שלום. לאור פרשת בא המדברת על מעלת חצות היה ראוי להביא הרבה, שהרי מכת בכורות והגאולת מצרים בעת חצות הינו אחד המקורות המובהקים ביותר לעת הרצון של חצות כמו שאמרה הגמרא ביבמות עב שחצות הינה עת רצון בכל הזמנים ו”עת רצון דבר חשוב הוא”. אך פטור בלא כלום לא נוכל, אז נביא קצת מפירושינו לפיוט של ליל הסדר “ויהי בחצות הלילה”:
גם על יעקב אבינו נאמר פה:”וישר ישראל למלאך” דברים אלו הם פשוטים בפשטי הפסוקים שיעקב נלחם עם המלאך עד עלות השחר שכידוע הינו החצי השני של הלילה. בנוסף, שוב אנו רואים את המוטיב של שררה ומלכות שכן באותו זמן שנלחם עם המלאך נוסף ליעקב השם המורה על שררה ומלכות – “ישראל”. בנוסף, ידוע שיעקב נלחם עם שרו של עשו, דבר המדגיש שוב איך שעת חצות לילה מסוגל במיוחד למלחמה בגוים, וכידוע עיקר המלחמה הוא ע”י כוח המלכות של ישראל כנפסק ברמב”ם בהלכות מלכים ומלחמותיהם.ואכן, נמצינו למדים מכל שלמדנו עד עתה בהקשר האבות לחצות לילה בשורות הפיוט שקדמו שהמכנה המשותף לכולם הינו המשכת כח המלכות ומלחמת ה’ בגוים עבור ישראל! 
4) השורה “זרע בכורי פתרוס וכו'” פשוטה היא שמדברת על גאולת חצות במצרים בימי משה רבינו, והיות ופשוטה היא וגם הרחנו עליה במקומות אחרים לא נרחיב פה.
5) כמו כן בשורה הבאה המכוונת על סיסרא בימי דבורה הנביאה – “טיסת חרשת (חרשת הגוים שמשם בא סיסרא) סלית בכוכבי לילה” – אנו לומדים על כח מלחמה הנמשך מחצות לילה:
הקשר בין חצות לילה של אברהם ללילו של הנס של (שופטים, ה) “מִן־שָׁמַ֖יִם נלְחָ֑מוּ הַכּֽוֹכָבִים֙ מִמְּסִלּוֹתָ֔ם נלְחֲמ֖ו עִם־סִיסְרָֽא:” המרומז בשורה זו אנו מוצאים כבר בגמרא:
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צו עמוד א
“ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם וגו’. אמר רבי יוחנן: אותו מלאך שנזדמן לו לאברהם לילה שמו, שנאמר והלילה אמר הרה גבר. ורבי יצחק נפחא אמר: שעשה עמו מעשה לילה, שנאמר מן שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא.
על הפסוק בכה תבכה בלילה דורש מדרש איכה כמקביל לכמה אירועים שהתרחשו בלילה. יש לשים לב שמשמע במגילת איכה שעיקר בכי ב “לילה” זה הוא מחצות הלילה ואילך שכן בהמשך המגילה כתוב: “קומי רוני בלילה לראש אשמורות שפכי כמים ליבך נוכח פני ה'”, שכאמור (במאמרים הקודמים הראינו) משמש מקור לתיקון חצות, ושהשכינה נוכח הלומד בשעות אלו – “נוכח פני ה'”. בנוסף, כבר הזכרנו (במאמר הקודם) שיש המפרשים כל מקום שכתוב לילה (עם ה’) כחלק הלילה מחצות עד הבקר ואילו ליל (בלי ה’) על חלק הראשון של הלילה)
איכה רבה (בובר) פרשה א
“ד”א בכה תבכה בלילה. אזכרה נגינתי בלילה (תהלים עז ז)… לילה. זה לילו של סנחריב, דכתיב ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה’ ויך במחנה אשור מאה (ושמונים) [שמונים וחמשה] אלף איש וישכימו בבקר והנה כלם פגרים מתים (מ”ב =מלכים ב’= יט לה).
לילה. זה לילו של פרעה, שנאמר ויהי בחצי הלילה (שמות יב כט).
לילה. זה לילו של סיסרא, שנאמר מן השמים נלחמו הככבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא (שופטים ה כ).
לילה. זה לילו של גדעון, דכתיב ויהי בלילה ההוא ויאמר (לו) [אליו] ה’ קום רד במחנה (שם /שופטים/ ז ט).”
דרך אגב, לילו של גדעון הינו גם מתייחס למלחמה בגוים על אותו דרך שהצבענו עליה לעיל.
6) תוך כדי הדברים ראינו במדרש דלעיל שגם הנס בימי ישעיה הנביא וחזקיה המלך עם סנחריב שמתו 185,000 חילי אשור בלילה אחד מיוחס לחצות לילה וזה פירוש השורה הבאה: “יעץ מחרף וכו הובשת פגריו'”. ואכן, שוב אנו רואים כוח מלחמת ה’ בגוים בשעות אלו. יש גם להוסיף שנ”ל שהמספר מכוון כנגד שם א-ל במילוי (גימטריה מבוססת מאד באריז”ל): אל”ף למ”ד = 185 באלפים, ונראה הסיבה לכך שהרי למדנו בעבר שעל ידי “שירה” בלילה ע”י זה  “יומם יצוה ה’ חסדו” וידוע ששם החסד הינו שם א-ל ככתוב “חסד א-ל כל היום”. כמו כן, ידוע בסה”ק ש”ישראל”, השם שניתן ליעקב אחר חצות לילה, הינו חיבור של שתי הבחינות האלה “שיר” (שירה בלילה) + “א-ל” (יומם יצוה ה’ חסדו – חסד א-ל).
7) “כרע בל וכו’ לאיש חמודות (דניאל) וכו'” רומז על מפלת מלכות בבל בחלום הלילה של נבוכדנצר שחלם על הפסל ואיך שאבן הרומזת למלכות ישראל (ע”פ האר”י אבן גם רומזת לספירת המלכות הנרמזת בשם הוי”ה במילוי ההין שעולה אב”ן עם הכולל)  תפיל את הפסל שראשו רומזת לבבל. הקשר הלילה כאן מובא בפסוק (דניאל פרק ב )
“אֱדַ֗יִן לְדָנִיֵּ֛אל בְּחֶזְוָ֥א דִֽי־לֵילְיָ֖א רָזָ֣ה גֲלִ֑י”
אמנם, קשה לדקדק בארמית בין “ליל ל”לילה” כפי שעשינו לעיל, אך אולי ייתכן שהפיטן סבור שהקריאה “ליליא” דומה לזה של “לילה” (שהבאנו לעיל הדעה שכל “לילה” עם ה’ הוא אחר חצות), או שהיה לו מסורת לענין (יש לזכור שמדובר בפייטן קדום ר’ יניי שחי לפני כ1500 שנה).
עוד אפשר שידוע ע”פ הסה”ק שעיקר גילוי הסודות הוא בחצי השני של הלילה, ואכן פה כתוב “רזה גלי” (גילוי סוד), ולכן מסתבר שהיה זה אחר חצות לילה.
כמובן, גם זה רומז על מלחמת ה’ במלכויות עבור מלכות ישראל.

לשכנו תדרשו
Seeking the Holy Presence in Our Holy Land
‘והיה כי יביאך ה’ אל ארץ הכנעני כאשר נשבע לך ולאבותיך ונתנה לך’
‘We shall thank You HaShem our God that You have given our Fathers a desirable, good, and wide Land, and that You have taken us out of Egypt…’ This blessing ‘on the Land’ said in Birkas Hamazon mentions the exodus from Egypt, for the goal of the exodus from Egypt was to bring us to to the Holy Land, Land of the Holy Presence, to keep the Torah therein.
(Monday) Indeed, our Sages in the Sifri on the 2nd portion of Shema explain that the mitzvot kept in the Diaspora serve as reminders to the main observance of mitzvot in the Land of Israel. Not only that, but our Sages explain our title quote about entering the Land, which introduces the portion dealing with the mitzvot of tefilin and the sanctification of firstborn animals, that ‘one should do this/(these) mitzvo(t), for because of it you will (merit) to enter the Land’.
(Tuesday) On a basic level, we can understand that mitzvot, especially those connected to remembering the Exodus such as tefilin (‘for HaShem took you out with a ‘strong Hand’) and the sanctification of firstborn animals (‘my firstborn son Israel – therefore I will kill your (Egyptian) firstborn’), remind us of the goal of the Exodus, to enter the Land of Israel, thereby giving us merit to indeed enter and conquer the Land.
(Wednesday)  On a deeper level, we can contemplate the halachic details of these mitzvot how they are connected to entering the Land. In regard to sanctifying the firstborn animals, halacha teaches us that a firstborn animal born in the Diaspora, although it is sacred, cannot be brought to the Land of Israel to be offered in the Bait HaMikdash, as done ideally to a firstborn animal born in the Land of Israel. Rather, it is rendered unusable till it becomes blemished, and then is given as a gift to a Cohen.
(Thursday)  In regard to tefilin, it is a well-known halacha that a man must wear two boxes of tefilin, both containing the four portions from the Torah where tefilin is mentioned, two of which are in this week’s parsha.  The Zohar in a number of places explains that the two boxes correspond to masculine (head-tefilin) and feminine (hand-tefilin opposite the heart) aspects in relating to HaShem. Re-stated, the tefilin incorporate a ‘double of four’. Ring a bell? That’s right – Maaras HaMachpela in Kiryat Arba, Hebron, by its very name and essence is also a ‘double of four’, incorporating the four couples, Adam and Eve, Avraham and Sarah, Yitzhak and Rivka, and Yakov and Leah, who are the spiritual leaders of mankind.
(Friday)  We also know that Maaras HaMachpela-Hebron, the first land in the Land of Israel bought for the Jewish People, serves as an eternal symbol of our People’s connection to our Holy Land. It is by contemplating the message of Tefilin, remembering the Exodus and its goal, the Land of Israel promised to our ‘double-four’ ancestors of Hebron, that we hold steadfast to our great heritage and future in our Holy Land, gaining the respect and awe of all nations – ‘‘for they shall see that the Name of HaShem is upon you and fear from you’ (Deut. 28, 10) – this is tefilin of the head’’ .

(Shabbos) Real Stories from the Holy Land 51: ‘I had been looking to buy a second-hand cellphone with certain special functions. I had been looking on second-hand sites on the web to find such a phone, but was not successful in finding the right price, location accessible, etc. I then thought, why waste valuable Torah-learning time looking for this phone, I can trust in HaShem that He bring me in in-expensive phone straight to my collel in Hebron, so I put up a small sign in my collel for anyone who would like to sell their cellphone. A few days later, one new person to the collel ‘happened’ to spend a day at the collel and saw my small sign. He contacted me, telling me that he has a cellphone to sell. It was a good phone with the exact functions I needed, he sold it to me for many times cheaper than what I had researched prices before, and he sent the phone straight to my collel.’

Sources:Kidushin 37b, Rambam Bechorot, 1, 5, Psikta Zutrta Bo 13, 9

This email was sent to << Test Email Address >>
why did I get this?    unsubscribe from this list    update subscription preferences
LeshichnoTidreshu-לשכנו תדרשו · kiryat arba · kiryat arba 60323 · Israel

Email Marketing Powered by MailChimp

Leave a comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *