איזכורי חצות בזוהר הקדוש


איזכורי חצות בזוהר הקדוש

  1. זוהר – הקדמה דף י עמוד ב

דהא בשירותא כד ב”נ קאים בצפרא אית ליה לברכא למאריה, בשעתא דפקח עינוי היך מברך, הכי הוו עבדי חסידי קדמאי נטלא דמייא הוו יהבי קמייהו ובזמנא דאתערו בליליא אסחן ידייהו וקיימי ולעלאן באורייתא ומברכי על קריאתה, תרנגולא קרי וכדין פלגות ליליא ממש וכדין קודשא בריך הוא (ס’ ב) אשתכח עם צדיקייא בגנתא דעדן ואסיר לברכא בידין מסואבות ומזוהמות, (ומברכין), וכן כל שעתא, בגין דבשעתא דב”נ נאים רוחיה פרחא מניה ובשעתא דרוחיה פרחא מניה רוחא מסאבא זמין ושריא על

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת בראשית דף לד עמוד ב

וסלקין לון לעילא, ועל דא כתיב (שם) גם במדעך מלך אל תקלל וגו’, ר’ חזקיה אמר הרומשת השורצת מבעי ליה, אלא כדאמרינן רמש ליליא ועל דא (תהלים ק”ד) בו תרמוש כל חיתו יער, דכולהו שלטאן בשעתא דאיהי שלטא ופתחין שירתא בתלת סטרין דפלגו ליליא וזמרי שירתא ולא משתככי ועל אלין כתיב (ישעיה ס”ב) המזכירים את יי’ אל דמי לכם:

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת בראשית דף מ עמוד ב

מדורא חמישאה הוא מדורא דנהיר בנהירו יתיר מכלהו קדמאי ואית ביה מלאכין מנהון אשא ומנהון מיא לזמנין אשתכחו ברחמי ולזמנין אשתכחו בדינא, אלין בסטרא דא ואלין בסטרא דא, לזמנין נהרין אלין וחשכין אלין ואלין ממנן לזמרא למאריהון אלין בפלגות ליליא ואלין כד סליק נהורא וחד ממנא עלייהו קדשיאל שמיה כד אתפלג ליליא ואתער רוח צפון וקודשא בריך הוא אתי (ס’ ע”ב) לאשתעשעא עם צדיקייא בגנתא דעדן כדין רוח צפון אקיש ומטא לאינון דממנן בפלגות ליליא לזמרא וכלהו מזמרין ופתחין

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת בראשית דף מ עמוד ב

מלאכין מנהון אשא ומנהון מיא לזמנין אשתכחו ברחמי ולזמנין אשתכחו בדינא, אלין בסטרא דא ואלין בסטרא דא, לזמנין נהרין אלין וחשכין אלין ואלין ממנן לזמרא למאריהון אלין בפלגות ליליא ואלין כד סליק נהורא וחד ממנא עלייהו קדשיאל שמיה כד אתפלג ליליא ואתער רוח צפון וקודשא בריך הוא אתי (ס’ ע”ב) לאשתעשעא עם צדיקייא בגנתא דעדן כדין רוח צפון אקיש ומטא לאינון דממנן בפלגות ליליא לזמרא וכלהו מזמרין ופתחין שירתא, וכד אתי צפרא ומתחבר קדרותא דצפרא בנהורא כדין

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת בראשית דף מ עמוד ב

אלין ואלין ממנן לזמרא למאריהון אלין בפלגות ליליא ואלין כד סליק נהורא וחד ממנא עלייהו קדשיאל שמיה כד אתפלג ליליא ואתער רוח צפון וקודשא בריך הוא אתי (ס’ ע”ב) לאשתעשעא עם צדיקייא בגנתא דעדן כדין רוח צפון אקיש ומטא לאינון דממנן בפלגות ליליא לזמרא וכלהו מזמרין ופתחין שירתא, וכד אתי צפרא ומתחבר קדרותא דצפרא בנהורא כדין כלהו אחרנין אמרין שירתא וכל ככבי רקיעא וכל שאר מלאכין (דלתתא) מסייעין לון כמה דכתיב (איוב ל”ח) ברן יחד ככבי בקר ויריעו כל בני אלהים עד

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת נח דף עב עמוד א

דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה דא הוא תורה שבכתב, מכאן דתורה שבכתב ישוון [עמוד א] יתה על תורה שבעל פה, בגין דהאי כרסיא לדא כמראה אדם דאיהו דיוקנא דיעקב דאיהו יתיב עלה, רבי יהודה קם ליליא חד למלעי באורייתא בפלגו ליליא בבי אושפיזא במתא מחסיא והוה תמן בביתא חד יודאי דאתא בתרי קסירא דקטפיר’, פתח רבי יהודה ואמר (בראשית כ”ח) והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים, דא היא אבן שתיה דמתמן אשתיל עלמא ועלה אתבני בי מקדשא, זקף

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת נח דף עב עמוד א

ואי לאו בערסאי שכיבנא ובלבאי אמרנא מלין אלא הא תנינן דאפילו חד דיתיב ולעי באורייתא שכינתא אתחברת בהדיה ומה שכינתא הכא ואנא שכיב בערסאי, ולא עוד אלא דבעיין צחותא, ותו דכל ב”נ (אחרי מות ס”ז א) דקם למלעי באורייתא מפלגו ליליא כד אתער רוח צפון (בפלגו דליליא) קודשא בריך הוא אתי לאשתעשעא עם צדיקיא בגנתא דעדן והוא וכל צדיקיא דבגנתא כלהו צייתין (ליה וצייתין) לאינון מלין דנפקי מפומיה, ומה קודשא בריך הוא וכל צדיקיא מתעדנין למשמע מלי דאורייתא בשעתא דא

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת לך לך דף עז עמוד א

רוחא אסתלק כלהו מרפפין וזעין ועלמא ארתת הדא הוא דכתיב (איוב ט’) המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון, וכלא קאים על אורייתא דכד ישראל משתדלי באורייתא מתקיים עלמא ואינון קיימין וסמכין קיימין באתרייהו בקיומא שלים, ת”ח בשעתא דאתער פלגות ליליא וקודשא בריך הוא עאל לגנתא דעדן לאשתעשעא עם צדיקיא כלהו אילנין דבגנתא דעדן מזמרן ומשבחן קמיה דכתיב (דה”א ט”ז) אז ירננו עצי היער מלפני יי’ וגו’, וכרוזא קרי בחיל ואמר לכון אמרין קדישין עליונין מאן מנכון דעייל רוחא

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת לך לך דף פב עמוד ב

ואיהו אשקי לגנתא (דעדן) וגנתא אשתקי מניה ומניה עבידא פירין וכולהו פירין פרחין בעלמא ואינון קיומא דעלמא קיומא דאורייתא ומאן נינהו נשמתהון דצדיקייא דאינון פרי עובדוי דקודשא בריך הוא ובגין כך בכל ליליא וליליא נשמתהון דצדיקייא סלקן וכד אתפלג ליליא קודשא בריך הוא אתי לגנתא דעדן לאשתעשעא בהו, במאן, אמר ר’ יוסי בכלהו בין אינון דמדוריהון בההוא עלמא בין אינון דיתבי במדוריהון בהאי עלמא בכלהו משתעשע בהו קודשא בריך הוא בפלגות ליליא, ת”ח עלמא דלעילא אצטריך

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת לך לך דף פב עמוד ב

בכל ליליא וליליא נשמתהון דצדיקייא סלקן וכד אתפלג ליליא קודשא בריך הוא אתי לגנתא דעדן לאשתעשעא בהו, במאן, אמר ר’ יוסי בכלהו בין אינון דמדוריהון בההוא עלמא בין אינון דיתבי במדוריהון בהאי עלמא בכלהו משתעשע בהו קודשא בריך הוא בפלגות ליליא, ת”ח עלמא דלעילא אצטריך לאתערותא דעלמא תתאה וכד נשמתהון דצדיקייא נפקי מהאי עלמא וסלקי לעילא כלהו מתלבשי בנהורא דלעילא בדיוקנא יקר ובהו קודשא בריך הוא משתעשע ותאיב לון דאנהו פרי עובדוי ועל דא אקרון ישראל

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת לך לך דף פב עמוד ב

לון דאנהו פרי עובדוי ועל דא אקרון ישראל דאית לון נשמתין קדישין בנין לקודשא בריך הוא כמה דאת אמר (דברים י”ד) בנים אתם ליי’ אלהיכם בנים ודאי איבא דעובדוי, אמר רבי ייסא ואפילו אינון דבהאי עלמא (דארעא) היאך, א”ל בגין די בפלגות ליליא כל אינון זכאי קשוט כלהו מתערי למקרי באורייתא ולמשמע תושבחן דאורייתא והא אתמר דקודשא בריך הוא וכל אינון צדיקיא דבגו גנתא דעדן כלהו צייתין לקליהון וחוטא דחסד אתמשך עלייהו ביממא דכתיב (תהלים מ”ב) יומם יצוה יי’ חסדו ובלילה שירה

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת לך לך דף פב עמוד ב

מ”ב) יומם יצוה יי’ חסדו ובלילה שירה עמי, ועל דא תשובחן דסלקין בליליא קמיה דא תושבחא שלים, ת”ח בשעתא דישראל הוו סגירין בבתיהון כד קטל קודשא בריך הוא בכוריהון דמצראי הוו אמרי הלילא ותשבחן קמיה, ת”ח דדוד מלכא הוה קם בפלגות ליליא דאי תימא דהוה יתיב או שכיב בערסיה והוה אמר שירין ותושבחן לא אלא כמה דכתיב (שם קי”ט) חצות לילה אקום להודות לך, אקום ודאי בעמידה לאתעסקא בשירין ותושבחן דאורייתא ובגין כך דוד מלכא חי לעלמין ואפי’ ביומי מלכא משיחא איהו

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת לך לך דף צב עמוד א

ומיללין, תקעין תניינות כדין מתערי שירתא ומזמרין קמי מאריהון כמה מארי תריסין קיימי בקיומייהו ואתערין דינין בעלמא כדין בני נשא ניימין ונשמתא נפקת ואסהידת סהדותא ואתחייבת בדינא וקודשא בריך הוא עביד חסד בבר נש ונשמתא תבת לאתרה, בפלגות ליליא כד צפורין מתערין סטרא דצפון אתער ברוחא קם בקיומיה שרביטא דבסטר דרום ובטש בההוא רוחא ושכיך ואתבסם כדין אתער קודשא בריך הוא בנמוסוי לאשתעשעא עם צדיקיא בגנתא דעדן בההוא שעתא זכאה חולקיה דבר נש דקאים

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת לך לך דף צב עמוד א

בעלמא דהא עלאין ותתאין נטרין ליה הדא דכתיב (תהלים מ”ב) יומם יצוה יי’ חסדו ובלילה שירה עמי, א”ר חזקיה כל מאן דאשתדל בהאי שעתא באורייתא ודאי אית ליה חולקא תדיר בעלמא דאתי, אמר רבי יוסי מאי טעמא תדיר א”ל הכי אוליפנא דכל פלגות ליליא כד קודשא בריך הוא אתער בגנתא דעדן כל אינון נטיען דגינתא אשתקיין יתיר מההוא נחלא דאקרי [עמוד ב] נחל קדומים נחל עדנים דלא פסקו מימוי לעלמין כביכול ההוא דקאים ואשתדל באורייתא כאילו ההוא נחלא אתרק על רישיה ואשקי ליה

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת לך לך דף צב עמוד ב

אשתכח דאית ליה חולקא תדיר בעלמא דאתי, רבי אבא הוה אתי מטבריה לבי טרוניא דחמוי ור’ יעקב בריה הוה עמיה, אערעו בכפר טרשא, כד בעו למשכב אמר ר’ אבא למריה דביתא אית הכא תרנגולא, א”ל מארא דביתא אמאי, א”ל בגין דקאימנא בפלגות ליליא ממש, א”ל לא אצטריך דהא סימנא לי בביתא דהדין טקלא דקמי ערסאי מלינא ליה מיא ונטיף טיף טיף בפלגות ליליא ממש אתרקו כלהו מיא ואתגלגל האי קיטפא ונהים ואשתמע קלא בכל ביתא וכדין הוא פלגות ליליא ממש, וחד סבא הוה לי

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת לך לך דף צב עמוד ב

אערעו בכפר טרשא, כד בעו למשכב אמר ר’ אבא למריה דביתא אית הכא תרנגולא, א”ל מארא דביתא אמאי, א”ל בגין דקאימנא בפלגות ליליא ממש, א”ל לא אצטריך דהא סימנא לי בביתא דהדין טקלא דקמי ערסאי מלינא ליה מיא ונטיף טיף טיף בפלגות ליליא ממש אתרקו כלהו מיא ואתגלגל האי קיטפא ונהים ואשתמע קלא בכל ביתא וכדין הוא פלגות ליליא ממש, וחד סבא הוה לי דהוה קם בכל פלגות ליליא ואשתדל באורייתא ובגיני כך עבד האי, אמר ר’ אבא בריך רחמנא דשדרני הכא, בפלגות ליליא

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת לך לך דף צב עמוד ב

דביתא אמאי, א”ל בגין דקאימנא בפלגות ליליא ממש, א”ל לא אצטריך דהא סימנא לי בביתא דהדין טקלא דקמי ערסאי מלינא ליה מיא ונטיף טיף טיף בפלגות ליליא ממש אתרקו כלהו מיא ואתגלגל האי קיטפא ונהים ואשתמע קלא בכל ביתא וכדין הוא פלגות ליליא ממש, וחד סבא הוה לי דהוה קם בכל פלגות ליליא ואשתדל באורייתא ובגיני כך עבד האי, אמר ר’ אבא בריך רחמנא דשדרני הכא, בפלגות ליליא נהים ההוא גלגלא דקיטפא, קמו רבי אבא ורבי יעקב שמעו לההוא גברא דהוה יתיב בשפולי ביתא

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת לך לך דף צב עמוד ב

א”ל לא אצטריך דהא סימנא לי בביתא דהדין טקלא דקמי ערסאי מלינא ליה מיא ונטיף טיף טיף בפלגות ליליא ממש אתרקו כלהו מיא ואתגלגל האי קיטפא ונהים ואשתמע קלא בכל ביתא וכדין הוא פלגות ליליא ממש, וחד סבא הוה לי דהוה קם בכל פלגות ליליא ואשתדל באורייתא ובגיני כך עבד האי, אמר ר’ אבא בריך רחמנא דשדרני הכא, בפלגות ליליא נהים ההוא גלגלא דקיטפא, קמו רבי אבא ורבי יעקב שמעו לההוא גברא דהוה יתיב בשפולי ביתא ותרין בנוי עמיה והוה אמר כתיב (תהלים קי”ט) חצות לילה

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת לך לך דף צב עמוד ב

טיף בפלגות ליליא ממש אתרקו כלהו מיא ואתגלגל האי קיטפא ונהים ואשתמע קלא בכל ביתא וכדין הוא פלגות ליליא ממש, וחד סבא הוה לי דהוה קם בכל פלגות ליליא ואשתדל באורייתא ובגיני כך עבד האי, אמר ר’ אבא בריך רחמנא דשדרני הכא, בפלגות ליליא נהים ההוא גלגלא דקיטפא, קמו רבי אבא ורבי יעקב שמעו לההוא גברא דהוה יתיב בשפולי ביתא ותרין בנוי עמיה והוה אמר כתיב (תהלים קי”ט) חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך מאי קא חמא דוד דאיהו אמר חצות לילה ולא בחצות

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת לך לך דף צב עמוד ב

ודאי נשתתף בשכינתא ונתחבר כחדא קריבו ויתיבו עמיה אמרו ליה אימא מלה דפומך שפיר קאמרת, מנא לך האי, אמר לון מלה דא אוליפנא מסבאי, ותו הוה אמר דתלת (נ”א דתחלת) שעתי קמייתא דליליא כל דינין דלתתא מתערין ואזלין ושאטין בעלמא בפלגות ליליא ממש קודשא בריך הוא אתער בגנתא דעדן ודינין דלתתא לא משתכחן וכל נימוסין דלעילא בליליא לא אשתכחו אלא בפלגות ליליא ממש מנלן מאברהם דכתיב ויחלק עליהם לילה, במצרים (שמות י”ב) ויהי בחצי הלילה ובאתרין סגיאין באורייתא

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת לך לך דף צב עמוד ב

אוליפנא מסבאי, ותו הוה אמר דתלת (נ”א דתחלת) שעתי קמייתא דליליא כל דינין דלתתא מתערין ואזלין ושאטין בעלמא בפלגות ליליא ממש קודשא בריך הוא אתער בגנתא דעדן ודינין דלתתא לא משתכחן וכל נימוסין דלעילא בליליא לא אשתכחו אלא בפלגות ליליא ממש מנלן מאברהם דכתיב ויחלק עליהם לילה, במצרים (שמות י”ב) ויהי בחצי הלילה ובאתרין סגיאין באורייתא הכי אשתכח, ודוד הוה ידע, (ומה) ומנא הוה ידע אלא הכי אמר סבא, דמלכותא דיליה בהאי (ליליא) תליא ועל דא קאים בההיא

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת לך לך דף צב עמוד ב

שירתא, אתא ר’ אבא ונשקיה אמר ליה ודאי הכי הוא בריך רחמנא דשדרני הכא, ת”ח לילה דינא בכל אתר והא אוקימנא מלי והכי הוא ודאי והא אתער קמי דרבי שמעון, אמר ההוא ינוקא בריה דההוא גברא אי הכי אמאי כתיב חצות לילה, א”ל הא אתמר בפלגות ליליא מלכותא דשמיא אתערת, אמר אנא שמענא מלה, אמר ליה רבי אבא אימא ברי טב דהא מלה דפומך קלא דבוצינא להוי, אמר אנא שמענא דהא לילה דינא דמלכותא איהו ובכל אתר דינא הוא והאי דקאמר חצות בגין דינקא בתרי גווני (חצות)

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת חיי שרה דף קלב עמוד ב

וא”ו אתקין לה”א וה”א אתזנת מן וא”ו דלית לה נהורא מגרמה כלל ובגין כך תפלת ערבית רשות דהא אתכלילת בצלותא דיומא בגין לאתנהרא והשתא לאו זמנא איהו ואוקימנא לה דהא לא אתגליא נהורא דיממא דינהיר לה ואיהי שלטא בחשוכא עד זמנא דפלגות ליליא דאשתעשע קודשא בריך הוא עם צדיקיא בגנתא דעדן וכדין איהו זמנא לאשתעשעא בר נש (ס”א ולמלעי) באורייתא כמה דאתמר, תא חזי דוד אתא ואמר אלין תלת זמנין דצלותי דכתיב (תהלים נ”ה) ערב ובקר וצהרים הא תלתא ואיהו

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת תולדות דף קלו עמוד ב

בגין דכל בר נש [עמוד ב] בעלמא מישראל אף על גב דכלא יתחזון לברכא ליה לקודשא בריך הוא ברכתא דבגינייהו יתברכון עלאין ותתאין מאן היא ההיא דברכין ליה עבדי יי’ ולא כלהו ומאן אינון דברכתהון ברכתא העומדים בבית יי’ בלילות אלין אינון דקיימו בפלגות ליליא ואתערי למקרי באורייתא אלין קיימי בבית יי’ בלילות דהא כדין קודשא בריך הוא אתי לאשתעשעא עם צדיקיא בגנתא דעדן, ואנן קיימי הכא לאתערא במלי דאורייתא נימא במלי דיצחק דאנן ביה, פתח רבי יצחק ואמר ויהי יצחק בן ארבעים שנה

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת וישלח דף קעח עמוד א

ממאריה ולצלי צלותיה, אמר ליה בגין דכד נפיקנא לא הוה זמן צלותא ולא מטא זמנא דק”ש, השתא דשמשא נהיר צלינא אבל עד לא נפקנא לארחא בעינא בעותא מניה ואמלכנא ביה אבל צלותא דא לא צלינא דהא אנא אשתדלנא באורייתא מפלגות ליליא וכד אתא צפרא עד כען לא הוה עדנא לצלי צלותא בגין דההיא שעתא דקדרותא דצפרא אשתכח אתתא משתעיא בבעלה ואינון ברזא כחדא דבעיא איהי למיהך למשכנא בעולמתהא דיתבי בהדה ובגין כך לא בעי ליה לבר נש למפסק מלייהו דמתחברן

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת וישלח דף קעח עמוד ב

יי’ ישמרך מכל רע ישמור את נפשך יי’ ישמר צאתך ובאך מעתה ועד עולם, פתח רבי אלעזר ואמר (שם קי”א) הללויה אודה יי’ בכל לבב בסוד ישרים ועדה האי קרא אוקמוה אבל ת”ח דוד מלכא כל יומוי הוה משתדל בפולחנא דקודשא בריך הוא והוה קם בפלגות ליליא ומשבח ומודה בשירין ותושבחן בגין לאתתקנא דוכתיה במלכו דלעילא, דכד אתער רוח צפון בפלגות ליליא הוה ידע דקודשא בריך הוא בההיא שעתא יתער בגנתא דעדן לאשתעשע עם צדיקייא ואיהו הוה קם בההיא שעתא ואתגבר בשירין ותושבחן

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת וישלח דף קעח עמוד ב

קי”א) הללויה אודה יי’ בכל לבב בסוד ישרים ועדה האי קרא אוקמוה אבל ת”ח דוד מלכא כל יומוי הוה משתדל בפולחנא דקודשא בריך הוא והוה קם בפלגות ליליא ומשבח ומודה בשירין ותושבחן בגין לאתתקנא דוכתיה במלכו דלעילא, דכד אתער רוח צפון בפלגות ליליא הוה ידע דקודשא בריך הוא בההיא שעתא יתער בגנתא דעדן לאשתעשע עם צדיקייא ואיהו הוה קם בההיא שעתא ואתגבר בשירין ותושבחן עד דסליק צפרא, בגין דכד קודשא בריך הוא אשתכח בגנתא דעדן הא אוקימנא דאיהו וכל

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת ויגש דף רו עמוד ב

דהא כל עלמא מתמן אתברכא, ר’ יהודה ור’ יוסי אערעו בכפר חנן עד דהוו יתבי בי אושפיזייהו אתא חד בר נש וחד מטולא דחמרא קמיה ועאל בביתא, אדהכי אמר ר’ יהודה לרבי יוסי הא תנינן דדוד מלכא הוה מתנמנם כסוס ושינתיה זעיר, היך הוה קם בפלגות ליליא האי שעורא זעיר איהו ולא הוה אתער אפילו בתלתות ליליא, אמר ליה בשעתא דעאל ליליא הוה יתיב עם כל רברבי ביתיה ודאין דינא ועסיק במלי דאורייתא ולבתר הוה נאים שינתיה עד פלגות ליליא וקם בפלגות ליליא ואתער ואשתדל

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת ויגש דף רו עמוד ב

מלכא הוה מתנמנם כסוס ושינתיה זעיר, היך הוה קם בפלגות ליליא האי שעורא זעיר איהו ולא הוה אתער אפילו בתלתות ליליא, אמר ליה בשעתא דעאל ליליא הוה יתיב עם כל רברבי ביתיה ודאין דינא ועסיק במלי דאורייתא ולבתר הוה נאים שינתיה עד פלגות ליליא וקם בפלגות ליליא ואתער ואשתדל בפולחנא דמאריה בשירין ותושבחן, אדהכי אמר [עמוד א] ההוא בר נש וכי האי מלה דקאמריתו הכי הוא רזא דמלה הכא דהא דוד מלכא חי וקיים לעלם ולעלמי עלמין ודוד מלכא הוה נטיר כל יומוי דלא יטעם

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת ויגש דף רו עמוד ב

כסוס ושינתיה זעיר, היך הוה קם בפלגות ליליא האי שעורא זעיר איהו ולא הוה אתער אפילו בתלתות ליליא, אמר ליה בשעתא דעאל ליליא הוה יתיב עם כל רברבי ביתיה ודאין דינא ועסיק במלי דאורייתא ולבתר הוה נאים שינתיה עד פלגות ליליא וקם בפלגות ליליא ואתער ואשתדל בפולחנא דמאריה בשירין ותושבחן, אדהכי אמר [עמוד א] ההוא בר נש וכי האי מלה דקאמריתו הכי הוא רזא דמלה הכא דהא דוד מלכא חי וקיים לעלם ולעלמי עלמין ודוד מלכא הוה נטיר כל יומוי דלא יטעם טעם מיתה בגין

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת ויגש דף רז עמוד א

חסר חד אינהו) נשמי עלאין ואילין רזא דלהון דתליין בהון חיי ומכאן ולתתא רזא דמותא הוא ועל דא דוד מלכא הוה משער שעורא דליליא בגין דיתקיים בחיים דלא ישלוט ביה טעמא דמותא, וכד אתפליג ליליא הוה דוד מתקיים באתריה בגין דכד אתער פלגו ליליא וכתרא קדישא אתער בעא דלא לאשכחא ליה לדוד מתקשר באתר אחרא באתר דמותא בגין דכד אתפליג ליליא וקדושה עלאה אתער ובר נש דנאים בערסיה ולא אתער לאשגחא ביקרא דמאריה הא איהו אתקשר ברזא דמותא ומתדבק באתר

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת ויגש דף רז עמוד ב

שנת לעיני לעפעפי תנומה ועל דא שפיר קאמר בגין דיקום דוד חי בסטרא דחי ולא בסטרא דמותא, יתבו כלהו ואשתדלו באורייתא ואתחברו כחדא, פתח רבי אלעזר ואמר (שם פ”ח) יי’ אלהי ישועתי יום צעקתי בלילה נגדך ת”ח דוד מלכא הוה קם בפלגות ליליא ואשתדל באורייתא בשירין ותושבחן לחדוה דמלכא ומטרוניתא ודא הוה חדוה דמהימנותא בארעא בגין דהאי איהו שבחא דמהימנותא דאתחזי בארעא דהא לעילא פתחי בחדוה שירתא כמה מלאכין עלאין בכמה זינין דקא משבחן בליליא בכל סטרין

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת ויחי דף ריח עמוד ב

לא ידעי הדא הוא דכתיב (תהלים ק”ד) מה רבו מעשיך יי’ כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קניניך, ומשום דאתעבידו בחכמה כלהו רמיזין בחכמה, ותרנגולא אוכמא תנינן לית דינא שריא אלא באתר דהוא זיניה ואוכמא מסטרא דדינא קאתי ובגין כך בפלגות ליליא ממש כד רוחא דסטרא דצפון אתער חד שלהובא נפיק ובטש תחות גדפוי דתרנגולא וקרי, וכ”ש בתרנגולא אוכמא דאתכוון יתיר מאחרא, אוף הכא בשעתא דדינא דבר נש יתער שארי וקרי ליה ולית דידע ליה בר ההוא בר נש דשכיב דתנינן

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת ויחי דף רלא עמוד א

בגין דמיומא דאתחריב מקדשא לתתא אומי קודשא בריך הוא דלא ייעול בגו ירושלם דלעילא עד דיעלון ישראל לירושלם דלתתא דכתיב (הושע י”א) בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר והא אוקמוה חברייא, וכל אינון מזמרי קיימי לבר ואמרי שירתא בתלת פלגי ליליא וכלהו משבחן בתושבחתן ידיעאן וכלהו חילי שמיא כלהו מתערי בליליא וישראל ביממא וקדושה לא מקדשי לעילא עד דמקדשי ישראל לתתא וכדין כל חילי שמיא מקדשי שמא קדישא כחדא ועל דא ישראל קדישין מתקדשין מעלאי ותתאי (ס”א בגין

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת ויחי דף רלג עמוד א

כדקאמרן, ובגין כך דאיהו באתגלייא כתיב הללו עבדי יי’ הללו את שם יי’, אדהכי הוה נהיר צפרא נפקו מן מערתא ובההוא ליליא לא דמיכו אזלו בארחא כד נפקו מאינון טורין יתבו וצלו צלותא מטו לחד כפר ויתבו תמן כל ההוא יומא בההוא ליליא נמו עד דהוה פלגות ליליא קמו לאתעסקא באורייתא, פתח רבי יהודה ואמר ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל וגו’, ויברכם ביום ההוא מאי ביום ההוא דהא סגי דקאמר ויברכם ותו וכל לאמר כתיב חסר והכא לאמר בוי”ו כתיב (כללא כתיב לאמר אלא בוא”ו

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת וארא דף ל עמוד א

למהך לאשקאה לכלא ואתי רוח (וארא כ”ד ע”א) צפון וקפי מיא, ורוחא דדרום דאיהו חמימא (ס”א שרי) שדי לון למהך לכל סטר, ועל דא האי ימא יתיב בין תרי סטרי אלין ובגינייהו קיימא וארבין אזלין ונטלין לכל סטר, ת”ח כד מלכא אתי לערסיה בשעתא דאתפלג ליליא, רוחא דצפון אתער דאיהו אתער חביבותא לגבי מטרוניתא דאלמלא אתערותא דצפון לא אתחבר מלכא בהדה בגין דצפון שארי חביבותא כמה דאתמר (שיר ב) שמאלו תחת לראשי, ודרום חביק ברחימו דכתיב וימינו תחבקני כדין כמה בדיחין

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת בא דף לו עמוד א

מצראי באותה שעה נתרפאו ישראל דתניא אמר רבי יוסי (אמר רבי חזקיה) מ”ד ופסח יי’ על הפתח, מאי על הפתח, ופסח יי’ עליכם מבעי ליה אבל על הפתח על הפתח ממש זהו פתח הגוף, ואי זהו פתח הגוף הוי אומר זו מילה, רבי שמעון אמר בשעתא דאתפלג ליליא וכתרא קדישא אתער לגבה (נ”א אתערב בה) דכורא, ומאן דכורא חסד עלאה דמשמע דדא בלא דא לא סלקא ובגין דא דא מחי ודא מסי וכלא בשעתא חדא וכתיב ופסח יי’ על הפתח על הפתח הידוע, מאי הפתח משום דאיהו פתחא ומשיכא

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת בא דף לו עמוד ב

משום דאתחבר באחאב אי לאו ההוא צווחא דכתיב (מלכים א כב) ויזעק יהושפט, עד דהוו אזלי רמש ליליא אמרו מה נעביד אי ניזיל חשך ליליא, אי ניתיב דחלא הוא, סטו מאורחא יתבו תחות אילנא חד ויתבו והוו אמרי מלי דאורייתא ולא דמיכו, בפלגות ליליא חמו חד אילתא דעברא קמייהו והות צוחת ורמיאת קלין שמעו קמו ר’ חייא ור’ יוסי ואזדעזעו שמעו חד קלא דמכרזא ואמר מתערין קומו, ניימין אתערו, עלמין אזדמנו לקדמת מריכון (דהא קלא נפק דכאיב אילתא דלעילא ותתא, דכתיב (תהלים כט) קול יי’

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת בא דף לו עמוד ב

(ס”א בשעתא דקודשא בריך הוא אתער בגנתא דעדן לאשתעשעא עם צדיקיא כרוזא נפיק וקרי (שיר ד’) עורי צפון ובאי תימן הפיחי גני יזלו בשמיו יבא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו, מאי ויאכל פרי מגדיו אלין קרבנין דאתקרבו קמיה מנשמתיהון דצדיקיא האי בפלגות ליליא בשעתא אחרא שאר קרבנין ממש) יתבו ר”ח ורבי יוסי אמר רבי יוסי בכמה זמנין שאילנא האי דכתיב ויהי בחצי הלילה ויי’ הכה כל בכור מארץ מצרים, אמאי לא הוה ביממא דיתגלי לכלא פרסומי ניסא ואמאי מיתו כל אינון חלשי דבתר רחייא ואינון

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת בא דף לז עמוד א

(ישעיה מח) אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים קורא אני אליהם יעמדו יחדו, מהו יעמדו יחדו ס”ד שמיא וארעא לאו הכי (נ”א מהשמים קורא אני אליהם והארץ לאו הכי) אלא ימינא ושמאלא דאינון א”ת וא”ת, והיאך יעמדו יחדו בזאת ההיא דשלטא בפלגות ליליא דכלילא א”ת בזאת ותנינן כתיב (קהלת ג) את הכל עשה יפה בעתו, א”ת הא דאמרן, הכל כמה דאת אמר (בראשית כד) ויי’ ברך את אברהם בכל, ותאנא דהיא כתרא דאתקרי זא”ת דכלילא מא”ת וא”ת ושלטא בפלגות ליליא בתרין סטרוי ברחמי

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת בא דף לז עמוד א

יחדו בזאת ההיא דשלטא בפלגות ליליא דכלילא א”ת בזאת ותנינן כתיב (קהלת ג) את הכל עשה יפה בעתו, א”ת הא דאמרן, הכל כמה דאת אמר (בראשית כד) ויי’ ברך את אברהם בכל, ותאנא דהיא כתרא דאתקרי זא”ת דכלילא מא”ת וא”ת ושלטא בפלגות ליליא בתרין סטרוי ברחמי ודינא רחמי לישראל ודינא לעמין עכו”ם, פתח ר’ חייא ואמר אי ניחא קמיה דמר דנימא חד מלה על מה דאתינא, כתיב ויהי בחצי הלילה ויי’ הכה כל בכור בארץ מצרים, ומהאי דאמר מר אשתמע דהאי פסוקא בההוא מלה אתא,

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת בא דף לז עמוד א

הרחים ולא הוה הכי אלא עד בכור השבי אשר בבית הבור, עכ”פ אפילו ישראל נמי יימרון הכי דהא לא אתבררון מלי, תלת דאיהו אמר משמא דפטרונא כחצות וכתיב ויהי בחצי הלילה, ועוד שאלתא דילכון יתיר על מטול דלא יכיל בעירא למסבל, אמאי הוה בפלגות ליליא ולא ביממא ואמאי מיתו כל אינון חלשין דבתר רחיא, אלא כלא רזא עלאה הוא בין מחצדי חקלא וכלא אתכשר (נ”א אתבשר) בנביאה מהימנא, זכאה חולקיה דמשה דעליה כתיב (שם מה) יפיפית מבני אדם הוצק חן בשפתותיך על כן ברכך

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת בא דף לז עמוד ב

אמר (שמות לב) כי זה משה האיש, האיש הזה ואקרי איש זה וזה איש וזאת אתנסיבת מזה דאקרי זכר, ובגין דא איהי תמר דכר ונוקבא דלא סליק דא בלא דא, תמר כמה דאת אמר (שיר ג) כתמרות עשן מה עשן סליק חוור ואוכם אוף הכא כלא כליל בה בפלגות ליליא למעבד נימוסוי בחד שעתא חוור לישראל ואוכם לעעכו”ם ובעוד דהאי ליליא לא אתפלג לא עביד נימוסי, מ”ל מאברהם דכתיב (בראשית יד) ויחלק עליהם לילה דאתפלג למעבד נימוסוי, אוף הכא משה אמר כחצות (מהו כחצות כמה דאת אמר

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת בא דף לז עמוד ב

בשעתא דקודשא בריך הוא אתער בגנתא דעדן לאשתעשעא עם צדיקיא וכרוזא נפיק וקרי (שיר ד) עורי צפון ובואי תימן הפיחי גני יזלו בשמיו יבא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו, מאי ויאכל פרי מגדיו אלין קרבנין דאתקריבו קמיה מנשמתהון דצדיקיא האי בפלגות ליליא בשעתא אחרא שאר קרבנין ממש, ויי’ הוא ובית דינו, ויי’ הוא ונימוסוי, הכה כל בכור הכה משה לא אמר אלא ומת וגו’, מהו הכה אלא דאתער כה כמה דאגזים משה דכתיב והנה לא שמעת עד כה, ותאנא פרעה חכים הוה מכל חרשוי ואסתכל בהאי

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת בשלח דף מה עמוד א

ויהי בשלח פרעה את העם מה כתיב לעילא ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו, תא חזי נוקמא עלאה דעבד קוב”ה במצרים, תלת מותני הוו, חד דעבדו בוכרין במצרים דקטילו כל אינון דאשכחו, וחד דקטל קוב”ה בפלגות ליליא, וחד כד חמא פרעה מותנא בביתיה בבנוי ובעבדוי קם וזריז גרמיה וקטיל אפרכין וסרכין וכל דאמליכו ליה לסרבא בעמא עד דאורייתא אסהידת עליה דאיהו קם בליליא ממש, כמה (דקודשא בריך הוא בפלגות) דליליא קטל בוכרין ועבד נוקמין הכי קם פרעה בארעא דמצרים וקטל ועבד נוקמין

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת בשלח דף מו עמוד א

כמה דלית יומם בלא ליליא ולאו איהו שלים אלא דא עם דא, כך בעי אורייתא לאשתכחא עמיה דב”נ יומא וליליא למהוי שלימותא לגבי דב”נ יומם ולילה והא אתמר דעקרא דליליא מפלגותא ואילך, ואף על גב דפלגו קדמיתא בכללא דליליא הוא, אבל בפלגות ליליא קודשא בריך הוא עאל בגנתא דעדן לאשתעשעא עם צדיקיא וכדין בעי ליה לבר נש למיקם ולמלעי באורייתא, והא אתמר דקוב”ה וכל צדיקיא דבגנתא דעדן כלהו צייתין לקליה הדא הוא דכתיב (שיר ח) היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת בשלח דף מו עמוד א

אתחשך ואתקדר נהורא וקדרותא אשתכח, כדין אתחברת אתתא בבעלה דתנינן אשה מספרת עם בעלה למשתעי בהדיה ועאלת להיכליה, לבתר כד בעי שמשא למיעל אתנהיר ואתת ליליא ונטיל ליה, כדין כל תרעין סתימין, וחמרין נערין וכלבין נבחין כד אתפלג ליליא שארי מלכא (למקרי) למיקם ומטרוניתא לזמרא ואתי מלכא ואקיש לתרעא דהיכלא ואמר (שיר ה) פתחי לי אחותי רעיתי וגו’, וכדין משתעשע בנשמתהון דצדיקיא, זכאה חולקיה דההוא דאתער ההוא זמנא במלי דאורייתא בגין דא כל אינון

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת בשלח דף נז עמוד א

ימינך יי’ נאדרי בכח, אמר ר”ש בשעתא דצפרא נהיר ואילתא קיימא בקיומה אתעברת בסטרהא ועאלת במאתן היכלין דמלכא, בר נש דאשתדל [עמוד א] בפלגות ליליא באורייתא בשעתא דאתער רוחא דצפון (ס”א ותיאובתא דאילתא) וכאיבת אילתא דא לאתערא בעלמא אתי עמה לקיימא קדם מלכא, בשעתא דנהיר צפרא (ס”א וההוא בר נש צלי צלותיה ומייחד שמא קדישא כדקא יאות) משכין עליה חד חוטא דחסד (ק”ל ב) מסתכל ברקיעא שריא עליה נהירו דסכלתנו דדעתא קדישא ומתעטר ביה בר נש

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת תרומה דף קל עמוד א

צאתנו ובואנו, ועל כל דא מגו דחילו דכל דא אנן מפקידינן גופין רוחין ונשמתין למלכותא עלאה די שולטנו דכלא בידהא, ועל דא צלותא דערבית בכל ליליא וליליא, השתא דקרבנין ומדבחן לא אשתכחו אנן עבדינן כל תקונין דאנן עבדין על רזא דנא, בפלגו ליליא כד רוח צפון אתער בטש בכל אינון מדורין דרוחין בישין ותבר חד (טנרא תקיפא) (צז א) סטרא אחרא ועאל ושאט לעילא ותתא וכל אינון [עמוד ב] חבילי טהירין עיילין לדוכתייהו ואתבר חילייהו ולא שלטין, וכדין קודשא ב”ה עאל לאשתעשעא עם צדיקיא

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת תרומה דף קלא עמוד א

בליליא, מה מלילה שומר מה מליל מה בין האי להאי, אלא כלא חד אבל בחולקא דא שלטא סטרא אחרא, ובחולקא דא לא שלטא כלל, ליל אצטריך לנטורא דכתיב (שמות יב) ליל (לז ב) שמורים הוא ועל דא חסר ה’ ודא איהו כד עאל ליליא עד דאתפלג, מפלגו ליליא ולהלאה שלטא לילה בה’ דכתיב ויהי בחצי הלילה, הוא הלילה הזה, (תהלים קלט) ולילה כיום יאיר וגו’, ובגין כך שומר מה מלילה שומר מה מליל, אמר שומר, אשכחנא בספרא דאדם מה בין ויאמר לאמר, ויאמר לעילא ואמר לתתא ואל משה אמר,

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת תרומה דף קלו עמוד א

לכמה צדיקייא בגנתא דעדן לתתא עד שעתא דכרוזא קאים וקארי מקודש מקודש, כדין נייחא שכיח ושכיכו לכלא, וחייבי גיהנם כלהו משתככי בדוכתייהו ואית לון נייחא ונשמתין כלהו מתעטרן אלין לעילא ואלין לתתא, זכאה עמא דחולקא דא להון, בפלגות ליליא דמעלי שבתא דחכימין מתערין לשמושא דלהון ההוא רוחא עלאה דמתעטרן ביה כד יומא אתקדש בשעתא דאינון ניימי בערסייהו ונשמתין אחרנין דלהון בעאן לסלקא למחמי ביקרא דמלכא כדין ההוא רוח עלאה דנחית במעלי שבתא נטיל ההיא

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת תרומה דף קלו עמוד א

דאינון ניימי בערסייהו ונשמתין אחרנין דלהון בעאן לסלקא למחמי ביקרא דמלכא כדין ההוא רוח עלאה דנחית במעלי שבתא נטיל ההיא נשמתא וסלקין לעילא ואתסחיא נשמתא אחרא בבוסמין דגנתא דעדן ותמן חמי מה דחמי וכד נחתא לאשראה בדוכתהא בפלגות ליליא ההיא נשמתא תבאת לדוכתהא, ובעי לאינון [עמוד ב] חכימין לומר חד פסוקא דאתערותא דההוא רוחא עלאה קדישא דעטרא דשבתא כגון (ישעיה סא) רוח יי’ אלהים עלי יען משח יי’ אותי לבשר ענוים וגו’ (יחזקאל א) בלכתם ילכו ובעמדם

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת תרומה דף קמג עמוד א

האי ליליא ינהיר לן למזכי לן לעלמא דאתי ולאעטרא מלין דיממא בליליא דא קמי עתיק יומין דהא כיומא דא שלים לא ישתכח בכל דרין אחרינן, זכאה חולקנא בעלמא דין ובעלמא דאתי, עאלו לביתיה דר”ש ורבי אלעזר ורבי אבא ורבי יוסי עמהון בתו עד דאתפלג ליליא, כיון דאתפלג ליליא אמר רבי שמעון לחבריא עידן איהו לאעטרא רתיכא קדישא לעילא באשתדלותא דילן, אמר ליה לרבי יוסי אנת דלא אשתמעו מילך בהאי יומא ביננא אנת הוי שירותא לאנהרא ליליא דהא השתא עידן רעותא איהו לאנהרא

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת תרומה דף קמג עמוד א

לן למזכי לן לעלמא דאתי ולאעטרא מלין דיממא בליליא דא קמי עתיק יומין דהא כיומא דא שלים לא ישתכח בכל דרין אחרינן, זכאה חולקנא בעלמא דין ובעלמא דאתי, עאלו לביתיה דר”ש ורבי אלעזר ורבי אבא ורבי יוסי עמהון בתו עד דאתפלג ליליא, כיון דאתפלג ליליא אמר רבי שמעון לחבריא עידן איהו לאעטרא רתיכא קדישא לעילא באשתדלותא דילן, אמר ליה לרבי יוסי אנת דלא אשתמעו מילך בהאי יומא ביננא אנת הוי שירותא לאנהרא ליליא דהא השתא עידן רעותא איהו לאנהרא עילא ותתא, פתח

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת תרומה דף קסה עמוד ב

עלמא דא ועלמא דאתי, כל מאן דאשתדל באורייתא אשתדל בחיים, חיים בהאי עלמא, וחיים בעלמא דאתי, אשתזיב מכל עונשין בישין דלא יכלין לשלטאה עליה, אי באשתדלותיה הכי, כ”ש מאן דעביד עובדא, רבי חייא ור’ אבא שרו בבי אושפיזייהו קמו בפלגות ליליא [עמוד א] לאשתדלא באורייתא, ברתיה דאושפיזא קמת ואנהירת לון שרגא ולבתר קיימת אבתרייהו למשמע מלין דאורייתא, פתח רבי יוסי ואמר (משלי ו) כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר, כי נר מצוה כל מאן דאשתדל בהאי

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת תרומה דף קעא עמוד ב

דלילא עד תלת שעתי חסר רביעא, מתמן ולהלאה לא נפקין בר זעירין, ואינון ככביא כלהו לא משמשי לבטלה ולא אתחזון לבטלה, ואית ככביא דקא משמשי כל ליליא בגין לאצמחא ולגדלא כל אינון מלין דאתפקדו עלייהו, ואית ככביא דקא משמשי עד פלגות ליליא וצמחין ומגדלין מראשיתא דליליא עד ההיא שעתא כל אינון מלין דאתפקדו עלייהו ואית ככביא דקא משמשי זעיר מליליא דכיון דאתחזי בהדי ההוא עשבא או ההוא דשאה מיד אשלים שמושיה ולא אצטריך יתיר בההוא ליליא, והא אינון לא קיימין

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת תרומה דף קעג עמוד ב

נעשה אדם בצלמנו כדמותנו והא אתמר, בליליא הא אמרת דהא בראשיתא דליליא כל אינון זינין ורוחין בישין מתערי בעלמא היך איהו יכיל למהוי דאי הכי הא תנינן דמסטרא דצפון נפקי כל הני זינין בישין ואת אמרת (ס”א ואתמר) דכד אתער רוח צפון בפלגות ליליא דהא כדין כל אינון רוחין בישין וסטרין בישין אתכנשו מעלמא ועאלין גו נוקבא דתהומא רבא, אי הכי הא בסטרא דדרום דאיהו ימינא אמאי משטטי אינון זינין בישין בריש ליליא דקא שלטא רוח דרום, אלא ודאי אלמלא ההוא סטרא דדרום דקא

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת תרומה דף קעג עמוד ב

בריש ליליא, ועלמא איהו כלא כניש, ועל דא קודשא בריך הוא אקדים אסוותא לעלמא בגוונא דא כמה דאתמר, זכאין אינון ישראל בהאי עלמא ובעלמא דאתי דקודשא בריך הוא אתרעי בהו מכל שאר עמין דעלמא, עאלו לביתא רבי אלעזר ורבי אבא, כד אתפלג ליליא קמו למלעי באורייתא אמר רבי אבא השתא ודאי איהו עידן רעותא לקודשא בריך הוא והא זמנין סגיאין אתערנא האי דקודשא בריך הוא בשעתא דאתפלג ליליא עאל גו אינון צדיקייא בגנתא דעדן ואשתעשע בהו, זכאה איהו מאן דאשתדל

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת תרומה דף קעג עמוד ב

דקודשא בריך הוא אתרעי בהו מכל שאר עמין דעלמא, עאלו לביתא רבי אלעזר ורבי אבא, כד אתפלג ליליא קמו למלעי באורייתא אמר רבי אבא השתא ודאי איהו עידן רעותא לקודשא בריך הוא והא זמנין סגיאין אתערנא האי דקודשא בריך הוא בשעתא דאתפלג ליליא עאל גו אינון צדיקייא בגנתא דעדן ואשתעשע בהו, זכאה איהו מאן דאשתדל באורייתא בההיא זמנא, אמר רבי אלעזר הא דאשתעשע קודשא בריך הוא גו צדיקיא בגנתא דעדן היך אשתעשע, אלא בההוא זמנא דאתפלג ליליא קודשא

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת תרומה דף קעג עמוד ב

דקודשא בריך הוא בשעתא דאתפלג ליליא עאל גו אינון צדיקייא בגנתא דעדן ואשתעשע בהו, זכאה איהו מאן דאשתדל באורייתא בההיא זמנא, אמר רבי אלעזר הא דאשתעשע קודשא בריך הוא גו צדיקיא בגנתא דעדן היך אשתעשע, אלא בההוא זמנא דאתפלג ליליא קודשא בריך הוא אתער ברחימו דשמאלא לגבי כנסת ישראל דהא לית רחימו אלא מסטרא דשמאלא, וכנסת ישראל לית לה דורונא למקרב לגבי מלכא או חשיבו מעליא אלא באינון רוחין דצדיקיא דקודשא בריך הוא חמי לון מתעטרן בכמה

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת כי תשא דף קצא עמוד א

(בלק קצד א) יונוס וימברוס, ובשעתי דיומא הוו עבדי תדיר חרשייהו, כל אלין חרשין עלאין הוו מסתכלי מכי נטי שמשא משירותא דשית שעות ומחצה עד שירותא דתשע ומחצה, דהיינו ערב רברבא, כל אינון חרשין זעירין משירותא דתשע ומחצה עד פלגות ליליא, אינון עלאין דבהו הוו מסתכלי מכי נטי שמשא, דהא כדין שראן תשע מאה ותשעין וחמש דרגין למשטטא על טורי חשוך, ורוחא דלהון הוה (בלק קצא א) משטטא על כל אינון חרשין (נ”א דרגין) בחרשייהו ואלין הוו עבדי כל מה דאינון בעאן, עד דכל

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת ויקהל דף קצה עמוד ב

יוסי אמאי משתעשע קודשא בריך הוא) בכה רבי אלעזר ואמר, ת”ח עד השתא קודשא בריך הוא אזדעזע תלת מאה ותשעין רקיעין ובטש בהו ובכה על חרבן בי מקדשא ואוריד תרין (יט ב) דמעין לגו ימא רבא ואדכר לבנוהי מגו בכיה, בגין דלתלת סטרין אתפלג ליליא בתריסר שעתי דהוו רשימין ביה ואי אתוספן שעתי בליליא אינון שעתי דמתוספאן דיממא אינון ולא אתחשיבו מליליא בר תריסר דאינון דילה, ואינון תריסר אתפלגו לתלת סטרין (זוהר רות כו א) ותלת משריין דמלאכין קדישין אתפלגו (ס”א

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת ויקהל דף קצה עמוד ב

משרייא תניינא אתמנא בארבע שעתי אחרנין ולא אמרי שירתא בר תרי שעתי עד דאתפלג ליליא ועאל קודשא בריך הוא בגנתא דעדן ואלין אינון אבלי ציון ואינון דבכו על חרבן בי מקדשא, ובשירותא דארבע שעתי אמצעין פתחי ואמרי (תהלים קלז) על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו וגו’ ואלין אינון דבכו על נהרות בבל עמהון דישראל [עמוד א] ממשמע דכתיב גם בכינו, ומנלן דבכו תמן דכתיב (ישעיה לג) הן אראלם צעקו חוצה, מהו חוצה דא בבל בגין דכלהו אוזפוה לשכינה עד בבל ותמן בכו עמהון דישראל, ועל

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת ויקהל דף קצו עמוד א

(ירמיה כה) יי’ ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאוג ישאג על נוהו ואדכר לון לישראל ואחית תרין דמעין לגו ימא רבא, וכדין אתער שלהוביתא חד דבסטר צפון ובטש רוחא חד דבסטר צפון בההוא שלהוביתא ואזלא ושאטא בעלמא וההיא שעתא אתפלג ליליא ושלהוביתא אזלא ובטש בגדפוי דתרנגולא וקארי כדין קודשא בריך הוא עאל בגנתא דעדן, וקודשא בריך הוא לית ליה נייחא עד דעאל לגנתא דעדן לאשתעשעא בנשמתהון דצדיקייא, וסימן (אסתר ז) כי נמכרנו אני ועמי וגו’, ויאמר המלך מי הוא זה

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת ויקהל דף רה עמוד א

דחכמתא, וחבורא וזווגא לא אשתכח ביומא אחרא בכל חדוה בלא ערבוביא (ס”א אלא בגין דא) אחרא כגון דא בגין דאינון נשמתין דפליגת פליגת לון בחכימין בצדיקים בחסידי כדקא יאות, (ס”א ותו בכל) ובכל ליליא וליליא זווגא אשתכח ודאי, אימתי בפלגות ליליא והא אוקימנא, אבל לא בכל סטרין כהאי זווגא, ובגין דא חכימין דידעין רזין בעיין לסדרא שמושא דלהון בהאי ליליא, מאי טעמא, בגין דכל יומי דשבתא אית לון רוחא אחרא דשרא על עלמא ובהאי ליליא אית לון רוחא אחרא קדישא עלאה דנחתא

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת ויקהל דף רט עמוד א

ועביד מינייהו עטרין למאריה, ויומא דא מתעטרין שתין (נ”א שבעין) רתיכין קדישין ליקרא דכרסייא באלין מלין דאתאמרו הכא יומא דא, אדהכי זקף עינוי וחמא דאערב שמשא, אמר ר’ אבא נהך לגבי האי כפר דאיהו קריב לגבן במדברא, אזלו וביתו תמן, בפלגות ליליא קם ר’ אבא ושאר חברייא לאשתדלא באורייתא, אמר רבי אבא מכאן ולהלאה נימא מלין לאתעטרא בהו צדיקיא דבגנתא דעדן דהשתא איהו זמנא דקודשא בריך הוא וכל צדיקיא דבגנתא דעדן צייתין לקליהון דצדיקיא די בארעא, פתח רבי

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת ויקהל דף ריב עמוד א

עונשא), זכאין אינון דנטרי פקודי אורייתא, ההיא נקודה קדישא דאיהי בעיא לאשתעשעא לעילא ולתתא ברוחיהון דצדיקייא כמה (ריא ב) דאתמר, כד ההוא נקודה בעא לאשתעשעא לתתא ברוחיהון דצדיקייא כאמא דחדאת על בנהא ואשתעשעת בהון ה”נ בפלגות ליליא איהי נחתא ואשתעשע’ בהו, רקיע דקאמרן דקיימא על גנתא איהי קיימא על ד’ רישי חיון ואינון ד’ אתוון (ריא א) דקאמרן אינון רזא דד’ חיון, והאי רקיעא קיימא לתתא (ס”א עלייהו) כמה דאתמר, רקיעא דההיא נקודא קיימא לעילא על אינון

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת ויקרא דף יב עמוד ב

ברכו את יי’ כל עבדי יי’ וגו’, האי קרא הא אוקמוה חברייא והא אתמר אבל האי שבחא הוא דכל אינון בני מהימנותא ומאן אינון בני מהימנותא אינון דמשתדלי באורייתא וידעין ליחדא שמא קדישא כדקא יאות, ושבחא דאינון בני מהימנותא אינון דקיימין בפלגו ליליא למלעי [עמוד א] באורייתא ומתדבק בה בכנסת ישראל לשבחא ליה לקודשא בריך הוא במלי דאורייתא, ת”ח בשעתא דבר נש קם בפלגות ליליא למלעי באורייתא ורוח צפון אתער בפלגות ליליא, ההיא אילתא קיימא ומשבחא ליה לקודשא בריך הוא,

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת ויקרא דף יג עמוד א

דמשתדלי באורייתא וידעין ליחדא שמא קדישא כדקא יאות, ושבחא דאינון בני מהימנותא אינון דקיימין בפלגו ליליא למלעי [עמוד א] באורייתא ומתדבק בה בכנסת ישראל לשבחא ליה לקודשא בריך הוא במלי דאורייתא, ת”ח בשעתא דבר נש קם בפלגות ליליא למלעי באורייתא ורוח צפון אתער בפלגות ליליא, ההיא אילתא קיימא ומשבחא ליה לקודשא בריך הוא, ובשעתא דהיא קיימא כמה אלף וכמה רבבן קיימין עמה בקיומייהו וכלהו שארין לשבחא למלכא קדישא, ההוא מאן דזכי וקם בפלגות ליליא למלעי

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת ויקרא דף יג עמוד א

כדקא יאות, ושבחא דאינון בני מהימנותא אינון דקיימין בפלגו ליליא למלעי [עמוד א] באורייתא ומתדבק בה בכנסת ישראל לשבחא ליה לקודשא בריך הוא במלי דאורייתא, ת”ח בשעתא דבר נש קם בפלגות ליליא למלעי באורייתא ורוח צפון אתער בפלגות ליליא, ההיא אילתא קיימא ומשבחא ליה לקודשא בריך הוא, ובשעתא דהיא קיימא כמה אלף וכמה רבבן קיימין עמה בקיומייהו וכלהו שארין לשבחא למלכא קדישא, ההוא מאן דזכי וקם בפלגות ליליא למלעי באורייתא קודשא בריך הוא אצית ליה כמה דאוקמוה

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת ויקרא דף יג עמוד א

קם בפלגות ליליא למלעי באורייתא ורוח צפון אתער בפלגות ליליא, ההיא אילתא קיימא ומשבחא ליה לקודשא בריך הוא, ובשעתא דהיא קיימא כמה אלף וכמה רבבן קיימין עמה בקיומייהו וכלהו שארין לשבחא למלכא קדישא, ההוא מאן דזכי וקם בפלגות ליליא למלעי באורייתא קודשא בריך הוא אצית ליה כמה דאוקמוה דכתיב (שיר ח) היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני, וכל אינון אוכלוסין לעילא וכל בני תושבחתא דמזמרין למאריהון כלהו משתככי בגין תושבחתא דאינון דלעו באורייתא

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת ויקרא דף כא עמוד ב

ועיף אקרי לבר מאתר דשכינתא שריא בגין דמים חיים לא שכיח הכא ומאן אינון מים חיים דא שכינתא דכתיב בה (בראשית כו) באר מים חיים ועל דא ארץ ציה ועיף בלי מים כתיב, אמרו רבי חייא ורבי יוסי ודאי אורחא תקינא קמן עאלו למערתא ודמכו בפלגו ליליא שמעו קל חיותא במדברא דנהמי, אתערו, אמר רבי חייא הא עידן הוא לסייעא לכנסת ישראל דהיא משבחת למלכא אמרו כל חד וחד לימא מלה ממה דשמע וידע באורייתא, יתבו כלהו, פתח רבי חייא ואמר (תהלים כב) למנצח על אילת השחר מזמור

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת ויקרא דף כא עמוד ב

ולערסייהו וחמאן דיוקנא דמלכא קדישא ומסתפי דהא אתקפו בערסייהו במלי דשמא קדישא, ובני נשא נשמתהון סלקין כל חד וחד כדחזי ליה והא אוקמוה, זכאה חולקהון דצדיקיא דנשמתהון סלקין לעילא ולא מתעכבי באתר אחרא דלא אצטריך, כד אתפלג ליליא כרוזא קאים וכריז ופתחין פתיחו, כדין רוחא חד דסטר צפון אתער, ואקיש [עמוד א] בכנור דדוד ומנגן מאליו ושבחת למלכא וקודשא בריך הוא משתעשע בצדיקייא בגנתא דעדן, זכאה חולקיה מאן דאתער בההוא זמנא ואשתדל באורייתא וכל מאן דקאים

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת ויקרא דף כג עמוד ב

דמאריה דלא אתער רוחיה ולא אשגח ליקרא דמאריה כד נהיר יממא כרוזא קרי עליה ואמר ולא אמר איה אלוה עושי נותן זמירות בלילה לסייעא ליה באינון תושבחן ולמהוי כלא בסיועא חדא, עושי, עושני מבעי ליה, מהו עושי אלא בשעתא דב”נ קם בפלגות ליליא ואשתדל ברנה דאורייתא דרנה דאורייתא לא אתקרי אלא בליליא, וכד איהו אשתכח באורייתא, כד נהיר יממא קודשא בריך הוא וכנסת ישראל מתקני ליה בחד חוטא דחסד לאשתזבא מכלא ולנהרא ליה בין עלאין ותתאין, רבי יהודה אמר אנא

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת ויקרא דף כג עמוד ב

יממא קודשא בריך הוא וכנסת ישראל מתקני ליה בחד חוטא דחסד לאשתזבא מכלא ולנהרא ליה בין עלאין ותתאין, רבי יהודה אמר אנא שמענא דאמר ר’ אבא האי קרא איה אלוה עושי עושה לי מבעי ליה מהו עושי, אלא כמה דאמרת בשעתא דאיהו קם בפלגות ליליא ואשתדל באורייתא כד נהיר יממא אתער אברהם, בההוא חוטא דיליה דכתיב ביה (בראשית יד) אם מחוט ועד שרוך נעל וגו’, וקודשא בריך הוא וכנסת ישראל מתקני ליה ועבדי ליה בכל יומא בריה חדשה הדא הוא דכתיב אלוה עושי והא (לך

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת ויקרא דף כג עמוד ב

נודע אליו כמה דכתיב (שמות כא) או נודע כי שור נגח הוא, ומאן דקאים בליליא למלעי באורייתא אורייתא קא מודעא ליה חוביה ולא באורח דינא אלא כאמא דאודעא לברה במלה רכיך והוא לא אנשי ליה ותב בתיובתא קמי מאריה ואי תימא דוד דהוה קם בפלגא ליליא אמאי אתערו עליה בדינא אלא שאני דוד דאיהו עבר במה דאתקשר ובעא דינא ובמה דעבר אתדן, הוא חטא לקבליה דמלכותא קדישא, ולגבי ירושלם קדישא ובג”ד אתתרך מירושלם ומלכותא אעדיו מיניה עד [עמוד א] דאתתקן כדקא יאות

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת תזריע דף מד עמוד א

רבי חייא ור’ אחא הוו יתבי ליליא חד קמיה דרבי אבא, קמו בפלגות ליליא למלעי באורייתא עד דנפקו לבר חמו חד ככבא דהוה בטש ג’ זמני בככבי אחרא וסתים נהוריה, אדהכי שמעו תרי קלי בתרי סטרי, קלא חד לסטר צפון לעילא, וקלא [עמוד ב] חד לתתא וההוא קלא אכריז ואמר עולו ואתכנישו לאתרייכו השתא אסתמרותא דנוקבא פתיחא קודשא בריך הוא עאל לטיילא בגינתא לאשתעשעא בצדיקייא די בגנתא, אעבר ההוא קלא ושכיך, אהדרו רבי אחא ורבי חייא אמרו הא ודאי עדן רעותא דאתערותא דכ”י

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת תזריע דף מט עמוד ב

אכריז ואמר (תהלים לב) אל תהיו כסוס כפרד אין הבין, במה אתפרשן בני נשא מסוס ופרד בקדושה דגרמייהו לאשתכחא שלימין ורשומין מכלא ועל דא זווגא דבני נשא הוא בזמנין ידיען לכוונא רעותא לאתדבקא ביה בקודשא בריך הוא, והא אתערו בפלגות ליליא קודשא בריך הוא עאל בגנתא דעדן לאשתעשעא עם צדיקייא וכ”י משבחת ליה לקודשא בריך הוא והוא שעתא דרעותא לאתדבקא בהו, וחברייא דמשתדלי באורייתא משתתפי בה בכ”י לשבחא למלכא קדישא ואתעסקן באורייתא שאר בני נשא

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת מצורע דף נד עמוד א

ולאעברא להוא רוחא מסאבא מעלמא דכתיב (ישעיה נב) לא יוסיף יבא בך עוד ערל וטמא וכתיב (זכריה יג) ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ, מן הארץ ודאי (מאן דאתי לאסתאבא מסאבין ליה ודאי), רבי חזקיה הוה יתיב קמיה דרבי אלעזר ליליא חד קמו בפלגות ליליא למלעי באורייתא, פתח רבי אלעזר ואמר (קהלת ו) ביום טובה היה בטוב וגו’ גם את זה לעומת זה עשה האלהים וגו’ ביום טובה היה בטוב וזמנא דאסגי קודשא בריך הוא חסד בעלמא בעי בר נש למיהך בשוקי ולאתחזאה קמי כלא דהא כד שארי

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אחרי מות דף סד עמוד ב

כי ינטו צללי ערב, וההיא שעתא בעי ב”נ לאזדהרא בצלותא דמנחה, בזמנא דמטי ליליא אינון אלף וחמש מאה וארבעין ותמניא אקרון מברא לפרוכתא ואמרין שירתא כדין דינין דלתתא מתערין ואזלין ושאטין בעלמא, ואלין אמרין שירתא עד דיתפלג ליליא משמרה ופלגא, בתר דיתפליג ליליא מזדמני כלהו אחריני כחדא ואמרי תהלות כמה דאת אמר (ישעיה ס) תהלות יי’ יבשרו, ר’ יהודה אמר כד רעוא אשתכח בצפרא תהלות יי’ מבשרין, ר’ יוסי אמר בתר דרוחא דצפון אתער בפלגות ליליא ואזיל ליה, תהלות

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אחרי מות דף סד עמוד ב

אמרין שירתא עד דיתפלג ליליא משמרה ופלגא, בתר דיתפליג ליליא מזדמני כלהו אחריני כחדא ואמרי תהלות כמה דאת אמר (ישעיה ס) תהלות יי’ יבשרו, ר’ יהודה אמר כד רעוא אשתכח בצפרא תהלות יי’ מבשרין, ר’ יוסי אמר בתר דרוחא דצפון אתער בפלגות ליליא ואזיל ליה, תהלות מבשרי עד דייתי צפרא ואתער האי בקר כדין חדוותא וברכאן אשתכח בעלמא, תאנא אמר רבי אבא כלהו הכי ועילא מנהון סרכין תלתא, בההיא שעתא דאתער האי בקר ומתערין תושבחן כל אינון אלף וחמש מאה וחמשין

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אחרי מות דף סז עמוד ב

רבי אבא הוה יתיב קמיה דר’ שמעון קם ר’ שמעון בפלגו ליליא למלעי באורייתא, קמו רבי אלעזר ורבי אבא עמיה, פתח רבי שמעון ואמר (תהלים מב) כאיל תערוג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלהים, האי קרא אוקמוה חברייא זכאן אינון ישראל מכל עמין דקודשא בריך הוא יהב לון אורייתא קדישא ואורית לון נשמתין קדישין מאתר קדישא בגין למעבד פקודוי ולאשתע’ באורייתא, דכל מאן דאשתעשע באוריית’ לא דחיל מכלא דכתיב (תהלים קיט) לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי, מאן אינון שעשועי,

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אחרי מות דף סח עמוד א

נגיד ונפיק ומשתקייא גנתא, בגין כך איל וצבי כחדא משתכחי (נ”א איל וצבי אקרון עטרת ויסוד) צדק וצדיק, תאנא כתיב (תהלים כט) קול יי’ יחולל אילות, אילות אילת כתיב חסר דא אילות השדה (נ”א דא אילת השחר) (ד”א אילות השדה) דתניא בפלגות ליליא בשעתא דקודשא בריך הוא עאל לגנתא דעדן לאשתעשעא עם צדיקיא האי קול נפיק וכאיב כל אינון אילתא דסחרני כורסייא יקירא קדישא הדא הוא דכתיב (שיר ג) ששים גבורים סביב לה, ד”א יחולל אילות כמה דאת אמר (איוב כו) חוללה ידו נחש

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת קדושים דף פא עמוד א

סמוכין דא לדא, אלא הכי תאנא כל מאן דאסתמר מאלין עריין בקדושה אתעביד ודאי, וכ”ש אי אתקדש בקדושה דמאריה, והא אתערו חברייא, אימתי עונתן דכלא לאתקדש בר נש, ת”ח מאן דבעי לאתקדשא ברעותא דמאריה לא לישמש אלא מפלגות ליליא ואילך או בפלגות ליליא, דהא בההיא שעתא קודשא בריך הוא אשתכח בגנתא דעדן וקדושה עלאה אתער, וכדין שעתא היא לאתקדשא, האי לשאר בני נשא, תלמידי חכמים דידעין ארחוי דאורייתא בפלגות ליליא שעתא דלהון למיקם למלעי

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת קדושים דף פא עמוד א

הכי תאנא כל מאן דאסתמר מאלין עריין בקדושה אתעביד ודאי, וכ”ש אי אתקדש בקדושה דמאריה, והא אתערו חברייא, אימתי עונתן דכלא לאתקדש בר נש, ת”ח מאן דבעי לאתקדשא ברעותא דמאריה לא לישמש אלא מפלגות ליליא ואילך או בפלגות ליליא, דהא בההיא שעתא קודשא בריך הוא אשתכח בגנתא דעדן וקדושה עלאה אתער, וכדין שעתא היא לאתקדשא, האי לשאר בני נשא, תלמידי חכמים דידעין ארחוי דאורייתא בפלגות ליליא שעתא דלהון למיקם למלעי באורייתא לאזדווגא בכ”י

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת קדושים דף פא עמוד א

ברעותא דמאריה לא לישמש אלא מפלגות ליליא ואילך או בפלגות ליליא, דהא בההיא שעתא קודשא בריך הוא אשתכח בגנתא דעדן וקדושה עלאה אתער, וכדין שעתא היא לאתקדשא, האי לשאר בני נשא, תלמידי חכמים דידעין ארחוי דאורייתא בפלגות ליליא שעתא דלהון למיקם למלעי באורייתא לאזדווגא בכ”י לשבחא לשמא קדישא למלכא קדישא, בליליא דשבתא דרעותא דכלא אשתכח זווגא דלהון בההיא שעתא, לאפקא רעותא דקודשא בריך הוא וכ”י כמה דאתמר דכתיב (דברים יד) בנים אתם ליי’

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אמור דף צ עמוד א

בריך הוא דכל מאן דדחיל ליה אתקרי מאינשי דביתא דמלכא ועליה כתיב (שם קיב) אשרי איש ירא את ה’, מהו טרף נתן ליראיו אלא כמה דכתיב (משלי לא) ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה, מהכא אוליפנא דכל בר נש דלעי באורייתא בליליא וקם בפלגות ליליא בשעתא דכנסת ישראל אתערת לאתקנא ביתא למלכא האי אשתתף בהדה והאי אקרי מבי מלכא ויהבין ליה כל יומא מאינון תיקוני ביתא הדא הוא דכתיב ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה, מאן ביתה כל אינון דמשתתפי בהדה בליליא אקרון ביתה בני

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אמור דף צה עמוד א

ליי’ דא הוא פתחא ודאי לאעלא למלכא, זה השער ליי’ לאשכחא ליה ולאתדבקא ביה, ועל דא פתחי לי אחותי רעיתי שראשי וגו’, בגין לאזדווגא עמך ולמהוי עמך בשלם דעלמין, ת”ח בשעתא דקודשא בריך הוא הוה קטל לבוכרי דמצראי כל אינון דקטל בפלגות ליליא ואחית דרגין מעילא לתתא, ביה שעתא עאלו ישראל בקיומא דאת קדישא אתגזרו ואשתתפו בכנסת ישראל ואתאחדו בה, כדין ההוא דמא אחזיאו ליה על פתחא, ותרין דמי הוו חד דפסחא וחד דמא דאתגזרו, והוה רשים על פתחא רשימא

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אמור דף קו עמוד א

לחברייא דאינון בין מחצדי חקלא (דאי לאו) תיפח רוחיהון דאינון דאתיין לגלאה לאינון דלא ידעי, ת”ח כתיב וינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי האי קרא הא אוקימנא אבל דא בר אינתו אחרא דאבוי בעלה דשלומית הוה, וכיון דאתא ההוא מצראה עלה בפלגות ליליא תב לביתא וידע מלה אתפרש מנה ולא אתא עלה, ונטל אינתו אחרא ואוליד להאי ואקרי איש הישראלי, ואחרא בן הישראלית, אי אינון אינצו הכא כחדא מאי קא בעי הכא שמא קדישא ואמאי קלל שמא קדישא, אלא איש הישראלי אמר מלה

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת בהר דף קז עמוד ב

כיון דעאל ליליא ותרעין סתימין דינין תתאין מתערין בעלמא ואזלין ושאטין חמרי ואתני וכלבי, חמרי הא אוקימנא וכלבי ואתני לא שאטן ולא אזלין אלא בהו עבדי חרשיא לבני נשא כגון בלעם ואוקמוה, כדין כל בני עלמא ניימין ומזבח תתאה דלבר אתוקד, בפלגות ליליא אתער רוח צפון, ומההוא מזבח תתאה נפיק שלהובא דאשא ותרעין אתפתחו ודינין תתאין אתכנשו בנוקבייהו, וההוא שלהובא אזיל ושאט ותרעין דג”ע אתפתחו עד דמטי (נ”א צפרא) ההוא שלהובא אתפלג לכמה סטרין דעלמא ועאל [עמוד א] תחות

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת בחוקותי דף קיג עמוד ב

ועשיתם אתם ודאי, כגוונא דא אר”ש (שמואל ב ח) ויעש דוד שם וכי דוד עביד ליה אלא בגין דאזיל בארחי דאורייתא ועביד פקודי אורייתא ואנהיג מלכותא כדקא יאות כביכול עשה שם לעילא ולא הוה מלכא בעלמא דזכה [עמוד ב] להאי כדוד דהוה קם בפלגות ליליא והוה משבח ליה לקודשא בריך הוא עד דסליק שמא קדישא בכורסייה בשעתא דסליק נהורא דיממא כביכול הוא עבד שם ממש כמה דאת אמר (ויקרא כד) ויקוב בן האשה הישראלית את השם ויקלל ובגין כך ויעש דוד שם ועל דא ועשיתם

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת בחוקותי דף קיד עמוד א

לכם לאלהים, כיון דמשכנא דילי גבייכו בודאי תנדעון דאנא אזיל עמכון כמה דאת אמר (דברים כג) כי יי’ אלהיך מתהלך בקרב מחניך להצילך ולתת אויביך לפניך והיה מחניך קדוש, ר’ יצחק ור’ יהודה הוו שכיחי ליליא חד בכפר קריב לימא דטבריא קמו בפלגות ליליא א”ר יצחק לר’ יהודה נימא במלי דאורייתא דאף על גב דאנן באתר דא לא בעינא לאתפרשא מאילנא דחיי, פתח ר’ יהודה ואמר (שמות לג) ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה וגו’, ומשה יקח את האהל, אמאי, אלא אמר משה הואיל

  1. זוהר כרך ג (במדבר) פרשת נשא דף קכא עמוד א

עד דאתי ועאל ליליא בגין לקבלא ליה (לליליא) ומזמנא דשארי צלותא דמנחה אתפרש שמלא לקבלא (לי’) ואתער ליליא, בתר דאתער כל אינון נטורי פתחין דלבר כלהו מתערין בעלמא ואתפשטו, וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא והא אתמר, בפלגות ליליא ממש אתער שמאלא כמלקדמין וורדא קדישא סלקא ריחין והיא משבחת וארימת קלא וכדין סלקא ושריא רישא לעילא בשמאלא [עמוד ב] ושמאלא מקבל לה, כדין כרוזא קארי בעלמא דהא עידן הוא לאתערא לשבחא ליה למלכא וכדין תושבחתן מתערין

  1. זוהר כרך ג (במדבר) פרשת שלח לך דף קנו עמוד ב

בהדה בגין דהיא (יתבת) וכל אכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה וכל אינון דאשתכחו (נ”א דאשתתפו בהדה) בתושבחתא דאורייתא כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהון ואלין רשימין ביממא, ת”ח שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך ואינון אתוון ם דמנצפך כליל לון ם אוקמוה (ישעיה ט) לםרבה המשרה נ’ הוה אסתים להאי ולהאי כדין כתרין כלילן הוא ו’ (נ”א י’) דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא בתר דאולידת פתיחא הות בחד רישא דפתחא כד אתחריב בי

  1. זוהר כרך ג (במדבר) פרשת שלח לך דף קסו עמוד ב

על צערא דישראל, כד אתי צפרא דלקין כלהו מגרמייהו, אדהוו יתבי אמרי הא רמש ליליא, א”ל לר”ש אי חסידא קדישא נהירו דעלמא טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא וכתוב מלין אלין דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריה, עד פלגו ליליא דקודשא בריך הוא עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא וכדין כל חד וחד פרח לתמן, ולמחר נהוי גבך הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך, פרחי, בכה ר”ש וגעא, פתח ואמר (משלי ה) אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת

  1. זוהר כרך ג (במדבר) פרשת שלח לך דף קסז עמוד ב

לגבי קודשא בריך הוא, לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין דלא אתמסרן לאתגלאה ולית מאן דחמי לון, בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא דאמינא לך וגוברין אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא בין בהאי עלמא, בין בההוא עלמא, זווגא דההוא עלמא אתדבקותא דנשמתא בנשמתא נהורא בנהורא זווגא דהאי עלמא גופא בגופא וכלא כמה דאתחזי זינא בתר זיניה זווגא בתר זווגא גופא בתר גופא זווגא דההוא עלמא נהורא בתר נהורא, היכלין

  1. זוהר כרך ג (במדבר) פרשת שלח לך דף קעא עמוד ב

יומא דנפיקנא הכא, אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס”א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי (מלכים א יד) תא הרצים עד פלגו ליליא, מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו, בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא

  1. זוהר כרך ג (במדבר) פרשת שלח לך דף קעא עמוד ב

הכא, אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס”א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי (מלכים א יד) תא הרצים עד פלגו ליליא, מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו, בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי

  1. זוהר כרך ג (במדבר) פרשת בלק דף קצג עמוד א

רבי אלעזר ורבי אבא הוו אזלי למיחמי לרבי יוסי בר’ שמעון בן לקוניא חמוי דרבי אלעזר, קמו בפלגות ליליא למלעי באורייתא יתבו, א”ר אלעזר השתא הוא עדנא דקודשא בריך הוא עאל בגנתא דעדן לאשתעשע בצדיקייא דתמן, א”ר אבא שעשועא דא מאי הוא והיך ישתעשע בהו, א”ר אלעזר מלה דא רזא סתימא איהו [עמוד ב] טמירא לגבי דלא ידיע א”ל וכי בריקניא הוו סמכין רברבין דמקדמת דנא בהאי עלמא דלא ידעו ולא רדפו אבתרה למנדע על מה קיימין בהאי עלמא ומה הוו מחכאן בההוא עלמא:

  1. זוהר כרך ג (במדבר) פרשת פנחס דף ריג עמוד ב

רבי יהודה פתח ואמר (תהלים פו) שמרה נפשי כי חסיד אני הושע עבדך וגו’, סופיה דקרא אית לאסתכלא ולבתר קרא כלא, סופיה דקרא כתיב הבוטח אליך הבוטח בך מבעי לי’ מאי הבוטח אליך אלא כביכול דוד מבטח ליה דלא יעבר ליה פלגות ליליא בשנתא כמה דכתיב (שם קיט) חצות לילה אקום להודות לך, קמתי מבעי ליה אלא אקום ואתקשר בך לעלמין, שמרה נפשי שמור מבעי ליה והא תנינן דלית את באורייתא דלא אית בה רזין עלאין ויקירין, שמרה לקודשא בריך הוא קאמר שמרה לההוא חולקא

  1. זוהר כרך ג (במדבר) פרשת פנחס דף ריז עמוד ב

נשמתהון דצדיקייא וכל חיילין קדישין אתזנו מתמן, חסידה ברתיה דאברהם אבינו דאקרי חסיד ועבד חסד עם כל בני עלמא בגין כך אקרי (שמות צה ב) חסידה ברושים ביתה בין דרועי עלמא יתבא, ובחבורא קדמאה, רבי אבא ור’ יוסי קמו למלעי באורייתא בפלגות ליליא עד דהוו יתבי ולעאן באורייתא א”ר יוסי הא דא”ר חייא אנוש כחציר ימיו שפיר קאמר אבל במאי אוקימנא סופיה דקרא כי רוח עברה בו ואיננו ולא יכירנו עוד מקומו, א”ל הכי הוא ודאי אנוש כחציר ימיו כמה דאמר כציץ השדה ההוא שדה

  1. זוהר כרך ג (במדבר) פרשת פנחס דף רמט עמוד ב

מזונא) אזלת בגו ההוא טורא דחשוכא ארח לרגלה חויא חדא עקימא ואזיל לרגלה, ואיהי סלקא מתמן לגבי טורא דנהורא, כיון דמטת תמן זמין לה קודשא בריך הוא חויא אחרא ונפיק ומקטרגא דא בדא ואיהי אשתזיבת ומתמן נטלת מזונא ותבת לאתרה בפלגות ליליא ומפלגו לילא שריא לפלגא עד דסליקת קדרותא דצפרא כיון דאנהיר יממא אזלת ולא אתחזיאת כמה דאתמר, ובשעתא דעלמא אצטריך למטרא מתכנשין לגבה כל שאר חיון והיא סליקת לריש טורא רמאה ואתעטפת רישהא בין ברכהא וגעת גועה

  1. זוהר כרך ג (דברים) פרשת ואתחנן דף רס עמוד א

למימסר גביה פקדונא דנפשיה, והא אוקמוה בגין דכל עלמא טעמין טעמא דמותא דהא אילנא דמותא שריא בעלמא וכל רוחא דבני נשא נפקין וסלקין ואתטמרן (ס”א ואתמסרן) גביה ובגין דאינון בפקדונא כלהו תייבין לאתרייהו, ת”ח כד אתער רוח צפון בפלגות ליליא וכרוזא נפיק וקודשא בריך הוא אתי לגנתא דעדן לאשתעשעא ברוחיהון דצדיקייא כדין מתכווני (נ”א מתערי) כל בני מטרוניתא וכל בני היכלא לשבחא ליה למלכא קדישא וכדין כל אינון פקדונין דרוחין דאתמסרן בידה כלהו אתיב למאריהון, ורובא

  1. זוהר כרך ג (דברים) פרשת ואתחנן דף רס עמוד א

צלי צלותא קמי מאריה בצלותא בעי למיקם כגוונא (ס”א בזווגא) דמלאכי עלאי לאתחברא בהדייהו דאינון אקרון העומדים כמה דאת אמר (זכריה ג) ונתתי לך מהלכים בין העומדים ולכוונא רעותיה קמי מאריה ויתבע בעותיה, ת”ח בשעתא דב”נ קאים בפלגות ליליא מערסיה לאשתדלא באורייתא כרוזא קארי עליה ואמר (תהלים קלד) הנה ברכו את יי’ כל עבדי יי’ העומדים בבית יי’ בלילות השתא כד איהו קאים בצלותא קמי מאריה ההוא כרוזא קארי עליה ואמר ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה בתר

  1. זוהר כרך ג (דברים) פרשת ואתחנן דף רסה עמוד א

אמר ר”ש בשעתא דב”נ אקדים בפלגות ליליא וקם ואשתדל באורייתא עד דנהיר צפרא בצפרא אנח תפילין ברישיה ותפילין ברשימא קדישא בדרועיה ואתעטף בעטופא דמצוה ואתי לנפקא מתרעא דביתיה אערע במזוזה רשימא דשמא קדישא בתרעא דביתיה ארבע מלאכין קדישין מזדווגן עמיה ונפקין עמיה מתרעא דביתיה ואוזפי ליה לבי כנישתא ומכרזי קמיה הבו יקרא לדיוקנא דמלכא קדישא הבו יקרא לבריה דמלכא לפרצופא יקרא דמלכא רוחא קדישא שריא עליה אכריז ואמר (ישעיה מט) ישראל אשר

  1. זוהר כרך ג (דברים) פרשת ואתחנן דף רסח עמוד א

על מזוזות ביתך, ובשעריך, הא י’ לקבל י’ אמירן, ועל דא פרשיין אלין כלל רב אינון באורייתא זכאה חולקיה מאן דאשלים ליה בכל יומא תרי זימני דהא אתקדש בפומיה שמא קדישא כדקא יאות, ר’ אחא הוה קאים עמיה דר’ אלעזר ליליא חד בתר פלגות ליליא והוו משתדלי באורייתא, פתח ר’ אלעזר (נ”א ר’ אחא) ואמר (דברים לב) כי הוא חייך ואורך ימיך וגו’, ת”ח על כל תנאין (נ”א פקודין) דגזר קודשא בריך הוא כד עאלו לארעא דישראל גזרה דאורייתא הוה, מאי טעמא בגין דשכינתא לא מתיישבא בארעא

  1. זוהר כרך ג (דברים) פרשת וילך דף רפד עמוד א

זמירות תושבחן דכנסת ישראל קמי קודשא בריך הוא בלילה בלילה בזמנא דאיהי אזדמנא (דקודשא בריך הוא) (ס”א אזדווגא דשכיחא) ושכיחא לשבחא ליה לקודשא בריך הוא (בלילה בזמנא דאיהי אזווגא) ומשתעשע עם צדיקייא בגנתא דעדן, ואימתי מפלגות ליליא ואילך וכדין זמירות שמענו (בלילה) תושבחן וזמירות כמה דאת אמר (ויקרא כה) לא תזמור, וכתיב (ישעיה כה) זמיר עריצים יענה אעקרותא מאתרייהו כל אינון תקיפין דהא כד עייל ליליא כמה עריצים גרדיני נימוסין שכיחין בעלמא אזלין ושייטן

  1. זוהר כרך ג (דברים) פרשת וילך דף רפד עמוד א

זמירות שמענו (בלילה) תושבחן וזמירות כמה דאת אמר (ויקרא כה) לא תזמור, וכתיב (ישעיה כה) זמיר עריצים יענה אעקרותא מאתרייהו כל אינון תקיפין דהא כד עייל ליליא כמה עריצים גרדיני נימוסין שכיחין בעלמא אזלין ושייטן בעלמא לקטרגא מפלגות ליליא ואילך אתער רוחא חדא ואעקר לכלהו מאתרייהו ואעבר לון דלא ישלטון, זמירות שמענו תושבחן דכנסת ישראל בליליא וכל דא למה צבי לצדיק לאזדווגא בזווגא חדא (לקדושא) דקודשא בריך הוא [עמוד ב] ולאתקדשא בקדושה חדא, ואומר רזי לי

  1. זוהר – סתרי תורה כרך א (בראשית) פרשת וירא דף ק עמוד א

סליק ונחית, זה”ר נציץ לכל עיבר, זה”ר נגיד ונפיק, זה”ר דלא פסיק לעלמין, זה”ר דעביד תולדין, זה”ר טמיר וגניז נציצו דכל נציצין ושרגין כלא ביה נפיק וטמיר סתים וגליא חזי ולא חזי (זה”ר) ספרא דא מבועא דבירא נפקי ביממא טמיר בליליא אשתעשע בפלגות ליליא בתולדין דאפיק, זה”ר דזהיר ואנהיר לכלא כללא דאורייתא ודא איהו דאתחזי וכל גוונין סתימין ביה ואתקרי בשמא דאדנ”י תלת גוונין אתחזי לתתא מהאי תלת גוונין לעילא מאלין עלאין אתמשך כלא (ס”א לגבי זהר) (אינון עלאין, זהר) דלא

  1. זוהר – תוספת כרך ג (ויקרא, במדבר, דברים) דף שג עמוד א

בליליא בההוא שעתא דעאל קודשא בריך הוא בהדי צדיקייא בגינתא אצטריך לומר קרא דא ברעותא דלבא ולכוונא דעתיה ביה ובתר (תהלים קלט) אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאד והיינו שבחא דחסידי קדמאי כד אתערו בפלגות ליליא ובתר מסדרי שבחייהו ולעאן באורייתא, שעשועא דקודשא בריך הוא מאי היא אלא כל צדיקייא דקיימן בדיוקנייהו מתלבשן בגנתא בכל יומא ויומא כיון דאיתסחאן בטלא דזמין קודשא בריך הוא לאחייא ביה מתייא עאלין כלהו לגבי משיח ושאלין מה

  1. זוהר – תוספת כרך ג (ויקרא, במדבר, דברים) דף שג עמוד א

עלאה דכלהו מתיבתי דתמן ועלייהו כמה ממנן ומתחדשי תמן כמה חדושין באורייתא לבתר נפקי כלהו וחמאן כד אתי אליהו לגבי אבהן איהו נפיק ואינהו עאלין וקיימין קמי אבהן וחדו בהו בכמה בנין קדישין דבסחרנייהו וחדאן כלהו כד עייל קודשא בריך הוא בפלגות ליליא כלהו קיימי מתקנן כדקא יאות וכל אשתדלותא דאשתדלי כל ההוא יומא בחדושי דאורייתא קודשא בריך הוא תיאובתיה באינון צדיקייא דחדישו בה מלין ואשתעשע בהו ובאינון מלין לבתר כלהון מתקנן דכר ונוקבא וקודשא בריך הוא בתר דארח

  1. זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת בראשית דף י עמוד ב

שומר כי מעלות יש להם אלה למעלה מאלה על כן נאמר שיר המעלות ממעלות המלאכים שהם אומרים שירה וזהו בראשית שי”ר תא”ב ברא אלהים את השמים ואת הארץ: רבי חזקיה הוה אזיל באורחא והוה עמיה ר’ יוסי בר חלפתא קמו למיזל בתר פלגות ליליא עד [עמוד א] דהוו אזלי א”ר יוסי לרבי חזקיה מאי עבידנא דהא תנינן לעולם יצא אדם בכי טוב א”ל רבי [חזקיה] יוסי ברי תא שמע (סדר) [נ”א הדר] נעימות קל גלגלי חיותא דאינון משבחן שירתא קדם אלהנא. עד דארכין אודניה שמע קל תושבחא

  1. זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת בראשית דף יא עמוד א

ומאי שירתא אמרין מה אנוש כי תזכרנו וגו’ ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו וגו’ ה’ אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ [שם ח]. במשמרה שניה נסבין שירתא אינון דנקראים מלאכים וחשמלים ואראלים ומאי אמרי הבו לה’ בני אלים [שם כט]. בפלגות ליליא ממש עד דסיים משמרה שניה דההיא שעתא היא דקב”ה מסתכל בעדן ממש דגניז לצדיקים לעתיד לבוא. פתחי חיות הקדש ובתריהון שרפים ואופנים וכרובים ואמרי מה רב טובך אשר צפנת ליראיך [שם לא]. סולו לרוכב בערבות ביה שמו [שם

  1. זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת בראשית דף כג עמוד א

ורחמנותא דהקב”ה דאע”ג דבגיניה מטא ליה דינא בידיה בדינא. ממטי ליה רוחא דאסוותא בכל יומא עד דיכשר אינש עובדוהי ויתוב מנייהו קמי מאריה וכדין משדר ליה אסוותא על ידוהי דההוא שליחא דממנא עלוהי. רוח דרום מנשבת מרישא דליליא עד פלגות ליליא ונפקו עמיה מההוא אוצר החמדה מאתן ושבעין וחמש רוחין לדשנא ארעא ולחממא קרירותא. ומלאך ממונה עליו ואוריאל שמיה והוא ממונה לצד דרום בההוא רוחא וההוא רוחא כבדא על בני מרעין ודחקין ביה והוא טב לעלמא. ותאנא

  1. זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת בראשית דף כג עמוד ב

וחיות הקדש והאופנים וכל צבא השמים כלם מזדעזעים ומתחלחלים ופוצחים רנה ושבחה למי שאמר והיה העולם עד שנכנס עם הצדיקים בג”ע וזהו בחצות הלילה. אמר רב יהודה אמר רב האי מאן דנשמתא קדישא אית ביה ושמע קל תרנגולא קרי בפלגות ליליא דאמר רב יהודה אמר רב בפלגות ליליא כד עייל קב”ה בגנתא דעדן זיקא דאשא נפיק מבין גלגלי חיותא ואזיל בכל עלמא ונוגע תחות גדפוהי דתרנגולא ובההיא שעתא בדחילו מקיש גדפוי דא עם דא וקארי ודא הוא בפלגות ליליא ומאן דאית ליה סוכלתנו

  1. זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת בראשית דף כג עמוד ב

כלם מזדעזעים ומתחלחלים ופוצחים רנה ושבחה למי שאמר והיה העולם עד שנכנס עם הצדיקים בג”ע וזהו בחצות הלילה. אמר רב יהודה אמר רב האי מאן דנשמתא קדישא אית ביה ושמע קל תרנגולא קרי בפלגות ליליא דאמר רב יהודה אמר רב בפלגות ליליא כד עייל קב”ה בגנתא דעדן זיקא דאשא נפיק מבין גלגלי חיותא ואזיל בכל עלמא ונוגע תחות גדפוהי דתרנגולא ובההיא שעתא בדחילו מקיש גדפוי דא עם דא וקארי ודא הוא בפלגות ליליא ומאן דאית ליה סוכלתנו בלבוי ויתער ויקום לאתעסקא

  1. זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת בראשית דף כג עמוד ב

קל תרנגולא קרי בפלגות ליליא דאמר רב יהודה אמר רב בפלגות ליליא כד עייל קב”ה בגנתא דעדן זיקא דאשא נפיק מבין גלגלי חיותא ואזיל בכל עלמא ונוגע תחות גדפוהי דתרנגולא ובההיא שעתא בדחילו מקיש גדפוי דא עם דא וקארי ודא הוא בפלגות ליליא ומאן דאית ליה סוכלתנו בלבוי ויתער ויקום לאתעסקא באורייתא אזיל קליה ואשתמע בגנתא דעדן ואצית קב”ה. וצדיקיא אמרין ליה מארי עלמא מאן הוא דא והוא אתיב ואמר פלניא ונשמתא קדישא דאית ביה לעי באורייתא אציתו כולכו דהאי ניחא

  1. זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת ויצא דף מז עמוד ב

רבי יוסי הוה יתיב ועסיק באורייתא אתא לגביה רבי אבא א”ר יוסי מארי דשמעתא אתא. קם קמיה יתבו ואתעסקו באורייתא עד דהוו יתבי רמש ליליא יתבו ואתעסקו בה עד פלגות ליליא אדמיך רבי אבא ורבי יוסי הוה יתיב. חמא לרבי אבא דאנפוי מסמקי טפי והוא חייך וחמא נהורא רבא בביתא א”ר יוסי שמע מיניה דשכינתא הכא ארכין עינוי יתיב תמן עד דהוה סליק שחרותא דצפרא ונהורא הוה נהיר בביתא עד דזקף עינוי חמא צפרא ואתחשך ביתא. איתער רבי אבא ואנפוי הוו נהירין ועינוי חייכין אחיד ביה רבי

  1. זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת אחרי מות דף עח עמוד ב

בחוביהון דישראל הה”ד וראית את אחורי ופני לא יראו: דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים וללקוט שושנים [שיר ו] ת”ח כל השירים קדש ושה”ש קדש קדשים כנסת ישראל משבחת ליה לקב”ה ואומרת דודי הה”ד דודי צח ואדום. ת”ח בשעתא דיהא פלגות ליליא איתער שלהובא חדא ויעול תחות גדפי [עמוד א] דתרנגולא וקארי. ובההוא שעתא קב”ה ירד אל גנו דאיהו ג”ע עילאה דאית ליה לקב”ה ובההיא שעתא אתער תרנגולא דלעילא ואמר קומו כל אינון דשינתא בחוריהון הא שעתא איהי

  1. זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת אחרי מות דף עט עמוד א

גדפי [עמוד א] דתרנגולא וקארי. ובההוא שעתא קב”ה ירד אל גנו דאיהו ג”ע עילאה דאית ליה לקב”ה ובההיא שעתא אתער תרנגולא דלעילא ואמר קומו כל אינון דשינתא בחוריהון הא שעתא איהי לאתחברא איילתא בבעלה. זכאה איהו כל ב”נ דיקום בפלגות ליליא לאתעסקא באורייתא. דקב”ה וכל צדיקייא אציתו לקליה הה”ד היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעיני [שם ח]. ובהאי שעתא מאן דאתעסק באורייתא איתרק עליה חד חוטא דחסד. ובהאי שעתא קב”ה ירד לגנו למי ירד לערוגות הבושם ומאן

  1. זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת חקת דף פה עמוד ב

בה. אבל דוד בלחישו אתאמר ולא אתייהיב ליה רשו לגלאה. אומר אני מעשי למלך לאתערא מלך עילאה. ומאי אינון מעשי. מאן דלא תלי ביה עובדא מאי עביד דהא מעשה לעילא תלי. אלא מאי מעשי אלין אינון לשוני עט סופר מהיר בגין דשבחת בפלגו ליליא למלכא עילאה. שיר ידידות כד”א שיר השירים דשבחא מטרוניתא למלכא. אוף הכא מטרוניתא שבחת ליה:

  1. זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת חקת דף פו עמוד א

כלילן. הוצק חן בשפתותיך. הנה נא הואלתי. על כן ברכך. וה’ ברך את אברהם בכל. אבל ת”ח האי קרא רזא עילאה אית ביה לקביל מלכא עילאה אמרית ליה יפיפית לעילא במשריין עילאין דאינון משבחן קמך [עמוד א] ונתתא באינון זכאי קשוט דקיימין בפלגות ליליא. הוצק חן בשפתותיך בשעתא דאת קרי ומקיש לתרע היכלי פתחי לי אחותי. על כן ברכך אלהים אימא עילאה אעטרא לך בעטרין עילאין. לעולם בגין ההוא עולם בתראה ובגינה קאמר דאיהו אנהיר לה. ד”א לעולם דא ימינא לעילא דכתיב [תלים קי] אתה

  1. זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת בלק דף פח עמוד א

ביה [ה’ אלקי אתה ארוממך אודה שמך כי עשית פלא עצות מרחוק אמונה אומן [ישעיה כה]]. ובתר כן יאמר אודך על כי נוראות נפלאתי נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאד [תלים קלט]. לבתר ונהר יוצא מעדן וגו’ והיינו שבחא דחסידי קדמאי כד מתערו בפלגות ליליא ולבתר מסדרי שבחייהו ולעאן באורייתא. שעשועא דקב”ה מאי היא אלא כל צדיקייא קיימין בדיוקנייהו ומתלבשין בגנתא דעדן בכל יומא ויומא ואתסחן בטלא דזמין קב”ה לאחיא מיתייא ועאלין כלהו לגבי משיח ושאלין מה דשאלין והא איתערו חברייא.

  1. זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת בלק דף פח עמוד א

עילאה בכלהו מתיבתי דתמן ועלייהו כמה ממנן ומתחדשין תמן כמה חידושין באורייתא. לבתר נפקי כלהו וחמאן כד אתי אליהו לגבי אבהן איהו נפק ואינהו עאלין וקיימין קמי אבהן וחדו בהו בכמה בנין קדישין די בסחרנייהו וחדאן כלהו. כד עייל קב”ה בפלגו ליליא כלהו קיימין מתתקנין כדקא יאות וכל אשתדלותא דאשתדלו כל ההוא יומא בחידושי אורייתא וקב”ה תיאובתיה באינון צדיקייא דחדישו בה מלין ואשתעשע בהו ואשתעשע באלין מלין וכן בכל צדיקא וצדיקא. לבתר כלהו מתתקנין דכר ונוקבא וקב”ה בתר

  1. זוהר חדש כרך ב (מגילות) מגילת איכה דף נה עמוד ב

הוו אלא אתמעטו. ואפי’ אינון דקיימין לבר ברוח אחרא דמרוון מאינון אימרין ופדרין בשירותא דליליא צוחין געאן ומייללין על האי מדבח ווי לחמרא דאביד אבוסה אתר דמתרוה מניה. מאן חמי נהימו דגברין קדישין במטרוניתא מתתא לעילא ומעילא לתתא. בפלגו ליליא עאל לגו ההיא נקודה דציון אתר דבית קדש הקדשים חמת ליה דאתחריב ואסתאב אתר בית מותבה וערסה. געת ומייללת סלקא מתתא לעילא ומעילא לתת’ אסתכל באתר דכרובים צווחא בקל מרירו וארימת קלא ואמרה ערסי ערסי

איזכורים שמשתמע מהם לימוד חצות לילה

  1. זוהר – הקדמה דף ד עמוד ב

בראשית ר’ שמעון פתח (ישעיה נ”א) ואשים דברי בפיך כמה דאית ליה לבר נש לאשתדלא באורייתא יממא וליליא בגין דקודשא בריך הוא ציית לקלהון דאינון דמתעסקי באורייתא ובכל מלה דאתחדש באורייתא על ידא דההוא דאשתדל באורייתא עבד רקיעא חדא, תנן בההיא שעתא דמלה דאורייתא אתחדשת מפומיה דבר נש ההיא מלה סלקא ואתעתדת קמיה דקודשא בריך הוא וקודשא בריך הוא נטיל לההיא מלה ונשיק לה ועטר לה בשבעין עטרין גליפין ומחקקן, ומלה דחכמתא דאתחדשא סלקא ויתבא

  1. זוהר – הקדמה דף ח עמוד א

תמכין אורייתא, ואינון דתמכין אורייתא כביכול אינון עבדין, כל אינון דלעאן באורייתא לית בהו עשיה בעוד דלעאן בה, אינון דתמכין לון אית בהו עשיה, ובחילא דא כתיב תהלתו עומדת לעד וקיימא כורסייא על קיומיה כדקא יאות, ר’ שמעון הוה יתיב ולעי באורייתא בליליא (אמור צ”ח א) דכלה אתחברת בבעלה, דתנינן כל אינון חברייא דבני היכלא דכלה אצטריכו בההיא ליליא דכלה אזדמנת למהוי ליומא אחרא גו חופה בבעלה למהוי עמה כל ההוא ליליא, ולמחדי עמה בתקונהא דאיהי אתתקנת למלעי

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת בראשית דף נב עמוד ב

אתייהיב ביה זמנא וחיין קצובין לעלמא, בקדמיתא לא אתפגים והשתא אתפגים, בקדמיתא חברותא וזווגא דסיהרא בשמשא דלא יעדון, השתא אהל מועד זווגא דלהון מזמן לזמן ובגיני כך וקרא לו אהל מועד מה דלא הוה קודם, רבי שמעון הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא והוו יתבי קמיה רבי יהודה ורבי יצחק ורבי יוסי, אמר רבי יהודה הא כתיב (שמות ל”ג) ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב וקאמרינן דגרמו מותא עלייהו מההוא זמנא ולעילא ושליט בהו ההוא חויא בישא דאעדו ליה מנייהו בקדמיתא, ישראל

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת נח דף עב עמוד א

ודא הוא תורה שבע”פ, ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה דא הוא תורה שבכתב, מכאן דתורה שבכתב ישוון [עמוד א] יתה על תורה שבעל פה, בגין דהאי כרסיא לדא כמראה אדם דאיהו דיוקנא דיעקב דאיהו יתיב עלה, רבי יהודה קם ליליא חד למלעי באורייתא בפלגו ליליא בבי אושפיזא במתא מחסיא והוה תמן בביתא חד יודאי דאתא בתרי קסירא דקטפיר’, פתח רבי יהודה ואמר (בראשית כ”ח) והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים, דא היא אבן שתיה דמתמן אשתיל עלמא ועלה

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת נח דף עב עמוד א

שבע”פ, ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה דא הוא תורה שבכתב, מכאן דתורה שבכתב ישוון [עמוד א] יתה על תורה שבעל פה, בגין דהאי כרסיא לדא כמראה אדם דאיהו דיוקנא דיעקב דאיהו יתיב עלה, רבי יהודה קם ליליא חד למלעי באורייתא בפלגו ליליא בבי אושפיזא במתא מחסיא והוה תמן בביתא חד יודאי דאתא בתרי קסירא דקטפיר’, פתח רבי יהודה ואמר (בראשית כ”ח) והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים, דא היא אבן שתיה דמתמן אשתיל עלמא ועלה אתבני בי

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת נח דף עב עמוד א

דלבא ואי לאו בערסאי שכיבנא ובלבאי אמרנא מלין אלא הא תנינן דאפילו חד דיתיב ולעי באורייתא שכינתא אתחברת בהדיה ומה שכינתא הכא ואנא שכיב בערסאי, ולא עוד אלא דבעיין צחותא, ותו דכל ב”נ (אחרי מות ס”ז א) דקם למלעי באורייתא מפלגו ליליא כד אתער רוח צפון (בפלגו דליליא) קודשא בריך הוא אתי לאשתעשעא עם צדיקיא בגנתא דעדן והוא וכל צדיקיא דבגנתא כלהו צייתין (ליה וצייתין) לאינון מלין דנפקי מפומיה, ומה קודשא בריך הוא וכל צדיקיא מתעדנין למשמע מלי דאורייתא

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת לך לך דף פד עמוד ב

דמהימנותא ולמנדע חכמתא לאתדבקא במאריה, ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד סדום, עם אינון חייבין דעלמא דנפקו מגו מהימנותא דכתיב ואנשי סדום רעים וחטאים ליי’ מאד, כל חד אתפרש לארחיה כדקא יאות, בג”כ זכאין אינון חברייא דמשתדלי באורייתא יממא וליליא וחברותא דלהון בקודשא בריך הוא ועלייהו כתיב (דברים ד’) ואתם הדבקים ביי’ אלהיכם חיים כלכם היום:

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת לך לך דף פה עמוד א

קדמאה דאתגליא ליה כמה דאת אמר ליי’ הנראה אליו ובגין כך אשר אתה רואה בגין דדרגא דא קדמאה אתכליל מכלהו דרגין וכלהו אתחזון ביה ובגין כך כי את כל הארץ אשר אתה רואה וגו’, ר’ אלעזר אערע בבי אושפיזא בלוד והוה עמיה רבי חזקיה, קם בליליא למלעי באורייתא קם רבי חזקיה גביה, א”ל ר’ אלעזר בקיסטרא דקוסטא חברייא שכיחי, פתח רבי אלעזר ואמר (שיר ב’) כתפוח בעצי היער וגו’, כתפוח דא קודשא בריך הוא דאיהו חמיד ומתעטר בגוונוי מכל שאר אילנין דלא אית דדמי ליה, רשים

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת לך לך דף צב עמוד ב

אצטריך דהא סימנא לי בביתא דהדין טקלא דקמי ערסאי מלינא ליה מיא ונטיף טיף טיף בפלגות ליליא ממש אתרקו כלהו מיא ואתגלגל האי קיטפא ונהים ואשתמע קלא בכל ביתא וכדין הוא פלגות ליליא ממש, וחד סבא הוה לי דהוה קם בכל פלגות ליליא ואשתדל באורייתא ובגיני כך עבד האי, אמר ר’ אבא בריך רחמנא דשדרני הכא, בפלגות ליליא נהים ההוא גלגלא דקיטפא, קמו רבי אבא ורבי יעקב שמעו לההוא גברא דהוה יתיב בשפולי ביתא ותרין בנוי עמיה והוה אמר כתיב (תהלים קי”ט) חצות לילה

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת לך לך דף צג עמוד ב

דקיימא דהא דביתאי בעאת בעותא דא מנייכו וגזר קיימא דבר דאתייליד לי למחר ליהוי הלולא דיליה, א”ר אבא האי בעותא דמצוה איהו ולמחמי אפי שכינתא ניתיב, אוריכו כל ההוא יומא [עמוד ב] בההוא ליליא כנש ההוא גברא כל אינון רחימוי וכל ההוא ליליא אשתדלו באורייתא ולא הוה מאן דנאים א”ל ההוא גברא במטו מנייכו כל חד וחד לימא מלה חדתא דאורייתא:

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת לך לך דף צד עמוד ב

ופלגותא אנן עסקין באורייתא, וכד אנן קיימין בצפרא ריחי חקלא ונהרי מיא נהרין לן אורייתא ואתיישבת בלבן, ואתר דא הא דיינוה לעילא זמנא חדא, וכמה סרכי תריסין אסתלקו בההוא דינא על עונשא (ע”ה ק”א ב) דאורייתא וכדין אתשדלותא דילן יממא וליליא באורייתא הוא ואתרא דא קא מסייעא לן ומאן דאתפרש מכאן כמאן דאתפרש מחיי עלמא, זקיף ידוי רבי אבא ובריך לון, יתבו עד דנהר יממא, בתר דנהר יממא אמרו לאינון דרדקי דקמייהו פוקו וחמו אי נהר יממא וכל חד לימא מלה חדתא דאורייתא

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת חיי שרה דף קלא עמוד א

קדישא דישראל ובגין כך כתיב בהו יחיו מתיך ואינון דלבר יתברי גופא דלהון ויקומון גופא בלא רוחא, ולבתר יתגלגלון תחות עפרא עד דימטון לא”י ותמן יקבלון נשמתא ולא ברשו אחרא בגין דיתקיימון בעלמא כדקא חזי, רבי אלעזר ורבי ייסא הוו יתבי ליליא חד ועסקי באורייתא, אמר רבי אלעזר תא חזי בשעתא דקודשא בריך הוא זמין לאחייא מתייא כל אינון נשמתין דיתערון קמיה כלהו קיימין דיוקנין דיוקנין קמיה בההוא דיוקנא ממש דהוו בהאי עלמא ונחית לון קודשא בריך הוא ויקרי לון בשמהן כמה דאת אמר

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת תולדות דף קלה עמוד א

לא כתיב בן אברהם והשתא אמר, אלא אף על גב דכתיב ויברך אלהים את יצחק בנו השתא דמית אברהם דיוקניה הוה ביה ואשתאר ביה ביצחק דכל מאן דחמי ליצחק הוה אמר דא אברהם ודאי והוה סהיד ואמר אברהם הוליד את יצחק, רבי יצחק קם ליליא חד [עמוד ב] למלעי באורייתא ור’ יהודה קם בקסרוי בההיא שעתא, אמר רבי יהודה איקום ואיזיל לגבי רבי יצחק ואלעי באורייתא ונתחבר כחד’ אזל עמיה חזקיה בריה דהוה רביא כד קריב אבבא שמע לי’ לרבי יצחק דהוה אמר ויהי אחרי מות אברהם ויברך

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת תולדות דף קלו עמוד ב

בר נש [עמוד ב] בעלמא מישראל אף על גב דכלא יתחזון לברכא ליה לקודשא בריך הוא ברכתא דבגינייהו יתברכון עלאין ותתאין מאן היא ההיא דברכין ליה עבדי יי’ ולא כלהו ומאן אינון דברכתהון ברכתא העומדים בבית יי’ בלילות אלין אינון דקיימו בפלגות ליליא ואתערי למקרי באורייתא אלין קיימי בבית יי’ בלילות דהא כדין קודשא בריך הוא אתי לאשתעשעא עם צדיקיא בגנתא דעדן, ואנן קיימי הכא לאתערא במלי דאורייתא נימא במלי דיצחק דאנן ביה, פתח רבי יצחק ואמר ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת וישלח דף קעח עמוד א

אבעי ליה לנטלא רשו ממאריה ולצלי צלותיה, אמר ליה בגין דכד נפיקנא לא הוה זמן צלותא ולא מטא זמנא דק”ש, השתא דשמשא נהיר צלינא אבל עד לא נפקנא לארחא בעינא בעותא מניה ואמלכנא ביה אבל צלותא דא לא צלינא דהא אנא אשתדלנא באורייתא מפלגות ליליא וכד אתא צפרא עד כען לא הוה עדנא לצלי צלותא בגין דההיא שעתא דקדרותא דצפרא אשתכח אתתא משתעיא בבעלה ואינון ברזא כחדא דבעיא איהי למיהך למשכנא בעולמתהא דיתבי בהדה ובגין כך לא בעי ליה לבר נש למפסק

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת וישב דף קפז עמוד א

אהדר מלה אי ההיא נשמתא בעיא לאתתקנא כדקא יאות, יראה זרע בגין דההיא נשמתא אזלת ושאטת ואיהי זמניא לאעלא בההוא דאתעסק בה בר נש בפריה ורביה וכדין יאריך ימים וחפץ יי’ דא אורייתא בידיה אצלח, ת”ח אף על גב דבר נש אשתדל באורייתא יממא וליליא ומקוריה ומבועיה קיימא ביה למגנא לית ליה אתר לאעלא לפרגודא והא אתמר דבירא דמיא אי ההוא מקורא ומבועא לא עאל ביה לאו איהו באר דבירא ומקורא כחדא אינון ורזא חד איהו ואוקימנא, כתיב (תהלים קכ”ז) שוא לכם

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת וישב דף קפח עמוד ב

ד’) ושבח אני את המתים שכבר מתו דהא כד הוו חיין בקדמיתא לא הוה בהו שבחא (ז”ח ולבתר הוה בהו שבחא) ותרווייהו אשתדלו למעבד טיבו וקשוט עם אנון מיתייא וקודשא בריך הוא סייע בההוא עובדא וכלא הוה כדקא יאות, זכאה איהו מאן דאשתדל באורייתא יממא וליליא כמה דאת אמר (יהושע א’) והגית בו יומם ולילה למען תשמור לעשות ככל הכתוב בו כי אז תצליח את דרכיך וגו’:

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת וישב דף קפט עמוד ב

ויהי כדברה אליו יום יום, רבי אלעזר פתח ואמר (משלי ו’) לשמרך מאשת רע וגו’ זכאין אינון צדיקיא דידעי ארחוי דקודשא בריך הוא למיזל בהו בגין דאינון משתדלי באורייתא יממא וליליא דכל מאן דאשתדל באורייתא יומי ולילי אחסין תרין עלמין עלמא עלאה ועלמא [עמוד א] תתאה, אחסין האי עלמא אף על גב דלא אתעסק בה בר נש לשמה ואחסין ההוא עלמא עלאה כד אתעסק בה בר נש לשמה, תא חזי מה כתיב (משלי ג’) ארך ימים בימינה בשמאלה עשר וכבוד ארך ימים בימינה מאן דאזיל לימינא

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת וישב דף קפט עמוד ב

ויהי כדברה אליו יום יום, רבי אלעזר פתח ואמר (משלי ו’) לשמרך מאשת רע וגו’ זכאין אינון צדיקיא דידעי ארחוי דקודשא בריך הוא למיזל בהו בגין דאינון משתדלי באורייתא יממא וליליא דכל מאן דאשתדל באורייתא יומי ולילי אחסין תרין עלמין עלמא עלאה ועלמא [עמוד א] תתאה, אחסין האי עלמא אף על גב דלא אתעסק בה בר נש לשמה ואחסין ההוא עלמא עלאה כד אתעסק בה בר נש לשמה, תא חזי מה כתיב (משלי ג’) ארך ימים בימינה בשמאלה עשר וכבוד ארך ימים בימינה מאן דאזיל לימינא

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת מקץ דף קצד עמוד ב

בהו בצדיקיא בגין דצדיקיא אינון עבדין (שלמא ועבדי) שלמא לעילא ועבדי שלמא לתתא ואעלין כלה בבעלה, ובגין כך קודשא בריך הוא אתרעי בהו באנון דדחלין ליה ועבדין רעותיה, למיחלים לחסדו מאן אינון מיחלים לחסדו הוי אימא אינון דמשתדלי באורייתא בליליא ואשתתפו בהדי שכינתא, וכד אתי צפרא אינון מחכאן לחסדו והא אוקמוה, בזמנא דבר נש אשתדל באורייתא בליליא חוטא דחסד אתמשיך עליה ביממא כדכתיב (שם מ”ב) יומם יצוה יי’ חסדו ובלילה שירה עמי, מאי טעמא יומם יצוה יי’ חסדו משום

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת מקץ דף קצד עמוד ב

כך קודשא בריך הוא אתרעי בהו באנון דדחלין ליה ועבדין רעותיה, למיחלים לחסדו מאן אינון מיחלים לחסדו הוי אימא אינון דמשתדלי באורייתא בליליא ואשתתפו בהדי שכינתא, וכד אתי צפרא אינון מחכאן לחסדו והא אוקמוה, בזמנא דבר נש אשתדל באורייתא בליליא חוטא דחסד אתמשיך עליה ביממא כדכתיב (שם מ”ב) יומם יצוה יי’ חסדו ובלילה שירה עמי, מאי טעמא יומם יצוה יי’ חסדו משום דבלילה שירה עמי ובגין כך רוצה יי’ את יראיו כתיב ולא ביראיו כמאן דרעי ברעותיה לאחרא ואתרעי ליה

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת מקץ דף קצט עמוד א

יי’ היא חכמה וסור מרע בינה דהאי מתעטרא על תתאי לדחלא ולמנדע ליה לקודשא בריך הוא בגינה, וסור מרע בינה, ברירו מפסלותא דלא למקרב בהדיה וכדין אשגחותא (נ”א אשכחותא) דבינה למנדע ולאסתכלא ביקרא דמלכא עלאה, רבי יוסי קם בליליא חד לאשתדלא באורייתא וחוה תמן עמיה חד יודאי דאערע ביה בההוא ביתא, פתח ר’ יוסי ואמר (משלי י) לא יועילו אוצרות רשע וצדקה תציל ממות לא יועילו אוצרות רשע אלין אינון דלא משתדלי באורייתא ואזלי בתר מלי דעלמא ולמכנש אוצרין דחיובא מה

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת ויגש דף רה עמוד ב

מעולם שמך דהא אנת הוא גואל דהכי אתקרי המלאך הגואל ודא גואלנו מעולם שמך, שמך ודאי, תנינן אין מפסיקין בין גאולה לתפלה כמה דלא מפסיקין בין תפלה של יד לתפלה של ראש דבעי למחזי דכלא חד והא אוקמוה: רבי יצחק ורבי יהודה הוו יתבי ליליא חד ולעאן באורייתא, אמר ר’ יצחק לרבי יהודה הא תנינן דכד ברא קודשא בריך הוא עלמא עבד עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה וכלא דא לקבל דא (ד”א ציין זה בגין למהוי דא לקבל דא) ואיהו יקריה לעילא ותתא, אמר רבי יהודה הכי הוא ודאי וברא

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת ויגש דף רז עמוד ב

שנת לעיני לעפעפי תנומה ועל דא שפיר קאמר בגין דיקום דוד חי בסטרא דחי ולא בסטרא דמותא, יתבו כלהו ואשתדלו באורייתא ואתחברו כחדא, פתח רבי אלעזר ואמר (שם פ”ח) יי’ אלהי ישועתי יום צעקתי בלילה נגדך ת”ח דוד מלכא הוה קם בפלגות ליליא ואשתדל באורייתא בשירין ותושבחן לחדוה דמלכא ומטרוניתא ודא הוה חדוה דמהימנותא בארעא בגין דהאי איהו שבחא דמהימנותא דאתחזי בארעא דהא לעילא פתחי בחדוה שירתא כמה מלאכין עלאין בכמה זינין דקא משבחן בליליא בכל סטרין

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת ויחי דף רלא עמוד ב

בכל סטרין והאי אבן דקאמר כלהו מלאכי עלאי וישראל לתתא כלהו אתקפו בהאי אבן ואיהי סלקא לעילא לאתעטרא גו אבהן ביממא, ובליליא קודשא בריך הוא אתי לאשתעשעא עם צדיקיא בגנתא דעדן זכאין אינון כל דקיימי בקיומייהו ומשתדלין באורייתא בליליא בגין דקודשא בריך הוא וכל אינון צדיקיא דבגנתא דעדן שמעי קלייהו דבני נשא אינון דמשתדלי באורייתא כמה דכתיב (שיר ח’) היושבת בגנים וגו’, ת”ח האי אבן איהו אבן טבא ודא הוא רזא דכתיב (שמות כ”ח) ומלאת בו מלואת אבן ארבעה טורי

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת ויחי דף רלג עמוד א

ובגין כך דאיהו באתגלייא כתיב הללו עבדי יי’ הללו את שם יי’, אדהכי הוה נהיר צפרא נפקו מן מערתא ובההוא ליליא לא דמיכו אזלו בארחא כד נפקו מאינון טורין יתבו וצלו צלותא מטו לחד כפר ויתבו תמן כל ההוא יומא בההוא ליליא נמו עד דהוה פלגות ליליא קמו לאתעסקא באורייתא, פתח רבי יהודה ואמר ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל וגו’, ויברכם ביום ההוא מאי ביום ההוא דהא סגי דקאמר ויברכם ותו וכל לאמר כתיב חסר והכא לאמר בוי”ו כתיב (כללא כתיב לאמר אלא בוא”ו לאמור כתיב הכא)

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת ויחי דף רמא עמוד ב

(שמות מ”ח) ימים אלא אתר אית בימא דאיהו מיין צלילן ואתר דאית ביה מיין מתיקן ואתר דאית ביה מיין מרירן בג”כ ימים קרינן ועל דא לחוף ימים, אמר ר’ אבא כל שבטא ושבטא וכל חד וחד קשרא חד מאינון קשרין דמתחברן בגופא, ר’ אבא הוה יתיב ליליא חד וקם למלעי באורייתא, עד דהוה יתיב אתא רבי יוסי ובטש אפתחא אמר סיפטא בטופסרא קפטלאי שכיחי, יתבו ולעו באורייתא אדהכי קם בריה דאושפיזא ויתיב קמייהו אמר לון מאי דכתיב (יהושע ב’) והחייתם את אבי ואת אמי וגו’, וכתיב ונתתם לי אות

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת וארא דף כז עמוד א

שחר, כד אתי יממא אמר האי קרא מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי, מאי כל היום היא שיחתי, אלא מכאן אוליפנא דכל מאן דישתדל באורייתא לאשלמא דינא על בורייה כאילו קיים אורייתא כלא, בגין כך כל היום היא שיחתי, תא חזי ביומא אשתדל באורייתא לאשלמא דינין בליליא אשתדל בשירין ותושבחן עד דאתי יממא, מ”ט כל יומא אתעסק לאשלמא דינין בגין לאכללא שמאלא בימינא, בליליא בגין לאכללא דרגא דליליא ביממא, ותא חזי (תרומה קמ”ה ע”א) ביומי דדוד מלכא הוה מקרב כל אינון

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת וארא דף כט עמוד א

שלטא בההוא נהרא פקיד קודשא בריך הוא לשולטנותא דלהון בקדמיתא בגין דילקי דחלא דלהון בקדמיתא, בגין דנילוס חד דחלא דלהון הוה, וכן שאר דחלין דלהון נבעין דמא, הדא הוא דכתיב והיה דם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים, ר’ חייא קם ליליא חד למלעי באורייתא והוה עמיה ר’ יוסי זוטא דהוה רביא פתח ר’ חייא ואמר (קהלת ט’) לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלהים את מעשיך, מאי קא חמא שלמה דאמר האי קרא, אלא שלמה כל מלוי בחכמה הוו, והאי דאמר לך אכול

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת בא דף לו עמוד ב

יהושפט אתגזר עליה לאתענשא משום דאתחבר באחאב אי לאו ההוא צווחא דכתיב (מלכים א כב) ויזעק יהושפט, עד דהוו אזלי רמש ליליא אמרו מה נעביד אי ניזיל חשך ליליא, אי ניתיב דחלא הוא, סטו מאורחא יתבו תחות אילנא חד ויתבו והוו אמרי מלי דאורייתא ולא דמיכו, בפלגות ליליא חמו חד אילתא דעברא קמייהו והות צוחת ורמיאת קלין שמעו קמו ר’ חייא ור’ יוסי ואזדעזעו שמעו חד קלא דמכרזא ואמר מתערין קומו, ניימין אתערו, עלמין אזדמנו לקדמת מריכון (דהא קלא נפק דכאיב אילתא דלעילא

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת בשלח דף מו עמוד א

ולמלעי באורייתא, והא אתמר דקוב”ה וכל צדיקיא דבגנתא דעדן כלהו צייתין לקליה הדא הוא דכתיב (שיר ח) היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני והא אוקמוה, היושבת בגנים דא כנסת ישראל דאיהי משבחת ליה לקודשא ב”ה בשבחא דאורייתא בליליא, זכאה חולקיה מאן דאשתתף בהדה לשבחא ליה לקודשא ב”ה בשבחא דאורייתא וכד אתי צפרא כ”י אתיא ומשתעשעא ביה בקודשא בריך הוא ואושיט לה לגבה שרביטא דחסד ולא עלה בלחודהא אלא עלה ועל אינון דמשתתפין בהדה והא

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת בשלח דף נז עמוד א

ימינך יי’ נאדרי בכח, אמר ר”ש בשעתא דצפרא נהיר ואילתא קיימא בקיומה אתעברת בסטרהא ועאלת במאתן היכלין דמלכא, בר נש דאשתדל [עמוד א] בפלגות ליליא באורייתא בשעתא דאתער רוחא דצפון (ס”א ותיאובתא דאילתא) וכאיבת אילתא דא לאתערא בעלמא אתי עמה לקיימא קדם מלכא, בשעתא דנהיר צפרא (ס”א וההוא בר נש צלי צלותיה ומייחד שמא קדישא כדקא יאות) משכין עליה חד חוטא דחסד (ק”ל ב) מסתכל ברקיעא שריא עליה נהירו דסכלתנו דדעתא קדישא ומתעטר ביה בר נש

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת יתרו דף פט עמוד א

ותכוון לבך, א”ל בגיניה דמר עבידנא ארחא ובתריה דמר אסתכל בשכינתא, א”ל ת”ח מלה דא הא אוקמוה חברייא ולא פרישו מלה, כה אמר יי’ לסריסים, מאן סריסים אלין אינון חברייא דמשתדלי באורייתא ומסרסי גרמייהו כל שיתא יומין דשבתא ולעאן באורייתא ובליליא דשבתא מזרזי גרמייהו בזווגא דלהון משום דידעי רזא עלאה בשעתא דמטרוניתא אזדווגת במלכא, ואינון חברייא דידעין רזא דא מכוונין לבייהו למהימנותא דמאריהון ומתברכאן באיבא דמעיהון בההוא ליליא ודא הוא דכתיב אשר ישמרו כמה

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת תרומה דף קל עמוד ב

מעתה ועד עולם, פתח תליתאה ואמר ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם יי’, כדין כרוזא קדים וקרי אתעתדו קדישי עליונין אינון דמשבחן למאריהון אתתקנו בשבחא דיממא כדין אתפרשון יממא מן ליליא, זכאה חולקיה מאן דקם בצפרא מגו תושבחתא דאורייתא דלעי בליליא, בההוא זמנא צלותא דצפרא, כתיב (ישעיה כא) אמר שומר אתא בקר וגם לילה אם תבעיון בעיו שובו אתיו האי קרא אוקמוה ליה על גלותא דישראל דיתבי גו בני שעיר וישראל אמרי לקודשא בריך הוא שומר מה מלילה מה תהא עלן מן גלותא

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת תרומה דף קסה עמוד ב

ועלמא דאתי, כל מאן דאשתדל באורייתא אשתדל בחיים, חיים בהאי עלמא, וחיים בעלמא דאתי, אשתזיב מכל עונשין בישין דלא יכלין לשלטאה עליה, אי באשתדלותיה הכי, כ”ש מאן דעביד עובדא, רבי חייא ור’ אבא שרו בבי אושפיזייהו קמו בפלגות ליליא [עמוד א] לאשתדלא באורייתא, ברתיה דאושפיזא קמת ואנהירת לון שרגא ולבתר קיימת אבתרייהו למשמע מלין דאורייתא, פתח רבי יוסי ואמר (משלי ו) כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר, כי נר מצוה כל מאן דאשתדל בהאי עלמא באינון

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת תרומה דף קעג עמוד ב

ליליא, ועלמא איהו כלא כניש, ועל דא קודשא בריך הוא אקדים אסוותא לעלמא בגוונא דא כמה דאתמר, זכאין אינון ישראל בהאי עלמא ובעלמא דאתי דקודשא בריך הוא אתרעי בהו מכל שאר עמין דעלמא, עאלו לביתא רבי אלעזר ורבי אבא, כד אתפלג ליליא קמו למלעי באורייתא אמר רבי אבא השתא ודאי איהו עידן רעותא לקודשא בריך הוא והא זמנין סגיאין אתערנא האי דקודשא בריך הוא בשעתא דאתפלג ליליא עאל גו אינון צדיקייא בגנתא דעדן ואשתעשע בהו, זכאה איהו מאן דאשתדל באורייתא

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת כי תשא דף קצד עמוד א

חי, השתא אתייהיב ביה זמנא וחיין קצובין לעלמא, בקדמיתא לא אתפגים, והשתא אתפגים, בקדמיתא חברותא וזווגא לסיהרא בשמשא דלא יעדון, השתא אהל מועד זווגא דלהון מזמן לזמן, ובגין כך וקרא לו אהל מועד מה דלא הוה קודם ר’ שמעון הוה יתיב ליליא חדא ולעי באורייתא והוו יתבי קמיה רבי יהודה ורבי יצחק ור’ יוסי, אמר ר’ יהודה הא כתיב ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חרב, וקאמרינן דגרמו מותא עלייהו מההוא זמנא ולעילא ושליט בהו ההוא חויא בישא דאעדי ליה מנייהו בקדמיתא, ישראל

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת ויקהל דף קצה עמוד ב

לא שמע וישראל כלהו אתחשך נהורא דילהון בגין ההוא רעה דאתדבקת בהו, כיון דמחל קודשא בריך הוא חוביהון כדין ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אליהם אלה הדברים וגו’ דהא ההוא ערב רב אתעבר מנייהו, רבי אלעזר ורבי יוסי הוו יתבי ליליא חד וקא מתעסקי באורייתא עד לא אתפליג ליליא, אדהכי קרא גברא בריכו ברכתא, (א”ל רבי אלעזר השתא הוא זמנא דקודשא בריך הוא עאל בגנתא דעדן לאשתעשעא עם צדיקייא, א”ל רבי יוסי אמאי משתעשע קודשא בריך הוא) בכה רבי

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת ויקהל דף קצה עמוד ב

נהורא דילהון בגין ההוא רעה דאתדבקת בהו, כיון דמחל קודשא בריך הוא חוביהון כדין ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אליהם אלה הדברים וגו’ דהא ההוא ערב רב אתעבר מנייהו, רבי אלעזר ורבי יוסי הוו יתבי ליליא חד וקא מתעסקי באורייתא עד לא אתפליג ליליא, אדהכי קרא גברא בריכו ברכתא, (א”ל רבי אלעזר השתא הוא זמנא דקודשא בריך הוא עאל בגנתא דעדן לאשתעשעא עם צדיקייא, א”ל רבי יוסי אמאי משתעשע קודשא בריך הוא) בכה רבי אלעזר ואמר, ת”ח עד השתא קודשא בריך

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת ויקהל דף ריט עמוד ב

ותתא כדבעינן לתקנא תקונא מתתא לעילא עד דאתקשר כלא כחדא בקשורא חד בההוא קטורא (ס”א קשורא) עלאה כד בעינן לתקנא (תקונין דלתתא בעינן לתקנא) בתקונא דאתוון רשימין דקודשא בריך הוא אתקרי בהון, ר”ש ור”א בריה הוו יתבי ליליא חד ולעאן באורייתא א”ר אלעזר לר”ש אבוי הא כתיב (בראשית ג) ואל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרונך בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך וגו’, ואוליפנא דדא איהו רזא עלאה, תינח לתתא אבל איהו כגוונא דלעילא מאי איכא למימר, פתח ר”ש

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת פקודי דף רמו עמוד א

על האי רקיעא מתקן לון עד דאתא סנדלפון רב ממנא רוח עלאה דשליט על כלא וכד סיימי ישראל כלהו צלותין נטיל לון מהאי רקיעא וסלקא וקשיר לון קשרין (וכתרין) למאריה כמה דאוקמוה, האי בזק קאים לממני כל אינון צלותין דסלקן וכל אינון מלי דאורייתא דמתעטרן בליליא כד רוח דצפון אתער וליליא אתפלג כל מאן דקאים בההיא שעתא ואתעסק באורייתא כל אינון מלין סלקין ונטיל לון האי בז”ק ואנח לון בהאי רקיעא עד דסלקא יממא, ולבתר דסליק יממא סלקא אינון מלין ושארן באתר דרקיע דביה

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת ויקרא דף יב עמוד ב

את יי’ כל עבדי יי’ וגו’, האי קרא הא אוקמוה חברייא והא אתמר אבל האי שבחא הוא דכל אינון בני מהימנותא ומאן אינון בני מהימנותא אינון דמשתדלי באורייתא וידעין ליחדא שמא קדישא כדקא יאות, ושבחא דאינון בני מהימנותא אינון דקיימין בפלגו ליליא למלעי [עמוד א] באורייתא ומתדבק בה בכנסת ישראל לשבחא ליה לקודשא בריך הוא במלי דאורייתא, ת”ח בשעתא דבר נש קם בפלגות ליליא למלעי באורייתא ורוח צפון אתער בפלגות ליליא, ההיא אילתא קיימא ומשבחא ליה לקודשא בריך הוא,

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת ויקרא דף יג עמוד א

באורייתא וידעין ליחדא שמא קדישא כדקא יאות, ושבחא דאינון בני מהימנותא אינון דקיימין בפלגו ליליא למלעי [עמוד א] באורייתא ומתדבק בה בכנסת ישראל לשבחא ליה לקודשא בריך הוא במלי דאורייתא, ת”ח בשעתא דבר נש קם בפלגות ליליא למלעי באורייתא ורוח צפון אתער בפלגות ליליא, ההיא אילתא קיימא ומשבחא ליה לקודשא בריך הוא, ובשעתא דהיא קיימא כמה אלף וכמה רבבן קיימין עמה בקיומייהו וכלהו שארין לשבחא למלכא קדישא, ההוא מאן דזכי וקם בפלגות ליליא למלעי באורייתא

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת ויקרא דף יג עמוד א

ליליא למלעי באורייתא ורוח צפון אתער בפלגות ליליא, ההיא אילתא קיימא ומשבחא ליה לקודשא בריך הוא, ובשעתא דהיא קיימא כמה אלף וכמה רבבן קיימין עמה בקיומייהו וכלהו שארין לשבחא למלכא קדישא, ההוא מאן דזכי וקם בפלגות ליליא למלעי באורייתא קודשא בריך הוא אצית ליה כמה דאוקמוה דכתיב (שיר ח) היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני, וכל אינון אוכלוסין לעילא וכל בני תושבחתא דמזמרין למאריהון כלהו משתככי בגין תושבחתא דאינון דלעו באורייתא ומכרזי ואמרי

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת ויקרא דף כג עמוד א

כך אשר נשיא יחטא ודאי, ועשה אחת מכל מצות יי’ אלהיו אשר לא תעשינה כמה דאוקמוה דעבר על מצות לא תעשה, או הודע אליו חטאתו דבגין דלביה גס ביה לא אשגח בחטאיה ולבתר אתידע ליה ועבד מניה תשובה, רבי יהודה ורבי יוסי הוי יתבי חד ליליא ולעאן באורייתא א”ר יהודה לרבי יוסי חמינא דצחותא דאורייתא בליליא הוא יתיר מביממא, אמאי, א”ל בגין דצחותא דתורה שבכתב תורה שבעל פה היא ותורה שבעל פה בליליא שלטא ואתערת יתיר מביממא ובזמנא דאיהי שלטא כדין איהו צחותא

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת ויקרא דף כג עמוד א

לא תעשינה כמה דאוקמוה דעבר על מצות לא תעשה, או הודע אליו חטאתו דבגין דלביה גס ביה לא אשגח בחטאיה ולבתר אתידע ליה ועבד מניה תשובה, רבי יהודה ורבי יוסי הוי יתבי חד ליליא ולעאן באורייתא א”ר יהודה לרבי יוסי חמינא דצחותא דאורייתא בליליא הוא יתיר מביממא, אמאי, א”ל בגין דצחותא דתורה שבכתב תורה שבעל פה היא ותורה שבעל פה בליליא שלטא ואתערת יתיר מביממא ובזמנא דאיהי שלטא כדין איהו צחותא דאורייתא:

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת ויקרא דף כג עמוד ב

דלא אתער רוחיה ולא אשגח ליקרא דמאריה כד נהיר יממא כרוזא קרי עליה ואמר ולא אמר איה אלוה עושי נותן זמירות בלילה לסייעא ליה באינון תושבחן ולמהוי כלא בסיועא חדא, עושי, עושני מבעי ליה, מהו עושי אלא בשעתא דב”נ קם בפלגות ליליא ואשתדל ברנה דאורייתא דרנה דאורייתא לא אתקרי אלא בליליא, וכד איהו אשתכח באורייתא, כד נהיר יממא קודשא בריך הוא וכנסת ישראל מתקני ליה בחד חוטא דחסד לאשתזבא מכלא ולנהרא ליה בין עלאין ותתאין, רבי יהודה אמר אנא שמענא

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת ויקרא דף כג עמוד ב

דמאריה כד נהיר יממא כרוזא קרי עליה ואמר ולא אמר איה אלוה עושי נותן זמירות בלילה לסייעא ליה באינון תושבחן ולמהוי כלא בסיועא חדא, עושי, עושני מבעי ליה, מהו עושי אלא בשעתא דב”נ קם בפלגות ליליא ואשתדל ברנה דאורייתא דרנה דאורייתא לא אתקרי אלא בליליא, וכד איהו אשתכח באורייתא, כד נהיר יממא קודשא בריך הוא וכנסת ישראל מתקני ליה בחד חוטא דחסד לאשתזבא מכלא ולנהרא ליה בין עלאין ותתאין, רבי יהודה אמר אנא שמענא דאמר ר’ אבא האי קרא איה אלוה עושי

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת ויקרא דף כג עמוד ב

כרוזא קרי עליה ואמר ולא אמר איה אלוה עושי נותן זמירות בלילה לסייעא ליה באינון תושבחן ולמהוי כלא בסיועא חדא, עושי, עושני מבעי ליה, מהו עושי אלא בשעתא דב”נ קם בפלגות ליליא ואשתדל ברנה דאורייתא דרנה דאורייתא לא אתקרי אלא בליליא, וכד איהו אשתכח באורייתא, כד נהיר יממא קודשא בריך הוא וכנסת ישראל מתקני ליה בחד חוטא דחסד לאשתזבא מכלא ולנהרא ליה בין עלאין ותתאין, רבי יהודה אמר אנא שמענא דאמר ר’ אבא האי קרא איה אלוה עושי עושה לי מבעי ליה מהו

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת ויקרא דף כג עמוד ב

קודשא בריך הוא וכנסת ישראל מתקני ליה בחד חוטא דחסד לאשתזבא מכלא ולנהרא ליה בין עלאין ותתאין, רבי יהודה אמר אנא שמענא דאמר ר’ אבא האי קרא איה אלוה עושי עושה לי מבעי ליה מהו עושי, אלא כמה דאמרת בשעתא דאיהו קם בפלגות ליליא ואשתדל באורייתא כד נהיר יממא אתער אברהם, בההוא חוטא דיליה דכתיב ביה (בראשית יד) אם מחוט ועד שרוך נעל וגו’, וקודשא בריך הוא וכנסת ישראל מתקני ליה ועבדי ליה בכל יומא בריה חדשה הדא הוא דכתיב אלוה עושי והא (לך לך צ”ד

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת ויקרא דף כג עמוד ב

יי’, אתה האיש דלא דכרת ליה אתה האיש דאנשית ליה ובמה אודע ליה בדינא, אוף הכא קודשא בריך הוא קאמר הודע אליו חטאתו אשר חטא ושפיר מלה והכי הוא דלא כתיב או נודע אליו כמה דכתיב (שמות כא) או נודע כי שור נגח הוא, ומאן דקאים בליליא למלעי באורייתא אורייתא קא מודעא ליה חוביה ולא באורח דינא אלא כאמא דאודעא לברה במלה רכיך והוא לא אנשי ליה ותב בתיובתא קמי מאריה ואי תימא דוד דהוה קם בפלגא ליליא אמאי אתערו עליה בדינא אלא שאני דוד דאיהו עבר במה

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת שמיני דף לו עמוד א

דשמא קדישא בתלת קשרי מהימנותא, ת”ח כל אינון דמשתדלי באורייתא מתדבקין ביה בקודשא בריך הוא ומתעטרי בעטרי דאורייתא ואתרחימו לעילא ותתא וקודשא בריך הוא אושיט לון ימיניה (ס”א וקודשא בריך הוא ארשים לון) כ”ש אינון דמשתדלי באורייתא נמי בליליא והא אוקמוה, דאינון משתתפי בשכינתא (נ”א בכ”י) ואתחברו כחדא, וכד אתי צפרא קודשא בריך הוא מעטר להו בחד חוטא דחסד, לאשתמודעא בין עלאין ותתאין, וכל אינון ככבי צפרא בשעתא דכנסת ישראל וכל אינון דלעאן

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת שמיני דף לט עמוד ב

לארקא ברכאן לתתא, אתו ר’ יהודה ור’ יצחק ונשקו ליה רישיה וחדו עמיה, א”ל מה שמך א”ל ייסא, אמרו ר’ ייסא תהא, יתיר תהא שכיח בעלמא מר’ ייסא חברנא דאסתלק מביננא, אמרו ליה ומאן אבוך א”ל אפטר מעלמא והוה אוליף לי כל יומא ג’ מלין דאורייתא, ובליליא ג’ מלין דחכמתא דאגדתא, והני מלי אוליפנא מאבא והשתא דיורי בחד בר נש וסליק לי מאורייתא ואנא אזיל כל יומא לעבידתא ובכל יומא אהדרנא אינון מלין דאוליפנא מאבא, א”ל ההוא ב”נ ידע באורייתא, אמר לון לאו, סבא הוא ולא ידע

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת תזריע דף מד עמוד א

רבי חייא ור’ אחא הוו יתבי ליליא חד קמיה דרבי אבא, קמו בפלגות ליליא למלעי באורייתא עד דנפקו לבר חמו חד ככבא דהוה בטש ג’ זמני בככבי אחרא וסתים נהוריה, אדהכי שמעו תרי קלי בתרי סטרי, קלא חד לסטר צפון לעילא, וקלא [עמוד ב] חד לתתא וההוא קלא אכריז ואמר עולו ואתכנישו לאתרייכו השתא אסתמרותא דנוקבא פתיחא קודשא בריך הוא עאל לטיילא בגינתא לאשתעשעא בצדיקייא די בגנתא, אעבר ההוא קלא ושכיך, אהדרו רבי אחא ורבי חייא אמרו הא ודאי עדן רעותא דאתערותא דכ”י

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת מצורע דף נד עמוד א

להוא רוחא מסאבא מעלמא דכתיב (ישעיה נב) לא יוסיף יבא בך עוד ערל וטמא וכתיב (זכריה יג) ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ, מן הארץ ודאי (מאן דאתי לאסתאבא מסאבין ליה ודאי), רבי חזקיה הוה יתיב קמיה דרבי אלעזר ליליא חד קמו בפלגות ליליא למלעי באורייתא, פתח רבי אלעזר ואמר (קהלת ו) ביום טובה היה בטוב וגו’ גם את זה לעומת זה עשה האלהים וגו’ ביום טובה היה בטוב וזמנא דאסגי קודשא בריך הוא חסד בעלמא בעי בר נש למיהך בשוקי ולאתחזאה קמי כלא דהא כד שארי טיבותא

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת מצורע דף נה עמוד א

הוה אתא צפרא, א”ר אלעזר כתיב (שמואל א כה) והיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים, נפש אדני סתם כמה דאת אמר (תהלים כד) אשר לא נשא לשוא נפשי הא עדנא בצפרא לאתקשרא כ”י ולאתחברא בבעלה, זכאין אינון צדיקייא דמשתדלין באורייתא בליליא ואתאן לאתקשרא ביה בקודשא בריך הוא ובכ”י, עלייהו כתיב (משלי כג) ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך, א”ר אלעזר כתיב (ויקרא טו) והזרתם את בני ישראל מטומאתם וגו’ בטמאם את משכני אשר בתוכם, והזרתם כהאי זר דאיהו זר מכלהו ולא

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אחרי מות דף נח עמוד א

ולא ידעין ולא שוויין לבייהו לאסתכלא ברעותא דמאריהון היך ניימין ולא מתערי משנתייהו עד לא ייתי ההוא יומא דחפי עלייהו חשוכא וקבלא ויתבע ההוא [עמוד א] מאריה דפקודנא חושבנא מנייהו וכרוזא כל יומא קארי עלייהו ונשמתהון אסהידת בהון כל יומא וליליא אורייתא ראמת קלין לכל עבר מכרזת ואומרת (משלי א) עד מתי פתאים תאהבו פתי, (שם ט) מי פתי יסור הנה חסר לב אמרה לו, לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי, ולית מאן דירכין אודניה ולית מאן דיתער לביה, ת”ח זמינין דרי בתראי דייתון

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אחרי מות דף סא עמוד א

דחלי קודשא בריך הוא, דשכינתא לא אעדי מנייהו לעלמין, כדין קודשא בריך הוא מתבע בגינייהו לכ”י ואמר הראיני את מראיך השמיעני את קולך כי קולך ערב דלית קלא משתמע לעילא אלא קלא דאינון דמתעסקי באורייתא, ותאנא כל אינון דמתעסקי באורייתא בליליא דיוקניהון אתחקק לעילא קמי קודשא בריך הוא וקודשא בריך הוא משתעשע בהו כוליה יומא ומסתכל בהו וההוא קלא (דהכא) סליק ובקע כל אינון רקיעין עד דסליק קמי קודשא בריך הוא, כדין כתיב כי קולך ערב ומראך נאוה, והשתא

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אחרי מות דף סה עמוד א

נע”ר יונק משדי אמיה לדכאה להוה ועאל לשמשא, כד אתער בקר כדין היא שעתא דרעוא דאשתעי מטרוניתא במלכא ומלכא משיך מניה חד [עמוד א] חוטא דברכאן ופריס על מטרוניתא ועל אינון דמזדווגי לה, מאן אינון דמזדווגי עמה אינון דמשתדלי באורייתא בליליא כד אתפלג, רבי שמעון אמר זכאה חולקיה מאן דאתי עם מטרוניתא בשעתא דאתת לקבלא אנפי מלכא לאשתעי ביה, ואשתכח עמה בשעתא דאושיט מלכא ימינא לקבלא למטרוניתא, הדא הוא דכתיב (תהלים קלט) אשא כנפי שחר אשכנה

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אחרי מות דף סה עמוד א

ים, מאי אחרית ים, ההיא שעתא אחרית דההוא ים הוא דכד אתפלג שירותא הוה ודינא הוה והשתא אחרית הוא דילה דמסתלקין דינהא ועאלת בגדפוי דמלכא היא וכל אינון דמזדווגין לה הדא הוא דכתיב אשכנה באחרית ים, ותאנא כל אינון דמשתדלי באורייתא בשעתא דאתפליג ליליא אשתתף בשכינתא, וכד אתי צפרא ומטרוניתא אתחברת עם מלכא הוא אשתכח עמה עם מלכא, ומלכא פריס על כלהו גדפוי הדא הוא דכתיב (שם מב) יומם יצוה יי’ חסדו ובלילה שירה עמי וגו’ תאנא בההיא שעתא

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אחרי מות דף סז עמוד ב

רבי אבא הוה יתיב קמיה דר’ שמעון קם ר’ שמעון בפלגו ליליא למלעי באורייתא, קמו רבי אלעזר ורבי אבא עמיה, פתח רבי שמעון ואמר (תהלים מב) כאיל תערוג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלהים, האי קרא אוקמוה חברייא זכאן אינון ישראל מכל עמין דקודשא בריך הוא יהב לון אורייתא קדישא ואורית לון נשמתין קדישין מאתר קדישא בגין למעבד פקודוי ולאשתע’ באורייתא, דכל מאן דאשתעשע באוריית’ לא דחיל מכלא דכתיב (תהלים קיט) לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי, מאן אינון שעשועי,

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אחרי מות דף עה עמוד ב

ההוא רשימא, אבל קרינא עליך (ישעיה ו) וסר עונך וחטאתך תכופר, אמר ליה ג’ זמנין אימא, א”ל ג’ זמנין ואתעבר רשימא, אמר ר’ אבא ודאי מארך הא בעא לאעברא מנך דודאי בתשובה אשתכחת, אמר ליה נדרנא מהאי יומא לאתעסקא באורייתא יממא וליליא, אמר ליה מה שמך, א”ל אלעזר אמר ליה אל עזר ודאי שמא גרים דאלהך סייעך והוה בסעדך, שדריה ר’ אבא וברכיה, לזמנא אחרא הוה ר’ אבא אזיל לגבי ר”ש עאל במאתיה אשכחיה דהוה יתיב ודריש (תהלים צב) איש בער לא ידע וכסיל לא

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אחרי מות דף עו עמוד א

שריא עלוי, וכל אינון יומין דאשתכח רשימו באנפוי לסהדותא אי אוליד בר אשליף ליה רוחא מסטרא דמסאבא, ואלין אינון חייבי דרא תקיפי אנפין, דמאריהון שביק להון בהאי עלמא לשיצאה להו בעלמא דאתי, תנינן האי צדיקא זכאה דאשתדל באורייתא יממא וליליא קודשא בריך הוא משיך עליה חד חוטא דחסד ואתרשים ליה באנפוי ומההוא רשימא דחלי עלאי ותתאי, הכי נמי מאן דעבר על פתגמי אורייתא משכאן עליה רוחא דמסאבא ואתרשים ליה באנפוי ומניה ערקין עלאי ותתאי וכלא מכרזי עליה אסתלקו

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת קדושים דף פא עמוד א

לאתקדשא ברעותא דמאריה לא לישמש אלא מפלגות ליליא ואילך או בפלגות ליליא, דהא בההיא שעתא קודשא בריך הוא אשתכח בגנתא דעדן וקדושה עלאה אתער, וכדין שעתא היא לאתקדשא, האי לשאר בני נשא, תלמידי חכמים דידעין ארחוי דאורייתא בפלגות ליליא שעתא דלהון למיקם למלעי באורייתא לאזדווגא בכ”י לשבחא לשמא קדישא למלכא קדישא, בליליא דשבתא דרעותא דכלא אשתכח זווגא דלהון בההיא שעתא, לאפקא רעותא דקודשא בריך הוא וכ”י כמה דאתמר דכתיב (דברים יד)

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אמור דף צ עמוד א

אינון דחלי דקודשא בריך הוא דכל מאן דדחיל ליה אתקרי מאינשי דביתא דמלכא ועליה כתיב (שם קיב) אשרי איש ירא את ה’, מהו טרף נתן ליראיו אלא כמה דכתיב (משלי לא) ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה, מהכא אוליפנא דכל בר נש דלעי באורייתא בליליא וקם בפלגות ליליא בשעתא דכנסת ישראל אתערת לאתקנא ביתא למלכא האי אשתתף בהדה והאי אקרי מבי מלכא ויהבין ליה כל יומא מאינון תיקוני ביתא הדא הוא דכתיב ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה, מאן ביתה כל אינון דמשתתפי

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אמור דף צ עמוד א

ביתה בני ביתה, ובגין כך טרף נתן ליראיו מהו טרף טרף ממש דאיהי נטלא מאתר רחיקא עלאה דכתיב (שם לא) ממרחק תביא לחמה, ומאן זכי להאי טרף סופיה דקרא אוכח דכתיב (תהלים קיא) יזכור לעולם בריתו מאן דאסתכל (ס”א דאשתדל) באורייתא לאשתתפא בהדה בליליא, ולא עוד אלא דצדיק חד עלאה אית ליה לקודשא בריך הוא והוא אשתתף בהדיה וירתין תרווייהו לכנישתא דישראל דכתיב (ישעיה ס) צדיקים לעולם יירשו ארץ, תו פתח ואמר ולא יחלל זרעו בעמיו כי אני יי’ מקדשו, ת”ח כל מאן

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אמור דף צז עמוד ב

ביה במלכא קדישא, ת”ח כל ב”נ דלא מני חושבנא דא אינון שבע שבתות תמימות למזכי לדכיותא דא לא אקרי טהור ולאו בכללא דטהור הוא ולאו הוא כדאי למהוי ליה חולקא באורייתא, ומאן דמטי טהור להאי יומא וחושבנא לא אתאביד מניה כד מאטי להאי ליליא לבעי ליה למלעי באורייתא ולאתחברא בה ולנטרא דכיו עלאה דמטי עליה בההוא ליליא ואתדכי, ואוליפנא [עמוד א] דאורייתא דבעי ליה למלעי בהאי ליליא אורייתא דבע”פ בגין דיתדכון (ס”א דיתדבק) כחדא ממבועא דנחלא עמיקא, לבתר בהאי

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אמור דף צז עמוד ב

דא לא אקרי טהור ולאו בכללא דטהור הוא ולאו הוא כדאי למהוי ליה חולקא באורייתא, ומאן דמטי טהור להאי יומא וחושבנא לא אתאביד מניה כד מאטי להאי ליליא לבעי ליה למלעי באורייתא ולאתחברא בה ולנטרא דכיו עלאה דמטי עליה בההוא ליליא ואתדכי, ואוליפנא [עמוד א] דאורייתא דבעי ליה למלעי בהאי ליליא אורייתא דבע”פ בגין דיתדכון (ס”א דיתדבק) כחדא ממבועא דנחלא עמיקא, לבתר בהאי יומא ליתי תורה שבכתב ויתחבר (ס”א בהו) בה וישתכחון כחדא בזווגא חד לעילא כדין מכריזי עליה

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אמור דף צח עמוד א

למהוי ליה חולקא באורייתא, ומאן דמטי טהור להאי יומא וחושבנא לא אתאביד מניה כד מאטי להאי ליליא לבעי ליה למלעי באורייתא ולאתחברא בה ולנטרא דכיו עלאה דמטי עליה בההוא ליליא ואתדכי, ואוליפנא [עמוד א] דאורייתא דבעי ליה למלעי בהאי ליליא אורייתא דבע”פ בגין דיתדכון (ס”א דיתדבק) כחדא ממבועא דנחלא עמיקא, לבתר בהאי יומא ליתי תורה שבכתב ויתחבר (ס”א בהו) בה וישתכחון כחדא בזווגא חד לעילא כדין מכריזי עליה ואמרי (ישעיה נט) ואני זאת בריתי אותם אמר יי’ רוחי אשר

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אמור דף צח עמוד א

לבתר בהאי יומא ליתי תורה שבכתב ויתחבר (ס”א בהו) בה וישתכחון כחדא בזווגא חד לעילא כדין מכריזי עליה ואמרי (ישעיה נט) ואני זאת בריתי אותם אמר יי’ רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך וגו’, ועל דא חסידי קדמאי לא הוו ניימי בהאי ליליא והוו לעאן באורייתא ואמרי ניתי לאחסנא ירותא קדישא לן ולבנן בתרין עלמין וההוא ליליא כנסת ישראל אתעטרא עלייהו ואתיא לאזדווגא ביה במלכא ותרווייהו מתעטרי על רישייהו דאינון דזכאן להכי, ר”ש הכי אמר בשעתא דמתכנשי חברייא בהאי ליליא לגביה

  1. זוהר כרך ג (במדבר) פרשת במדבר דף קיט עמוד א

דחיי גרים, ואי תימא הא בני נשא סגיאין אינון דמתערין בליליא בעוד דאילנא דמותא שליט אלא ודאי ההוא אילנא דחיי קא עביד, מ”ט בגין דכתיב (שם יד) לראות היש משכיל דורש את אלהים ולא יהא ליה פתחון פה לבר נש דיימא אלמלי שליטנא בנפשאי בליליא אשתדלנא באורייתא, א”ר יהודה האי בישראל ודאי והכי הוא, אבל באו”ה דחמינא כהאי גוונא מ”ט א”ל ודאי שפיר הוא דקא אמרת, פתח ואמר (במדבר כג) מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם יי’ ת”ח כגוונא דאית לעילא אית לתתא לעילא

  1. זוהר כרך ג (במדבר) פרשת בהעלותך דף קנה עמוד ב

מן השמים, מניעותא ממש, ומשה לא בעא, פוק חמי ענוותנותיה דמשה מה כתיב המקנא אתה לי וגו’, זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי עלאי (נ”א דעלמא), אמר רבי יהודה כל שאר נביאין לגבי משה כסיהרא לגבי שמשא, רבי אבא הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא והוו עמיה ר’ יוסי ור’ חזקיה, א”ר יוסי כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום א”ר אבא בישא דלבא דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון, פתח ואמר (קהלת ו) יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא

  1. זוהר כרך ג (במדבר) פרשת שלח לך דף קנט עמוד א

ולמגזר עליה מיתה אמאי ברא ליה דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא וכתיב בה באורייתא (במדבר יט) אדם כי ימות באהל, (שם כז) איש כי ימות, וימת, ויחי פלוני וימת מאי קבעי קודשא בריך הוא לב”נ בהאי עלמא דאפי’ אי אשתדל באורייתא יממא וליליא ימות ואי לא אשתדל באורייתא ימות כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא כמה דאת אמר (קהלת ט) כטוב כחוטא, א”ל אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא שאיל ודלית

  1. זוהר כרך ג (במדבר) פרשת שלח לך דף קנט עמוד ב

ההוא עלמא דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה, ואת העם היושב עליה אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין, החזק הוא חרפה, בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה אי לא, או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי, המעט הוא אם רב אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי אי לא:

  1. זוהר כרך ג (במדבר) פרשת שלח לך דף קסו עמוד ב

דביתא ברקיעא אמר לון חמינא, אמרו ליה ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קודשא בריך הוא בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא, אמרו ליה רב מתיבתא בעא בשלמך והא ידע דאנן שליחן לגבך, וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא, אמר לון במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו, אמרו לא אתייהיב לן רשו אלא למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא, פתח רב מתיבתא ואמר (בראשית יג) ויאמר יי’ אל אברם לך לך מארצך וגו’ דא בגין דאתנהרא ביה נהירו

  1. זוהר כרך ג (במדבר) פרשת בלק דף קצג עמוד א

רבי אלעזר ורבי אבא הוו אזלי למיחמי לרבי יוסי בר’ שמעון בן לקוניא חמוי דרבי אלעזר, קמו בפלגות ליליא למלעי באורייתא יתבו, א”ר אלעזר השתא הוא עדנא דקודשא בריך הוא עאל בגנתא דעדן לאשתעשע בצדיקייא דתמן, א”ר אבא שעשועא דא מאי הוא והיך ישתעשע בהו, א”ר אלעזר מלה דא רזא סתימא איהו [עמוד ב] טמירא לגבי דלא ידיע א”ל וכי בריקניא הוו סמכין רברבין דמקדמת דנא בהאי עלמא דלא ידעו ולא רדפו אבתרה למנדע על מה קיימין בהאי עלמא ומה הוו מחכאן בההוא עלמא:

  1. זוהר כרך ג (במדבר) פרשת פנחס דף ריג עמוד א

תרעין לההוא עלמא כמה נהורין, בשעתא דינפוק מהאי עלמא היא אקדימת קמיה ואזלא לכל נטורי תרעין מכרזת ואומרת (ישעיה כו) פתחו שערים ויבא גוי צדיק, אתקינו כרסיין לפלניא עבדא דמלכא דלית חדו לקודשא בריך הוא אלא מאן דאשתדל באורייתא כ”ש ב”נ דמתער בליליא לאשתדלא באורייתא דהא כל צדיקייא דבגנתא דעדן צייתין לקליה וקודשא בריך הוא משתכח בינייהו כמה דאוקמוה (שיר ח) היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעיני, ר”ש אמר האי קרא רזא דחכמתא אית ביה,

  1. זוהר כרך ג (במדבר) פרשת פנחס דף ריג עמוד א

נהורין, בשעתא דינפוק מהאי עלמא היא אקדימת קמיה ואזלא לכל נטורי תרעין מכרזת ואומרת (ישעיה כו) פתחו שערים ויבא גוי צדיק, אתקינו כרסיין לפלניא עבדא דמלכא דלית חדו לקודשא בריך הוא אלא מאן דאשתדל באורייתא כ”ש ב”נ דמתער בליליא לאשתדלא באורייתא דהא כל צדיקייא דבגנתא דעדן צייתין לקליה וקודשא בריך הוא משתכח בינייהו כמה דאוקמוה (שיר ח) היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעיני, ר”ש אמר האי קרא רזא דחכמתא אית ביה, היושבת בגנים דא כנסת

  1. זוהר כרך ג (במדבר) פרשת פנחס דף ריג עמוד א

לקול תושבחתך בגלותא, השמיעיני כמה דאת אמר (שם ב) הראיני את מראיך השמיעיני את קולך, השמיעיני קלא דאינון חברייא דמשתדלי באורייתא דהא לית תושבחתא קמאי כאינון דמשתדלי באורייתא, אמר ר”ש כביכול כל אינון דזכאן לאשתדלא באורייתא ומכד פליג ליליא ואתיין במטרוניתא כד נהיר יממא לקבלא אנפי מלכא אתקיף ואחסין בשכינתא ולא עוד אלא דשריא ביה חוט של חסד כמה דאוקימנא, ת”ח כל מאן דזכי לאתתקף בשכינתא יסתמר גרמוהי באנון מלין דאחידן לקבלה כגון מאן, אינון

  1. זוהר כרך ג (במדבר) פרשת פנחס דף ריז עמוד ב

מקננן נשמתהון דצדיקייא וכל חיילין קדישין אתזנו מתמן, חסידה ברתיה דאברהם אבינו דאקרי חסיד ועבד חסד עם כל בני עלמא בגין כך אקרי (שמות צה ב) חסידה ברושים ביתה בין דרועי עלמא יתבא, ובחבורא קדמאה, רבי אבא ור’ יוסי קמו למלעי באורייתא בפלגות ליליא עד דהוו יתבי ולעאן באורייתא א”ר יוסי הא דא”ר חייא אנוש כחציר ימיו שפיר קאמר אבל במאי אוקימנא סופיה דקרא כי רוח עברה בו ואיננו ולא יכירנו עוד מקומו, א”ל הכי הוא ודאי אנוש כחציר ימיו כמה דאמר כציץ השדה ההוא

  1. זוהר כרך ג (דברים) פרשת ואתחנן דף רס עמוד א

קמי מאריה בצלותא בעי למיקם כגוונא (ס”א בזווגא) דמלאכי עלאי לאתחברא בהדייהו דאינון אקרון העומדים כמה דאת אמר (זכריה ג) ונתתי לך מהלכים בין העומדים ולכוונא רעותיה קמי מאריה ויתבע בעותיה, ת”ח בשעתא דב”נ קאים בפלגות ליליא מערסיה לאשתדלא באורייתא כרוזא קארי עליה ואמר (תהלים קלד) הנה ברכו את יי’ כל עבדי יי’ העומדים בבית יי’ בלילות השתא כד איהו קאים בצלותא קמי מאריה ההוא כרוזא קארי עליה ואמר ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה בתר דמסיים צלותא

  1. זוהר כרך ג (דברים) פרשת ואתחנן דף רסה עמוד א

אמר ר”ש בשעתא דב”נ אקדים בפלגות ליליא וקם ואשתדל באורייתא עד דנהיר צפרא בצפרא אנח תפילין ברישיה ותפילין ברשימא קדישא בדרועיה ואתעטף בעטופא דמצוה ואתי לנפקא מתרעא דביתיה אערע במזוזה רשימא דשמא קדישא בתרעא דביתיה ארבע מלאכין קדישין מזדווגן עמיה ונפקין עמיה מתרעא דביתיה ואוזפי ליה לבי כנישתא ומכרזי קמיה הבו יקרא לדיוקנא דמלכא קדישא הבו יקרא לבריה דמלכא לפרצופא יקרא דמלכא רוחא קדישא שריא עליה אכריז ואמר (ישעיה מט) ישראל אשר

  1. זוהר כרך ג (דברים) פרשת ואתחנן דף רסח עמוד א

ביתך, ובשעריך, הא י’ לקבל י’ אמירן, ועל דא פרשיין אלין כלל רב אינון באורייתא זכאה חולקיה מאן דאשלים ליה בכל יומא תרי זימני דהא אתקדש בפומיה שמא קדישא כדקא יאות, ר’ אחא הוה קאים עמיה דר’ אלעזר ליליא חד בתר פלגות ליליא והוו משתדלי באורייתא, פתח ר’ אלעזר (נ”א ר’ אחא) ואמר (דברים לב) כי הוא חייך ואורך ימיך וגו’, ת”ח על כל תנאין (נ”א פקודין) דגזר קודשא בריך הוא כד עאלו לארעא דישראל גזרה דאורייתא הוה, מאי טעמא בגין דשכינתא לא מתיישבא בארעא אלא

  1. זוהר – רעיא מהימנא כרך ג (במדבר) פרשת פנחס דף רלח עמוד ב

קדישא ודאי ההוא תנא דאתטמר בסלע דחויא אמר דא דכתיב ביה איתן מושבך ושים בסלע קנך דתלת אבהן נקראו איתנים ורביעאה איתן מושבך דביה מתישבא הלכה דאתמר בה הלכה למשה מסיני דאיהו אתפשט על שתין רבוא דישראל ונהיר לון באורייתא כשמשא (לסיהרא) דאתכסי בליליא ונהיר לכל ככביא ומזלי, ולית ליליא אלא גלותא ואיהי (ישעיה כא) שומר מה מלילה שומר מה מליל ואתגליא ביממא דאתמר (בראשית מד) הבקר אור בקר דאברהם דאתמר ביה (שמות טז) ובקר וראיתם את

  1. תיקוני זוהר תקונא שבעין דף קלו עמוד א

הוא הוה נחית בכל משריין דיליה למשמע מלין מההוא ספרא ואבוי דרבי כרוספדאי הוה נחית ליה קודשא בריך הוא עמיה למשמע מלין דבריה רבי כרוספדאי ולילא דא ליל דשבועות הוה והכי הוה חדי קודשא בריך הוא באלין מלין כיומא דאתייהיבת אורייתא בטורא דסיני ליליא חדא אזדמן לן למהוי אושפיזין בבית אמיה דרבי כרוספדאי ותקינת לן פתורא ומנרתא והוה רבי כרוספדאי אתכנש לההוא עלמא אמרת אמיה רבנן והא לא הויתון שריין לפתורא דא בלא אורייתא מאי אשתני זמנא דא משאר זמנין אמינא

  1. זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת אחרי מות דף עז עמוד ב

דאורייתא דשמא [על] כל מלה ומלה יהב ליה קב”ה מלאך אחד לכל מלה ומלה דיעזרוניה. וע”ד והגית בו יומם ולילה למען תשמור לעשות ככל הכתוב בו כי אז תצליח את דרכיך ואז תשכיל [יהושע א] ואם את תעביד דא דקב”ה פקדך דתתעסק באורייתא ביממא וליליא ותיטר ותעביד כל מה דאית בה לא תדחל מאתרא דא הה”ד הלא צויתיך חזק ואמץ אל תערוץ ואל תחת וגו’ [שם] קב”ה יהא עמך בשעתא דתתעסק באורייתא ביממא ובלילא וקב”ה יהא עמך בשעתא דתשמור לעשות ככל הכתוב בו קב”ה יהא

  1. זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת אחרי מות דף עט עמוד א

[עמוד א] דתרנגולא וקארי. ובההוא שעתא קב”ה ירד אל גנו דאיהו ג”ע עילאה דאית ליה לקב”ה ובההיא שעתא אתער תרנגולא דלעילא ואמר קומו כל אינון דשינתא בחוריהון הא שעתא איהי לאתחברא איילתא בבעלה. זכאה איהו כל ב”נ דיקום בפלגות ליליא לאתעסקא באורייתא. דקב”ה וכל צדיקייא אציתו לקליה הה”ד היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעיני [שם ח]. ובהאי שעתא מאן דאתעסק באורייתא איתרק עליה חד חוטא דחסד. ובהאי שעתא קב”ה ירד לגנו למי ירד לערוגות הבושם ומאן

  1. זוהר חדש – תיקונים כרך ב דף עו עמוד ב

תא חזי והמשכילים יזהירו וכו’ והמשכילים יזהירו אלין אינון דמסתכלי ברזא דחכמתא בסתרי רזין דאורייתא אלין צדיקייא דעבדין רעותא דמאריהון ומשתדלי באורייתא יממא וליליא ואלין אינון משכילים דאינון משכילים ברעותא דמאריהון תדיר. והא אוקימנא דלית דרגא כדרגא דידהו בגין כך כל אינון דמשתדלי באורייתא איקרון משכילים מסתכלן בחכמתא מסתכלן ברזא דחכמתא עילאה. א”ס אתפשט נהירו סתים דלא ידיע והאי דנפקא מא”ס קיימא לקיימא. והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע אלין אינון דמסתכלי

איזכורי חצות בזוהר הקדוש

  1. זוהר – הקדמה דף י עמוד ב

דהא בשירותא כד ב”נ קאים בצפרא אית ליה לברכא למאריה, בשעתא דפקח עינוי היך מברך, הכי הוו עבדי חסידי קדמאי נטלא דמייא הוו יהבי קמייהו ובזמנא דאתערו בליליא אסחן ידייהו וקיימי ולעלאן באורייתא ומברכי על קריאתה, תרנגולא קרי וכדין פלגות ליליא ממש וכדין קודשא בריך הוא (ס’ ב) אשתכח עם צדיקייא בגנתא דעדן ואסיר לברכא בידין מסואבות ומזוהמות, (ומברכין), וכן כל שעתא, בגין דבשעתא דב”נ נאים רוחיה פרחא מניה ובשעתא דרוחיה פרחא מניה רוחא מסאבא זמין ושריא על

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת בראשית דף לד עמוד ב

וסלקין לון לעילא, ועל דא כתיב (שם) גם במדעך מלך אל תקלל וגו’, ר’ חזקיה אמר הרומשת השורצת מבעי ליה, אלא כדאמרינן רמש ליליא ועל דא (תהלים ק”ד) בו תרמוש כל חיתו יער, דכולהו שלטאן בשעתא דאיהי שלטא ופתחין שירתא בתלת סטרין דפלגו ליליא וזמרי שירתא ולא משתככי ועל אלין כתיב (ישעיה ס”ב) המזכירים את יי’ אל דמי לכם:

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת בראשית דף מ עמוד ב

מדורא חמישאה הוא מדורא דנהיר בנהירו יתיר מכלהו קדמאי ואית ביה מלאכין מנהון אשא ומנהון מיא לזמנין אשתכחו ברחמי ולזמנין אשתכחו בדינא, אלין בסטרא דא ואלין בסטרא דא, לזמנין נהרין אלין וחשכין אלין ואלין ממנן לזמרא למאריהון אלין בפלגות ליליא ואלין כד סליק נהורא וחד ממנא עלייהו קדשיאל שמיה כד אתפלג ליליא ואתער רוח צפון וקודשא בריך הוא אתי (ס’ ע”ב) לאשתעשעא עם צדיקייא בגנתא דעדן כדין רוח צפון אקיש ומטא לאינון דממנן בפלגות ליליא לזמרא וכלהו מזמרין ופתחין

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת בראשית דף מ עמוד ב

מלאכין מנהון אשא ומנהון מיא לזמנין אשתכחו ברחמי ולזמנין אשתכחו בדינא, אלין בסטרא דא ואלין בסטרא דא, לזמנין נהרין אלין וחשכין אלין ואלין ממנן לזמרא למאריהון אלין בפלגות ליליא ואלין כד סליק נהורא וחד ממנא עלייהו קדשיאל שמיה כד אתפלג ליליא ואתער רוח צפון וקודשא בריך הוא אתי (ס’ ע”ב) לאשתעשעא עם צדיקייא בגנתא דעדן כדין רוח צפון אקיש ומטא לאינון דממנן בפלגות ליליא לזמרא וכלהו מזמרין ופתחין שירתא, וכד אתי צפרא ומתחבר קדרותא דצפרא בנהורא כדין

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת בראשית דף מ עמוד ב

אלין ואלין ממנן לזמרא למאריהון אלין בפלגות ליליא ואלין כד סליק נהורא וחד ממנא עלייהו קדשיאל שמיה כד אתפלג ליליא ואתער רוח צפון וקודשא בריך הוא אתי (ס’ ע”ב) לאשתעשעא עם צדיקייא בגנתא דעדן כדין רוח צפון אקיש ומטא לאינון דממנן בפלגות ליליא לזמרא וכלהו מזמרין ופתחין שירתא, וכד אתי צפרא ומתחבר קדרותא דצפרא בנהורא כדין כלהו אחרנין אמרין שירתא וכל ככבי רקיעא וכל שאר מלאכין (דלתתא) מסייעין לון כמה דכתיב (איוב ל”ח) ברן יחד ככבי בקר ויריעו כל בני אלהים עד

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת נח דף עב עמוד א

דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה דא הוא תורה שבכתב, מכאן דתורה שבכתב ישוון [עמוד א] יתה על תורה שבעל פה, בגין דהאי כרסיא לדא כמראה אדם דאיהו דיוקנא דיעקב דאיהו יתיב עלה, רבי יהודה קם ליליא חד למלעי באורייתא בפלגו ליליא בבי אושפיזא במתא מחסיא והוה תמן בביתא חד יודאי דאתא בתרי קסירא דקטפיר’, פתח רבי יהודה ואמר (בראשית כ”ח) והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים, דא היא אבן שתיה דמתמן אשתיל עלמא ועלה אתבני בי מקדשא, זקף

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת נח דף עב עמוד א

ואי לאו בערסאי שכיבנא ובלבאי אמרנא מלין אלא הא תנינן דאפילו חד דיתיב ולעי באורייתא שכינתא אתחברת בהדיה ומה שכינתא הכא ואנא שכיב בערסאי, ולא עוד אלא דבעיין צחותא, ותו דכל ב”נ (אחרי מות ס”ז א) דקם למלעי באורייתא מפלגו ליליא כד אתער רוח צפון (בפלגו דליליא) קודשא בריך הוא אתי לאשתעשעא עם צדיקיא בגנתא דעדן והוא וכל צדיקיא דבגנתא כלהו צייתין (ליה וצייתין) לאינון מלין דנפקי מפומיה, ומה קודשא בריך הוא וכל צדיקיא מתעדנין למשמע מלי דאורייתא בשעתא דא

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת לך לך דף עז עמוד א

רוחא אסתלק כלהו מרפפין וזעין ועלמא ארתת הדא הוא דכתיב (איוב ט’) המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון, וכלא קאים על אורייתא דכד ישראל משתדלי באורייתא מתקיים עלמא ואינון קיימין וסמכין קיימין באתרייהו בקיומא שלים, ת”ח בשעתא דאתער פלגות ליליא וקודשא בריך הוא עאל לגנתא דעדן לאשתעשעא עם צדיקיא כלהו אילנין דבגנתא דעדן מזמרן ומשבחן קמיה דכתיב (דה”א ט”ז) אז ירננו עצי היער מלפני יי’ וגו’, וכרוזא קרי בחיל ואמר לכון אמרין קדישין עליונין מאן מנכון דעייל רוחא

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת לך לך דף פב עמוד ב

ואיהו אשקי לגנתא (דעדן) וגנתא אשתקי מניה ומניה עבידא פירין וכולהו פירין פרחין בעלמא ואינון קיומא דעלמא קיומא דאורייתא ומאן נינהו נשמתהון דצדיקייא דאינון פרי עובדוי דקודשא בריך הוא ובגין כך בכל ליליא וליליא נשמתהון דצדיקייא סלקן וכד אתפלג ליליא קודשא בריך הוא אתי לגנתא דעדן לאשתעשעא בהו, במאן, אמר ר’ יוסי בכלהו בין אינון דמדוריהון בההוא עלמא בין אינון דיתבי במדוריהון בהאי עלמא בכלהו משתעשע בהו קודשא בריך הוא בפלגות ליליא, ת”ח עלמא דלעילא אצטריך

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת לך לך דף פב עמוד ב

בכל ליליא וליליא נשמתהון דצדיקייא סלקן וכד אתפלג ליליא קודשא בריך הוא אתי לגנתא דעדן לאשתעשעא בהו, במאן, אמר ר’ יוסי בכלהו בין אינון דמדוריהון בההוא עלמא בין אינון דיתבי במדוריהון בהאי עלמא בכלהו משתעשע בהו קודשא בריך הוא בפלגות ליליא, ת”ח עלמא דלעילא אצטריך לאתערותא דעלמא תתאה וכד נשמתהון דצדיקייא נפקי מהאי עלמא וסלקי לעילא כלהו מתלבשי בנהורא דלעילא בדיוקנא יקר ובהו קודשא בריך הוא משתעשע ותאיב לון דאנהו פרי עובדוי ועל דא אקרון ישראל

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת לך לך דף פב עמוד ב

לון דאנהו פרי עובדוי ועל דא אקרון ישראל דאית לון נשמתין קדישין בנין לקודשא בריך הוא כמה דאת אמר (דברים י”ד) בנים אתם ליי’ אלהיכם בנים ודאי איבא דעובדוי, אמר רבי ייסא ואפילו אינון דבהאי עלמא (דארעא) היאך, א”ל בגין די בפלגות ליליא כל אינון זכאי קשוט כלהו מתערי למקרי באורייתא ולמשמע תושבחן דאורייתא והא אתמר דקודשא בריך הוא וכל אינון צדיקיא דבגו גנתא דעדן כלהו צייתין לקליהון וחוטא דחסד אתמשך עלייהו ביממא דכתיב (תהלים מ”ב) יומם יצוה יי’ חסדו ובלילה שירה

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת לך לך דף פב עמוד ב

מ”ב) יומם יצוה יי’ חסדו ובלילה שירה עמי, ועל דא תשובחן דסלקין בליליא קמיה דא תושבחא שלים, ת”ח בשעתא דישראל הוו סגירין בבתיהון כד קטל קודשא בריך הוא בכוריהון דמצראי הוו אמרי הלילא ותשבחן קמיה, ת”ח דדוד מלכא הוה קם בפלגות ליליא דאי תימא דהוה יתיב או שכיב בערסיה והוה אמר שירין ותושבחן לא אלא כמה דכתיב (שם קי”ט) חצות לילה אקום להודות לך, אקום ודאי בעמידה לאתעסקא בשירין ותושבחן דאורייתא ובגין כך דוד מלכא חי לעלמין ואפי’ ביומי מלכא משיחא איהו

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת לך לך דף צב עמוד א

ומיללין, תקעין תניינות כדין מתערי שירתא ומזמרין קמי מאריהון כמה מארי תריסין קיימי בקיומייהו ואתערין דינין בעלמא כדין בני נשא ניימין ונשמתא נפקת ואסהידת סהדותא ואתחייבת בדינא וקודשא בריך הוא עביד חסד בבר נש ונשמתא תבת לאתרה, בפלגות ליליא כד צפורין מתערין סטרא דצפון אתער ברוחא קם בקיומיה שרביטא דבסטר דרום ובטש בההוא רוחא ושכיך ואתבסם כדין אתער קודשא בריך הוא בנמוסוי לאשתעשעא עם צדיקיא בגנתא דעדן בההוא שעתא זכאה חולקיה דבר נש דקאים

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת לך לך דף צב עמוד א

בעלמא דהא עלאין ותתאין נטרין ליה הדא דכתיב (תהלים מ”ב) יומם יצוה יי’ חסדו ובלילה שירה עמי, א”ר חזקיה כל מאן דאשתדל בהאי שעתא באורייתא ודאי אית ליה חולקא תדיר בעלמא דאתי, אמר רבי יוסי מאי טעמא תדיר א”ל הכי אוליפנא דכל פלגות ליליא כד קודשא בריך הוא אתער בגנתא דעדן כל אינון נטיען דגינתא אשתקיין יתיר מההוא נחלא דאקרי [עמוד ב] נחל קדומים נחל עדנים דלא פסקו מימוי לעלמין כביכול ההוא דקאים ואשתדל באורייתא כאילו ההוא נחלא אתרק על רישיה ואשקי ליה

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת לך לך דף צב עמוד ב

אשתכח דאית ליה חולקא תדיר בעלמא דאתי, רבי אבא הוה אתי מטבריה לבי טרוניא דחמוי ור’ יעקב בריה הוה עמיה, אערעו בכפר טרשא, כד בעו למשכב אמר ר’ אבא למריה דביתא אית הכא תרנגולא, א”ל מארא דביתא אמאי, א”ל בגין דקאימנא בפלגות ליליא ממש, א”ל לא אצטריך דהא סימנא לי בביתא דהדין טקלא דקמי ערסאי מלינא ליה מיא ונטיף טיף טיף בפלגות ליליא ממש אתרקו כלהו מיא ואתגלגל האי קיטפא ונהים ואשתמע קלא בכל ביתא וכדין הוא פלגות ליליא ממש, וחד סבא הוה לי

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת לך לך דף צב עמוד ב

אערעו בכפר טרשא, כד בעו למשכב אמר ר’ אבא למריה דביתא אית הכא תרנגולא, א”ל מארא דביתא אמאי, א”ל בגין דקאימנא בפלגות ליליא ממש, א”ל לא אצטריך דהא סימנא לי בביתא דהדין טקלא דקמי ערסאי מלינא ליה מיא ונטיף טיף טיף בפלגות ליליא ממש אתרקו כלהו מיא ואתגלגל האי קיטפא ונהים ואשתמע קלא בכל ביתא וכדין הוא פלגות ליליא ממש, וחד סבא הוה לי דהוה קם בכל פלגות ליליא ואשתדל באורייתא ובגיני כך עבד האי, אמר ר’ אבא בריך רחמנא דשדרני הכא, בפלגות ליליא

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת לך לך דף צב עמוד ב

דביתא אמאי, א”ל בגין דקאימנא בפלגות ליליא ממש, א”ל לא אצטריך דהא סימנא לי בביתא דהדין טקלא דקמי ערסאי מלינא ליה מיא ונטיף טיף טיף בפלגות ליליא ממש אתרקו כלהו מיא ואתגלגל האי קיטפא ונהים ואשתמע קלא בכל ביתא וכדין הוא פלגות ליליא ממש, וחד סבא הוה לי דהוה קם בכל פלגות ליליא ואשתדל באורייתא ובגיני כך עבד האי, אמר ר’ אבא בריך רחמנא דשדרני הכא, בפלגות ליליא נהים ההוא גלגלא דקיטפא, קמו רבי אבא ורבי יעקב שמעו לההוא גברא דהוה יתיב בשפולי ביתא

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת לך לך דף צב עמוד ב

א”ל לא אצטריך דהא סימנא לי בביתא דהדין טקלא דקמי ערסאי מלינא ליה מיא ונטיף טיף טיף בפלגות ליליא ממש אתרקו כלהו מיא ואתגלגל האי קיטפא ונהים ואשתמע קלא בכל ביתא וכדין הוא פלגות ליליא ממש, וחד סבא הוה לי דהוה קם בכל פלגות ליליא ואשתדל באורייתא ובגיני כך עבד האי, אמר ר’ אבא בריך רחמנא דשדרני הכא, בפלגות ליליא נהים ההוא גלגלא דקיטפא, קמו רבי אבא ורבי יעקב שמעו לההוא גברא דהוה יתיב בשפולי ביתא ותרין בנוי עמיה והוה אמר כתיב (תהלים קי”ט) חצות לילה

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת לך לך דף צב עמוד ב

טיף בפלגות ליליא ממש אתרקו כלהו מיא ואתגלגל האי קיטפא ונהים ואשתמע קלא בכל ביתא וכדין הוא פלגות ליליא ממש, וחד סבא הוה לי דהוה קם בכל פלגות ליליא ואשתדל באורייתא ובגיני כך עבד האי, אמר ר’ אבא בריך רחמנא דשדרני הכא, בפלגות ליליא נהים ההוא גלגלא דקיטפא, קמו רבי אבא ורבי יעקב שמעו לההוא גברא דהוה יתיב בשפולי ביתא ותרין בנוי עמיה והוה אמר כתיב (תהלים קי”ט) חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך מאי קא חמא דוד דאיהו אמר חצות לילה ולא בחצות

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת לך לך דף צב עמוד ב

ודאי נשתתף בשכינתא ונתחבר כחדא קריבו ויתיבו עמיה אמרו ליה אימא מלה דפומך שפיר קאמרת, מנא לך האי, אמר לון מלה דא אוליפנא מסבאי, ותו הוה אמר דתלת (נ”א דתחלת) שעתי קמייתא דליליא כל דינין דלתתא מתערין ואזלין ושאטין בעלמא בפלגות ליליא ממש קודשא בריך הוא אתער בגנתא דעדן ודינין דלתתא לא משתכחן וכל נימוסין דלעילא בליליא לא אשתכחו אלא בפלגות ליליא ממש מנלן מאברהם דכתיב ויחלק עליהם לילה, במצרים (שמות י”ב) ויהי בחצי הלילה ובאתרין סגיאין באורייתא

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת לך לך דף צב עמוד ב

אוליפנא מסבאי, ותו הוה אמר דתלת (נ”א דתחלת) שעתי קמייתא דליליא כל דינין דלתתא מתערין ואזלין ושאטין בעלמא בפלגות ליליא ממש קודשא בריך הוא אתער בגנתא דעדן ודינין דלתתא לא משתכחן וכל נימוסין דלעילא בליליא לא אשתכחו אלא בפלגות ליליא ממש מנלן מאברהם דכתיב ויחלק עליהם לילה, במצרים (שמות י”ב) ויהי בחצי הלילה ובאתרין סגיאין באורייתא הכי אשתכח, ודוד הוה ידע, (ומה) ומנא הוה ידע אלא הכי אמר סבא, דמלכותא דיליה בהאי (ליליא) תליא ועל דא קאים בההיא

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת לך לך דף צב עמוד ב

שירתא, אתא ר’ אבא ונשקיה אמר ליה ודאי הכי הוא בריך רחמנא דשדרני הכא, ת”ח לילה דינא בכל אתר והא אוקימנא מלי והכי הוא ודאי והא אתער קמי דרבי שמעון, אמר ההוא ינוקא בריה דההוא גברא אי הכי אמאי כתיב חצות לילה, א”ל הא אתמר בפלגות ליליא מלכותא דשמיא אתערת, אמר אנא שמענא מלה, אמר ליה רבי אבא אימא ברי טב דהא מלה דפומך קלא דבוצינא להוי, אמר אנא שמענא דהא לילה דינא דמלכותא איהו ובכל אתר דינא הוא והאי דקאמר חצות בגין דינקא בתרי גווני (חצות)

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת חיי שרה דף קלב עמוד ב

וא”ו אתקין לה”א וה”א אתזנת מן וא”ו דלית לה נהורא מגרמה כלל ובגין כך תפלת ערבית רשות דהא אתכלילת בצלותא דיומא בגין לאתנהרא והשתא לאו זמנא איהו ואוקימנא לה דהא לא אתגליא נהורא דיממא דינהיר לה ואיהי שלטא בחשוכא עד זמנא דפלגות ליליא דאשתעשע קודשא בריך הוא עם צדיקיא בגנתא דעדן וכדין איהו זמנא לאשתעשעא בר נש (ס”א ולמלעי) באורייתא כמה דאתמר, תא חזי דוד אתא ואמר אלין תלת זמנין דצלותי דכתיב (תהלים נ”ה) ערב ובקר וצהרים הא תלתא ואיהו

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת תולדות דף קלו עמוד ב

בגין דכל בר נש [עמוד ב] בעלמא מישראל אף על גב דכלא יתחזון לברכא ליה לקודשא בריך הוא ברכתא דבגינייהו יתברכון עלאין ותתאין מאן היא ההיא דברכין ליה עבדי יי’ ולא כלהו ומאן אינון דברכתהון ברכתא העומדים בבית יי’ בלילות אלין אינון דקיימו בפלגות ליליא ואתערי למקרי באורייתא אלין קיימי בבית יי’ בלילות דהא כדין קודשא בריך הוא אתי לאשתעשעא עם צדיקיא בגנתא דעדן, ואנן קיימי הכא לאתערא במלי דאורייתא נימא במלי דיצחק דאנן ביה, פתח רבי יצחק ואמר ויהי יצחק בן ארבעים שנה

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת וישלח דף קעח עמוד א

ממאריה ולצלי צלותיה, אמר ליה בגין דכד נפיקנא לא הוה זמן צלותא ולא מטא זמנא דק”ש, השתא דשמשא נהיר צלינא אבל עד לא נפקנא לארחא בעינא בעותא מניה ואמלכנא ביה אבל צלותא דא לא צלינא דהא אנא אשתדלנא באורייתא מפלגות ליליא וכד אתא צפרא עד כען לא הוה עדנא לצלי צלותא בגין דההיא שעתא דקדרותא דצפרא אשתכח אתתא משתעיא בבעלה ואינון ברזא כחדא דבעיא איהי למיהך למשכנא בעולמתהא דיתבי בהדה ובגין כך לא בעי ליה לבר נש למפסק מלייהו דמתחברן

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת וישלח דף קעח עמוד ב

יי’ ישמרך מכל רע ישמור את נפשך יי’ ישמר צאתך ובאך מעתה ועד עולם, פתח רבי אלעזר ואמר (שם קי”א) הללויה אודה יי’ בכל לבב בסוד ישרים ועדה האי קרא אוקמוה אבל ת”ח דוד מלכא כל יומוי הוה משתדל בפולחנא דקודשא בריך הוא והוה קם בפלגות ליליא ומשבח ומודה בשירין ותושבחן בגין לאתתקנא דוכתיה במלכו דלעילא, דכד אתער רוח צפון בפלגות ליליא הוה ידע דקודשא בריך הוא בההיא שעתא יתער בגנתא דעדן לאשתעשע עם צדיקייא ואיהו הוה קם בההיא שעתא ואתגבר בשירין ותושבחן

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת וישלח דף קעח עמוד ב

קי”א) הללויה אודה יי’ בכל לבב בסוד ישרים ועדה האי קרא אוקמוה אבל ת”ח דוד מלכא כל יומוי הוה משתדל בפולחנא דקודשא בריך הוא והוה קם בפלגות ליליא ומשבח ומודה בשירין ותושבחן בגין לאתתקנא דוכתיה במלכו דלעילא, דכד אתער רוח צפון בפלגות ליליא הוה ידע דקודשא בריך הוא בההיא שעתא יתער בגנתא דעדן לאשתעשע עם צדיקייא ואיהו הוה קם בההיא שעתא ואתגבר בשירין ותושבחן עד דסליק צפרא, בגין דכד קודשא בריך הוא אשתכח בגנתא דעדן הא אוקימנא דאיהו וכל

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת ויגש דף רו עמוד ב

דהא כל עלמא מתמן אתברכא, ר’ יהודה ור’ יוסי אערעו בכפר חנן עד דהוו יתבי בי אושפיזייהו אתא חד בר נש וחד מטולא דחמרא קמיה ועאל בביתא, אדהכי אמר ר’ יהודה לרבי יוסי הא תנינן דדוד מלכא הוה מתנמנם כסוס ושינתיה זעיר, היך הוה קם בפלגות ליליא האי שעורא זעיר איהו ולא הוה אתער אפילו בתלתות ליליא, אמר ליה בשעתא דעאל ליליא הוה יתיב עם כל רברבי ביתיה ודאין דינא ועסיק במלי דאורייתא ולבתר הוה נאים שינתיה עד פלגות ליליא וקם בפלגות ליליא ואתער ואשתדל

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת ויגש דף רו עמוד ב

מלכא הוה מתנמנם כסוס ושינתיה זעיר, היך הוה קם בפלגות ליליא האי שעורא זעיר איהו ולא הוה אתער אפילו בתלתות ליליא, אמר ליה בשעתא דעאל ליליא הוה יתיב עם כל רברבי ביתיה ודאין דינא ועסיק במלי דאורייתא ולבתר הוה נאים שינתיה עד פלגות ליליא וקם בפלגות ליליא ואתער ואשתדל בפולחנא דמאריה בשירין ותושבחן, אדהכי אמר [עמוד א] ההוא בר נש וכי האי מלה דקאמריתו הכי הוא רזא דמלה הכא דהא דוד מלכא חי וקיים לעלם ולעלמי עלמין ודוד מלכא הוה נטיר כל יומוי דלא יטעם

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת ויגש דף רו עמוד ב

כסוס ושינתיה זעיר, היך הוה קם בפלגות ליליא האי שעורא זעיר איהו ולא הוה אתער אפילו בתלתות ליליא, אמר ליה בשעתא דעאל ליליא הוה יתיב עם כל רברבי ביתיה ודאין דינא ועסיק במלי דאורייתא ולבתר הוה נאים שינתיה עד פלגות ליליא וקם בפלגות ליליא ואתער ואשתדל בפולחנא דמאריה בשירין ותושבחן, אדהכי אמר [עמוד א] ההוא בר נש וכי האי מלה דקאמריתו הכי הוא רזא דמלה הכא דהא דוד מלכא חי וקיים לעלם ולעלמי עלמין ודוד מלכא הוה נטיר כל יומוי דלא יטעם טעם מיתה בגין

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת ויגש דף רז עמוד א

חסר חד אינהו) נשמי עלאין ואילין רזא דלהון דתליין בהון חיי ומכאן ולתתא רזא דמותא הוא ועל דא דוד מלכא הוה משער שעורא דליליא בגין דיתקיים בחיים דלא ישלוט ביה טעמא דמותא, וכד אתפליג ליליא הוה דוד מתקיים באתריה בגין דכד אתער פלגו ליליא וכתרא קדישא אתער בעא דלא לאשכחא ליה לדוד מתקשר באתר אחרא באתר דמותא בגין דכד אתפליג ליליא וקדושה עלאה אתער ובר נש דנאים בערסיה ולא אתער לאשגחא ביקרא דמאריה הא איהו אתקשר ברזא דמותא ומתדבק באתר

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת ויגש דף רז עמוד ב

שנת לעיני לעפעפי תנומה ועל דא שפיר קאמר בגין דיקום דוד חי בסטרא דחי ולא בסטרא דמותא, יתבו כלהו ואשתדלו באורייתא ואתחברו כחדא, פתח רבי אלעזר ואמר (שם פ”ח) יי’ אלהי ישועתי יום צעקתי בלילה נגדך ת”ח דוד מלכא הוה קם בפלגות ליליא ואשתדל באורייתא בשירין ותושבחן לחדוה דמלכא ומטרוניתא ודא הוה חדוה דמהימנותא בארעא בגין דהאי איהו שבחא דמהימנותא דאתחזי בארעא דהא לעילא פתחי בחדוה שירתא כמה מלאכין עלאין בכמה זינין דקא משבחן בליליא בכל סטרין

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת ויחי דף ריח עמוד ב

לא ידעי הדא הוא דכתיב (תהלים ק”ד) מה רבו מעשיך יי’ כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קניניך, ומשום דאתעבידו בחכמה כלהו רמיזין בחכמה, ותרנגולא אוכמא תנינן לית דינא שריא אלא באתר דהוא זיניה ואוכמא מסטרא דדינא קאתי ובגין כך בפלגות ליליא ממש כד רוחא דסטרא דצפון אתער חד שלהובא נפיק ובטש תחות גדפוי דתרנגולא וקרי, וכ”ש בתרנגולא אוכמא דאתכוון יתיר מאחרא, אוף הכא בשעתא דדינא דבר נש יתער שארי וקרי ליה ולית דידע ליה בר ההוא בר נש דשכיב דתנינן

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת ויחי דף רלא עמוד א

בגין דמיומא דאתחריב מקדשא לתתא אומי קודשא בריך הוא דלא ייעול בגו ירושלם דלעילא עד דיעלון ישראל לירושלם דלתתא דכתיב (הושע י”א) בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר והא אוקמוה חברייא, וכל אינון מזמרי קיימי לבר ואמרי שירתא בתלת פלגי ליליא וכלהו משבחן בתושבחתן ידיעאן וכלהו חילי שמיא כלהו מתערי בליליא וישראל ביממא וקדושה לא מקדשי לעילא עד דמקדשי ישראל לתתא וכדין כל חילי שמיא מקדשי שמא קדישא כחדא ועל דא ישראל קדישין מתקדשין מעלאי ותתאי (ס”א בגין

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת ויחי דף רלג עמוד א

כדקאמרן, ובגין כך דאיהו באתגלייא כתיב הללו עבדי יי’ הללו את שם יי’, אדהכי הוה נהיר צפרא נפקו מן מערתא ובההוא ליליא לא דמיכו אזלו בארחא כד נפקו מאינון טורין יתבו וצלו צלותא מטו לחד כפר ויתבו תמן כל ההוא יומא בההוא ליליא נמו עד דהוה פלגות ליליא קמו לאתעסקא באורייתא, פתח רבי יהודה ואמר ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל וגו’, ויברכם ביום ההוא מאי ביום ההוא דהא סגי דקאמר ויברכם ותו וכל לאמר כתיב חסר והכא לאמר בוי”ו כתיב (כללא כתיב לאמר אלא בוא”ו

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת וארא דף ל עמוד א

למהך לאשקאה לכלא ואתי רוח (וארא כ”ד ע”א) צפון וקפי מיא, ורוחא דדרום דאיהו חמימא (ס”א שרי) שדי לון למהך לכל סטר, ועל דא האי ימא יתיב בין תרי סטרי אלין ובגינייהו קיימא וארבין אזלין ונטלין לכל סטר, ת”ח כד מלכא אתי לערסיה בשעתא דאתפלג ליליא, רוחא דצפון אתער דאיהו אתער חביבותא לגבי מטרוניתא דאלמלא אתערותא דצפון לא אתחבר מלכא בהדה בגין דצפון שארי חביבותא כמה דאתמר (שיר ב) שמאלו תחת לראשי, ודרום חביק ברחימו דכתיב וימינו תחבקני כדין כמה בדיחין

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת בא דף לו עמוד א

מצראי באותה שעה נתרפאו ישראל דתניא אמר רבי יוסי (אמר רבי חזקיה) מ”ד ופסח יי’ על הפתח, מאי על הפתח, ופסח יי’ עליכם מבעי ליה אבל על הפתח על הפתח ממש זהו פתח הגוף, ואי זהו פתח הגוף הוי אומר זו מילה, רבי שמעון אמר בשעתא דאתפלג ליליא וכתרא קדישא אתער לגבה (נ”א אתערב בה) דכורא, ומאן דכורא חסד עלאה דמשמע דדא בלא דא לא סלקא ובגין דא דא מחי ודא מסי וכלא בשעתא חדא וכתיב ופסח יי’ על הפתח על הפתח הידוע, מאי הפתח משום דאיהו פתחא ומשיכא

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת בא דף לו עמוד ב

משום דאתחבר באחאב אי לאו ההוא צווחא דכתיב (מלכים א כב) ויזעק יהושפט, עד דהוו אזלי רמש ליליא אמרו מה נעביד אי ניזיל חשך ליליא, אי ניתיב דחלא הוא, סטו מאורחא יתבו תחות אילנא חד ויתבו והוו אמרי מלי דאורייתא ולא דמיכו, בפלגות ליליא חמו חד אילתא דעברא קמייהו והות צוחת ורמיאת קלין שמעו קמו ר’ חייא ור’ יוסי ואזדעזעו שמעו חד קלא דמכרזא ואמר מתערין קומו, ניימין אתערו, עלמין אזדמנו לקדמת מריכון (דהא קלא נפק דכאיב אילתא דלעילא ותתא, דכתיב (תהלים כט) קול יי’

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת בא דף לו עמוד ב

(ס”א בשעתא דקודשא בריך הוא אתער בגנתא דעדן לאשתעשעא עם צדיקיא כרוזא נפיק וקרי (שיר ד’) עורי צפון ובאי תימן הפיחי גני יזלו בשמיו יבא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו, מאי ויאכל פרי מגדיו אלין קרבנין דאתקרבו קמיה מנשמתיהון דצדיקיא האי בפלגות ליליא בשעתא אחרא שאר קרבנין ממש) יתבו ר”ח ורבי יוסי אמר רבי יוסי בכמה זמנין שאילנא האי דכתיב ויהי בחצי הלילה ויי’ הכה כל בכור מארץ מצרים, אמאי לא הוה ביממא דיתגלי לכלא פרסומי ניסא ואמאי מיתו כל אינון חלשי דבתר רחייא ואינון

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת בא דף לז עמוד א

(ישעיה מח) אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים קורא אני אליהם יעמדו יחדו, מהו יעמדו יחדו ס”ד שמיא וארעא לאו הכי (נ”א מהשמים קורא אני אליהם והארץ לאו הכי) אלא ימינא ושמאלא דאינון א”ת וא”ת, והיאך יעמדו יחדו בזאת ההיא דשלטא בפלגות ליליא דכלילא א”ת בזאת ותנינן כתיב (קהלת ג) את הכל עשה יפה בעתו, א”ת הא דאמרן, הכל כמה דאת אמר (בראשית כד) ויי’ ברך את אברהם בכל, ותאנא דהיא כתרא דאתקרי זא”ת דכלילא מא”ת וא”ת ושלטא בפלגות ליליא בתרין סטרוי ברחמי

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת בא דף לז עמוד א

יחדו בזאת ההיא דשלטא בפלגות ליליא דכלילא א”ת בזאת ותנינן כתיב (קהלת ג) את הכל עשה יפה בעתו, א”ת הא דאמרן, הכל כמה דאת אמר (בראשית כד) ויי’ ברך את אברהם בכל, ותאנא דהיא כתרא דאתקרי זא”ת דכלילא מא”ת וא”ת ושלטא בפלגות ליליא בתרין סטרוי ברחמי ודינא רחמי לישראל ודינא לעמין עכו”ם, פתח ר’ חייא ואמר אי ניחא קמיה דמר דנימא חד מלה על מה דאתינא, כתיב ויהי בחצי הלילה ויי’ הכה כל בכור בארץ מצרים, ומהאי דאמר מר אשתמע דהאי פסוקא בההוא מלה אתא,

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת בא דף לז עמוד א

הרחים ולא הוה הכי אלא עד בכור השבי אשר בבית הבור, עכ”פ אפילו ישראל נמי יימרון הכי דהא לא אתבררון מלי, תלת דאיהו אמר משמא דפטרונא כחצות וכתיב ויהי בחצי הלילה, ועוד שאלתא דילכון יתיר על מטול דלא יכיל בעירא למסבל, אמאי הוה בפלגות ליליא ולא ביממא ואמאי מיתו כל אינון חלשין דבתר רחיא, אלא כלא רזא עלאה הוא בין מחצדי חקלא וכלא אתכשר (נ”א אתבשר) בנביאה מהימנא, זכאה חולקיה דמשה דעליה כתיב (שם מה) יפיפית מבני אדם הוצק חן בשפתותיך על כן ברכך

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת בא דף לז עמוד ב

אמר (שמות לב) כי זה משה האיש, האיש הזה ואקרי איש זה וזה איש וזאת אתנסיבת מזה דאקרי זכר, ובגין דא איהי תמר דכר ונוקבא דלא סליק דא בלא דא, תמר כמה דאת אמר (שיר ג) כתמרות עשן מה עשן סליק חוור ואוכם אוף הכא כלא כליל בה בפלגות ליליא למעבד נימוסוי בחד שעתא חוור לישראל ואוכם לעעכו”ם ובעוד דהאי ליליא לא אתפלג לא עביד נימוסי, מ”ל מאברהם דכתיב (בראשית יד) ויחלק עליהם לילה דאתפלג למעבד נימוסוי, אוף הכא משה אמר כחצות (מהו כחצות כמה דאת אמר

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת בא דף לז עמוד ב

בשעתא דקודשא בריך הוא אתער בגנתא דעדן לאשתעשעא עם צדיקיא וכרוזא נפיק וקרי (שיר ד) עורי צפון ובואי תימן הפיחי גני יזלו בשמיו יבא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו, מאי ויאכל פרי מגדיו אלין קרבנין דאתקריבו קמיה מנשמתהון דצדיקיא האי בפלגות ליליא בשעתא אחרא שאר קרבנין ממש, ויי’ הוא ובית דינו, ויי’ הוא ונימוסוי, הכה כל בכור הכה משה לא אמר אלא ומת וגו’, מהו הכה אלא דאתער כה כמה דאגזים משה דכתיב והנה לא שמעת עד כה, ותאנא פרעה חכים הוה מכל חרשוי ואסתכל בהאי

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת בשלח דף מה עמוד א

ויהי בשלח פרעה את העם מה כתיב לעילא ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו, תא חזי נוקמא עלאה דעבד קוב”ה במצרים, תלת מותני הוו, חד דעבדו בוכרין במצרים דקטילו כל אינון דאשכחו, וחד דקטל קוב”ה בפלגות ליליא, וחד כד חמא פרעה מותנא בביתיה בבנוי ובעבדוי קם וזריז גרמיה וקטיל אפרכין וסרכין וכל דאמליכו ליה לסרבא בעמא עד דאורייתא אסהידת עליה דאיהו קם בליליא ממש, כמה (דקודשא בריך הוא בפלגות) דליליא קטל בוכרין ועבד נוקמין הכי קם פרעה בארעא דמצרים וקטל ועבד נוקמין

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת בשלח דף מו עמוד א

כמה דלית יומם בלא ליליא ולאו איהו שלים אלא דא עם דא, כך בעי אורייתא לאשתכחא עמיה דב”נ יומא וליליא למהוי שלימותא לגבי דב”נ יומם ולילה והא אתמר דעקרא דליליא מפלגותא ואילך, ואף על גב דפלגו קדמיתא בכללא דליליא הוא, אבל בפלגות ליליא קודשא בריך הוא עאל בגנתא דעדן לאשתעשעא עם צדיקיא וכדין בעי ליה לבר נש למיקם ולמלעי באורייתא, והא אתמר דקוב”ה וכל צדיקיא דבגנתא דעדן כלהו צייתין לקליה הדא הוא דכתיב (שיר ח) היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת בשלח דף מו עמוד א

אתחשך ואתקדר נהורא וקדרותא אשתכח, כדין אתחברת אתתא בבעלה דתנינן אשה מספרת עם בעלה למשתעי בהדיה ועאלת להיכליה, לבתר כד בעי שמשא למיעל אתנהיר ואתת ליליא ונטיל ליה, כדין כל תרעין סתימין, וחמרין נערין וכלבין נבחין כד אתפלג ליליא שארי מלכא (למקרי) למיקם ומטרוניתא לזמרא ואתי מלכא ואקיש לתרעא דהיכלא ואמר (שיר ה) פתחי לי אחותי רעיתי וגו’, וכדין משתעשע בנשמתהון דצדיקיא, זכאה חולקיה דההוא דאתער ההוא זמנא במלי דאורייתא בגין דא כל אינון

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת בשלח דף נז עמוד א

ימינך יי’ נאדרי בכח, אמר ר”ש בשעתא דצפרא נהיר ואילתא קיימא בקיומה אתעברת בסטרהא ועאלת במאתן היכלין דמלכא, בר נש דאשתדל [עמוד א] בפלגות ליליא באורייתא בשעתא דאתער רוחא דצפון (ס”א ותיאובתא דאילתא) וכאיבת אילתא דא לאתערא בעלמא אתי עמה לקיימא קדם מלכא, בשעתא דנהיר צפרא (ס”א וההוא בר נש צלי צלותיה ומייחד שמא קדישא כדקא יאות) משכין עליה חד חוטא דחסד (ק”ל ב) מסתכל ברקיעא שריא עליה נהירו דסכלתנו דדעתא קדישא ומתעטר ביה בר נש

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת תרומה דף קל עמוד א

צאתנו ובואנו, ועל כל דא מגו דחילו דכל דא אנן מפקידינן גופין רוחין ונשמתין למלכותא עלאה די שולטנו דכלא בידהא, ועל דא צלותא דערבית בכל ליליא וליליא, השתא דקרבנין ומדבחן לא אשתכחו אנן עבדינן כל תקונין דאנן עבדין על רזא דנא, בפלגו ליליא כד רוח צפון אתער בטש בכל אינון מדורין דרוחין בישין ותבר חד (טנרא תקיפא) (צז א) סטרא אחרא ועאל ושאט לעילא ותתא וכל אינון [עמוד ב] חבילי טהירין עיילין לדוכתייהו ואתבר חילייהו ולא שלטין, וכדין קודשא ב”ה עאל לאשתעשעא עם צדיקיא

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת תרומה דף קלא עמוד א

בליליא, מה מלילה שומר מה מליל מה בין האי להאי, אלא כלא חד אבל בחולקא דא שלטא סטרא אחרא, ובחולקא דא לא שלטא כלל, ליל אצטריך לנטורא דכתיב (שמות יב) ליל (לז ב) שמורים הוא ועל דא חסר ה’ ודא איהו כד עאל ליליא עד דאתפלג, מפלגו ליליא ולהלאה שלטא לילה בה’ דכתיב ויהי בחצי הלילה, הוא הלילה הזה, (תהלים קלט) ולילה כיום יאיר וגו’, ובגין כך שומר מה מלילה שומר מה מליל, אמר שומר, אשכחנא בספרא דאדם מה בין ויאמר לאמר, ויאמר לעילא ואמר לתתא ואל משה אמר,

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת תרומה דף קלו עמוד א

לכמה צדיקייא בגנתא דעדן לתתא עד שעתא דכרוזא קאים וקארי מקודש מקודש, כדין נייחא שכיח ושכיכו לכלא, וחייבי גיהנם כלהו משתככי בדוכתייהו ואית לון נייחא ונשמתין כלהו מתעטרן אלין לעילא ואלין לתתא, זכאה עמא דחולקא דא להון, בפלגות ליליא דמעלי שבתא דחכימין מתערין לשמושא דלהון ההוא רוחא עלאה דמתעטרן ביה כד יומא אתקדש בשעתא דאינון ניימי בערסייהו ונשמתין אחרנין דלהון בעאן לסלקא למחמי ביקרא דמלכא כדין ההוא רוח עלאה דנחית במעלי שבתא נטיל ההיא

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת תרומה דף קלו עמוד א

דאינון ניימי בערסייהו ונשמתין אחרנין דלהון בעאן לסלקא למחמי ביקרא דמלכא כדין ההוא רוח עלאה דנחית במעלי שבתא נטיל ההיא נשמתא וסלקין לעילא ואתסחיא נשמתא אחרא בבוסמין דגנתא דעדן ותמן חמי מה דחמי וכד נחתא לאשראה בדוכתהא בפלגות ליליא ההיא נשמתא תבאת לדוכתהא, ובעי לאינון [עמוד ב] חכימין לומר חד פסוקא דאתערותא דההוא רוחא עלאה קדישא דעטרא דשבתא כגון (ישעיה סא) רוח יי’ אלהים עלי יען משח יי’ אותי לבשר ענוים וגו’ (יחזקאל א) בלכתם ילכו ובעמדם

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת תרומה דף קמג עמוד א

האי ליליא ינהיר לן למזכי לן לעלמא דאתי ולאעטרא מלין דיממא בליליא דא קמי עתיק יומין דהא כיומא דא שלים לא ישתכח בכל דרין אחרינן, זכאה חולקנא בעלמא דין ובעלמא דאתי, עאלו לביתיה דר”ש ורבי אלעזר ורבי אבא ורבי יוסי עמהון בתו עד דאתפלג ליליא, כיון דאתפלג ליליא אמר רבי שמעון לחבריא עידן איהו לאעטרא רתיכא קדישא לעילא באשתדלותא דילן, אמר ליה לרבי יוסי אנת דלא אשתמעו מילך בהאי יומא ביננא אנת הוי שירותא לאנהרא ליליא דהא השתא עידן רעותא איהו לאנהרא

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת תרומה דף קמג עמוד א

לן למזכי לן לעלמא דאתי ולאעטרא מלין דיממא בליליא דא קמי עתיק יומין דהא כיומא דא שלים לא ישתכח בכל דרין אחרינן, זכאה חולקנא בעלמא דין ובעלמא דאתי, עאלו לביתיה דר”ש ורבי אלעזר ורבי אבא ורבי יוסי עמהון בתו עד דאתפלג ליליא, כיון דאתפלג ליליא אמר רבי שמעון לחבריא עידן איהו לאעטרא רתיכא קדישא לעילא באשתדלותא דילן, אמר ליה לרבי יוסי אנת דלא אשתמעו מילך בהאי יומא ביננא אנת הוי שירותא לאנהרא ליליא דהא השתא עידן רעותא איהו לאנהרא עילא ותתא, פתח

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת תרומה דף קסה עמוד ב

עלמא דא ועלמא דאתי, כל מאן דאשתדל באורייתא אשתדל בחיים, חיים בהאי עלמא, וחיים בעלמא דאתי, אשתזיב מכל עונשין בישין דלא יכלין לשלטאה עליה, אי באשתדלותיה הכי, כ”ש מאן דעביד עובדא, רבי חייא ור’ אבא שרו בבי אושפיזייהו קמו בפלגות ליליא [עמוד א] לאשתדלא באורייתא, ברתיה דאושפיזא קמת ואנהירת לון שרגא ולבתר קיימת אבתרייהו למשמע מלין דאורייתא, פתח רבי יוסי ואמר (משלי ו) כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר, כי נר מצוה כל מאן דאשתדל בהאי

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת תרומה דף קעא עמוד ב

דלילא עד תלת שעתי חסר רביעא, מתמן ולהלאה לא נפקין בר זעירין, ואינון ככביא כלהו לא משמשי לבטלה ולא אתחזון לבטלה, ואית ככביא דקא משמשי כל ליליא בגין לאצמחא ולגדלא כל אינון מלין דאתפקדו עלייהו, ואית ככביא דקא משמשי עד פלגות ליליא וצמחין ומגדלין מראשיתא דליליא עד ההיא שעתא כל אינון מלין דאתפקדו עלייהו ואית ככביא דקא משמשי זעיר מליליא דכיון דאתחזי בהדי ההוא עשבא או ההוא דשאה מיד אשלים שמושיה ולא אצטריך יתיר בההוא ליליא, והא אינון לא קיימין

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת תרומה דף קעג עמוד ב

נעשה אדם בצלמנו כדמותנו והא אתמר, בליליא הא אמרת דהא בראשיתא דליליא כל אינון זינין ורוחין בישין מתערי בעלמא היך איהו יכיל למהוי דאי הכי הא תנינן דמסטרא דצפון נפקי כל הני זינין בישין ואת אמרת (ס”א ואתמר) דכד אתער רוח צפון בפלגות ליליא דהא כדין כל אינון רוחין בישין וסטרין בישין אתכנשו מעלמא ועאלין גו נוקבא דתהומא רבא, אי הכי הא בסטרא דדרום דאיהו ימינא אמאי משטטי אינון זינין בישין בריש ליליא דקא שלטא רוח דרום, אלא ודאי אלמלא ההוא סטרא דדרום דקא

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת תרומה דף קעג עמוד ב

בריש ליליא, ועלמא איהו כלא כניש, ועל דא קודשא בריך הוא אקדים אסוותא לעלמא בגוונא דא כמה דאתמר, זכאין אינון ישראל בהאי עלמא ובעלמא דאתי דקודשא בריך הוא אתרעי בהו מכל שאר עמין דעלמא, עאלו לביתא רבי אלעזר ורבי אבא, כד אתפלג ליליא קמו למלעי באורייתא אמר רבי אבא השתא ודאי איהו עידן רעותא לקודשא בריך הוא והא זמנין סגיאין אתערנא האי דקודשא בריך הוא בשעתא דאתפלג ליליא עאל גו אינון צדיקייא בגנתא דעדן ואשתעשע בהו, זכאה איהו מאן דאשתדל

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת תרומה דף קעג עמוד ב

דקודשא בריך הוא אתרעי בהו מכל שאר עמין דעלמא, עאלו לביתא רבי אלעזר ורבי אבא, כד אתפלג ליליא קמו למלעי באורייתא אמר רבי אבא השתא ודאי איהו עידן רעותא לקודשא בריך הוא והא זמנין סגיאין אתערנא האי דקודשא בריך הוא בשעתא דאתפלג ליליא עאל גו אינון צדיקייא בגנתא דעדן ואשתעשע בהו, זכאה איהו מאן דאשתדל באורייתא בההיא זמנא, אמר רבי אלעזר הא דאשתעשע קודשא בריך הוא גו צדיקיא בגנתא דעדן היך אשתעשע, אלא בההוא זמנא דאתפלג ליליא קודשא

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת תרומה דף קעג עמוד ב

דקודשא בריך הוא בשעתא דאתפלג ליליא עאל גו אינון צדיקייא בגנתא דעדן ואשתעשע בהו, זכאה איהו מאן דאשתדל באורייתא בההיא זמנא, אמר רבי אלעזר הא דאשתעשע קודשא בריך הוא גו צדיקיא בגנתא דעדן היך אשתעשע, אלא בההוא זמנא דאתפלג ליליא קודשא בריך הוא אתער ברחימו דשמאלא לגבי כנסת ישראל דהא לית רחימו אלא מסטרא דשמאלא, וכנסת ישראל לית לה דורונא למקרב לגבי מלכא או חשיבו מעליא אלא באינון רוחין דצדיקיא דקודשא בריך הוא חמי לון מתעטרן בכמה

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת כי תשא דף קצא עמוד א

(בלק קצד א) יונוס וימברוס, ובשעתי דיומא הוו עבדי תדיר חרשייהו, כל אלין חרשין עלאין הוו מסתכלי מכי נטי שמשא משירותא דשית שעות ומחצה עד שירותא דתשע ומחצה, דהיינו ערב רברבא, כל אינון חרשין זעירין משירותא דתשע ומחצה עד פלגות ליליא, אינון עלאין דבהו הוו מסתכלי מכי נטי שמשא, דהא כדין שראן תשע מאה ותשעין וחמש דרגין למשטטא על טורי חשוך, ורוחא דלהון הוה (בלק קצא א) משטטא על כל אינון חרשין (נ”א דרגין) בחרשייהו ואלין הוו עבדי כל מה דאינון בעאן, עד דכל

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת ויקהל דף קצה עמוד ב

יוסי אמאי משתעשע קודשא בריך הוא) בכה רבי אלעזר ואמר, ת”ח עד השתא קודשא בריך הוא אזדעזע תלת מאה ותשעין רקיעין ובטש בהו ובכה על חרבן בי מקדשא ואוריד תרין (יט ב) דמעין לגו ימא רבא ואדכר לבנוהי מגו בכיה, בגין דלתלת סטרין אתפלג ליליא בתריסר שעתי דהוו רשימין ביה ואי אתוספן שעתי בליליא אינון שעתי דמתוספאן דיממא אינון ולא אתחשיבו מליליא בר תריסר דאינון דילה, ואינון תריסר אתפלגו לתלת סטרין (זוהר רות כו א) ותלת משריין דמלאכין קדישין אתפלגו (ס”א

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת ויקהל דף קצה עמוד ב

משרייא תניינא אתמנא בארבע שעתי אחרנין ולא אמרי שירתא בר תרי שעתי עד דאתפלג ליליא ועאל קודשא בריך הוא בגנתא דעדן ואלין אינון אבלי ציון ואינון דבכו על חרבן בי מקדשא, ובשירותא דארבע שעתי אמצעין פתחי ואמרי (תהלים קלז) על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו וגו’ ואלין אינון דבכו על נהרות בבל עמהון דישראל [עמוד א] ממשמע דכתיב גם בכינו, ומנלן דבכו תמן דכתיב (ישעיה לג) הן אראלם צעקו חוצה, מהו חוצה דא בבל בגין דכלהו אוזפוה לשכינה עד בבל ותמן בכו עמהון דישראל, ועל

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת ויקהל דף קצו עמוד א

(ירמיה כה) יי’ ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאוג ישאג על נוהו ואדכר לון לישראל ואחית תרין דמעין לגו ימא רבא, וכדין אתער שלהוביתא חד דבסטר צפון ובטש רוחא חד דבסטר צפון בההוא שלהוביתא ואזלא ושאטא בעלמא וההיא שעתא אתפלג ליליא ושלהוביתא אזלא ובטש בגדפוי דתרנגולא וקארי כדין קודשא בריך הוא עאל בגנתא דעדן, וקודשא בריך הוא לית ליה נייחא עד דעאל לגנתא דעדן לאשתעשעא בנשמתהון דצדיקייא, וסימן (אסתר ז) כי נמכרנו אני ועמי וגו’, ויאמר המלך מי הוא זה

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת ויקהל דף רה עמוד א

דחכמתא, וחבורא וזווגא לא אשתכח ביומא אחרא בכל חדוה בלא ערבוביא (ס”א אלא בגין דא) אחרא כגון דא בגין דאינון נשמתין דפליגת פליגת לון בחכימין בצדיקים בחסידי כדקא יאות, (ס”א ותו בכל) ובכל ליליא וליליא זווגא אשתכח ודאי, אימתי בפלגות ליליא והא אוקימנא, אבל לא בכל סטרין כהאי זווגא, ובגין דא חכימין דידעין רזין בעיין לסדרא שמושא דלהון בהאי ליליא, מאי טעמא, בגין דכל יומי דשבתא אית לון רוחא אחרא דשרא על עלמא ובהאי ליליא אית לון רוחא אחרא קדישא עלאה דנחתא

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת ויקהל דף רט עמוד א

ועביד מינייהו עטרין למאריה, ויומא דא מתעטרין שתין (נ”א שבעין) רתיכין קדישין ליקרא דכרסייא באלין מלין דאתאמרו הכא יומא דא, אדהכי זקף עינוי וחמא דאערב שמשא, אמר ר’ אבא נהך לגבי האי כפר דאיהו קריב לגבן במדברא, אזלו וביתו תמן, בפלגות ליליא קם ר’ אבא ושאר חברייא לאשתדלא באורייתא, אמר רבי אבא מכאן ולהלאה נימא מלין לאתעטרא בהו צדיקיא דבגנתא דעדן דהשתא איהו זמנא דקודשא בריך הוא וכל צדיקיא דבגנתא דעדן צייתין לקליהון דצדיקיא די בארעא, פתח רבי

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת ויקהל דף ריב עמוד א

עונשא), זכאין אינון דנטרי פקודי אורייתא, ההיא נקודה קדישא דאיהי בעיא לאשתעשעא לעילא ולתתא ברוחיהון דצדיקייא כמה (ריא ב) דאתמר, כד ההוא נקודה בעא לאשתעשעא לתתא ברוחיהון דצדיקייא כאמא דחדאת על בנהא ואשתעשעת בהון ה”נ בפלגות ליליא איהי נחתא ואשתעשע’ בהו, רקיע דקאמרן דקיימא על גנתא איהי קיימא על ד’ רישי חיון ואינון ד’ אתוון (ריא א) דקאמרן אינון רזא דד’ חיון, והאי רקיעא קיימא לתתא (ס”א עלייהו) כמה דאתמר, רקיעא דההיא נקודא קיימא לעילא על אינון

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת ויקרא דף יב עמוד ב

ברכו את יי’ כל עבדי יי’ וגו’, האי קרא הא אוקמוה חברייא והא אתמר אבל האי שבחא הוא דכל אינון בני מהימנותא ומאן אינון בני מהימנותא אינון דמשתדלי באורייתא וידעין ליחדא שמא קדישא כדקא יאות, ושבחא דאינון בני מהימנותא אינון דקיימין בפלגו ליליא למלעי [עמוד א] באורייתא ומתדבק בה בכנסת ישראל לשבחא ליה לקודשא בריך הוא במלי דאורייתא, ת”ח בשעתא דבר נש קם בפלגות ליליא למלעי באורייתא ורוח צפון אתער בפלגות ליליא, ההיא אילתא קיימא ומשבחא ליה לקודשא בריך הוא,

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת ויקרא דף יג עמוד א

דמשתדלי באורייתא וידעין ליחדא שמא קדישא כדקא יאות, ושבחא דאינון בני מהימנותא אינון דקיימין בפלגו ליליא למלעי [עמוד א] באורייתא ומתדבק בה בכנסת ישראל לשבחא ליה לקודשא בריך הוא במלי דאורייתא, ת”ח בשעתא דבר נש קם בפלגות ליליא למלעי באורייתא ורוח צפון אתער בפלגות ליליא, ההיא אילתא קיימא ומשבחא ליה לקודשא בריך הוא, ובשעתא דהיא קיימא כמה אלף וכמה רבבן קיימין עמה בקיומייהו וכלהו שארין לשבחא למלכא קדישא, ההוא מאן דזכי וקם בפלגות ליליא למלעי

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת ויקרא דף יג עמוד א

כדקא יאות, ושבחא דאינון בני מהימנותא אינון דקיימין בפלגו ליליא למלעי [עמוד א] באורייתא ומתדבק בה בכנסת ישראל לשבחא ליה לקודשא בריך הוא במלי דאורייתא, ת”ח בשעתא דבר נש קם בפלגות ליליא למלעי באורייתא ורוח צפון אתער בפלגות ליליא, ההיא אילתא קיימא ומשבחא ליה לקודשא בריך הוא, ובשעתא דהיא קיימא כמה אלף וכמה רבבן קיימין עמה בקיומייהו וכלהו שארין לשבחא למלכא קדישא, ההוא מאן דזכי וקם בפלגות ליליא למלעי באורייתא קודשא בריך הוא אצית ליה כמה דאוקמוה

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת ויקרא דף יג עמוד א

קם בפלגות ליליא למלעי באורייתא ורוח צפון אתער בפלגות ליליא, ההיא אילתא קיימא ומשבחא ליה לקודשא בריך הוא, ובשעתא דהיא קיימא כמה אלף וכמה רבבן קיימין עמה בקיומייהו וכלהו שארין לשבחא למלכא קדישא, ההוא מאן דזכי וקם בפלגות ליליא למלעי באורייתא קודשא בריך הוא אצית ליה כמה דאוקמוה דכתיב (שיר ח) היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני, וכל אינון אוכלוסין לעילא וכל בני תושבחתא דמזמרין למאריהון כלהו משתככי בגין תושבחתא דאינון דלעו באורייתא

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת ויקרא דף כא עמוד ב

ועיף אקרי לבר מאתר דשכינתא שריא בגין דמים חיים לא שכיח הכא ומאן אינון מים חיים דא שכינתא דכתיב בה (בראשית כו) באר מים חיים ועל דא ארץ ציה ועיף בלי מים כתיב, אמרו רבי חייא ורבי יוסי ודאי אורחא תקינא קמן עאלו למערתא ודמכו בפלגו ליליא שמעו קל חיותא במדברא דנהמי, אתערו, אמר רבי חייא הא עידן הוא לסייעא לכנסת ישראל דהיא משבחת למלכא אמרו כל חד וחד לימא מלה ממה דשמע וידע באורייתא, יתבו כלהו, פתח רבי חייא ואמר (תהלים כב) למנצח על אילת השחר מזמור

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת ויקרא דף כא עמוד ב

ולערסייהו וחמאן דיוקנא דמלכא קדישא ומסתפי דהא אתקפו בערסייהו במלי דשמא קדישא, ובני נשא נשמתהון סלקין כל חד וחד כדחזי ליה והא אוקמוה, זכאה חולקהון דצדיקיא דנשמתהון סלקין לעילא ולא מתעכבי באתר אחרא דלא אצטריך, כד אתפלג ליליא כרוזא קאים וכריז ופתחין פתיחו, כדין רוחא חד דסטר צפון אתער, ואקיש [עמוד א] בכנור דדוד ומנגן מאליו ושבחת למלכא וקודשא בריך הוא משתעשע בצדיקייא בגנתא דעדן, זכאה חולקיה מאן דאתער בההוא זמנא ואשתדל באורייתא וכל מאן דקאים

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת ויקרא דף כג עמוד ב

דמאריה דלא אתער רוחיה ולא אשגח ליקרא דמאריה כד נהיר יממא כרוזא קרי עליה ואמר ולא אמר איה אלוה עושי נותן זמירות בלילה לסייעא ליה באינון תושבחן ולמהוי כלא בסיועא חדא, עושי, עושני מבעי ליה, מהו עושי אלא בשעתא דב”נ קם בפלגות ליליא ואשתדל ברנה דאורייתא דרנה דאורייתא לא אתקרי אלא בליליא, וכד איהו אשתכח באורייתא, כד נהיר יממא קודשא בריך הוא וכנסת ישראל מתקני ליה בחד חוטא דחסד לאשתזבא מכלא ולנהרא ליה בין עלאין ותתאין, רבי יהודה אמר אנא

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת ויקרא דף כג עמוד ב

יממא קודשא בריך הוא וכנסת ישראל מתקני ליה בחד חוטא דחסד לאשתזבא מכלא ולנהרא ליה בין עלאין ותתאין, רבי יהודה אמר אנא שמענא דאמר ר’ אבא האי קרא איה אלוה עושי עושה לי מבעי ליה מהו עושי, אלא כמה דאמרת בשעתא דאיהו קם בפלגות ליליא ואשתדל באורייתא כד נהיר יממא אתער אברהם, בההוא חוטא דיליה דכתיב ביה (בראשית יד) אם מחוט ועד שרוך נעל וגו’, וקודשא בריך הוא וכנסת ישראל מתקני ליה ועבדי ליה בכל יומא בריה חדשה הדא הוא דכתיב אלוה עושי והא (לך

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת ויקרא דף כג עמוד ב

נודע אליו כמה דכתיב (שמות כא) או נודע כי שור נגח הוא, ומאן דקאים בליליא למלעי באורייתא אורייתא קא מודעא ליה חוביה ולא באורח דינא אלא כאמא דאודעא לברה במלה רכיך והוא לא אנשי ליה ותב בתיובתא קמי מאריה ואי תימא דוד דהוה קם בפלגא ליליא אמאי אתערו עליה בדינא אלא שאני דוד דאיהו עבר במה דאתקשר ובעא דינא ובמה דעבר אתדן, הוא חטא לקבליה דמלכותא קדישא, ולגבי ירושלם קדישא ובג”ד אתתרך מירושלם ומלכותא אעדיו מיניה עד [עמוד א] דאתתקן כדקא יאות

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת תזריע דף מד עמוד א

רבי חייא ור’ אחא הוו יתבי ליליא חד קמיה דרבי אבא, קמו בפלגות ליליא למלעי באורייתא עד דנפקו לבר חמו חד ככבא דהוה בטש ג’ זמני בככבי אחרא וסתים נהוריה, אדהכי שמעו תרי קלי בתרי סטרי, קלא חד לסטר צפון לעילא, וקלא [עמוד ב] חד לתתא וההוא קלא אכריז ואמר עולו ואתכנישו לאתרייכו השתא אסתמרותא דנוקבא פתיחא קודשא בריך הוא עאל לטיילא בגינתא לאשתעשעא בצדיקייא די בגנתא, אעבר ההוא קלא ושכיך, אהדרו רבי אחא ורבי חייא אמרו הא ודאי עדן רעותא דאתערותא דכ”י

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת תזריע דף מט עמוד ב

אכריז ואמר (תהלים לב) אל תהיו כסוס כפרד אין הבין, במה אתפרשן בני נשא מסוס ופרד בקדושה דגרמייהו לאשתכחא שלימין ורשומין מכלא ועל דא זווגא דבני נשא הוא בזמנין ידיען לכוונא רעותא לאתדבקא ביה בקודשא בריך הוא, והא אתערו בפלגות ליליא קודשא בריך הוא עאל בגנתא דעדן לאשתעשעא עם צדיקייא וכ”י משבחת ליה לקודשא בריך הוא והוא שעתא דרעותא לאתדבקא בהו, וחברייא דמשתדלי באורייתא משתתפי בה בכ”י לשבחא למלכא קדישא ואתעסקן באורייתא שאר בני נשא

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת מצורע דף נד עמוד א

ולאעברא להוא רוחא מסאבא מעלמא דכתיב (ישעיה נב) לא יוסיף יבא בך עוד ערל וטמא וכתיב (זכריה יג) ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ, מן הארץ ודאי (מאן דאתי לאסתאבא מסאבין ליה ודאי), רבי חזקיה הוה יתיב קמיה דרבי אלעזר ליליא חד קמו בפלגות ליליא למלעי באורייתא, פתח רבי אלעזר ואמר (קהלת ו) ביום טובה היה בטוב וגו’ גם את זה לעומת זה עשה האלהים וגו’ ביום טובה היה בטוב וזמנא דאסגי קודשא בריך הוא חסד בעלמא בעי בר נש למיהך בשוקי ולאתחזאה קמי כלא דהא כד שארי

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אחרי מות דף סד עמוד ב

כי ינטו צללי ערב, וההיא שעתא בעי ב”נ לאזדהרא בצלותא דמנחה, בזמנא דמטי ליליא אינון אלף וחמש מאה וארבעין ותמניא אקרון מברא לפרוכתא ואמרין שירתא כדין דינין דלתתא מתערין ואזלין ושאטין בעלמא, ואלין אמרין שירתא עד דיתפלג ליליא משמרה ופלגא, בתר דיתפליג ליליא מזדמני כלהו אחריני כחדא ואמרי תהלות כמה דאת אמר (ישעיה ס) תהלות יי’ יבשרו, ר’ יהודה אמר כד רעוא אשתכח בצפרא תהלות יי’ מבשרין, ר’ יוסי אמר בתר דרוחא דצפון אתער בפלגות ליליא ואזיל ליה, תהלות

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אחרי מות דף סד עמוד ב

אמרין שירתא עד דיתפלג ליליא משמרה ופלגא, בתר דיתפליג ליליא מזדמני כלהו אחריני כחדא ואמרי תהלות כמה דאת אמר (ישעיה ס) תהלות יי’ יבשרו, ר’ יהודה אמר כד רעוא אשתכח בצפרא תהלות יי’ מבשרין, ר’ יוסי אמר בתר דרוחא דצפון אתער בפלגות ליליא ואזיל ליה, תהלות מבשרי עד דייתי צפרא ואתער האי בקר כדין חדוותא וברכאן אשתכח בעלמא, תאנא אמר רבי אבא כלהו הכי ועילא מנהון סרכין תלתא, בההיא שעתא דאתער האי בקר ומתערין תושבחן כל אינון אלף וחמש מאה וחמשין

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אחרי מות דף סז עמוד ב

רבי אבא הוה יתיב קמיה דר’ שמעון קם ר’ שמעון בפלגו ליליא למלעי באורייתא, קמו רבי אלעזר ורבי אבא עמיה, פתח רבי שמעון ואמר (תהלים מב) כאיל תערוג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלהים, האי קרא אוקמוה חברייא זכאן אינון ישראל מכל עמין דקודשא בריך הוא יהב לון אורייתא קדישא ואורית לון נשמתין קדישין מאתר קדישא בגין למעבד פקודוי ולאשתע’ באורייתא, דכל מאן דאשתעשע באוריית’ לא דחיל מכלא דכתיב (תהלים קיט) לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי, מאן אינון שעשועי,

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אחרי מות דף סח עמוד א

נגיד ונפיק ומשתקייא גנתא, בגין כך איל וצבי כחדא משתכחי (נ”א איל וצבי אקרון עטרת ויסוד) צדק וצדיק, תאנא כתיב (תהלים כט) קול יי’ יחולל אילות, אילות אילת כתיב חסר דא אילות השדה (נ”א דא אילת השחר) (ד”א אילות השדה) דתניא בפלגות ליליא בשעתא דקודשא בריך הוא עאל לגנתא דעדן לאשתעשעא עם צדיקיא האי קול נפיק וכאיב כל אינון אילתא דסחרני כורסייא יקירא קדישא הדא הוא דכתיב (שיר ג) ששים גבורים סביב לה, ד”א יחולל אילות כמה דאת אמר (איוב כו) חוללה ידו נחש

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת קדושים דף פא עמוד א

סמוכין דא לדא, אלא הכי תאנא כל מאן דאסתמר מאלין עריין בקדושה אתעביד ודאי, וכ”ש אי אתקדש בקדושה דמאריה, והא אתערו חברייא, אימתי עונתן דכלא לאתקדש בר נש, ת”ח מאן דבעי לאתקדשא ברעותא דמאריה לא לישמש אלא מפלגות ליליא ואילך או בפלגות ליליא, דהא בההיא שעתא קודשא בריך הוא אשתכח בגנתא דעדן וקדושה עלאה אתער, וכדין שעתא היא לאתקדשא, האי לשאר בני נשא, תלמידי חכמים דידעין ארחוי דאורייתא בפלגות ליליא שעתא דלהון למיקם למלעי

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת קדושים דף פא עמוד א

הכי תאנא כל מאן דאסתמר מאלין עריין בקדושה אתעביד ודאי, וכ”ש אי אתקדש בקדושה דמאריה, והא אתערו חברייא, אימתי עונתן דכלא לאתקדש בר נש, ת”ח מאן דבעי לאתקדשא ברעותא דמאריה לא לישמש אלא מפלגות ליליא ואילך או בפלגות ליליא, דהא בההיא שעתא קודשא בריך הוא אשתכח בגנתא דעדן וקדושה עלאה אתער, וכדין שעתא היא לאתקדשא, האי לשאר בני נשא, תלמידי חכמים דידעין ארחוי דאורייתא בפלגות ליליא שעתא דלהון למיקם למלעי באורייתא לאזדווגא בכ”י

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת קדושים דף פא עמוד א

ברעותא דמאריה לא לישמש אלא מפלגות ליליא ואילך או בפלגות ליליא, דהא בההיא שעתא קודשא בריך הוא אשתכח בגנתא דעדן וקדושה עלאה אתער, וכדין שעתא היא לאתקדשא, האי לשאר בני נשא, תלמידי חכמים דידעין ארחוי דאורייתא בפלגות ליליא שעתא דלהון למיקם למלעי באורייתא לאזדווגא בכ”י לשבחא לשמא קדישא למלכא קדישא, בליליא דשבתא דרעותא דכלא אשתכח זווגא דלהון בההיא שעתא, לאפקא רעותא דקודשא בריך הוא וכ”י כמה דאתמר דכתיב (דברים יד) בנים אתם ליי’

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אמור דף צ עמוד א

בריך הוא דכל מאן דדחיל ליה אתקרי מאינשי דביתא דמלכא ועליה כתיב (שם קיב) אשרי איש ירא את ה’, מהו טרף נתן ליראיו אלא כמה דכתיב (משלי לא) ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה, מהכא אוליפנא דכל בר נש דלעי באורייתא בליליא וקם בפלגות ליליא בשעתא דכנסת ישראל אתערת לאתקנא ביתא למלכא האי אשתתף בהדה והאי אקרי מבי מלכא ויהבין ליה כל יומא מאינון תיקוני ביתא הדא הוא דכתיב ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה, מאן ביתה כל אינון דמשתתפי בהדה בליליא אקרון ביתה בני

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אמור דף צה עמוד א

ליי’ דא הוא פתחא ודאי לאעלא למלכא, זה השער ליי’ לאשכחא ליה ולאתדבקא ביה, ועל דא פתחי לי אחותי רעיתי שראשי וגו’, בגין לאזדווגא עמך ולמהוי עמך בשלם דעלמין, ת”ח בשעתא דקודשא בריך הוא הוה קטל לבוכרי דמצראי כל אינון דקטל בפלגות ליליא ואחית דרגין מעילא לתתא, ביה שעתא עאלו ישראל בקיומא דאת קדישא אתגזרו ואשתתפו בכנסת ישראל ואתאחדו בה, כדין ההוא דמא אחזיאו ליה על פתחא, ותרין דמי הוו חד דפסחא וחד דמא דאתגזרו, והוה רשים על פתחא רשימא

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אמור דף קו עמוד א

לחברייא דאינון בין מחצדי חקלא (דאי לאו) תיפח רוחיהון דאינון דאתיין לגלאה לאינון דלא ידעי, ת”ח כתיב וינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי האי קרא הא אוקימנא אבל דא בר אינתו אחרא דאבוי בעלה דשלומית הוה, וכיון דאתא ההוא מצראה עלה בפלגות ליליא תב לביתא וידע מלה אתפרש מנה ולא אתא עלה, ונטל אינתו אחרא ואוליד להאי ואקרי איש הישראלי, ואחרא בן הישראלית, אי אינון אינצו הכא כחדא מאי קא בעי הכא שמא קדישא ואמאי קלל שמא קדישא, אלא איש הישראלי אמר מלה

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת בהר דף קז עמוד ב

כיון דעאל ליליא ותרעין סתימין דינין תתאין מתערין בעלמא ואזלין ושאטין חמרי ואתני וכלבי, חמרי הא אוקימנא וכלבי ואתני לא שאטן ולא אזלין אלא בהו עבדי חרשיא לבני נשא כגון בלעם ואוקמוה, כדין כל בני עלמא ניימין ומזבח תתאה דלבר אתוקד, בפלגות ליליא אתער רוח צפון, ומההוא מזבח תתאה נפיק שלהובא דאשא ותרעין אתפתחו ודינין תתאין אתכנשו בנוקבייהו, וההוא שלהובא אזיל ושאט ותרעין דג”ע אתפתחו עד דמטי (נ”א צפרא) ההוא שלהובא אתפלג לכמה סטרין דעלמא ועאל [עמוד א] תחות

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת בחוקותי דף קיג עמוד ב

ועשיתם אתם ודאי, כגוונא דא אר”ש (שמואל ב ח) ויעש דוד שם וכי דוד עביד ליה אלא בגין דאזיל בארחי דאורייתא ועביד פקודי אורייתא ואנהיג מלכותא כדקא יאות כביכול עשה שם לעילא ולא הוה מלכא בעלמא דזכה [עמוד ב] להאי כדוד דהוה קם בפלגות ליליא והוה משבח ליה לקודשא בריך הוא עד דסליק שמא קדישא בכורסייה בשעתא דסליק נהורא דיממא כביכול הוא עבד שם ממש כמה דאת אמר (ויקרא כד) ויקוב בן האשה הישראלית את השם ויקלל ובגין כך ויעש דוד שם ועל דא ועשיתם

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת בחוקותי דף קיד עמוד א

לכם לאלהים, כיון דמשכנא דילי גבייכו בודאי תנדעון דאנא אזיל עמכון כמה דאת אמר (דברים כג) כי יי’ אלהיך מתהלך בקרב מחניך להצילך ולתת אויביך לפניך והיה מחניך קדוש, ר’ יצחק ור’ יהודה הוו שכיחי ליליא חד בכפר קריב לימא דטבריא קמו בפלגות ליליא א”ר יצחק לר’ יהודה נימא במלי דאורייתא דאף על גב דאנן באתר דא לא בעינא לאתפרשא מאילנא דחיי, פתח ר’ יהודה ואמר (שמות לג) ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה וגו’, ומשה יקח את האהל, אמאי, אלא אמר משה הואיל

  1. זוהר כרך ג (במדבר) פרשת נשא דף קכא עמוד א

עד דאתי ועאל ליליא בגין לקבלא ליה (לליליא) ומזמנא דשארי צלותא דמנחה אתפרש שמלא לקבלא (לי’) ואתער ליליא, בתר דאתער כל אינון נטורי פתחין דלבר כלהו מתערין בעלמא ואתפשטו, וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא והא אתמר, בפלגות ליליא ממש אתער שמאלא כמלקדמין וורדא קדישא סלקא ריחין והיא משבחת וארימת קלא וכדין סלקא ושריא רישא לעילא בשמאלא [עמוד ב] ושמאלא מקבל לה, כדין כרוזא קארי בעלמא דהא עידן הוא לאתערא לשבחא ליה למלכא וכדין תושבחתן מתערין

  1. זוהר כרך ג (במדבר) פרשת שלח לך דף קנו עמוד ב

בהדה בגין דהיא (יתבת) וכל אכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה וכל אינון דאשתכחו (נ”א דאשתתפו בהדה) בתושבחתא דאורייתא כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהון ואלין רשימין ביממא, ת”ח שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך ואינון אתוון ם דמנצפך כליל לון ם אוקמוה (ישעיה ט) לםרבה המשרה נ’ הוה אסתים להאי ולהאי כדין כתרין כלילן הוא ו’ (נ”א י’) דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא בתר דאולידת פתיחא הות בחד רישא דפתחא כד אתחריב בי

  1. זוהר כרך ג (במדבר) פרשת שלח לך דף קסו עמוד ב

על צערא דישראל, כד אתי צפרא דלקין כלהו מגרמייהו, אדהוו יתבי אמרי הא רמש ליליא, א”ל לר”ש אי חסידא קדישא נהירו דעלמא טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא וכתוב מלין אלין דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריה, עד פלגו ליליא דקודשא בריך הוא עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא וכדין כל חד וחד פרח לתמן, ולמחר נהוי גבך הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך, פרחי, בכה ר”ש וגעא, פתח ואמר (משלי ה) אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת

  1. זוהר כרך ג (במדבר) פרשת שלח לך דף קסז עמוד ב

לגבי קודשא בריך הוא, לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין דלא אתמסרן לאתגלאה ולית מאן דחמי לון, בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא דאמינא לך וגוברין אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא בין בהאי עלמא, בין בההוא עלמא, זווגא דההוא עלמא אתדבקותא דנשמתא בנשמתא נהורא בנהורא זווגא דהאי עלמא גופא בגופא וכלא כמה דאתחזי זינא בתר זיניה זווגא בתר זווגא גופא בתר גופא זווגא דההוא עלמא נהורא בתר נהורא, היכלין

  1. זוהר כרך ג (במדבר) פרשת שלח לך דף קעא עמוד ב

יומא דנפיקנא הכא, אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס”א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי (מלכים א יד) תא הרצים עד פלגו ליליא, מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו, בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא

  1. זוהר כרך ג (במדבר) פרשת שלח לך דף קעא עמוד ב

הכא, אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס”א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי (מלכים א יד) תא הרצים עד פלגו ליליא, מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו, בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי

  1. זוהר כרך ג (במדבר) פרשת בלק דף קצג עמוד א

רבי אלעזר ורבי אבא הוו אזלי למיחמי לרבי יוסי בר’ שמעון בן לקוניא חמוי דרבי אלעזר, קמו בפלגות ליליא למלעי באורייתא יתבו, א”ר אלעזר השתא הוא עדנא דקודשא בריך הוא עאל בגנתא דעדן לאשתעשע בצדיקייא דתמן, א”ר אבא שעשועא דא מאי הוא והיך ישתעשע בהו, א”ר אלעזר מלה דא רזא סתימא איהו [עמוד ב] טמירא לגבי דלא ידיע א”ל וכי בריקניא הוו סמכין רברבין דמקדמת דנא בהאי עלמא דלא ידעו ולא רדפו אבתרה למנדע על מה קיימין בהאי עלמא ומה הוו מחכאן בההוא עלמא:

  1. זוהר כרך ג (במדבר) פרשת פנחס דף ריג עמוד ב

רבי יהודה פתח ואמר (תהלים פו) שמרה נפשי כי חסיד אני הושע עבדך וגו’, סופיה דקרא אית לאסתכלא ולבתר קרא כלא, סופיה דקרא כתיב הבוטח אליך הבוטח בך מבעי לי’ מאי הבוטח אליך אלא כביכול דוד מבטח ליה דלא יעבר ליה פלגות ליליא בשנתא כמה דכתיב (שם קיט) חצות לילה אקום להודות לך, קמתי מבעי ליה אלא אקום ואתקשר בך לעלמין, שמרה נפשי שמור מבעי ליה והא תנינן דלית את באורייתא דלא אית בה רזין עלאין ויקירין, שמרה לקודשא בריך הוא קאמר שמרה לההוא חולקא

  1. זוהר כרך ג (במדבר) פרשת פנחס דף ריז עמוד ב

נשמתהון דצדיקייא וכל חיילין קדישין אתזנו מתמן, חסידה ברתיה דאברהם אבינו דאקרי חסיד ועבד חסד עם כל בני עלמא בגין כך אקרי (שמות צה ב) חסידה ברושים ביתה בין דרועי עלמא יתבא, ובחבורא קדמאה, רבי אבא ור’ יוסי קמו למלעי באורייתא בפלגות ליליא עד דהוו יתבי ולעאן באורייתא א”ר יוסי הא דא”ר חייא אנוש כחציר ימיו שפיר קאמר אבל במאי אוקימנא סופיה דקרא כי רוח עברה בו ואיננו ולא יכירנו עוד מקומו, א”ל הכי הוא ודאי אנוש כחציר ימיו כמה דאמר כציץ השדה ההוא שדה

  1. זוהר כרך ג (במדבר) פרשת פנחס דף רמט עמוד ב

מזונא) אזלת בגו ההוא טורא דחשוכא ארח לרגלה חויא חדא עקימא ואזיל לרגלה, ואיהי סלקא מתמן לגבי טורא דנהורא, כיון דמטת תמן זמין לה קודשא בריך הוא חויא אחרא ונפיק ומקטרגא דא בדא ואיהי אשתזיבת ומתמן נטלת מזונא ותבת לאתרה בפלגות ליליא ומפלגו לילא שריא לפלגא עד דסליקת קדרותא דצפרא כיון דאנהיר יממא אזלת ולא אתחזיאת כמה דאתמר, ובשעתא דעלמא אצטריך למטרא מתכנשין לגבה כל שאר חיון והיא סליקת לריש טורא רמאה ואתעטפת רישהא בין ברכהא וגעת גועה

  1. זוהר כרך ג (דברים) פרשת ואתחנן דף רס עמוד א

למימסר גביה פקדונא דנפשיה, והא אוקמוה בגין דכל עלמא טעמין טעמא דמותא דהא אילנא דמותא שריא בעלמא וכל רוחא דבני נשא נפקין וסלקין ואתטמרן (ס”א ואתמסרן) גביה ובגין דאינון בפקדונא כלהו תייבין לאתרייהו, ת”ח כד אתער רוח צפון בפלגות ליליא וכרוזא נפיק וקודשא בריך הוא אתי לגנתא דעדן לאשתעשעא ברוחיהון דצדיקייא כדין מתכווני (נ”א מתערי) כל בני מטרוניתא וכל בני היכלא לשבחא ליה למלכא קדישא וכדין כל אינון פקדונין דרוחין דאתמסרן בידה כלהו אתיב למאריהון, ורובא

  1. זוהר כרך ג (דברים) פרשת ואתחנן דף רס עמוד א

צלי צלותא קמי מאריה בצלותא בעי למיקם כגוונא (ס”א בזווגא) דמלאכי עלאי לאתחברא בהדייהו דאינון אקרון העומדים כמה דאת אמר (זכריה ג) ונתתי לך מהלכים בין העומדים ולכוונא רעותיה קמי מאריה ויתבע בעותיה, ת”ח בשעתא דב”נ קאים בפלגות ליליא מערסיה לאשתדלא באורייתא כרוזא קארי עליה ואמר (תהלים קלד) הנה ברכו את יי’ כל עבדי יי’ העומדים בבית יי’ בלילות השתא כד איהו קאים בצלותא קמי מאריה ההוא כרוזא קארי עליה ואמר ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה בתר

  1. זוהר כרך ג (דברים) פרשת ואתחנן דף רסה עמוד א

אמר ר”ש בשעתא דב”נ אקדים בפלגות ליליא וקם ואשתדל באורייתא עד דנהיר צפרא בצפרא אנח תפילין ברישיה ותפילין ברשימא קדישא בדרועיה ואתעטף בעטופא דמצוה ואתי לנפקא מתרעא דביתיה אערע במזוזה רשימא דשמא קדישא בתרעא דביתיה ארבע מלאכין קדישין מזדווגן עמיה ונפקין עמיה מתרעא דביתיה ואוזפי ליה לבי כנישתא ומכרזי קמיה הבו יקרא לדיוקנא דמלכא קדישא הבו יקרא לבריה דמלכא לפרצופא יקרא דמלכא רוחא קדישא שריא עליה אכריז ואמר (ישעיה מט) ישראל אשר

  1. זוהר כרך ג (דברים) פרשת ואתחנן דף רסח עמוד א

על מזוזות ביתך, ובשעריך, הא י’ לקבל י’ אמירן, ועל דא פרשיין אלין כלל רב אינון באורייתא זכאה חולקיה מאן דאשלים ליה בכל יומא תרי זימני דהא אתקדש בפומיה שמא קדישא כדקא יאות, ר’ אחא הוה קאים עמיה דר’ אלעזר ליליא חד בתר פלגות ליליא והוו משתדלי באורייתא, פתח ר’ אלעזר (נ”א ר’ אחא) ואמר (דברים לב) כי הוא חייך ואורך ימיך וגו’, ת”ח על כל תנאין (נ”א פקודין) דגזר קודשא בריך הוא כד עאלו לארעא דישראל גזרה דאורייתא הוה, מאי טעמא בגין דשכינתא לא מתיישבא בארעא

  1. זוהר כרך ג (דברים) פרשת וילך דף רפד עמוד א

זמירות תושבחן דכנסת ישראל קמי קודשא בריך הוא בלילה בלילה בזמנא דאיהי אזדמנא (דקודשא בריך הוא) (ס”א אזדווגא דשכיחא) ושכיחא לשבחא ליה לקודשא בריך הוא (בלילה בזמנא דאיהי אזווגא) ומשתעשע עם צדיקייא בגנתא דעדן, ואימתי מפלגות ליליא ואילך וכדין זמירות שמענו (בלילה) תושבחן וזמירות כמה דאת אמר (ויקרא כה) לא תזמור, וכתיב (ישעיה כה) זמיר עריצים יענה אעקרותא מאתרייהו כל אינון תקיפין דהא כד עייל ליליא כמה עריצים גרדיני נימוסין שכיחין בעלמא אזלין ושייטן

  1. זוהר כרך ג (דברים) פרשת וילך דף רפד עמוד א

זמירות שמענו (בלילה) תושבחן וזמירות כמה דאת אמר (ויקרא כה) לא תזמור, וכתיב (ישעיה כה) זמיר עריצים יענה אעקרותא מאתרייהו כל אינון תקיפין דהא כד עייל ליליא כמה עריצים גרדיני נימוסין שכיחין בעלמא אזלין ושייטן בעלמא לקטרגא מפלגות ליליא ואילך אתער רוחא חדא ואעקר לכלהו מאתרייהו ואעבר לון דלא ישלטון, זמירות שמענו תושבחן דכנסת ישראל בליליא וכל דא למה צבי לצדיק לאזדווגא בזווגא חדא (לקדושא) דקודשא בריך הוא [עמוד ב] ולאתקדשא בקדושה חדא, ואומר רזי לי

  1. זוהר – סתרי תורה כרך א (בראשית) פרשת וירא דף ק עמוד א

סליק ונחית, זה”ר נציץ לכל עיבר, זה”ר נגיד ונפיק, זה”ר דלא פסיק לעלמין, זה”ר דעביד תולדין, זה”ר טמיר וגניז נציצו דכל נציצין ושרגין כלא ביה נפיק וטמיר סתים וגליא חזי ולא חזי (זה”ר) ספרא דא מבועא דבירא נפקי ביממא טמיר בליליא אשתעשע בפלגות ליליא בתולדין דאפיק, זה”ר דזהיר ואנהיר לכלא כללא דאורייתא ודא איהו דאתחזי וכל גוונין סתימין ביה ואתקרי בשמא דאדנ”י תלת גוונין אתחזי לתתא מהאי תלת גוונין לעילא מאלין עלאין אתמשך כלא (ס”א לגבי זהר) (אינון עלאין, זהר) דלא

  1. זוהר – תוספת כרך ג (ויקרא, במדבר, דברים) דף שג עמוד א

בליליא בההוא שעתא דעאל קודשא בריך הוא בהדי צדיקייא בגינתא אצטריך לומר קרא דא ברעותא דלבא ולכוונא דעתיה ביה ובתר (תהלים קלט) אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאד והיינו שבחא דחסידי קדמאי כד אתערו בפלגות ליליא ובתר מסדרי שבחייהו ולעאן באורייתא, שעשועא דקודשא בריך הוא מאי היא אלא כל צדיקייא דקיימן בדיוקנייהו מתלבשן בגנתא בכל יומא ויומא כיון דאיתסחאן בטלא דזמין קודשא בריך הוא לאחייא ביה מתייא עאלין כלהו לגבי משיח ושאלין מה

  1. זוהר – תוספת כרך ג (ויקרא, במדבר, דברים) דף שג עמוד א

עלאה דכלהו מתיבתי דתמן ועלייהו כמה ממנן ומתחדשי תמן כמה חדושין באורייתא לבתר נפקי כלהו וחמאן כד אתי אליהו לגבי אבהן איהו נפיק ואינהו עאלין וקיימין קמי אבהן וחדו בהו בכמה בנין קדישין דבסחרנייהו וחדאן כלהו כד עייל קודשא בריך הוא בפלגות ליליא כלהו קיימי מתקנן כדקא יאות וכל אשתדלותא דאשתדלי כל ההוא יומא בחדושי דאורייתא קודשא בריך הוא תיאובתיה באינון צדיקייא דחדישו בה מלין ואשתעשע בהו ובאינון מלין לבתר כלהון מתקנן דכר ונוקבא וקודשא בריך הוא בתר דארח

  1. זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת בראשית דף י עמוד ב

שומר כי מעלות יש להם אלה למעלה מאלה על כן נאמר שיר המעלות ממעלות המלאכים שהם אומרים שירה וזהו בראשית שי”ר תא”ב ברא אלהים את השמים ואת הארץ: רבי חזקיה הוה אזיל באורחא והוה עמיה ר’ יוסי בר חלפתא קמו למיזל בתר פלגות ליליא עד [עמוד א] דהוו אזלי א”ר יוסי לרבי חזקיה מאי עבידנא דהא תנינן לעולם יצא אדם בכי טוב א”ל רבי [חזקיה] יוסי ברי תא שמע (סדר) [נ”א הדר] נעימות קל גלגלי חיותא דאינון משבחן שירתא קדם אלהנא. עד דארכין אודניה שמע קל תושבחא

  1. זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת בראשית דף יא עמוד א

ומאי שירתא אמרין מה אנוש כי תזכרנו וגו’ ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו וגו’ ה’ אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ [שם ח]. במשמרה שניה נסבין שירתא אינון דנקראים מלאכים וחשמלים ואראלים ומאי אמרי הבו לה’ בני אלים [שם כט]. בפלגות ליליא ממש עד דסיים משמרה שניה דההיא שעתא היא דקב”ה מסתכל בעדן ממש דגניז לצדיקים לעתיד לבוא. פתחי חיות הקדש ובתריהון שרפים ואופנים וכרובים ואמרי מה רב טובך אשר צפנת ליראיך [שם לא]. סולו לרוכב בערבות ביה שמו [שם

  1. זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת בראשית דף כג עמוד א

ורחמנותא דהקב”ה דאע”ג דבגיניה מטא ליה דינא בידיה בדינא. ממטי ליה רוחא דאסוותא בכל יומא עד דיכשר אינש עובדוהי ויתוב מנייהו קמי מאריה וכדין משדר ליה אסוותא על ידוהי דההוא שליחא דממנא עלוהי. רוח דרום מנשבת מרישא דליליא עד פלגות ליליא ונפקו עמיה מההוא אוצר החמדה מאתן ושבעין וחמש רוחין לדשנא ארעא ולחממא קרירותא. ומלאך ממונה עליו ואוריאל שמיה והוא ממונה לצד דרום בההוא רוחא וההוא רוחא כבדא על בני מרעין ודחקין ביה והוא טב לעלמא. ותאנא

  1. זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת בראשית דף כג עמוד ב

וחיות הקדש והאופנים וכל צבא השמים כלם מזדעזעים ומתחלחלים ופוצחים רנה ושבחה למי שאמר והיה העולם עד שנכנס עם הצדיקים בג”ע וזהו בחצות הלילה. אמר רב יהודה אמר רב האי מאן דנשמתא קדישא אית ביה ושמע קל תרנגולא קרי בפלגות ליליא דאמר רב יהודה אמר רב בפלגות ליליא כד עייל קב”ה בגנתא דעדן זיקא דאשא נפיק מבין גלגלי חיותא ואזיל בכל עלמא ונוגע תחות גדפוהי דתרנגולא ובההיא שעתא בדחילו מקיש גדפוי דא עם דא וקארי ודא הוא בפלגות ליליא ומאן דאית ליה סוכלתנו

  1. זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת בראשית דף כג עמוד ב

כלם מזדעזעים ומתחלחלים ופוצחים רנה ושבחה למי שאמר והיה העולם עד שנכנס עם הצדיקים בג”ע וזהו בחצות הלילה. אמר רב יהודה אמר רב האי מאן דנשמתא קדישא אית ביה ושמע קל תרנגולא קרי בפלגות ליליא דאמר רב יהודה אמר רב בפלגות ליליא כד עייל קב”ה בגנתא דעדן זיקא דאשא נפיק מבין גלגלי חיותא ואזיל בכל עלמא ונוגע תחות גדפוהי דתרנגולא ובההיא שעתא בדחילו מקיש גדפוי דא עם דא וקארי ודא הוא בפלגות ליליא ומאן דאית ליה סוכלתנו בלבוי ויתער ויקום לאתעסקא

  1. זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת בראשית דף כג עמוד ב

קל תרנגולא קרי בפלגות ליליא דאמר רב יהודה אמר רב בפלגות ליליא כד עייל קב”ה בגנתא דעדן זיקא דאשא נפיק מבין גלגלי חיותא ואזיל בכל עלמא ונוגע תחות גדפוהי דתרנגולא ובההיא שעתא בדחילו מקיש גדפוי דא עם דא וקארי ודא הוא בפלגות ליליא ומאן דאית ליה סוכלתנו בלבוי ויתער ויקום לאתעסקא באורייתא אזיל קליה ואשתמע בגנתא דעדן ואצית קב”ה. וצדיקיא אמרין ליה מארי עלמא מאן הוא דא והוא אתיב ואמר פלניא ונשמתא קדישא דאית ביה לעי באורייתא אציתו כולכו דהאי ניחא

  1. זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת ויצא דף מז עמוד ב

רבי יוסי הוה יתיב ועסיק באורייתא אתא לגביה רבי אבא א”ר יוסי מארי דשמעתא אתא. קם קמיה יתבו ואתעסקו באורייתא עד דהוו יתבי רמש ליליא יתבו ואתעסקו בה עד פלגות ליליא אדמיך רבי אבא ורבי יוסי הוה יתיב. חמא לרבי אבא דאנפוי מסמקי טפי והוא חייך וחמא נהורא רבא בביתא א”ר יוסי שמע מיניה דשכינתא הכא ארכין עינוי יתיב תמן עד דהוה סליק שחרותא דצפרא ונהורא הוה נהיר בביתא עד דזקף עינוי חמא צפרא ואתחשך ביתא. איתער רבי אבא ואנפוי הוו נהירין ועינוי חייכין אחיד ביה רבי

  1. זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת אחרי מות דף עח עמוד ב

בחוביהון דישראל הה”ד וראית את אחורי ופני לא יראו: דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים וללקוט שושנים [שיר ו] ת”ח כל השירים קדש ושה”ש קדש קדשים כנסת ישראל משבחת ליה לקב”ה ואומרת דודי הה”ד דודי צח ואדום. ת”ח בשעתא דיהא פלגות ליליא איתער שלהובא חדא ויעול תחות גדפי [עמוד א] דתרנגולא וקארי. ובההוא שעתא קב”ה ירד אל גנו דאיהו ג”ע עילאה דאית ליה לקב”ה ובההיא שעתא אתער תרנגולא דלעילא ואמר קומו כל אינון דשינתא בחוריהון הא שעתא איהי

  1. זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת אחרי מות דף עט עמוד א

גדפי [עמוד א] דתרנגולא וקארי. ובההוא שעתא קב”ה ירד אל גנו דאיהו ג”ע עילאה דאית ליה לקב”ה ובההיא שעתא אתער תרנגולא דלעילא ואמר קומו כל אינון דשינתא בחוריהון הא שעתא איהי לאתחברא איילתא בבעלה. זכאה איהו כל ב”נ דיקום בפלגות ליליא לאתעסקא באורייתא. דקב”ה וכל צדיקייא אציתו לקליה הה”ד היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעיני [שם ח]. ובהאי שעתא מאן דאתעסק באורייתא איתרק עליה חד חוטא דחסד. ובהאי שעתא קב”ה ירד לגנו למי ירד לערוגות הבושם ומאן

  1. זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת חקת דף פה עמוד ב

בה. אבל דוד בלחישו אתאמר ולא אתייהיב ליה רשו לגלאה. אומר אני מעשי למלך לאתערא מלך עילאה. ומאי אינון מעשי. מאן דלא תלי ביה עובדא מאי עביד דהא מעשה לעילא תלי. אלא מאי מעשי אלין אינון לשוני עט סופר מהיר בגין דשבחת בפלגו ליליא למלכא עילאה. שיר ידידות כד”א שיר השירים דשבחא מטרוניתא למלכא. אוף הכא מטרוניתא שבחת ליה:

  1. זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת חקת דף פו עמוד א

כלילן. הוצק חן בשפתותיך. הנה נא הואלתי. על כן ברכך. וה’ ברך את אברהם בכל. אבל ת”ח האי קרא רזא עילאה אית ביה לקביל מלכא עילאה אמרית ליה יפיפית לעילא במשריין עילאין דאינון משבחן קמך [עמוד א] ונתתא באינון זכאי קשוט דקיימין בפלגות ליליא. הוצק חן בשפתותיך בשעתא דאת קרי ומקיש לתרע היכלי פתחי לי אחותי. על כן ברכך אלהים אימא עילאה אעטרא לך בעטרין עילאין. לעולם בגין ההוא עולם בתראה ובגינה קאמר דאיהו אנהיר לה. ד”א לעולם דא ימינא לעילא דכתיב [תלים קי] אתה

  1. זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת בלק דף פח עמוד א

ביה [ה’ אלקי אתה ארוממך אודה שמך כי עשית פלא עצות מרחוק אמונה אומן [ישעיה כה]]. ובתר כן יאמר אודך על כי נוראות נפלאתי נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאד [תלים קלט]. לבתר ונהר יוצא מעדן וגו’ והיינו שבחא דחסידי קדמאי כד מתערו בפלגות ליליא ולבתר מסדרי שבחייהו ולעאן באורייתא. שעשועא דקב”ה מאי היא אלא כל צדיקייא קיימין בדיוקנייהו ומתלבשין בגנתא דעדן בכל יומא ויומא ואתסחן בטלא דזמין קב”ה לאחיא מיתייא ועאלין כלהו לגבי משיח ושאלין מה דשאלין והא איתערו חברייא.

  1. זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת בלק דף פח עמוד א

עילאה בכלהו מתיבתי דתמן ועלייהו כמה ממנן ומתחדשין תמן כמה חידושין באורייתא. לבתר נפקי כלהו וחמאן כד אתי אליהו לגבי אבהן איהו נפק ואינהו עאלין וקיימין קמי אבהן וחדו בהו בכמה בנין קדישין די בסחרנייהו וחדאן כלהו. כד עייל קב”ה בפלגו ליליא כלהו קיימין מתתקנין כדקא יאות וכל אשתדלותא דאשתדלו כל ההוא יומא בחידושי אורייתא וקב”ה תיאובתיה באינון צדיקייא דחדישו בה מלין ואשתעשע בהו ואשתעשע באלין מלין וכן בכל צדיקא וצדיקא. לבתר כלהו מתתקנין דכר ונוקבא וקב”ה בתר

  1. זוהר חדש כרך ב (מגילות) מגילת איכה דף נה עמוד ב

הוו אלא אתמעטו. ואפי’ אינון דקיימין לבר ברוח אחרא דמרוון מאינון אימרין ופדרין בשירותא דליליא צוחין געאן ומייללין על האי מדבח ווי לחמרא דאביד אבוסה אתר דמתרוה מניה. מאן חמי נהימו דגברין קדישין במטרוניתא מתתא לעילא ומעילא לתתא. בפלגו ליליא עאל לגו ההיא נקודה דציון אתר דבית קדש הקדשים חמת ליה דאתחריב ואסתאב אתר בית מותבה וערסה. געת ומייללת סלקא מתתא לעילא ומעילא לתת’ אסתכל באתר דכרובים צווחא בקל מרירו וארימת קלא ואמרה ערסי ערסי

איזכורים שמשתמע מהם לימוד חצות לילה

  1. זוהר – הקדמה דף ד עמוד ב

בראשית ר’ שמעון פתח (ישעיה נ”א) ואשים דברי בפיך כמה דאית ליה לבר נש לאשתדלא באורייתא יממא וליליא בגין דקודשא בריך הוא ציית לקלהון דאינון דמתעסקי באורייתא ובכל מלה דאתחדש באורייתא על ידא דההוא דאשתדל באורייתא עבד רקיעא חדא, תנן בההיא שעתא דמלה דאורייתא אתחדשת מפומיה דבר נש ההיא מלה סלקא ואתעתדת קמיה דקודשא בריך הוא וקודשא בריך הוא נטיל לההיא מלה ונשיק לה ועטר לה בשבעין עטרין גליפין ומחקקן, ומלה דחכמתא דאתחדשא סלקא ויתבא

  1. זוהר – הקדמה דף ח עמוד א

תמכין אורייתא, ואינון דתמכין אורייתא כביכול אינון עבדין, כל אינון דלעאן באורייתא לית בהו עשיה בעוד דלעאן בה, אינון דתמכין לון אית בהו עשיה, ובחילא דא כתיב תהלתו עומדת לעד וקיימא כורסייא על קיומיה כדקא יאות, ר’ שמעון הוה יתיב ולעי באורייתא בליליא (אמור צ”ח א) דכלה אתחברת בבעלה, דתנינן כל אינון חברייא דבני היכלא דכלה אצטריכו בההיא ליליא דכלה אזדמנת למהוי ליומא אחרא גו חופה בבעלה למהוי עמה כל ההוא ליליא, ולמחדי עמה בתקונהא דאיהי אתתקנת למלעי

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת בראשית דף נב עמוד ב

אתייהיב ביה זמנא וחיין קצובין לעלמא, בקדמיתא לא אתפגים והשתא אתפגים, בקדמיתא חברותא וזווגא דסיהרא בשמשא דלא יעדון, השתא אהל מועד זווגא דלהון מזמן לזמן ובגיני כך וקרא לו אהל מועד מה דלא הוה קודם, רבי שמעון הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא והוו יתבי קמיה רבי יהודה ורבי יצחק ורבי יוסי, אמר רבי יהודה הא כתיב (שמות ל”ג) ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב וקאמרינן דגרמו מותא עלייהו מההוא זמנא ולעילא ושליט בהו ההוא חויא בישא דאעדו ליה מנייהו בקדמיתא, ישראל

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת נח דף עב עמוד א

ודא הוא תורה שבע”פ, ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה דא הוא תורה שבכתב, מכאן דתורה שבכתב ישוון [עמוד א] יתה על תורה שבעל פה, בגין דהאי כרסיא לדא כמראה אדם דאיהו דיוקנא דיעקב דאיהו יתיב עלה, רבי יהודה קם ליליא חד למלעי באורייתא בפלגו ליליא בבי אושפיזא במתא מחסיא והוה תמן בביתא חד יודאי דאתא בתרי קסירא דקטפיר’, פתח רבי יהודה ואמר (בראשית כ”ח) והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים, דא היא אבן שתיה דמתמן אשתיל עלמא ועלה

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת נח דף עב עמוד א

שבע”פ, ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה דא הוא תורה שבכתב, מכאן דתורה שבכתב ישוון [עמוד א] יתה על תורה שבעל פה, בגין דהאי כרסיא לדא כמראה אדם דאיהו דיוקנא דיעקב דאיהו יתיב עלה, רבי יהודה קם ליליא חד למלעי באורייתא בפלגו ליליא בבי אושפיזא במתא מחסיא והוה תמן בביתא חד יודאי דאתא בתרי קסירא דקטפיר’, פתח רבי יהודה ואמר (בראשית כ”ח) והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים, דא היא אבן שתיה דמתמן אשתיל עלמא ועלה אתבני בי

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת נח דף עב עמוד א

דלבא ואי לאו בערסאי שכיבנא ובלבאי אמרנא מלין אלא הא תנינן דאפילו חד דיתיב ולעי באורייתא שכינתא אתחברת בהדיה ומה שכינתא הכא ואנא שכיב בערסאי, ולא עוד אלא דבעיין צחותא, ותו דכל ב”נ (אחרי מות ס”ז א) דקם למלעי באורייתא מפלגו ליליא כד אתער רוח צפון (בפלגו דליליא) קודשא בריך הוא אתי לאשתעשעא עם צדיקיא בגנתא דעדן והוא וכל צדיקיא דבגנתא כלהו צייתין (ליה וצייתין) לאינון מלין דנפקי מפומיה, ומה קודשא בריך הוא וכל צדיקיא מתעדנין למשמע מלי דאורייתא

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת לך לך דף פד עמוד ב

דמהימנותא ולמנדע חכמתא לאתדבקא במאריה, ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד סדום, עם אינון חייבין דעלמא דנפקו מגו מהימנותא דכתיב ואנשי סדום רעים וחטאים ליי’ מאד, כל חד אתפרש לארחיה כדקא יאות, בג”כ זכאין אינון חברייא דמשתדלי באורייתא יממא וליליא וחברותא דלהון בקודשא בריך הוא ועלייהו כתיב (דברים ד’) ואתם הדבקים ביי’ אלהיכם חיים כלכם היום:

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת לך לך דף פה עמוד א

קדמאה דאתגליא ליה כמה דאת אמר ליי’ הנראה אליו ובגין כך אשר אתה רואה בגין דדרגא דא קדמאה אתכליל מכלהו דרגין וכלהו אתחזון ביה ובגין כך כי את כל הארץ אשר אתה רואה וגו’, ר’ אלעזר אערע בבי אושפיזא בלוד והוה עמיה רבי חזקיה, קם בליליא למלעי באורייתא קם רבי חזקיה גביה, א”ל ר’ אלעזר בקיסטרא דקוסטא חברייא שכיחי, פתח רבי אלעזר ואמר (שיר ב’) כתפוח בעצי היער וגו’, כתפוח דא קודשא בריך הוא דאיהו חמיד ומתעטר בגוונוי מכל שאר אילנין דלא אית דדמי ליה, רשים

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת לך לך דף צב עמוד ב

אצטריך דהא סימנא לי בביתא דהדין טקלא דקמי ערסאי מלינא ליה מיא ונטיף טיף טיף בפלגות ליליא ממש אתרקו כלהו מיא ואתגלגל האי קיטפא ונהים ואשתמע קלא בכל ביתא וכדין הוא פלגות ליליא ממש, וחד סבא הוה לי דהוה קם בכל פלגות ליליא ואשתדל באורייתא ובגיני כך עבד האי, אמר ר’ אבא בריך רחמנא דשדרני הכא, בפלגות ליליא נהים ההוא גלגלא דקיטפא, קמו רבי אבא ורבי יעקב שמעו לההוא גברא דהוה יתיב בשפולי ביתא ותרין בנוי עמיה והוה אמר כתיב (תהלים קי”ט) חצות לילה

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת לך לך דף צג עמוד ב

דקיימא דהא דביתאי בעאת בעותא דא מנייכו וגזר קיימא דבר דאתייליד לי למחר ליהוי הלולא דיליה, א”ר אבא האי בעותא דמצוה איהו ולמחמי אפי שכינתא ניתיב, אוריכו כל ההוא יומא [עמוד ב] בההוא ליליא כנש ההוא גברא כל אינון רחימוי וכל ההוא ליליא אשתדלו באורייתא ולא הוה מאן דנאים א”ל ההוא גברא במטו מנייכו כל חד וחד לימא מלה חדתא דאורייתא:

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת לך לך דף צד עמוד ב

ופלגותא אנן עסקין באורייתא, וכד אנן קיימין בצפרא ריחי חקלא ונהרי מיא נהרין לן אורייתא ואתיישבת בלבן, ואתר דא הא דיינוה לעילא זמנא חדא, וכמה סרכי תריסין אסתלקו בההוא דינא על עונשא (ע”ה ק”א ב) דאורייתא וכדין אתשדלותא דילן יממא וליליא באורייתא הוא ואתרא דא קא מסייעא לן ומאן דאתפרש מכאן כמאן דאתפרש מחיי עלמא, זקיף ידוי רבי אבא ובריך לון, יתבו עד דנהר יממא, בתר דנהר יממא אמרו לאינון דרדקי דקמייהו פוקו וחמו אי נהר יממא וכל חד לימא מלה חדתא דאורייתא

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת חיי שרה דף קלא עמוד א

קדישא דישראל ובגין כך כתיב בהו יחיו מתיך ואינון דלבר יתברי גופא דלהון ויקומון גופא בלא רוחא, ולבתר יתגלגלון תחות עפרא עד דימטון לא”י ותמן יקבלון נשמתא ולא ברשו אחרא בגין דיתקיימון בעלמא כדקא חזי, רבי אלעזר ורבי ייסא הוו יתבי ליליא חד ועסקי באורייתא, אמר רבי אלעזר תא חזי בשעתא דקודשא בריך הוא זמין לאחייא מתייא כל אינון נשמתין דיתערון קמיה כלהו קיימין דיוקנין דיוקנין קמיה בההוא דיוקנא ממש דהוו בהאי עלמא ונחית לון קודשא בריך הוא ויקרי לון בשמהן כמה דאת אמר

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת תולדות דף קלה עמוד א

לא כתיב בן אברהם והשתא אמר, אלא אף על גב דכתיב ויברך אלהים את יצחק בנו השתא דמית אברהם דיוקניה הוה ביה ואשתאר ביה ביצחק דכל מאן דחמי ליצחק הוה אמר דא אברהם ודאי והוה סהיד ואמר אברהם הוליד את יצחק, רבי יצחק קם ליליא חד [עמוד ב] למלעי באורייתא ור’ יהודה קם בקסרוי בההיא שעתא, אמר רבי יהודה איקום ואיזיל לגבי רבי יצחק ואלעי באורייתא ונתחבר כחד’ אזל עמיה חזקיה בריה דהוה רביא כד קריב אבבא שמע לי’ לרבי יצחק דהוה אמר ויהי אחרי מות אברהם ויברך

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת תולדות דף קלו עמוד ב

בר נש [עמוד ב] בעלמא מישראל אף על גב דכלא יתחזון לברכא ליה לקודשא בריך הוא ברכתא דבגינייהו יתברכון עלאין ותתאין מאן היא ההיא דברכין ליה עבדי יי’ ולא כלהו ומאן אינון דברכתהון ברכתא העומדים בבית יי’ בלילות אלין אינון דקיימו בפלגות ליליא ואתערי למקרי באורייתא אלין קיימי בבית יי’ בלילות דהא כדין קודשא בריך הוא אתי לאשתעשעא עם צדיקיא בגנתא דעדן, ואנן קיימי הכא לאתערא במלי דאורייתא נימא במלי דיצחק דאנן ביה, פתח רבי יצחק ואמר ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת וישלח דף קעח עמוד א

אבעי ליה לנטלא רשו ממאריה ולצלי צלותיה, אמר ליה בגין דכד נפיקנא לא הוה זמן צלותא ולא מטא זמנא דק”ש, השתא דשמשא נהיר צלינא אבל עד לא נפקנא לארחא בעינא בעותא מניה ואמלכנא ביה אבל צלותא דא לא צלינא דהא אנא אשתדלנא באורייתא מפלגות ליליא וכד אתא צפרא עד כען לא הוה עדנא לצלי צלותא בגין דההיא שעתא דקדרותא דצפרא אשתכח אתתא משתעיא בבעלה ואינון ברזא כחדא דבעיא איהי למיהך למשכנא בעולמתהא דיתבי בהדה ובגין כך לא בעי ליה לבר נש למפסק

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת וישב דף קפז עמוד א

אהדר מלה אי ההיא נשמתא בעיא לאתתקנא כדקא יאות, יראה זרע בגין דההיא נשמתא אזלת ושאטת ואיהי זמניא לאעלא בההוא דאתעסק בה בר נש בפריה ורביה וכדין יאריך ימים וחפץ יי’ דא אורייתא בידיה אצלח, ת”ח אף על גב דבר נש אשתדל באורייתא יממא וליליא ומקוריה ומבועיה קיימא ביה למגנא לית ליה אתר לאעלא לפרגודא והא אתמר דבירא דמיא אי ההוא מקורא ומבועא לא עאל ביה לאו איהו באר דבירא ומקורא כחדא אינון ורזא חד איהו ואוקימנא, כתיב (תהלים קכ”ז) שוא לכם

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת וישב דף קפח עמוד ב

ד’) ושבח אני את המתים שכבר מתו דהא כד הוו חיין בקדמיתא לא הוה בהו שבחא (ז”ח ולבתר הוה בהו שבחא) ותרווייהו אשתדלו למעבד טיבו וקשוט עם אנון מיתייא וקודשא בריך הוא סייע בההוא עובדא וכלא הוה כדקא יאות, זכאה איהו מאן דאשתדל באורייתא יממא וליליא כמה דאת אמר (יהושע א’) והגית בו יומם ולילה למען תשמור לעשות ככל הכתוב בו כי אז תצליח את דרכיך וגו’:

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת וישב דף קפט עמוד ב

ויהי כדברה אליו יום יום, רבי אלעזר פתח ואמר (משלי ו’) לשמרך מאשת רע וגו’ זכאין אינון צדיקיא דידעי ארחוי דקודשא בריך הוא למיזל בהו בגין דאינון משתדלי באורייתא יממא וליליא דכל מאן דאשתדל באורייתא יומי ולילי אחסין תרין עלמין עלמא עלאה ועלמא [עמוד א] תתאה, אחסין האי עלמא אף על גב דלא אתעסק בה בר נש לשמה ואחסין ההוא עלמא עלאה כד אתעסק בה בר נש לשמה, תא חזי מה כתיב (משלי ג’) ארך ימים בימינה בשמאלה עשר וכבוד ארך ימים בימינה מאן דאזיל לימינא

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת וישב דף קפט עמוד ב

ויהי כדברה אליו יום יום, רבי אלעזר פתח ואמר (משלי ו’) לשמרך מאשת רע וגו’ זכאין אינון צדיקיא דידעי ארחוי דקודשא בריך הוא למיזל בהו בגין דאינון משתדלי באורייתא יממא וליליא דכל מאן דאשתדל באורייתא יומי ולילי אחסין תרין עלמין עלמא עלאה ועלמא [עמוד א] תתאה, אחסין האי עלמא אף על גב דלא אתעסק בה בר נש לשמה ואחסין ההוא עלמא עלאה כד אתעסק בה בר נש לשמה, תא חזי מה כתיב (משלי ג’) ארך ימים בימינה בשמאלה עשר וכבוד ארך ימים בימינה מאן דאזיל לימינא

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת מקץ דף קצד עמוד ב

בהו בצדיקיא בגין דצדיקיא אינון עבדין (שלמא ועבדי) שלמא לעילא ועבדי שלמא לתתא ואעלין כלה בבעלה, ובגין כך קודשא בריך הוא אתרעי בהו באנון דדחלין ליה ועבדין רעותיה, למיחלים לחסדו מאן אינון מיחלים לחסדו הוי אימא אינון דמשתדלי באורייתא בליליא ואשתתפו בהדי שכינתא, וכד אתי צפרא אינון מחכאן לחסדו והא אוקמוה, בזמנא דבר נש אשתדל באורייתא בליליא חוטא דחסד אתמשיך עליה ביממא כדכתיב (שם מ”ב) יומם יצוה יי’ חסדו ובלילה שירה עמי, מאי טעמא יומם יצוה יי’ חסדו משום

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת מקץ דף קצד עמוד ב

כך קודשא בריך הוא אתרעי בהו באנון דדחלין ליה ועבדין רעותיה, למיחלים לחסדו מאן אינון מיחלים לחסדו הוי אימא אינון דמשתדלי באורייתא בליליא ואשתתפו בהדי שכינתא, וכד אתי צפרא אינון מחכאן לחסדו והא אוקמוה, בזמנא דבר נש אשתדל באורייתא בליליא חוטא דחסד אתמשיך עליה ביממא כדכתיב (שם מ”ב) יומם יצוה יי’ חסדו ובלילה שירה עמי, מאי טעמא יומם יצוה יי’ חסדו משום דבלילה שירה עמי ובגין כך רוצה יי’ את יראיו כתיב ולא ביראיו כמאן דרעי ברעותיה לאחרא ואתרעי ליה

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת מקץ דף קצט עמוד א

יי’ היא חכמה וסור מרע בינה דהאי מתעטרא על תתאי לדחלא ולמנדע ליה לקודשא בריך הוא בגינה, וסור מרע בינה, ברירו מפסלותא דלא למקרב בהדיה וכדין אשגחותא (נ”א אשכחותא) דבינה למנדע ולאסתכלא ביקרא דמלכא עלאה, רבי יוסי קם בליליא חד לאשתדלא באורייתא וחוה תמן עמיה חד יודאי דאערע ביה בההוא ביתא, פתח ר’ יוסי ואמר (משלי י) לא יועילו אוצרות רשע וצדקה תציל ממות לא יועילו אוצרות רשע אלין אינון דלא משתדלי באורייתא ואזלי בתר מלי דעלמא ולמכנש אוצרין דחיובא מה

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת ויגש דף רה עמוד ב

מעולם שמך דהא אנת הוא גואל דהכי אתקרי המלאך הגואל ודא גואלנו מעולם שמך, שמך ודאי, תנינן אין מפסיקין בין גאולה לתפלה כמה דלא מפסיקין בין תפלה של יד לתפלה של ראש דבעי למחזי דכלא חד והא אוקמוה: רבי יצחק ורבי יהודה הוו יתבי ליליא חד ולעאן באורייתא, אמר ר’ יצחק לרבי יהודה הא תנינן דכד ברא קודשא בריך הוא עלמא עבד עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה וכלא דא לקבל דא (ד”א ציין זה בגין למהוי דא לקבל דא) ואיהו יקריה לעילא ותתא, אמר רבי יהודה הכי הוא ודאי וברא

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת ויגש דף רז עמוד ב

שנת לעיני לעפעפי תנומה ועל דא שפיר קאמר בגין דיקום דוד חי בסטרא דחי ולא בסטרא דמותא, יתבו כלהו ואשתדלו באורייתא ואתחברו כחדא, פתח רבי אלעזר ואמר (שם פ”ח) יי’ אלהי ישועתי יום צעקתי בלילה נגדך ת”ח דוד מלכא הוה קם בפלגות ליליא ואשתדל באורייתא בשירין ותושבחן לחדוה דמלכא ומטרוניתא ודא הוה חדוה דמהימנותא בארעא בגין דהאי איהו שבחא דמהימנותא דאתחזי בארעא דהא לעילא פתחי בחדוה שירתא כמה מלאכין עלאין בכמה זינין דקא משבחן בליליא בכל סטרין

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת ויחי דף רלא עמוד ב

בכל סטרין והאי אבן דקאמר כלהו מלאכי עלאי וישראל לתתא כלהו אתקפו בהאי אבן ואיהי סלקא לעילא לאתעטרא גו אבהן ביממא, ובליליא קודשא בריך הוא אתי לאשתעשעא עם צדיקיא בגנתא דעדן זכאין אינון כל דקיימי בקיומייהו ומשתדלין באורייתא בליליא בגין דקודשא בריך הוא וכל אינון צדיקיא דבגנתא דעדן שמעי קלייהו דבני נשא אינון דמשתדלי באורייתא כמה דכתיב (שיר ח’) היושבת בגנים וגו’, ת”ח האי אבן איהו אבן טבא ודא הוא רזא דכתיב (שמות כ”ח) ומלאת בו מלואת אבן ארבעה טורי

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת ויחי דף רלג עמוד א

ובגין כך דאיהו באתגלייא כתיב הללו עבדי יי’ הללו את שם יי’, אדהכי הוה נהיר צפרא נפקו מן מערתא ובההוא ליליא לא דמיכו אזלו בארחא כד נפקו מאינון טורין יתבו וצלו צלותא מטו לחד כפר ויתבו תמן כל ההוא יומא בההוא ליליא נמו עד דהוה פלגות ליליא קמו לאתעסקא באורייתא, פתח רבי יהודה ואמר ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל וגו’, ויברכם ביום ההוא מאי ביום ההוא דהא סגי דקאמר ויברכם ותו וכל לאמר כתיב חסר והכא לאמר בוי”ו כתיב (כללא כתיב לאמר אלא בוא”ו לאמור כתיב הכא)

  1. זוהר כרך א (בראשית) פרשת ויחי דף רמא עמוד ב

(שמות מ”ח) ימים אלא אתר אית בימא דאיהו מיין צלילן ואתר דאית ביה מיין מתיקן ואתר דאית ביה מיין מרירן בג”כ ימים קרינן ועל דא לחוף ימים, אמר ר’ אבא כל שבטא ושבטא וכל חד וחד קשרא חד מאינון קשרין דמתחברן בגופא, ר’ אבא הוה יתיב ליליא חד וקם למלעי באורייתא, עד דהוה יתיב אתא רבי יוסי ובטש אפתחא אמר סיפטא בטופסרא קפטלאי שכיחי, יתבו ולעו באורייתא אדהכי קם בריה דאושפיזא ויתיב קמייהו אמר לון מאי דכתיב (יהושע ב’) והחייתם את אבי ואת אמי וגו’, וכתיב ונתתם לי אות

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת וארא דף כז עמוד א

שחר, כד אתי יממא אמר האי קרא מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי, מאי כל היום היא שיחתי, אלא מכאן אוליפנא דכל מאן דישתדל באורייתא לאשלמא דינא על בורייה כאילו קיים אורייתא כלא, בגין כך כל היום היא שיחתי, תא חזי ביומא אשתדל באורייתא לאשלמא דינין בליליא אשתדל בשירין ותושבחן עד דאתי יממא, מ”ט כל יומא אתעסק לאשלמא דינין בגין לאכללא שמאלא בימינא, בליליא בגין לאכללא דרגא דליליא ביממא, ותא חזי (תרומה קמ”ה ע”א) ביומי דדוד מלכא הוה מקרב כל אינון

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת וארא דף כט עמוד א

שלטא בההוא נהרא פקיד קודשא בריך הוא לשולטנותא דלהון בקדמיתא בגין דילקי דחלא דלהון בקדמיתא, בגין דנילוס חד דחלא דלהון הוה, וכן שאר דחלין דלהון נבעין דמא, הדא הוא דכתיב והיה דם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים, ר’ חייא קם ליליא חד למלעי באורייתא והוה עמיה ר’ יוסי זוטא דהוה רביא פתח ר’ חייא ואמר (קהלת ט’) לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלהים את מעשיך, מאי קא חמא שלמה דאמר האי קרא, אלא שלמה כל מלוי בחכמה הוו, והאי דאמר לך אכול

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת בא דף לו עמוד ב

יהושפט אתגזר עליה לאתענשא משום דאתחבר באחאב אי לאו ההוא צווחא דכתיב (מלכים א כב) ויזעק יהושפט, עד דהוו אזלי רמש ליליא אמרו מה נעביד אי ניזיל חשך ליליא, אי ניתיב דחלא הוא, סטו מאורחא יתבו תחות אילנא חד ויתבו והוו אמרי מלי דאורייתא ולא דמיכו, בפלגות ליליא חמו חד אילתא דעברא קמייהו והות צוחת ורמיאת קלין שמעו קמו ר’ חייא ור’ יוסי ואזדעזעו שמעו חד קלא דמכרזא ואמר מתערין קומו, ניימין אתערו, עלמין אזדמנו לקדמת מריכון (דהא קלא נפק דכאיב אילתא דלעילא

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת בשלח דף מו עמוד א

ולמלעי באורייתא, והא אתמר דקוב”ה וכל צדיקיא דבגנתא דעדן כלהו צייתין לקליה הדא הוא דכתיב (שיר ח) היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני והא אוקמוה, היושבת בגנים דא כנסת ישראל דאיהי משבחת ליה לקודשא ב”ה בשבחא דאורייתא בליליא, זכאה חולקיה מאן דאשתתף בהדה לשבחא ליה לקודשא ב”ה בשבחא דאורייתא וכד אתי צפרא כ”י אתיא ומשתעשעא ביה בקודשא בריך הוא ואושיט לה לגבה שרביטא דחסד ולא עלה בלחודהא אלא עלה ועל אינון דמשתתפין בהדה והא

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת בשלח דף נז עמוד א

ימינך יי’ נאדרי בכח, אמר ר”ש בשעתא דצפרא נהיר ואילתא קיימא בקיומה אתעברת בסטרהא ועאלת במאתן היכלין דמלכא, בר נש דאשתדל [עמוד א] בפלגות ליליא באורייתא בשעתא דאתער רוחא דצפון (ס”א ותיאובתא דאילתא) וכאיבת אילתא דא לאתערא בעלמא אתי עמה לקיימא קדם מלכא, בשעתא דנהיר צפרא (ס”א וההוא בר נש צלי צלותיה ומייחד שמא קדישא כדקא יאות) משכין עליה חד חוטא דחסד (ק”ל ב) מסתכל ברקיעא שריא עליה נהירו דסכלתנו דדעתא קדישא ומתעטר ביה בר נש

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת יתרו דף פט עמוד א

ותכוון לבך, א”ל בגיניה דמר עבידנא ארחא ובתריה דמר אסתכל בשכינתא, א”ל ת”ח מלה דא הא אוקמוה חברייא ולא פרישו מלה, כה אמר יי’ לסריסים, מאן סריסים אלין אינון חברייא דמשתדלי באורייתא ומסרסי גרמייהו כל שיתא יומין דשבתא ולעאן באורייתא ובליליא דשבתא מזרזי גרמייהו בזווגא דלהון משום דידעי רזא עלאה בשעתא דמטרוניתא אזדווגת במלכא, ואינון חברייא דידעין רזא דא מכוונין לבייהו למהימנותא דמאריהון ומתברכאן באיבא דמעיהון בההוא ליליא ודא הוא דכתיב אשר ישמרו כמה

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת תרומה דף קל עמוד ב

מעתה ועד עולם, פתח תליתאה ואמר ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם יי’, כדין כרוזא קדים וקרי אתעתדו קדישי עליונין אינון דמשבחן למאריהון אתתקנו בשבחא דיממא כדין אתפרשון יממא מן ליליא, זכאה חולקיה מאן דקם בצפרא מגו תושבחתא דאורייתא דלעי בליליא, בההוא זמנא צלותא דצפרא, כתיב (ישעיה כא) אמר שומר אתא בקר וגם לילה אם תבעיון בעיו שובו אתיו האי קרא אוקמוה ליה על גלותא דישראל דיתבי גו בני שעיר וישראל אמרי לקודשא בריך הוא שומר מה מלילה מה תהא עלן מן גלותא

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת תרומה דף קסה עמוד ב

ועלמא דאתי, כל מאן דאשתדל באורייתא אשתדל בחיים, חיים בהאי עלמא, וחיים בעלמא דאתי, אשתזיב מכל עונשין בישין דלא יכלין לשלטאה עליה, אי באשתדלותיה הכי, כ”ש מאן דעביד עובדא, רבי חייא ור’ אבא שרו בבי אושפיזייהו קמו בפלגות ליליא [עמוד א] לאשתדלא באורייתא, ברתיה דאושפיזא קמת ואנהירת לון שרגא ולבתר קיימת אבתרייהו למשמע מלין דאורייתא, פתח רבי יוסי ואמר (משלי ו) כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר, כי נר מצוה כל מאן דאשתדל בהאי עלמא באינון

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת תרומה דף קעג עמוד ב

ליליא, ועלמא איהו כלא כניש, ועל דא קודשא בריך הוא אקדים אסוותא לעלמא בגוונא דא כמה דאתמר, זכאין אינון ישראל בהאי עלמא ובעלמא דאתי דקודשא בריך הוא אתרעי בהו מכל שאר עמין דעלמא, עאלו לביתא רבי אלעזר ורבי אבא, כד אתפלג ליליא קמו למלעי באורייתא אמר רבי אבא השתא ודאי איהו עידן רעותא לקודשא בריך הוא והא זמנין סגיאין אתערנא האי דקודשא בריך הוא בשעתא דאתפלג ליליא עאל גו אינון צדיקייא בגנתא דעדן ואשתעשע בהו, זכאה איהו מאן דאשתדל באורייתא

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת כי תשא דף קצד עמוד א

חי, השתא אתייהיב ביה זמנא וחיין קצובין לעלמא, בקדמיתא לא אתפגים, והשתא אתפגים, בקדמיתא חברותא וזווגא לסיהרא בשמשא דלא יעדון, השתא אהל מועד זווגא דלהון מזמן לזמן, ובגין כך וקרא לו אהל מועד מה דלא הוה קודם ר’ שמעון הוה יתיב ליליא חדא ולעי באורייתא והוו יתבי קמיה רבי יהודה ורבי יצחק ור’ יוסי, אמר ר’ יהודה הא כתיב ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חרב, וקאמרינן דגרמו מותא עלייהו מההוא זמנא ולעילא ושליט בהו ההוא חויא בישא דאעדי ליה מנייהו בקדמיתא, ישראל

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת ויקהל דף קצה עמוד ב

לא שמע וישראל כלהו אתחשך נהורא דילהון בגין ההוא רעה דאתדבקת בהו, כיון דמחל קודשא בריך הוא חוביהון כדין ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אליהם אלה הדברים וגו’ דהא ההוא ערב רב אתעבר מנייהו, רבי אלעזר ורבי יוסי הוו יתבי ליליא חד וקא מתעסקי באורייתא עד לא אתפליג ליליא, אדהכי קרא גברא בריכו ברכתא, (א”ל רבי אלעזר השתא הוא זמנא דקודשא בריך הוא עאל בגנתא דעדן לאשתעשעא עם צדיקייא, א”ל רבי יוסי אמאי משתעשע קודשא בריך הוא) בכה רבי

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת ויקהל דף קצה עמוד ב

נהורא דילהון בגין ההוא רעה דאתדבקת בהו, כיון דמחל קודשא בריך הוא חוביהון כדין ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אליהם אלה הדברים וגו’ דהא ההוא ערב רב אתעבר מנייהו, רבי אלעזר ורבי יוסי הוו יתבי ליליא חד וקא מתעסקי באורייתא עד לא אתפליג ליליא, אדהכי קרא גברא בריכו ברכתא, (א”ל רבי אלעזר השתא הוא זמנא דקודשא בריך הוא עאל בגנתא דעדן לאשתעשעא עם צדיקייא, א”ל רבי יוסי אמאי משתעשע קודשא בריך הוא) בכה רבי אלעזר ואמר, ת”ח עד השתא קודשא בריך

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת ויקהל דף ריט עמוד ב

ותתא כדבעינן לתקנא תקונא מתתא לעילא עד דאתקשר כלא כחדא בקשורא חד בההוא קטורא (ס”א קשורא) עלאה כד בעינן לתקנא (תקונין דלתתא בעינן לתקנא) בתקונא דאתוון רשימין דקודשא בריך הוא אתקרי בהון, ר”ש ור”א בריה הוו יתבי ליליא חד ולעאן באורייתא א”ר אלעזר לר”ש אבוי הא כתיב (בראשית ג) ואל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרונך בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך וגו’, ואוליפנא דדא איהו רזא עלאה, תינח לתתא אבל איהו כגוונא דלעילא מאי איכא למימר, פתח ר”ש

  1. זוהר כרך ב (שמות) פרשת פקודי דף רמו עמוד א

על האי רקיעא מתקן לון עד דאתא סנדלפון רב ממנא רוח עלאה דשליט על כלא וכד סיימי ישראל כלהו צלותין נטיל לון מהאי רקיעא וסלקא וקשיר לון קשרין (וכתרין) למאריה כמה דאוקמוה, האי בזק קאים לממני כל אינון צלותין דסלקן וכל אינון מלי דאורייתא דמתעטרן בליליא כד רוח דצפון אתער וליליא אתפלג כל מאן דקאים בההיא שעתא ואתעסק באורייתא כל אינון מלין סלקין ונטיל לון האי בז”ק ואנח לון בהאי רקיעא עד דסלקא יממא, ולבתר דסליק יממא סלקא אינון מלין ושארן באתר דרקיע דביה

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת ויקרא דף יב עמוד ב

את יי’ כל עבדי יי’ וגו’, האי קרא הא אוקמוה חברייא והא אתמר אבל האי שבחא הוא דכל אינון בני מהימנותא ומאן אינון בני מהימנותא אינון דמשתדלי באורייתא וידעין ליחדא שמא קדישא כדקא יאות, ושבחא דאינון בני מהימנותא אינון דקיימין בפלגו ליליא למלעי [עמוד א] באורייתא ומתדבק בה בכנסת ישראל לשבחא ליה לקודשא בריך הוא במלי דאורייתא, ת”ח בשעתא דבר נש קם בפלגות ליליא למלעי באורייתא ורוח צפון אתער בפלגות ליליא, ההיא אילתא קיימא ומשבחא ליה לקודשא בריך הוא,

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת ויקרא דף יג עמוד א

באורייתא וידעין ליחדא שמא קדישא כדקא יאות, ושבחא דאינון בני מהימנותא אינון דקיימין בפלגו ליליא למלעי [עמוד א] באורייתא ומתדבק בה בכנסת ישראל לשבחא ליה לקודשא בריך הוא במלי דאורייתא, ת”ח בשעתא דבר נש קם בפלגות ליליא למלעי באורייתא ורוח צפון אתער בפלגות ליליא, ההיא אילתא קיימא ומשבחא ליה לקודשא בריך הוא, ובשעתא דהיא קיימא כמה אלף וכמה רבבן קיימין עמה בקיומייהו וכלהו שארין לשבחא למלכא קדישא, ההוא מאן דזכי וקם בפלגות ליליא למלעי באורייתא

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת ויקרא דף יג עמוד א

ליליא למלעי באורייתא ורוח צפון אתער בפלגות ליליא, ההיא אילתא קיימא ומשבחא ליה לקודשא בריך הוא, ובשעתא דהיא קיימא כמה אלף וכמה רבבן קיימין עמה בקיומייהו וכלהו שארין לשבחא למלכא קדישא, ההוא מאן דזכי וקם בפלגות ליליא למלעי באורייתא קודשא בריך הוא אצית ליה כמה דאוקמוה דכתיב (שיר ח) היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני, וכל אינון אוכלוסין לעילא וכל בני תושבחתא דמזמרין למאריהון כלהו משתככי בגין תושבחתא דאינון דלעו באורייתא ומכרזי ואמרי

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת ויקרא דף כג עמוד א

כך אשר נשיא יחטא ודאי, ועשה אחת מכל מצות יי’ אלהיו אשר לא תעשינה כמה דאוקמוה דעבר על מצות לא תעשה, או הודע אליו חטאתו דבגין דלביה גס ביה לא אשגח בחטאיה ולבתר אתידע ליה ועבד מניה תשובה, רבי יהודה ורבי יוסי הוי יתבי חד ליליא ולעאן באורייתא א”ר יהודה לרבי יוסי חמינא דצחותא דאורייתא בליליא הוא יתיר מביממא, אמאי, א”ל בגין דצחותא דתורה שבכתב תורה שבעל פה היא ותורה שבעל פה בליליא שלטא ואתערת יתיר מביממא ובזמנא דאיהי שלטא כדין איהו צחותא

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת ויקרא דף כג עמוד א

לא תעשינה כמה דאוקמוה דעבר על מצות לא תעשה, או הודע אליו חטאתו דבגין דלביה גס ביה לא אשגח בחטאיה ולבתר אתידע ליה ועבד מניה תשובה, רבי יהודה ורבי יוסי הוי יתבי חד ליליא ולעאן באורייתא א”ר יהודה לרבי יוסי חמינא דצחותא דאורייתא בליליא הוא יתיר מביממא, אמאי, א”ל בגין דצחותא דתורה שבכתב תורה שבעל פה היא ותורה שבעל פה בליליא שלטא ואתערת יתיר מביממא ובזמנא דאיהי שלטא כדין איהו צחותא דאורייתא:

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת ויקרא דף כג עמוד ב

דלא אתער רוחיה ולא אשגח ליקרא דמאריה כד נהיר יממא כרוזא קרי עליה ואמר ולא אמר איה אלוה עושי נותן זמירות בלילה לסייעא ליה באינון תושבחן ולמהוי כלא בסיועא חדא, עושי, עושני מבעי ליה, מהו עושי אלא בשעתא דב”נ קם בפלגות ליליא ואשתדל ברנה דאורייתא דרנה דאורייתא לא אתקרי אלא בליליא, וכד איהו אשתכח באורייתא, כד נהיר יממא קודשא בריך הוא וכנסת ישראל מתקני ליה בחד חוטא דחסד לאשתזבא מכלא ולנהרא ליה בין עלאין ותתאין, רבי יהודה אמר אנא שמענא

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת ויקרא דף כג עמוד ב

דמאריה כד נהיר יממא כרוזא קרי עליה ואמר ולא אמר איה אלוה עושי נותן זמירות בלילה לסייעא ליה באינון תושבחן ולמהוי כלא בסיועא חדא, עושי, עושני מבעי ליה, מהו עושי אלא בשעתא דב”נ קם בפלגות ליליא ואשתדל ברנה דאורייתא דרנה דאורייתא לא אתקרי אלא בליליא, וכד איהו אשתכח באורייתא, כד נהיר יממא קודשא בריך הוא וכנסת ישראל מתקני ליה בחד חוטא דחסד לאשתזבא מכלא ולנהרא ליה בין עלאין ותתאין, רבי יהודה אמר אנא שמענא דאמר ר’ אבא האי קרא איה אלוה עושי

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת ויקרא דף כג עמוד ב

כרוזא קרי עליה ואמר ולא אמר איה אלוה עושי נותן זמירות בלילה לסייעא ליה באינון תושבחן ולמהוי כלא בסיועא חדא, עושי, עושני מבעי ליה, מהו עושי אלא בשעתא דב”נ קם בפלגות ליליא ואשתדל ברנה דאורייתא דרנה דאורייתא לא אתקרי אלא בליליא, וכד איהו אשתכח באורייתא, כד נהיר יממא קודשא בריך הוא וכנסת ישראל מתקני ליה בחד חוטא דחסד לאשתזבא מכלא ולנהרא ליה בין עלאין ותתאין, רבי יהודה אמר אנא שמענא דאמר ר’ אבא האי קרא איה אלוה עושי עושה לי מבעי ליה מהו

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת ויקרא דף כג עמוד ב

קודשא בריך הוא וכנסת ישראל מתקני ליה בחד חוטא דחסד לאשתזבא מכלא ולנהרא ליה בין עלאין ותתאין, רבי יהודה אמר אנא שמענא דאמר ר’ אבא האי קרא איה אלוה עושי עושה לי מבעי ליה מהו עושי, אלא כמה דאמרת בשעתא דאיהו קם בפלגות ליליא ואשתדל באורייתא כד נהיר יממא אתער אברהם, בההוא חוטא דיליה דכתיב ביה (בראשית יד) אם מחוט ועד שרוך נעל וגו’, וקודשא בריך הוא וכנסת ישראל מתקני ליה ועבדי ליה בכל יומא בריה חדשה הדא הוא דכתיב אלוה עושי והא (לך לך צ”ד

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת ויקרא דף כג עמוד ב

יי’, אתה האיש דלא דכרת ליה אתה האיש דאנשית ליה ובמה אודע ליה בדינא, אוף הכא קודשא בריך הוא קאמר הודע אליו חטאתו אשר חטא ושפיר מלה והכי הוא דלא כתיב או נודע אליו כמה דכתיב (שמות כא) או נודע כי שור נגח הוא, ומאן דקאים בליליא למלעי באורייתא אורייתא קא מודעא ליה חוביה ולא באורח דינא אלא כאמא דאודעא לברה במלה רכיך והוא לא אנשי ליה ותב בתיובתא קמי מאריה ואי תימא דוד דהוה קם בפלגא ליליא אמאי אתערו עליה בדינא אלא שאני דוד דאיהו עבר במה

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת שמיני דף לו עמוד א

דשמא קדישא בתלת קשרי מהימנותא, ת”ח כל אינון דמשתדלי באורייתא מתדבקין ביה בקודשא בריך הוא ומתעטרי בעטרי דאורייתא ואתרחימו לעילא ותתא וקודשא בריך הוא אושיט לון ימיניה (ס”א וקודשא בריך הוא ארשים לון) כ”ש אינון דמשתדלי באורייתא נמי בליליא והא אוקמוה, דאינון משתתפי בשכינתא (נ”א בכ”י) ואתחברו כחדא, וכד אתי צפרא קודשא בריך הוא מעטר להו בחד חוטא דחסד, לאשתמודעא בין עלאין ותתאין, וכל אינון ככבי צפרא בשעתא דכנסת ישראל וכל אינון דלעאן

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת שמיני דף לט עמוד ב

לארקא ברכאן לתתא, אתו ר’ יהודה ור’ יצחק ונשקו ליה רישיה וחדו עמיה, א”ל מה שמך א”ל ייסא, אמרו ר’ ייסא תהא, יתיר תהא שכיח בעלמא מר’ ייסא חברנא דאסתלק מביננא, אמרו ליה ומאן אבוך א”ל אפטר מעלמא והוה אוליף לי כל יומא ג’ מלין דאורייתא, ובליליא ג’ מלין דחכמתא דאגדתא, והני מלי אוליפנא מאבא והשתא דיורי בחד בר נש וסליק לי מאורייתא ואנא אזיל כל יומא לעבידתא ובכל יומא אהדרנא אינון מלין דאוליפנא מאבא, א”ל ההוא ב”נ ידע באורייתא, אמר לון לאו, סבא הוא ולא ידע

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת תזריע דף מד עמוד א

רבי חייא ור’ אחא הוו יתבי ליליא חד קמיה דרבי אבא, קמו בפלגות ליליא למלעי באורייתא עד דנפקו לבר חמו חד ככבא דהוה בטש ג’ זמני בככבי אחרא וסתים נהוריה, אדהכי שמעו תרי קלי בתרי סטרי, קלא חד לסטר צפון לעילא, וקלא [עמוד ב] חד לתתא וההוא קלא אכריז ואמר עולו ואתכנישו לאתרייכו השתא אסתמרותא דנוקבא פתיחא קודשא בריך הוא עאל לטיילא בגינתא לאשתעשעא בצדיקייא די בגנתא, אעבר ההוא קלא ושכיך, אהדרו רבי אחא ורבי חייא אמרו הא ודאי עדן רעותא דאתערותא דכ”י

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת מצורע דף נד עמוד א

להוא רוחא מסאבא מעלמא דכתיב (ישעיה נב) לא יוסיף יבא בך עוד ערל וטמא וכתיב (זכריה יג) ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ, מן הארץ ודאי (מאן דאתי לאסתאבא מסאבין ליה ודאי), רבי חזקיה הוה יתיב קמיה דרבי אלעזר ליליא חד קמו בפלגות ליליא למלעי באורייתא, פתח רבי אלעזר ואמר (קהלת ו) ביום טובה היה בטוב וגו’ גם את זה לעומת זה עשה האלהים וגו’ ביום טובה היה בטוב וזמנא דאסגי קודשא בריך הוא חסד בעלמא בעי בר נש למיהך בשוקי ולאתחזאה קמי כלא דהא כד שארי טיבותא

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת מצורע דף נה עמוד א

הוה אתא צפרא, א”ר אלעזר כתיב (שמואל א כה) והיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים, נפש אדני סתם כמה דאת אמר (תהלים כד) אשר לא נשא לשוא נפשי הא עדנא בצפרא לאתקשרא כ”י ולאתחברא בבעלה, זכאין אינון צדיקייא דמשתדלין באורייתא בליליא ואתאן לאתקשרא ביה בקודשא בריך הוא ובכ”י, עלייהו כתיב (משלי כג) ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך, א”ר אלעזר כתיב (ויקרא טו) והזרתם את בני ישראל מטומאתם וגו’ בטמאם את משכני אשר בתוכם, והזרתם כהאי זר דאיהו זר מכלהו ולא

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אחרי מות דף נח עמוד א

ולא ידעין ולא שוויין לבייהו לאסתכלא ברעותא דמאריהון היך ניימין ולא מתערי משנתייהו עד לא ייתי ההוא יומא דחפי עלייהו חשוכא וקבלא ויתבע ההוא [עמוד א] מאריה דפקודנא חושבנא מנייהו וכרוזא כל יומא קארי עלייהו ונשמתהון אסהידת בהון כל יומא וליליא אורייתא ראמת קלין לכל עבר מכרזת ואומרת (משלי א) עד מתי פתאים תאהבו פתי, (שם ט) מי פתי יסור הנה חסר לב אמרה לו, לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי, ולית מאן דירכין אודניה ולית מאן דיתער לביה, ת”ח זמינין דרי בתראי דייתון

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אחרי מות דף סא עמוד א

דחלי קודשא בריך הוא, דשכינתא לא אעדי מנייהו לעלמין, כדין קודשא בריך הוא מתבע בגינייהו לכ”י ואמר הראיני את מראיך השמיעני את קולך כי קולך ערב דלית קלא משתמע לעילא אלא קלא דאינון דמתעסקי באורייתא, ותאנא כל אינון דמתעסקי באורייתא בליליא דיוקניהון אתחקק לעילא קמי קודשא בריך הוא וקודשא בריך הוא משתעשע בהו כוליה יומא ומסתכל בהו וההוא קלא (דהכא) סליק ובקע כל אינון רקיעין עד דסליק קמי קודשא בריך הוא, כדין כתיב כי קולך ערב ומראך נאוה, והשתא

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אחרי מות דף סה עמוד א

נע”ר יונק משדי אמיה לדכאה להוה ועאל לשמשא, כד אתער בקר כדין היא שעתא דרעוא דאשתעי מטרוניתא במלכא ומלכא משיך מניה חד [עמוד א] חוטא דברכאן ופריס על מטרוניתא ועל אינון דמזדווגי לה, מאן אינון דמזדווגי עמה אינון דמשתדלי באורייתא בליליא כד אתפלג, רבי שמעון אמר זכאה חולקיה מאן דאתי עם מטרוניתא בשעתא דאתת לקבלא אנפי מלכא לאשתעי ביה, ואשתכח עמה בשעתא דאושיט מלכא ימינא לקבלא למטרוניתא, הדא הוא דכתיב (תהלים קלט) אשא כנפי שחר אשכנה

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אחרי מות דף סה עמוד א

ים, מאי אחרית ים, ההיא שעתא אחרית דההוא ים הוא דכד אתפלג שירותא הוה ודינא הוה והשתא אחרית הוא דילה דמסתלקין דינהא ועאלת בגדפוי דמלכא היא וכל אינון דמזדווגין לה הדא הוא דכתיב אשכנה באחרית ים, ותאנא כל אינון דמשתדלי באורייתא בשעתא דאתפליג ליליא אשתתף בשכינתא, וכד אתי צפרא ומטרוניתא אתחברת עם מלכא הוא אשתכח עמה עם מלכא, ומלכא פריס על כלהו גדפוי הדא הוא דכתיב (שם מב) יומם יצוה יי’ חסדו ובלילה שירה עמי וגו’ תאנא בההיא שעתא

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אחרי מות דף סז עמוד ב

רבי אבא הוה יתיב קמיה דר’ שמעון קם ר’ שמעון בפלגו ליליא למלעי באורייתא, קמו רבי אלעזר ורבי אבא עמיה, פתח רבי שמעון ואמר (תהלים מב) כאיל תערוג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלהים, האי קרא אוקמוה חברייא זכאן אינון ישראל מכל עמין דקודשא בריך הוא יהב לון אורייתא קדישא ואורית לון נשמתין קדישין מאתר קדישא בגין למעבד פקודוי ולאשתע’ באורייתא, דכל מאן דאשתעשע באוריית’ לא דחיל מכלא דכתיב (תהלים קיט) לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי, מאן אינון שעשועי,

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אחרי מות דף עה עמוד ב

ההוא רשימא, אבל קרינא עליך (ישעיה ו) וסר עונך וחטאתך תכופר, אמר ליה ג’ זמנין אימא, א”ל ג’ זמנין ואתעבר רשימא, אמר ר’ אבא ודאי מארך הא בעא לאעברא מנך דודאי בתשובה אשתכחת, אמר ליה נדרנא מהאי יומא לאתעסקא באורייתא יממא וליליא, אמר ליה מה שמך, א”ל אלעזר אמר ליה אל עזר ודאי שמא גרים דאלהך סייעך והוה בסעדך, שדריה ר’ אבא וברכיה, לזמנא אחרא הוה ר’ אבא אזיל לגבי ר”ש עאל במאתיה אשכחיה דהוה יתיב ודריש (תהלים צב) איש בער לא ידע וכסיל לא

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אחרי מות דף עו עמוד א

שריא עלוי, וכל אינון יומין דאשתכח רשימו באנפוי לסהדותא אי אוליד בר אשליף ליה רוחא מסטרא דמסאבא, ואלין אינון חייבי דרא תקיפי אנפין, דמאריהון שביק להון בהאי עלמא לשיצאה להו בעלמא דאתי, תנינן האי צדיקא זכאה דאשתדל באורייתא יממא וליליא קודשא בריך הוא משיך עליה חד חוטא דחסד ואתרשים ליה באנפוי ומההוא רשימא דחלי עלאי ותתאי, הכי נמי מאן דעבר על פתגמי אורייתא משכאן עליה רוחא דמסאבא ואתרשים ליה באנפוי ומניה ערקין עלאי ותתאי וכלא מכרזי עליה אסתלקו

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת קדושים דף פא עמוד א

לאתקדשא ברעותא דמאריה לא לישמש אלא מפלגות ליליא ואילך או בפלגות ליליא, דהא בההיא שעתא קודשא בריך הוא אשתכח בגנתא דעדן וקדושה עלאה אתער, וכדין שעתא היא לאתקדשא, האי לשאר בני נשא, תלמידי חכמים דידעין ארחוי דאורייתא בפלגות ליליא שעתא דלהון למיקם למלעי באורייתא לאזדווגא בכ”י לשבחא לשמא קדישא למלכא קדישא, בליליא דשבתא דרעותא דכלא אשתכח זווגא דלהון בההיא שעתא, לאפקא רעותא דקודשא בריך הוא וכ”י כמה דאתמר דכתיב (דברים יד)

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אמור דף צ עמוד א

אינון דחלי דקודשא בריך הוא דכל מאן דדחיל ליה אתקרי מאינשי דביתא דמלכא ועליה כתיב (שם קיב) אשרי איש ירא את ה’, מהו טרף נתן ליראיו אלא כמה דכתיב (משלי לא) ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה, מהכא אוליפנא דכל בר נש דלעי באורייתא בליליא וקם בפלגות ליליא בשעתא דכנסת ישראל אתערת לאתקנא ביתא למלכא האי אשתתף בהדה והאי אקרי מבי מלכא ויהבין ליה כל יומא מאינון תיקוני ביתא הדא הוא דכתיב ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה, מאן ביתה כל אינון דמשתתפי

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אמור דף צ עמוד א

ביתה בני ביתה, ובגין כך טרף נתן ליראיו מהו טרף טרף ממש דאיהי נטלא מאתר רחיקא עלאה דכתיב (שם לא) ממרחק תביא לחמה, ומאן זכי להאי טרף סופיה דקרא אוכח דכתיב (תהלים קיא) יזכור לעולם בריתו מאן דאסתכל (ס”א דאשתדל) באורייתא לאשתתפא בהדה בליליא, ולא עוד אלא דצדיק חד עלאה אית ליה לקודשא בריך הוא והוא אשתתף בהדיה וירתין תרווייהו לכנישתא דישראל דכתיב (ישעיה ס) צדיקים לעולם יירשו ארץ, תו פתח ואמר ולא יחלל זרעו בעמיו כי אני יי’ מקדשו, ת”ח כל מאן

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אמור דף צז עמוד ב

ביה במלכא קדישא, ת”ח כל ב”נ דלא מני חושבנא דא אינון שבע שבתות תמימות למזכי לדכיותא דא לא אקרי טהור ולאו בכללא דטהור הוא ולאו הוא כדאי למהוי ליה חולקא באורייתא, ומאן דמטי טהור להאי יומא וחושבנא לא אתאביד מניה כד מאטי להאי ליליא לבעי ליה למלעי באורייתא ולאתחברא בה ולנטרא דכיו עלאה דמטי עליה בההוא ליליא ואתדכי, ואוליפנא [עמוד א] דאורייתא דבעי ליה למלעי בהאי ליליא אורייתא דבע”פ בגין דיתדכון (ס”א דיתדבק) כחדא ממבועא דנחלא עמיקא, לבתר בהאי

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אמור דף צז עמוד ב

דא לא אקרי טהור ולאו בכללא דטהור הוא ולאו הוא כדאי למהוי ליה חולקא באורייתא, ומאן דמטי טהור להאי יומא וחושבנא לא אתאביד מניה כד מאטי להאי ליליא לבעי ליה למלעי באורייתא ולאתחברא בה ולנטרא דכיו עלאה דמטי עליה בההוא ליליא ואתדכי, ואוליפנא [עמוד א] דאורייתא דבעי ליה למלעי בהאי ליליא אורייתא דבע”פ בגין דיתדכון (ס”א דיתדבק) כחדא ממבועא דנחלא עמיקא, לבתר בהאי יומא ליתי תורה שבכתב ויתחבר (ס”א בהו) בה וישתכחון כחדא בזווגא חד לעילא כדין מכריזי עליה

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אמור דף צח עמוד א

למהוי ליה חולקא באורייתא, ומאן דמטי טהור להאי יומא וחושבנא לא אתאביד מניה כד מאטי להאי ליליא לבעי ליה למלעי באורייתא ולאתחברא בה ולנטרא דכיו עלאה דמטי עליה בההוא ליליא ואתדכי, ואוליפנא [עמוד א] דאורייתא דבעי ליה למלעי בהאי ליליא אורייתא דבע”פ בגין דיתדכון (ס”א דיתדבק) כחדא ממבועא דנחלא עמיקא, לבתר בהאי יומא ליתי תורה שבכתב ויתחבר (ס”א בהו) בה וישתכחון כחדא בזווגא חד לעילא כדין מכריזי עליה ואמרי (ישעיה נט) ואני זאת בריתי אותם אמר יי’ רוחי אשר

  1. זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אמור דף צח עמוד א

לבתר בהאי יומא ליתי תורה שבכתב ויתחבר (ס”א בהו) בה וישתכחון כחדא בזווגא חד לעילא כדין מכריזי עליה ואמרי (ישעיה נט) ואני זאת בריתי אותם אמר יי’ רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך וגו’, ועל דא חסידי קדמאי לא הוו ניימי בהאי ליליא והוו לעאן באורייתא ואמרי ניתי לאחסנא ירותא קדישא לן ולבנן בתרין עלמין וההוא ליליא כנסת ישראל אתעטרא עלייהו ואתיא לאזדווגא ביה במלכא ותרווייהו מתעטרי על רישייהו דאינון דזכאן להכי, ר”ש הכי אמר בשעתא דמתכנשי חברייא בהאי ליליא לגביה

  1. זוהר כרך ג (במדבר) פרשת במדבר דף קיט עמוד א

דחיי גרים, ואי תימא הא בני נשא סגיאין אינון דמתערין בליליא בעוד דאילנא דמותא שליט אלא ודאי ההוא אילנא דחיי קא עביד, מ”ט בגין דכתיב (שם יד) לראות היש משכיל דורש את אלהים ולא יהא ליה פתחון פה לבר נש דיימא אלמלי שליטנא בנפשאי בליליא אשתדלנא באורייתא, א”ר יהודה האי בישראל ודאי והכי הוא, אבל באו”ה דחמינא כהאי גוונא מ”ט א”ל ודאי שפיר הוא דקא אמרת, פתח ואמר (במדבר כג) מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם יי’ ת”ח כגוונא דאית לעילא אית לתתא לעילא

  1. זוהר כרך ג (במדבר) פרשת בהעלותך דף קנה עמוד ב

מן השמים, מניעותא ממש, ומשה לא בעא, פוק חמי ענוותנותיה דמשה מה כתיב המקנא אתה לי וגו’, זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי עלאי (נ”א דעלמא), אמר רבי יהודה כל שאר נביאין לגבי משה כסיהרא לגבי שמשא, רבי אבא הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא והוו עמיה ר’ יוסי ור’ חזקיה, א”ר יוסי כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום א”ר אבא בישא דלבא דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון, פתח ואמר (קהלת ו) יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא

  1. זוהר כרך ג (במדבר) פרשת שלח לך דף קנט עמוד א

ולמגזר עליה מיתה אמאי ברא ליה דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא וכתיב בה באורייתא (במדבר יט) אדם כי ימות באהל, (שם כז) איש כי ימות, וימת, ויחי פלוני וימת מאי קבעי קודשא בריך הוא לב”נ בהאי עלמא דאפי’ אי אשתדל באורייתא יממא וליליא ימות ואי לא אשתדל באורייתא ימות כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא כמה דאת אמר (קהלת ט) כטוב כחוטא, א”ל אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא שאיל ודלית

  1. זוהר כרך ג (במדבר) פרשת שלח לך דף קנט עמוד ב

ההוא עלמא דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה, ואת העם היושב עליה אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין, החזק הוא חרפה, בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה אי לא, או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי, המעט הוא אם רב אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי אי לא:

  1. זוהר כרך ג (במדבר) פרשת שלח לך דף קסו עמוד ב

דביתא ברקיעא אמר לון חמינא, אמרו ליה ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קודשא בריך הוא בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא, אמרו ליה רב מתיבתא בעא בשלמך והא ידע דאנן שליחן לגבך, וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא, אמר לון במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו, אמרו לא אתייהיב לן רשו אלא למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא, פתח רב מתיבתא ואמר (בראשית יג) ויאמר יי’ אל אברם לך לך מארצך וגו’ דא בגין דאתנהרא ביה נהירו

  1. זוהר כרך ג (במדבר) פרשת בלק דף קצג עמוד א

רבי אלעזר ורבי אבא הוו אזלי למיחמי לרבי יוסי בר’ שמעון בן לקוניא חמוי דרבי אלעזר, קמו בפלגות ליליא למלעי באורייתא יתבו, א”ר אלעזר השתא הוא עדנא דקודשא בריך הוא עאל בגנתא דעדן לאשתעשע בצדיקייא דתמן, א”ר אבא שעשועא דא מאי הוא והיך ישתעשע בהו, א”ר אלעזר מלה דא רזא סתימא איהו [עמוד ב] טמירא לגבי דלא ידיע א”ל וכי בריקניא הוו סמכין רברבין דמקדמת דנא בהאי עלמא דלא ידעו ולא רדפו אבתרה למנדע על מה קיימין בהאי עלמא ומה הוו מחכאן בההוא עלמא:

  1. זוהר כרך ג (במדבר) פרשת פנחס דף ריג עמוד א

תרעין לההוא עלמא כמה נהורין, בשעתא דינפוק מהאי עלמא היא אקדימת קמיה ואזלא לכל נטורי תרעין מכרזת ואומרת (ישעיה כו) פתחו שערים ויבא גוי צדיק, אתקינו כרסיין לפלניא עבדא דמלכא דלית חדו לקודשא בריך הוא אלא מאן דאשתדל באורייתא כ”ש ב”נ דמתער בליליא לאשתדלא באורייתא דהא כל צדיקייא דבגנתא דעדן צייתין לקליה וקודשא בריך הוא משתכח בינייהו כמה דאוקמוה (שיר ח) היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעיני, ר”ש אמר האי קרא רזא דחכמתא אית ביה,

  1. זוהר כרך ג (במדבר) פרשת פנחס דף ריג עמוד א

נהורין, בשעתא דינפוק מהאי עלמא היא אקדימת קמיה ואזלא לכל נטורי תרעין מכרזת ואומרת (ישעיה כו) פתחו שערים ויבא גוי צדיק, אתקינו כרסיין לפלניא עבדא דמלכא דלית חדו לקודשא בריך הוא אלא מאן דאשתדל באורייתא כ”ש ב”נ דמתער בליליא לאשתדלא באורייתא דהא כל צדיקייא דבגנתא דעדן צייתין לקליה וקודשא בריך הוא משתכח בינייהו כמה דאוקמוה (שיר ח) היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעיני, ר”ש אמר האי קרא רזא דחכמתא אית ביה, היושבת בגנים דא כנסת

  1. זוהר כרך ג (במדבר) פרשת פנחס דף ריג עמוד א

לקול תושבחתך בגלותא, השמיעיני כמה דאת אמר (שם ב) הראיני את מראיך השמיעיני את קולך, השמיעיני קלא דאינון חברייא דמשתדלי באורייתא דהא לית תושבחתא קמאי כאינון דמשתדלי באורייתא, אמר ר”ש כביכול כל אינון דזכאן לאשתדלא באורייתא ומכד פליג ליליא ואתיין במטרוניתא כד נהיר יממא לקבלא אנפי מלכא אתקיף ואחסין בשכינתא ולא עוד אלא דשריא ביה חוט של חסד כמה דאוקימנא, ת”ח כל מאן דזכי לאתתקף בשכינתא יסתמר גרמוהי באנון מלין דאחידן לקבלה כגון מאן, אינון

  1. זוהר כרך ג (במדבר) פרשת פנחס דף ריז עמוד ב

מקננן נשמתהון דצדיקייא וכל חיילין קדישין אתזנו מתמן, חסידה ברתיה דאברהם אבינו דאקרי חסיד ועבד חסד עם כל בני עלמא בגין כך אקרי (שמות צה ב) חסידה ברושים ביתה בין דרועי עלמא יתבא, ובחבורא קדמאה, רבי אבא ור’ יוסי קמו למלעי באורייתא בפלגות ליליא עד דהוו יתבי ולעאן באורייתא א”ר יוסי הא דא”ר חייא אנוש כחציר ימיו שפיר קאמר אבל במאי אוקימנא סופיה דקרא כי רוח עברה בו ואיננו ולא יכירנו עוד מקומו, א”ל הכי הוא ודאי אנוש כחציר ימיו כמה דאמר כציץ השדה ההוא

  1. זוהר כרך ג (דברים) פרשת ואתחנן דף רס עמוד א

קמי מאריה בצלותא בעי למיקם כגוונא (ס”א בזווגא) דמלאכי עלאי לאתחברא בהדייהו דאינון אקרון העומדים כמה דאת אמר (זכריה ג) ונתתי לך מהלכים בין העומדים ולכוונא רעותיה קמי מאריה ויתבע בעותיה, ת”ח בשעתא דב”נ קאים בפלגות ליליא מערסיה לאשתדלא באורייתא כרוזא קארי עליה ואמר (תהלים קלד) הנה ברכו את יי’ כל עבדי יי’ העומדים בבית יי’ בלילות השתא כד איהו קאים בצלותא קמי מאריה ההוא כרוזא קארי עליה ואמר ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה בתר דמסיים צלותא

  1. זוהר כרך ג (דברים) פרשת ואתחנן דף רסה עמוד א

אמר ר”ש בשעתא דב”נ אקדים בפלגות ליליא וקם ואשתדל באורייתא עד דנהיר צפרא בצפרא אנח תפילין ברישיה ותפילין ברשימא קדישא בדרועיה ואתעטף בעטופא דמצוה ואתי לנפקא מתרעא דביתיה אערע במזוזה רשימא דשמא קדישא בתרעא דביתיה ארבע מלאכין קדישין מזדווגן עמיה ונפקין עמיה מתרעא דביתיה ואוזפי ליה לבי כנישתא ומכרזי קמיה הבו יקרא לדיוקנא דמלכא קדישא הבו יקרא לבריה דמלכא לפרצופא יקרא דמלכא רוחא קדישא שריא עליה אכריז ואמר (ישעיה מט) ישראל אשר

  1. זוהר כרך ג (דברים) פרשת ואתחנן דף רסח עמוד א

ביתך, ובשעריך, הא י’ לקבל י’ אמירן, ועל דא פרשיין אלין כלל רב אינון באורייתא זכאה חולקיה מאן דאשלים ליה בכל יומא תרי זימני דהא אתקדש בפומיה שמא קדישא כדקא יאות, ר’ אחא הוה קאים עמיה דר’ אלעזר ליליא חד בתר פלגות ליליא והוו משתדלי באורייתא, פתח ר’ אלעזר (נ”א ר’ אחא) ואמר (דברים לב) כי הוא חייך ואורך ימיך וגו’, ת”ח על כל תנאין (נ”א פקודין) דגזר קודשא בריך הוא כד עאלו לארעא דישראל גזרה דאורייתא הוה, מאי טעמא בגין דשכינתא לא מתיישבא בארעא אלא

  1. זוהר – רעיא מהימנא כרך ג (במדבר) פרשת פנחס דף רלח עמוד ב

קדישא ודאי ההוא תנא דאתטמר בסלע דחויא אמר דא דכתיב ביה איתן מושבך ושים בסלע קנך דתלת אבהן נקראו איתנים ורביעאה איתן מושבך דביה מתישבא הלכה דאתמר בה הלכה למשה מסיני דאיהו אתפשט על שתין רבוא דישראל ונהיר לון באורייתא כשמשא (לסיהרא) דאתכסי בליליא ונהיר לכל ככביא ומזלי, ולית ליליא אלא גלותא ואיהי (ישעיה כא) שומר מה מלילה שומר מה מליל ואתגליא ביממא דאתמר (בראשית מד) הבקר אור בקר דאברהם דאתמר ביה (שמות טז) ובקר וראיתם את

  1. תיקוני זוהר תקונא שבעין דף קלו עמוד א

הוא הוה נחית בכל משריין דיליה למשמע מלין מההוא ספרא ואבוי דרבי כרוספדאי הוה נחית ליה קודשא בריך הוא עמיה למשמע מלין דבריה רבי כרוספדאי ולילא דא ליל דשבועות הוה והכי הוה חדי קודשא בריך הוא באלין מלין כיומא דאתייהיבת אורייתא בטורא דסיני ליליא חדא אזדמן לן למהוי אושפיזין בבית אמיה דרבי כרוספדאי ותקינת לן פתורא ומנרתא והוה רבי כרוספדאי אתכנש לההוא עלמא אמרת אמיה רבנן והא לא הויתון שריין לפתורא דא בלא אורייתא מאי אשתני זמנא דא משאר זמנין אמינא

  1. זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת אחרי מות דף עז עמוד ב

דאורייתא דשמא [על] כל מלה ומלה יהב ליה קב”ה מלאך אחד לכל מלה ומלה דיעזרוניה. וע”ד והגית בו יומם ולילה למען תשמור לעשות ככל הכתוב בו כי אז תצליח את דרכיך ואז תשכיל [יהושע א] ואם את תעביד דא דקב”ה פקדך דתתעסק באורייתא ביממא וליליא ותיטר ותעביד כל מה דאית בה לא תדחל מאתרא דא הה”ד הלא צויתיך חזק ואמץ אל תערוץ ואל תחת וגו’ [שם] קב”ה יהא עמך בשעתא דתתעסק באורייתא ביממא ובלילא וקב”ה יהא עמך בשעתא דתשמור לעשות ככל הכתוב בו קב”ה יהא

  1. זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת אחרי מות דף עט עמוד א

[עמוד א] דתרנגולא וקארי. ובההוא שעתא קב”ה ירד אל גנו דאיהו ג”ע עילאה דאית ליה לקב”ה ובההיא שעתא אתער תרנגולא דלעילא ואמר קומו כל אינון דשינתא בחוריהון הא שעתא איהי לאתחברא איילתא בבעלה. זכאה איהו כל ב”נ דיקום בפלגות ליליא לאתעסקא באורייתא. דקב”ה וכל צדיקייא אציתו לקליה הה”ד היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעיני [שם ח]. ובהאי שעתא מאן דאתעסק באורייתא איתרק עליה חד חוטא דחסד. ובהאי שעתא קב”ה ירד לגנו למי ירד לערוגות הבושם ומאן

  1. זוהר חדש – תיקונים כרך ב דף עו עמוד ב

תא חזי והמשכילים יזהירו וכו’ והמשכילים יזהירו אלין אינון דמסתכלי ברזא דחכמתא בסתרי רזין דאורייתא אלין צדיקייא דעבדין רעותא דמאריהון ומשתדלי באורייתא יממא וליליא ואלין אינון משכילים דאינון משכילים ברעותא דמאריהון תדיר. והא אוקימנא דלית דרגא כדרגא דידהו בגין כך כל אינון דמשתדלי באורייתא איקרון משכילים מסתכלן בחכמתא מסתכלן ברזא דחכמתא עילאה. א”ס אתפשט נהירו סתים דלא ידיע והאי דנפקא מא”ס קיימא לקיימא. והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע אלין אינון דמסתכלי

Leave a comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *