DL2000

מנהל בצוות הפורום

שותפים מלאים בפורום

הודעות: 4058

אין עוד מלבדו . מצווה לאהוב כל יהודי !

 בעניין: סיפורי השגחה פרטית

« כתוב תגובה #31 ב- : יוני 22, 2012, 10:08:06 AM »ציטוטבס"ד

      ’’שומר נפשות חסידיו"

מוצש"ק אור ליום א' ז' אייר התשע"ב

הסיפור קרה היום אצל אבא (הרב לוי רבינוביץ) כשלפתע חש

ברע ובעקבות כך קם ממקום מושבו.

עם קימתו שמע קול חבטה עזה, כשהסתובב למקור

הרעש ראה מחזה נורא, והוא: שנפל מהתקרה גוף

התאורה עם הפלורוסנטים שבו בדיוק על הכסא עליו

ישב מאית השניה קודם לכן.

אילו המשיך לשבת…

לפעמים אדם חושב שחש ברע, אך אינו יודע שזה

המחוש מציל את חייו.

בעל המעשה: מורנו הרב שליט"א

'פרנסה בטעות’

מזה חודשים ארוכים שאיני מוצא מקור פרנסה ראוי,

החלטתי לעשות מעשה ולהתקשר לידידי הטוב העובד

עם בחורים ממסגרות שונות שישדך עבורי בחור או

שניים וכך אעשה כמה פרוטות לביתי.

התקשרתי וכעבור שלוש דקות של שיחה חמה

וידידותית, הבנתי שטעיתי במספר והתקשרתי לחבר

אחר בעל שם זהה לזה שחיפשתי.

אך בשלב זה של השיחה לא יכולתי לומר לו כי טעיתי

במספר – וכך למרות הבושה העצומה ממנו, המשכתי

את השיחה עד לסיומה הטבעית.

כעבור שעתיים חזר אלי אותו 'חבר מוטעה' – ושידך לי

מקום עבודה מדהים בו הן השכר והן שעות העבודה

הגמישות, ונוחות העבודה – הינם מעל ומעבר לכל

ציפייה שאי פעם הייתה לי.

ראיתי שגם הטעויות שלנו הינם בהשגחה מלאה!

בעל המעשה: נ.ה

'עותק מהמקור’

מדי יום ו' אני פותח את מסע הקניות לשבת בגאולה

'בקניין רוחני', כאשר אני נכנס לחנות 'גל-פז' משם אני

אוסף את העלון המיוחד "טיב הקהילה" ורק אז אני

ממשיך בקניות הגשמיות.

אלא שהשבוע הגעתי לחנות והסחורה היקרה מפז אזלה.

הצטערתי והמשכתי במסע הקניות בתקוה להשיג את

העלון ממקום אחר.

עודי מסתובב בסמטאותיה העליונות של גאולה ולמול

עיני ראיתי לא פחות מאשר את המקור של העלון -הרב

גמליאל רבינוביץ שליט"א בכבודו ובעצמו.

תיכף ניגשתי והודיתי לו על העלון השבועי שמחייה את

נפשי ומשפחתי והוספתי לספר שהשבוע לא זכיתי

לקבל עלון, מיד הוציא הרב מכיסו עלון ונתנו בידי ואמר:

"לזה קוראים 'השגחה פרטית'! תתקשר ותספר את

הסיפור שלך כדי לזכות את הרבים" ואכן כך עשיתי!

בעל המעשה:מ.א מחובר

אין עוד מלבדו

תן חיוך – שיהיה שמח על הלב !

——————————————————————————–

DL2000

מנהל בצוות הפורום

שותפים מלאים בפורום

הודעות: 4058

אין עוד מלבדו . מצווה לאהוב כל יהודי !

 בעניין: סיפורי השגחה פרטית

« כתוב תגובה #32 ב- : יוני 28, 2012, 08:50:07 AM »ציטוטבס"ד

     'בריתי שלום’

"מזל טוב! בתי זכתה לחבוק בן!" נשמע קולו המאושר

של גיסי מאחורי קו הטלפון.

הוא ביקש לכבד אותי בכיבוד חשוב במעמד הברית של

נכדו. ליבי נחמץ בקרבי כשנאלצתי לסרב לכיבוד אותו

הציע. זאת מאחר ושרר מתח רבת שנים בין רעייתי לבין

בתו היולדת – על רקע עסקי.

למרות הכאב שבדבר הבין גיסי את מצבי וכיבד אדם

חשוב בכיבוד הנ"ל.

אלא שבימים שבין ההזמנה ועד למועד הברית – נצטננו

הרוחות באורח פלא ובא שלום לעולם.

עתה הצטער גיסי על הכיבוד שכבר העביר לאדם אחר

וחשב להשיבו אלי ולכבדו בכיבוד אחר.

התעקשתי לבל יפגע באף אדם חלילה והוספתי להסביר

שאנו מאמינים שהכל מושגח (באשערט) והעיקר

שהשלום חזר לשרור במשכננו.

במעמד הברית התעקש המוהל להתחיל בדיוק בזמן

שנקבע ולא הסכים להתמהמה אף לא לדקה אחת מעבר

לזמן. כל הנסיונות לשכנעו שאדם חשוב אמור להגיע

הסתכמו במשפט אחד אותו אמר: בבקשה תמתינו לו

אתם, אבל עלי לעזוב לברית נוסף"!

הברית החל ושמי הדהד בחלל האולם לבוא ולהתכבד

בכיבוד המקורי אותו הועיד גיסי עבורי.

בגמר הברית הופיע האדם החשוב באולם. ניגשתי

לקבלו לשלום סיפרתי לו שניסו להמתין עד שיגיע אלא

שהמוהל מיהר לדרכו.

הגיב היהודי ואמר: "דע לך שהכל לטובה והכל בהשגחה,

אלא שלא נעים לי מבעל השמחה. מה גם שאני מקפיד

מאוד שלא לאחר לשום מקום ואף הקדמתי את בואי

לכאן, והדבר התמוה בעיני הוא שלמעלה מרבע שעה

הסתובבתי וחפשתי את אולם הברית ללא הצלחה!".

בשלב הזה כבר הבנתי עד כמה נפלאים דרכי הבורא

וראיתי ש"אין אדם נוגע במוכן לחברו כמלוא נימא"

כפשוטו!.

נקודה נוספת שחיזקה אותי מאוד, שלפעמים אדם

משתדל מאוד ועושה את הדבר הנכון בדרך הטבע להגיע

ליעד מסוים – ובאורח לא מובן הוא נכשל במשימה. אל

לך להיגרר לעצבות! עליך לדעת שהכישלון שלך, זה

ההשגחה פרטית של חברך!.

ברצוני לברך את כולם בכוח סיפור זה שנזכה בברכת

התורה של "ונתתי שלום בארץ"…

בעל המעשה: ש.א.ק מחובר

אין עוד מלבדו

תן חיוך – שיהיה שמח על הלב !

——————————————————————————–

DL2000

מנהל בצוות הפורום

שותפים מלאים בפורום

הודעות: 4058

אין עוד מלבדו . מצווה לאהוב כל יהודי !

 בעניין: סיפורי השגחה פרטית

« כתוב תגובה #33 ב- : יולי 05, 2012, 10:03:11 AM »ציטוטבס"ד

'תשואות חן‘

עסקה נחמדה הזדמנה לידי בה אוכל לשדרג את דירת

מגורי של היום לדירה גדולה יותר שתתאים לצרכי

משפחתי ההולכת וגדלה, ב"ה.

לאחר היסוסים לא מעטים התחלתי לבדוק את העניין

לעומקו,  בסופו של דבר יכולתי לקבל הלוואה בנקאית

(משכנתא) על רוב הסכום וסכום לא מבוטל יהיה עלי

להשיג ממקור אחר.

חשבתי כי אין סיכוי שאשיג את סכום ההפרש,  אך זימן ה'

לידי את דודתי שהואילה בטובה להלוות לי את הסכום

החסר. תיכף ניגשתי בשמחה וחתמתי על זכרון דברים.

אחרי ששתינו לחיים והודינו לה'  קיבלתי טלפון מהדודה

שהתנצלה מעומק לב, אך הבנק לא אישר לה כי אם %10 שהתנצלה מעומק לב, אך הבנק לא אישר לה כי אם

מהסכום הנדרש!

‘'אבל התחייבת!" הטחתי בדודה, והמשכתי: "אילולי

הבטחתך לא הייתי חותם על העסקה הזו!" המשכתי

בכאב. "אתה צודק" אמרה בהכנעה- "אבל מה לעשות?

זה המצב!"

עכשיו שכבר שילמתי חלק בלתי מבוטל מהעסקה כבר לא

היה מוצא ובמקום לכעוס ולדבר עם הדודה הפניתי את

דיבוריי ל'דוד'. כמה מתאים היו הימים ההם בהתקרב

התקופה של קול דודי דופק- ואני התחננתי- "פיתחי לי"!

כל ניסיונותיי  להשיג את ההפרש עלו בתוהו עד כדי ייאוש

מוחלט! אך מה לעשות ובזמנים שכאלה כשהכל נראה

חשוך והרגשתי שלא רק שלא השתדרגתי  אלא שנכנסתי

למדרון חלקלק, בו גם את קורת  הגג המכסה את ראשינו

אני הולך לאבד. תפסתי את אומנות אבותינו בידי

והתחלתי לדבר עם ה' יום יום, רגע רגע, כל אימת שנכנסה

מחשבה או חשש ולו הקטן ביותר הפניתי אותו לכיוון

אחד- והוא 'אבינו שבשמים'.

כדי לקבל הלוואה נצרכתי להביא שמאי שייתן שומא

לדירה בה אני מתגורר ובהתאם להערכת השמאי קובע

הבנק את גודל ההלוואה. את השומא כבר ידעתי מראש

משכני שקיבל הערכה על דירה דומה מספר שבועות קודם

למועד שנקבע לי, כך שידעתי שמכאן לא תצמח הישועה,

מה עוד שהם מורידים אחוזים ניכרים בשומא בכדי להגן

על עצמם, והמשכתי לחפש  "מאין יבוא עזרי".

השמאי הגיע ואכן לא טעיתי והשמאות הייתה גבוהה מעט

מהשכן אך לא בכדי להושיעני.

שיחה מעניינת התפתחה ביני לבין השמאי מה שיצר

המשך של קשר טלפוני בעניין מסוים בו היה צריך את

עזרתי.

בהגיע רגע האמת שלח השמאי את שמאותו לבנק עם

%30תוספת  מהערכתו הראשונית.

התקשרתי להודות לו ולברר את פשר הטעות. אמר: "דע

לך שמצאת חן בעיני וברצוני להמשיך את הקשר לאורך

ימים ושנים בסך הכל נתתי לך את השומא הגבוהה ביותר

במסגרת המותר".

כיצד להודות ולהלל לא ידעתי, ובפרט בעת שהערכה שלו

אפשרה לי הלוואה בסכום מדויק להפליא עד לפרוטה

האחרונה לצורכי העסקה, ב"ה.

ברצוני להודות לה' ברבים ולמסור מסר אחד,  דברו עם ה'!

זה עובד!

בעל המעשה: ב.ה

 מחובר

אין עוד מלבדו

תן חיוך – שיהיה שמח על הלב !

——————————————————————————–

DL2000

מנהל בצוות הפורום

שותפים מלאים בפורום

הודעות: 4058

אין עוד מלבדו . מצווה לאהוב כל יהודי !

 בעניין: סיפורי השגחה פרטית

« כתוב תגובה #34 ב- : יולי 12, 2012, 12:36:18 PM »ציטוטבס"ד

'דאגה אין’

לא כל בוקר מתמזג קול ציוץ הציפורים בקול צהלת הילדים

בדרכם לטיול ארוך וביקור במקומות הקדושים.

זכות מיוחדת נפלה בחלקי, ללוות תלמיד מרותק לכיסא

גלגלים לאורך המסע כולו.

עקב עיכובים לא צפויים התאחר חזרתנו במעט.

בעת פיזור הילדים לבתיהם ירדתי עם אותו תלמיד ודאגתי

שיכנס לביתו בבטחה.

כשאבי הנער הביט בשעון הציע להקפיץ אותי לתחנה בה

אוכל לתפוס את האוטובוס האחרון מירושלים לביתר, וכך

אכן עשינו.

הודיתי לו בחום והמתנתי בתחנה עד שהבנתי שהאוטובוס

האחרון כבר היה ועזב לכיוון ביתר.

השעון מורה על 01:15 והתחנה בשכונת מלחה שוממה.

בין דאגה אחת לרעותה ניסיתי לחשוב כיצד לארגן את

העלון 'טיב הקהילה' עבור אבי. אותו אני מקבל מאחד

המלמדים בכל יום ה'.

בכך, עצר רכב ליד התחנה ושאל "ביתר?" "כן"! עניתי

בשמחה והתיישבתי ברכבו.

הוא החל לנסוע ולמול עיני המשתאות נגלה ערימה של

עשרות עלונים של 'טיב הקהילה', שישבו על שפת חלונו,

לא יכולתי להסתיר את התרגשותי ובקשתי מספר עלונים,

"כמה שאתה צריך תקח!" אמר הנהג.

"אני חייב להעביר את הסיפור למדור טיב ההשגחה!"

אמרתי והתחלתי להרחיב את הסיפור על פרטיו תוך

שהנהג עצמו מספר לי את הקורות אותו וכיצד התעכב הוא

בירושלים באופן בלתי צפוי.

כשהוריד אותי ליד הבית, אמר: גם הפרט הזה מושגח! אני

כבר אשלח את הסיפור שלך למערכת!

נזכרתי באותם רגעים בתחנה השוממה מיואש ללא תקוה

והנה מגיעה הישועה ברגע קט, ירדתי מהרכב בתחושת

רוממות עצומה שאי אפשר להסבירה במילים.

בעל המעשה: א.ר

'גלגולה של הבוטן’

בגלל סדרי הלימוד שלי בבית הכנסת, נתנו לי מפתח בו אני

פותח ונועל את שערי בית הכנסת.

בליל שבת הביאו מגשים עם כיבוד כדי לברך ברכות לעילוי

נשמת. לקחתי מעט מן הבוטנים כשלפתע נפל לי בוטן

מהיד.

התכופפתי להרים את הבוטן וראיתי אותו מתגלגל

למרחוק, הלכתי לכיוון הבוטן שנעצר לצד מפתח. הרמתי

את המפתח וראיתי שלא פחות ולא יותר מדובר במפתח

של בית הכנסת שאפילו לא שמתי לב שהלך לי לאיבוד וה'

החזירו לי דרך זה הבוטן בלא שדאגתי לרגע אחד.

למדתי שאפי' מקום גלגולו של הבוטן הינו בהשגחה

מדויקת!

בעל המעשה: הרב דוד חבושה מחובר

אין עוד מלבדו

תן חיוך – שיהיה שמח על הלב !

——————————————————————————–

הדפסהשלח נושא זהכתוב תגובהעמודים: [1] 2 3   למעלה« הקודם הבא »הפורום המאוחד » הכל על יהדות » פורום סיפורי צדיקים וסיפורים מחזקים. » סיפורי השגחה פרטית קפוץ ל: => פורום סיפורי צדיקים וסיפורים מחזקים.

SMF 2.0.3 | SMF © 2011, Simple Machines

XHTMLRSSWAP2

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *