פנימיות ההלכה – “רעיא מהימנא”
לכבוד ז’ באדר, יום פטירת משה רבינו, הקרב ובא נסביר קצת את הרקע לשיעור  שלנו – פנימיות ההלכה – “רעיא מהימנא” – המתקיים ב”ישיבת מערת המכפלה”/”הגלריה של נחשון” מידי שבוע בימי חמישי (ליל שישי).  ב”ה שאיפתינו גם לשתף אתכם בתורה הנלמדת בשיעור זה.
אחת המטרות החשובות של תנועת “לשכנו תדרשו” והכולל שלנו “כולל חצות מערת המכפלה ע”ש עשהאל” הינה להחזיר עטרה ליושנה לארץ קודשינו ומקדשינו בכלל ולמקומות הקדושים ובחברון בפרט. ואכן, בחסדי ה’ זכינו לקיים את הכולל שלנו בביהמ”ד של “ישיבת מערת המכפלה ע”ש המהרי”ל אשלג (בעל הסולם)”/הגלריה של נחשון” מקום הישיבה הראשונה שחזרה ללב חברון אחרי תרפ”ט, והופסקה פעילותה לאחר אירועי גולדשטיין לפני כ23 שנה. ברוך ה’, אנו זוכים להחזיר עטרה ליושנה לביהמ”ד החשוב הזה שהינה סמוכה ממש למערת המכפלה [בסמוך לקבר אבנר בן נר ליד כניסת הערבים למערה כיום].
היות וב”ישיבת מערת המכפלה ע”ש המהרי”ל אשלג”  למדו פנימיות התורה כדרכו של בעל הסולם [בנוסף ללימוד הלכה ונגלה], רצינו להחזיר עטרה ליושנה בלימוד פנימיות התורה בדווקא במקום הקדוש הזה. אך איזה נושא בתוך פנימיות התורה? כיוון שעל פי המדרשים משה רבינו קבור במערת המכפלה (ראה הסבר ומקורות במאמר של מרדכי לאנד למטה) וכן יש מנהג וותיק לעלות למערת המכפלה ב-ז’ באדר לכבוד יום פטירתו, החלטנו להתמקד בחלק של הזוהר הנקרא “רעיא מהימנא” שהינו גילוי נשמת משה רבינו לרשב”י המסביר את סודות מצוות התורה. בלימוד הזה אנו מרחיבים את היריעה לעוד מקורות המסבירים את הסודות ואת הפנימיות במצוות ובהלכה כגון בכתבי האריז”ל (שער המצוות, הכוונות, ועוד), בכתבי החסידות כגון בקאמארנא (אוצר החיים המקשר לכל 613 המצוות -7 דרבנן לאות בעשרת הדיברות שיש לה 620 אותיות בדיוק), ברסלב (ליקוטי הלכות), חב”ד, ועוד.
שאיפותינו שבלימוד זה נזכה ל”אקמא שכינתא” במקום קדוש זה להחיש את גאולתינו, אכי”ר.
שאיפותינו גם לשתף אתכם ב”ה בעתיד בלימוד זה, המחבר בין הנגלה לנסתר, בין הסוד להלכה, מכוח המיוחד המחבר והמאחד של חברון, ובכך לדרוש את שכינת עוזינו השורה בחיבור ואיחוד כוחות הקדושה יחד.
מאמרו של מרדכי לאנד בענין קבורת משה רבינו במערת המכפלה ומנהג ז’ באדר לעלות למערת המכפלה:

בספר התמונה [מיוחס לתנא רבי נחוניא בן הקנה ופירושו למקובל מן הראשונים] כתב שהמלאכים העבירו את משה רבינו למערת המכפלה וז”ל: [מהדורת קארעץ, תמונה ג’ אות ר’ דף ס’: “וה’ זוגות נקברו במערה; ג’ נגלות וב’ נסתרות, הגלוים הם: אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה. והנסתרות הם: אדם וחוה, משה וציפורה”.

“ואע”פ שנא’ במשה [דברים לד, ו] “ויקבור אותו בגי”, זהו למשל. כי הנה פסוק אחר יש בזה שאמר [שם] “ולא ידע איש את קבורתו”. [פירוש, וקשה שבתחילה כתוב שקבור ב”גיא”, ואח”ז כתוב שלא יודעים היכן קבור? והתשובה:] “אלו ואלו דברי אלהים חיים, – אמת שלא ידע איש את קבורתו, אבל המלאכים יודעים. והראיה, שהכתוב אומר [דברים לב, נב] “כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא” [פירוש, וקשה שהיה צ”ל ושמה לא תהיה וכדו’, ומה זה “לא תבוא”, אלא:] כלומר, לא תבוא בעצמך אלא יביאך במהרה. וזהו למה, ששם נקבר משה על ידי המלאכים”. [פירוש, שאומנם בתחילה נקבר ב”גיא” אולם אח”כ העבירו אותו למערת המכפלה]. ועי”ש עוד, עכ”ל.

ובילקוט ראובני [פר’ וזאת הברכה ד”ה ה’ זוגות] הביא את דברי ספר התמונה הנ”ל.

וכן כתב בעל “מגלה צפונות” [מגלה צפונות דף קמד ע”ש]: “המלאכים העבירוהו למשה רבנו ע”ה למערת המכפלה, וז”ש “לא ידע איש את קבורתו”, אף משה אינו יודע מקום קבורתו, כיון שנקבר מול בית פעור ורואה עצמו במערת המכפלה איננו יודע עיקר מקום קבורתו היכן”.

ו”הרוקח” לרבנו אליעזר מגרמייזא, מגדולי הראשונים אומר שאומנם משה רבנו קבור במערת המכפלה, אבל הוא הגיע לשם דרך מנהרה שעברה מקברו בעבר הירדן עד לחברון, וז”ל: “ה’ אמר אלי לא תעבור את הירדן הזה” [דברים ל”א ב’] ולא דרך מחילות, כי הלך דרך מחילות לאמר לאבות העולם. הנך שוכב עם אבותיך” [דברים לא טז] וכתיב “לא ידע איש את קבורתו”, אלא דרך מחילות בא לשם למערת המכפלה, כי מחילה יוצאת מקברו של משה שהלך לקברי אבות, שכתוב [שם] “הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר” – לך אמור: מה שנשבעתי להם – קיימתיה [בפר’ ג’ דברכות]. “עם אבותיך וקם” – בשרו שילך לקבר אבות כי חלקו עימהן, לכן אחלק לו ברבים.

ובמדרש רבי דוד הנגיד נכד הרמב”ם גם נקט שמשה רבינו קבור במערת המכפלה, והקב”ה בעצמו העבירו לחברון. וז”ל [בתירגום מערבית בראשית עמ’ פד]: “…דבר אחר המכפלה: ואמרו רבותינו עליהם השלום למשה רבינו עליו השלום, קברו ה’ יתעלה שם, כמו שאמר: “ואקברה את מתי שמה” [בר’ כג: יג] שאם תהפך “שמה” יבוא “משה”.

והביאו בספר שו”ת ים הגדול [הדפסה התרצא לפ”ג סימן מו] מהג”ר יעקב משה טולידאנו זצ”ל, [שהיה דומ”צ בעיר טאנגיר ואח”כ בבית דין הגדול שבמצרים] כתב בזה”ל: “ראה זה חידוש ראיתי בפירוש עה”ת לרבינו דוד הנגיד נכד הרמב”ם, שחבר בלשון ערבי ונמצא בכתיבת יד ישן פה בעיר מצרים. שכתב בפרשת חיי שרה ע”פ “ואקברה את מתי שמה” [כג, יג], שמשה רבינו נקבר במערת המכפלה בחברון. ורמוז זה במילת שמ”ה אותיות מש”ה”, וכו’. ולא ידעתי מהיכן שאב דבריו אלו. ואיך יפרש הכתוב ולא ידע איש את קבורתו, והוא פלא”. עכ”ל.

וכן החיד”א בספרו “חומת אנך” על התורה [פ’ חיי שרה פרק כג פסוק יט] כתב עה”פ: “וְאַחֲרֵי כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֶל מְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה עַל פְּנֵי מַמְרֵא הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן”, בזה”ל: “אל מערת שדה המכפלה, כתב רבינו אליעזר מגרמיזא ז”ל [בעל ספר הרוקח] בכ”י: מ’ערת ש’דה ה’מכפלה ר”ת משה, והמשכיל יבין, עכ”ל. ואפשר לרמוז מ”ש בילקוט ראובני [שם] משם ספר התמונה [שם] דמשה רבינו ע”ה וצפורה נקברו במערת המכפלה אצל אבות העולם, ע”ש. ועפ”ז א”ש ר”ת מ’ערת ש’דה ה’מכפלה – משה. גם “אל משה” שהוא ר”ת מ’ערת ש’דה ה’מכפלה, גימטריא “צפרה” עם הכולל”.

“ומשז”ל קרית ארבע זוגות שנקברו שם, היינו בעת פטירתם”. [א”ה: לשון הגמ’ [סוטה דף יג ע”א] הוא: ממרא קרית הארבע היא חברון [בראשית לה, כז], ואמר רבי יצחק קרית ארבע, ארבע זוגות היו, אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה. ע”כ]. אך בזהר הק’ [פ’ ויחי דף ר”ן ע”ב] אומר דלא קבלה מערתא ב”נ אחרא ע”ש, ואפשר לדחוק קצת”. עכ”ל. וראה בסוף המאמר.

וכן בספר “בית יעקב” על הש”ס מהגה”ק חיים יעקב סאפרין האדמו”ר מקאמארנא זצ”ל [מס’ שבת דף קנב ע”ב] כתב: “ויש דעה בדברי חכמינו ז”ל שמשה רבינו ע”ה נקבר במערת המכפלה”, וכו’ עיי”ש.

עדות הרה”ג ר’ נתן נטע בריזל שליט”א, [ראש כולל בירושלים] כפי שמסר לי:

היה בירושלים עסקן מאוד מוכר עוד בתקופה שלפני קום המדינה קראו לו ר’ דוד פרקוביץ, הוא הגיע מפולניה לפה בשנת תר”פ. שנה או שנתיים אחרי מלחמת ששת הימים אמרתי לו שראיתי בספר התמונה שמשה רבינו וציפורה נקברו במערת המכפלה, ואני מתכונן לנסוע בז’ אדר לחברון.

הוא אמר לי שלפני מאה ועשר שנים היה מנהג ידוע בכל ארץ ישראל שבז’ אדר היו נוסעים למערת המכפלה, ומה שבזמנינו נהוג לנסוע בז’ אדר למירון זה מנהג חדש. והמנהג הזה התחיל מפני שהיה כבר סכנה ולא יכלו לנסוע לחברון [לאחר קום המדינה שחברון היה בשליטת הירדנים] ולכן התחילו לנסוע למירון.

ובאמת הגה”צ המקובל ר’ אשר זעליג מרגליות זצ”ל כותב בספרו ‘הילולא דרשב”י’ שהמנהג לנסוע למירון הוא חדש: “יש יסוד גדול למנהג קדמון שנהגו בצפת ת”ו ביום ז’ אדר לסע למירון, וגם אחרון אחרון התחילו לנסוע גם מירושלים רבים תלמידי חכמים חסידים ושלמים ה’ עליהם יחיו”. ובמקום אחר הוא מרחיב שהוא הוא אשר זכה לארגן ולייסד את המנהג החדש של הנסיעה למירון.

וכן סיפר לי הגר”נ בריזל שהוא היה במערת המכפלה עוד בזמן הבריטים על השבע מדרגות הידועות שנתנו אז לעלות. הסיפור היה כך: הגיע מאמריקה לארץ ישראל הדוד שלי קראו לו הגה”צ ר’ משה ליפשיץ זצ”ל [הרב’ה מפילדלפיה], ודרך הקונסול האמריקאי אירגנו שוטרים של המנדט שיבואו איתנו יחד לחברון, והיינו במערת המכפלה על השבע מדרגות הידועות שנתנו אז לעלות. ע”כ דברי הגר”נ בריזל שליט”א.

בלוח שנה דבר בעיתו מאת הרב מרדכי גנוט שליט”א [ז’ אדר ב’ שנת תש”ס עמוד תרעה] כתב: “יש העולים מירונה להשתטח על ציון רשב”י, שע”פ הקבלה היה ניצוץ מרע”ה. ההצריא”ז מרגליות זצ”ל מיודעי ח”ן, הדרים חברונה למערת המכפלה”.

וכן הגה”צ ר’ אביש צינוורוט שליט”א אמר לי שעדיף לנסוע לחברון מאשר למירון.

יש לציין כי בחז”ל מובעת דיעה שקברו של משה הוא בעבר הירדן אולם הוא מחובר עם קברי אבות: בספרי כתוב [דברים פיסקא שנז ד”ה (ה) וימת] “מחילה היתה יוצאה מקבורתו של משה לקבורתם של אבות נאמר כאן “וימת שם משה” ונאמר להלן [בראשית מט לא] “שמה קברו את אברהם ואת שרה אשתו”. וכן הובא בילקוט שמעוני [וזאת הברכה רמז תתקסה].

וכן במדרש תנאים [דברים פרק לד פסוק ה] ד”א “וימת שם משה”; יש אומרים מחילה היתה יוצאת מקבורתו שלמשה לקבורתן שלאבות; נאמ’ כאן “וימת שם” ולהלן הוא אומר “שמה קברו את אברהם”.

בס”ד

לשכנו תדרשו
Discovering the Holy Presence in our Holy Land
ויקחו לי תרומה
“How good are your tents O Jacob, your sanctuaries O Israel!” When we enter our synagogue we come ever closer to experiencing the Holy Temple in Jerusalem. When we face towards the Holy Land and Jerusalem in our Amida prayer we come ever closer in experiencing the Holy Presence of the Holy Land and Temple in our lives. When we utter the first blessing of the Amida, Birkas Avos, ‘the blessing of the Patriarchs’, we come ever closer in experiencing the Holy Presence that resides with our Patriarchs and Matriarchs of Hebron, bringing us to a profound ‘spiritual meeting’ with the Holy Presence before us, descendants of these lofty figures who so cherished the Holy Land in general, and Hebron in specific. Indeed, when, before uttering this prayer, we donate towards the wellbeing of the Holy Land in general and Hebron in specific, we come ever closer in tying our whole being to the love of God and His Holy Presence of the Holy Land, as our Sages taught, ‘and you shall love HaShem with all your heart, with all your soul, and with all your might’ – ‘with all your might refers to one’s possesion’. Indeed, donation before prayer is beneficial as codified in the Shulhan Aruch: “it is good to give charity before prayer as it says ‘I, through justice – tzedek [similar to tzedaka] – shall see Your Countenance’”.  This teaching is even more significant to us when we consider our sages’ teaching that “great is charity, for it brings the redemption,” mirroring the words of Isaiah (1, 27): “Zion shall be redeemed through justice, and her penitent through righteousness [tzedakah]”. 
This week’s parsha Truma, whose name means ‘donation’, hightens our awareness towards donation towards the Temple as we just read this past week in parshat Shekalim. Today, in absence of the Temple, we can still come ever closer to this goal by tying ourselves to the holy locations where the Holy Presence of the Temple rests (albeit in a more limited level), such as our synagogue, our Holy Land, and our holy cities, Hebron and Jerusalem. Ultimately, this connection to the holy locations where the Holy Presence rests is a pre-requisite to the building of the Temple itself, as it says, ‘and you shall seek His Holy Presence and come there – [to the Temple Mount].’
One of the fascinating locations of Hebron today which combines both the theme of the Sanctuary/mini-sanctuary and its artistic aspects described in this parsha is the Bais Medrash of ‘Yeshivas Maaras HaMachpela named after Rabbi Yehuda Ashlag (‘Baal HaSulam’)’, which operated under the auspices of the world-known artist Baruch Nachshon who had earlier established his art gallery there [hence this location’s additional name “Nachshon’s Gallery”]. This Bais Medrash hosted the first Torah institution to return to the heart of Hebron since the Tarpat Massacre (1929). However, after the Goldstein affair of Purim 5754 (1994), the yeshiva was evacuated by order of the security forces and this Bais Medrash ceased to operate. After 22 years of abandonment, with HaShem’s kindness, a Kollel, Kolle Hatzos Maaras HaMachpela, has returned to this Bais Medrash to return its glory!   )

Sources: Yoreh Deah 249, 14, Baba Basra 10a

This email was sent to << Test Email Address >>
why did I get this?    unsubscribe from this list    update subscription preferences
LeshichnoTidreshu-לשכנו תדרשו · kiryat arba · kiryat arba 60323 · Israel

Email Marketing Powered by MailChimp

Leave a comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *